סיבוב שישי על תמונות אדריכלים

מופיעים כאן 40 אדריכלים ואדריכלי נוף וגם אמן אחד. עם כולם נפגשתי בשנים האחרונות, שוחחתי ולמדתי על יצירתם וגישתם. זו רשימה שישית (1, 2, 3, 4, 5) שנפתחת עם בתיה מלול אותה פגשתי בבית ספר שתכננה ביבנה, ונחתמת עם חיים קהת אותו פגשתי במשרדו שבתל אביב.

את תוצרי המפגשים ניתן למצוא כאן בבלוג או באתר Xnet, ונדיר מאד שבסופו של דבר לא ניגשתי לכתיבה מסיבות שונות (והן תמיד היו משונות). נעים להיזכר עכשיו באותם רגעים מהעבר, ולבטא בכמה משפטים את הסיפורים שליוו כל אחד מהמפגשים.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

החול יזכור

.

אדריכלית בתיה מלול אוהבת להשתמש בצבעים שלא ניתן להישאר אדישים אליהם. כאן היא מצולמת עם האדריכלית מרינה סמבליאן שעובדת במשרדה, על רקע קטע מחזית בית הספר החדש שתכננו בשכונת המגורים החדשה ביבנה. כשאתר אקסנט עלה לאוויר ב-2011 אחד מהמאמרים שאתו פתחנו את ערוץ האדריכלות היה צהרון לתלמידים בנתיבות שתכננה מלול והיה צבוע כולו בירוק.

.

לפני כמה שנים עשיתי כמה סיבובים בבתים שנפתחו במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים. הסכמתי לכתוב על 4 או 5 מבנים, והאדריכלית מיכל דלה פרגולה פתחה לנו פה את השער לאחד מהם: בניין היסטורי אותו היא הרחיבה. משום מה למרות שמדובר היה ב"בתים מבפנים", לא היתה לה אפשרות לתת לנו לבקר מבפנים. אז נשארנו בחוץ וגם הכתבה, ומה שנשאר מהביקור הוא התמונה הזו

.

האדריכל הצ'כי מרטין ריינץ ושותפו הצעיר האדריכל תומאס קוסנר חנכו לאחרונה מגדל תצפית שהוקם בחצר בית הנסן בשכונת טלביה שבירושלים. ריינץ הוא אדם עם סיפור מדהים, לאורך השנים הוא צבר ידע מעמיק בתחומים שונים והשיחה אתו היתה מרתקת. אחר כך הרחבתי את הידע שלי עליו הודות לראיונות שנערכו עמו בעבר ושם הוא פרס ופרש את תפיסת עולמו. מאדריכל של קבלנים שמוביל את משרד האדריכלים הגדול בצ'כיה, הפך ריינץ לאדריכל של מבני עץ קטנים שנבנים על פי גישת "האדריכלות הטבעית". הייתי בקיץ האחרון בפראג והתאכזבתי, אבל אחרי ההיכרות הזו אני כבר מחכה למצוא סופ"ש כדי לחזור לעיר ולראות את העבודות שלו משתי התקופות, מי מצטרף?

.

אדריכל רון רוזן עם צמד בעלי מלון ניאה בשבי ציון שנפתח שנה שעברה. מדובר במבנה ישן שעבר מתיחת פנים רצינית ומרשימה. רוזן הזמין אותי לכתוב על המלון, אבל כשיצאתי בכיוון חזרה למכונית גיליתי שכתבת של מאקו בדיוק נכנסה ועומדת לפרסם מאמר על המלון. בגלל זה הוחלט במערכת לרדת מהכתבה. אני לא התאכזבתי כי השיחה עם בעלי המלון היתה מרתקת ולמדתי בה המון. בסופו של דבר הכתבת לא פרסמה משום מה את הכתבה.

.

אדריכל איתי ליננברג הוא שותפו של רוזן מהתמונה מעל. כאן הוא מצולם באחד מחדרי החוגים ב"בית הפנאי" – מרכז חוגים שתכנן בשכונה חדשה בנס ציונה.

.

אדריכל סעדיה מנדל מצולם בחדר עבודתו בביתו בהרצליה פיתוח. מנדל התפרסם בצעירותו כשהיה שותף בתכנון חידוש מתחם יפו העתיקה, כשכיר במשרדם של האדריכלים אורה ויעקב יער. לימים סיפר לי האדריכל אליעזר פרנקל, שהיה גם הוא שותף בתכנון, כי מנדל קנה את עולמו הודות לפרספקטיבות שידע לרשום ביד אמן והצליחו להמחיש למקבלי ההחלטות את החזון שעמד לנגד עיני האדריכלים. באמצעות עיפרון בלבד העניק מנדל חיים ליפו העתיקה שהיתה אז אוסף של חורבות. לאורך השנים הוא הציג תערוכות צנועות של רישומיו, אך טרם הוצגה תערוכה מקיפה שחשפה והעמיקה בעבודתו כמו גם ברישומיו. בביקור האחרון שלי אצל מנדל, חודשים ספורים לפני פטירתו, הוא הציג לי את אותם רישומים שפרנקל כל כך שיבח ומצאתי שהם באמת מיוחדים.

.

אדריכלית נוף רות מעוז עושה פוזה לצלם אמית הרמן שבעצמו עושה פוזה. נפגשנו שלושתנו בפארק רדינג לקראת כתבה שפורסמה עם פתיחת הפארק, עליו זכתה מעוז יחד עם שותפתה עליזה ברוידא בפרס קרון לאדריכלות גנים ונוף

.

אדריכל לו גלרטר: לפני כמה שבועות ביקרתי עם איתי במכון שלום הרטמן בירושלים שתכנן גלרטר ובנייתו הושלמה לפני 21 שנה. הבניין הוא פנינה אדריכלית שמתחבאת בשכונת טלביה בירושלים (בעורף של המושבה הגרמנית). לא רק שהבניין מתוכנן ומעוצב היטב, אלא הוא גם מתוחזק באופן מרשים. אז אם אתם באזור אני ממליץ לכם לבקר. כאן צלמתי את גלרטר באירוע "בתים מבפנים" בכניסה לאולם המרכזי במתחם.

.

בחצר ביתו של האדריכל נחום זולוטוב בהוד השרון בין כל הפסלים שיצר בשנותיו האחרונות, היתה מונחת מצבת קבר. את המצבה הביא אתו מפולין. לזולוטוב היו שני אחים – האח נהרג בקרב על ניצנים במלחמת העצמאות, והאחות נפטרה בילדותה בפולין. לאורך כל חייו נותר זולוטוב קשור לשניהם. לכבוד אחיו תכנן את בית הזכרון והתרבות בקיבוץ ניצנים, והתייצב מידי שנה לטקס האזכרה. את קברה של אחותו לא הביא לארץ אבל את המצבה הביא. כאן צלמתי אותו בגינה ליד אותה מצבה קטנה.

.

אדריכלים שני ברט וגרי פרידמן: בעת לימודיהם בטכניון עשו בני הזוג חילופי סטודנטים בהולנד. הם נשארו באירופה והשתלבו. בעת ביקור שלהם בישראל שוחחתי אתם לצורך מאמר. נפגשנו על אחד מספסלי הבטון בכיכר רבין ובסוף גם צלמתי אותם. התופעה של בני זוג אדריכלים חוזרת ומופיעה אולי יותר מכל מקצוע אחר: קימל-אשכולות, חיוטין, יער, נדלר, ענב, לרמן, קנפו-כלימור, בר אוריין, גודוביץ 1, גודוביץ 2, ישראלביץ' והרשימה ארוכה.

.

את האדריכלים שולמית נדלר ומשה גיל פגשתי ב-2011 באוניברסיטת תל אביב לצורך כתבת וידאו על ספריות שתכננו בקמפוס. הם תכננו כאן לא פחות מחמש ספריות כשהראשונה שבהן נראית כאן ברקע והשנה היא מציינת 50 שנה לחנוכתה. לכבוד האירוע תוצג תערוכה צנועה ויצא ספר המתמקד בספריות שתכנן המשרד.

.

אדריכל ישראל שטיין היה שותפו של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, שתכנן רבים ממבני הציבור והתיירות המוצלחים שאני מכיר: מבני מוזיאון הארץ, מלון שרתון הישן והחדש, מלון דן אכדיה, בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב והרשימה ארוכה. שטיין פרש מהמקצוע לפני שנים, ולאחרונה השלים את כתיבתו של ספר העוסק בקורות משפחתו באירופה בימי השואה

.

משרדו של אדריכל נוף ליאור וולף שוכן בבניין משרדי הנהלת חברת אקרשטיין בהרצליה פיתוח. וולף היה שותפו הצעיר של אדריכל הנוף דן צור (חצי מהצמד המיתולוגי יהלום-צור, שגם זכו בפרס ישראל), והוא זה שממשיך את המשרד שהוקם לפני יותר מ-70 שנה. עבודת אדריכלי הנוף היא נצפית היטב לעין, אך מעטים כותבים ומפרסמים עליה וחבל.

.

אדריכל משה לניר תכנן כמה בניינים בולטים  וייחודיים בארץ. בראשם בית הכנסת היכל יהודה ברחוב בן יהודה, בית ספר רוגוזין ברחוב העלייה, וגם בניין משרדים ומפעל בהר חוצבים עליו כתבתי כאן רשימה. לקראת הכתיבה פגשתי בלניר במשרדו שבצפון הישן של תל אביב.

.

בסיבוב באתר העתיקות ובמרכז המבקרים החדש בתל שילה פגשתי באדריכל גדי פוליטי שמתמחה בהקמת מרכזי מבקרים. המבנה העגול שיצר במרכז האתר, נקרא "מגדל הרואה" ומוקרן בו סרט מושקע במיוחד. המבנה מנוגד בחזותו לנוף הטבעי ולנוף הבנייה בשומרון. המטרה היתה לבלוט ולמשוך קהל, וכנראה גם להדגיש נוכחות לאלה שאין סיכוי שיבואו לבקר באתר ההיסטורי, כמו לדוגמה השכנים הפלסטינים.

.

יש כמה אדריכלים שלא נכתב עליהם כמעט ולכן הם נשכחו, אחד מהם הוא אדריכל אלי גבירצמן. ככל הנראה גבירצמן תכנן הכי הרבה מ"ר בישראל למגורים, שינה את פני הרקיע של גוש דן כשתכנן את המגדלים הראשונים במתחם הבורסה ברמת גן. הוא גם תכנן את העיר קצרין ובגלל זה נפגשתי אתו בדירתו שבמגדל ישרוטל בתל אביב (שהוא תכנן) לקראת כתבה שבינתיים לא נכתבה. גבירצמן היה מעורב מאד במקצוע ומשרדו היה מהגדולים בארץ, אבל בעשרים השנים האחרונות הוא הוריד מהלך והעביר את השרביט לחתן שלו. באמצע העשור הקודם היתה יוזמה לאצור תערוכה על יצירתו אך משום מה העסק לא התקדם וחבל.

.

בביקור הראשון במוזיאון העיר ורשה שנחנך באביב 2017 בלטה היעדרותה של הטכנולוגיה מהמוזיאון ומהתערוכות. האדריכלים אגנישקה לנקו, פטריק ז'ורבצקי ומיכאל סוקולובסקי שתכננו את עשרות התצוגות במוזיאון לאחר שזכו בתחרות פומבית, חושבים שיש מקומות בהן הטכנולוגיה צריכה להשאר בחוץ. על הביקור והשיחה עמם פרסמתי מאמר באקסנט.

.

לפני כמה שנים לאדריכל מרדכי בן חורין נמאס מהמשרד בו עבד במשך עשרות שנים. הוא נעל אותו, חצה את הדשא ופתח משרד בחדר קטן בביתו הצמוד שבסביון. גם בגיל 87 הוא ממשיך לתכנן וכך לדוגמה שתי וילות שלו נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים וגם מגדל משרדים ומלונאות. את השרטוטים הוא מבצע במהירות ביד חופשית עם קצת עזרה מסרגל קנה מידה. את השרטוטים הידניים הוא מעביר להנדסאית שממחשבת אותם.

.

תמונה נוספת של בן חורין, הפעם על שפת הבריכה בוילה הענקית של פלטו שרון בסביון

.

אדריכל שאול רינד מודאג. ולא סתם. הבניין שתכננו קיסילוב-קיי ביפו הוא מבנה שסקרן אותנו וטיפסנו בו מהר אל קומת הגג. באופן דבילי הדלת נטרקה מאחורינו ונתקענו על גג של בניין שבקושי אוכלס ביום שישי בצהריים. התבוננו מיואשים על הנוף, עד שאחד הדיירים יצא במקרה לשוחח בטלפון במרפסת הקטנה שלו, חילץ אותנו ואחר כך גם הזמין אותנו לסיור בדירתו.

.

אדריכל מיקלה סימאונה עיצב בין שרידיו של אזור התעשייה נצרת עילית את "מרכז המזון" – אחד מהסופרמרקטים הגדולים בישראל ואולי עדיין הגדול ביותר. הקומה התחתונה של הסופר מוקדשת למזון והקומה העליונה לצעצועים, בשמים ותמרוקים, כלי בית וגם מתחם מסעדות גדול ומגוון בו אפשר לשבת באזור דמוי רחוב בנפולי או לצד מסך זכוכית המשקיף על עמק יזרעאל והר תבור. בכל ביקור באזור אני משתדל לעצור בו.

.

את אדריכלי הנוף דפנה גרינשטיין וגיל הר גיל כמו רבים מאדריכלי הנוף שמופיעים כאן בסדרת הצילומים האלה, פגשתי במסגרת סדרת ראיונות שערכנו עם נציגים של דורות שונים באדריכלות הנוף בישראל (את ליאור וולף שתמונתו מופיעה למעלה צילמתי לאותה מטרה). מצאנו שונות משמעותית מובהקת בין הדורות, אותם ייצגו שלושה או חמישה נציגים בולטים מכל דור. הספר יצא לאור לפני שבועיים ובימים אלה אנחנו עמלים על אירוע לכבוד הוצאתו

.

סביר להניח שמוזיאון הטבע יהיה תוספת משמעותית לנוף מרכזי התרבות/חינוך בישראל, ורגע לפני יריד אמנות שהתקיים בבניין שטרם אוכלס, עשיתי בו סיבוב עם האדריכלית מיכל קימל-אשכולות (משמאל) ועם האדריכלית האחראית במשרד על הפרויקט – לימור עמרני. תכלס ביקרתי במוזיאון הזה כבר כמה פעמים קודם לכן, ועל שניים מהסיבובים כתבתי כאן בבלוג.

.

כשגיליתי שדני מינץ השלים את בית מיחא החדש בקצה שכונת אבו טור בירושלים, המשרת ילדים חרשים מכל רחבי העיר והאזור, התקשרתי למשרדו כדי לערוך ביקור בבניין. לא השגתי אותו במשרד ולסיור הגיע האדריכל אלעד מלמד שמצולם כאן במסדרון הבניין. עשינו את הסיור והכל היה נחמד וטוב. התפלאתי והתאכזבתי שמינץ לא הגיע לסיור, כי סקרן אותי לשמוע כיצד מיושמת בבניין התיאוריה עליה היה מינץ חוזר ומדבר בעת שלמדתי בבצלאל (שם הוא מנחה כבר הרבה שנים). חשבתי שהוא לא בעניין של הכתבה. אחרי יום או יומיים התקשר אלי מינץ זועם ושאל למה לא דאגתי שגם הוא ישתתף בסיור. התברר לי שבאותם ימים ממש התפצלו צמד השותפים מינץ ומלמד, ובין הכיסאות הגעתי אני. בסוף, הכל היה בסדר כי שוחחתי אתו טלפונית והכנסתי את הדברים לכתבה שפורסמה מיד לאחר מכן, ורק תמונה של מינץ היתה חסרה.

.

שני יזמים וביניהם האדריכל יואל בריידמן על גג בניין שתכנן ברחוב הנביאים 45 בירושלים. הבניין הזה הצליח להופיע בשתי כתבות – אחת בעת הבנייה, ובפעם השנייה בשנה שעברה כשכתבתי על תערוכה מסוייטת בבית היסטורי המהווה חלק מהפרויקט

.

דני קרוון היה מאד עצבני שאף אחד לא כתב בזמנו על אתר ההנצחה שתכנן עם אדריכל הנוף צבי דקל בגן סאקר בירושלים. בסוף אני כתבתי עליו אפילו פעמיים, ולכן הוא כל כך מרוצה כאן. הוא מצולם בסטודיו שלו במרכז תל אביב לצד דגם של הפרויקט.

.

תחילה בחרה שהיזמית בקצב שיתכנן מחדש את "בית הבראה מבטחים". לאחר שספגה ביקורת קשה, נמסרה העבודה לאדריכלים רני זיס ואמנון רכטר שמצולמים כאן שניהם במסעדת המלון ששינה את שמו למלון אלמא.

.

באותה הזדמנות גם צלמתי וידאו קצר בו הם מסבירים על העבודה:

.

.

האדריכל עמירם חרל"פ עבד במשך שנים רבות במשרד השיכון ובמסגרת זו פירסם בשנות ה-70 וה-80 סדרה של ספרים מרתקים על הישגי המשרד. ספרים אלה מהווים מקור מידע מרכזי ומדויק. הוא גם פרסם ספר על בתי כנסת וספר נוסף בשפה האנגלית על ברוטליזם בישראל. לפני כמה שנים קפצתי לדירתו ברמת אביב כדי לרכוש ממנו את הספר על בתי הכנסת שלא היה לי. כמה חודשים לאחר מכן הוא ניפטר ונטמן בבית הקברות ירקון.

.

לכל השותפים במשרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל היה עבר בקיבוץ, אך רק משה גיל חווה את השואה על בשרו. רגע לפני יום הזיכרון האחרון הוא סיפר לי בדירתו שברחוב ישעיהו בתל אביב, על חלק מחוויותיו באותה תקופה. בסוף השיחה צלמתי אותו על המדרגות בדירה, כשברקע כרזה של ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע שהיה הפרויקט הראשון שהוביל במשרד

.

בצה"ל בונים ללא הפסקה, אך בעיקר בגלל דובר צה"ל הדפוק ולא רק בגלל סודיות, הפרויקטים בקושי מתפרסמים. זה חבל כי יש עבודות ששווה ללמוד מהן. אחת הפעמים הבודדות בהן כתבתי על פרויקט צבאי, למעשה לא היה על שום פרויקט אלא רק הצצה למבנים היסטורים בבסיס פיקוד העורף ליד רמלה. האדריכל יוסי שטיינברג (משמאל), האדריכל הראשי של מרכז בינוי, והאדריכל סרן סשה בוריבקר, מנהל פרויקטים במרכז הבינוי, מצולמים על רקע האנגר מטוסים שבנו הבריטים לפני כמעט מאה שנה. זמן קצר לאחר הכתבה עבר שטיינברג למשרד השיכון והתמנה למנהל אגף בכיר תכנון. היום הוא מנכ"ל החברה הכלכלית של גבעתיים. בוריבקר למד איתי בבצלאל (הוא היה עתודאי) וממנו למדתי כמה מילים ברוסית שאני משתמש בהן עד היום כמו פיזדה ונחוי.

.

את האדריכל חיים קהת פגשתי במשרדו בשדרות יהודית בתל אביב לקראת מאמר על העיר חריש, עוד כשהיתה מתוכננת להיות עיר חרדית. קהת הסביר ברהיטות ובכנות את גישת התכנון, הדרישות עליהן היה צריך לתת מענה, מגבלות תכנוניות ופוליטיות ובכלל על הדינמיקה שליוותה את העבודה.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: