סיבוב במלון מצדה הנטוש בערד

9 שנים לבלוג "חלון אחורי", ונראה לי נחמד לפרסם רשימה על מבנה נוסף בערד, זאת מאחר והרשימה שפתחה את הבלוג היתה גם היא על מבנה בערד – המצפור שיצר יגאל תומרקין שהחודש מציינים 50 שנה להקמתו. מטרים ספורים מהמצפור ניצבים שרידי "מלון הפאר של ערד" – הוא "מלון מצדה" אותו תכנן האדריכל יהויכין גור. המלון שנפתח לציבור ב-1969 לא שרד שנים רבות, בגלל שרשרת של אסונות וכשלונות. 

היום כשאני מסתובב במצפור, אני מודה שאולי עדיף לתת למקום הזה את השקט הראוי לו, ולהימנע מכל פיתוח רועש והמוני. שרידיו המתפוררים של המלון שנראה שלא ניתן יהיה עוד לשקם אותם, מייצגים את החלום והחזון שעמד בבסיס הקמתה של ערד. שיחה קצרה עם ראש העירייה שמחדיר רוח חדשה למקום, ומשתתף בכל אירוע תרבותי שמארגן המרכז לאמנות עכשווית בערד, הותירה רושם חיובי ואופטימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בעיניכם היא פרוצה

.

המלון במבט מכיוון מערב: האגף השלישי, המאוחר, תוכנן להתנשא לגובה שש קומות אך נבנו רק שלוש

.

האגף הראשון כלל את הלובי בקומה התחתונה וחדר אוכל בקומה העליונה. ברוח הברוטליזם התאפיין הבניין בבטון חשוף ובחיפוי אבן מקומית

.

.

(1) תולדות

"יום אחד נכנס למשרד יהודי ירושלמי והתעניין. הוא אמר שהוא רוצה לבנות מלון", נזכר האדריכל יהויכין גור במפגש הראשון שלו עם מי שהזמין ממנו את תכנון מלון מצדה. שמואל אברהמי היה בעל מכבסה שרעיון העיר החדשה במדבר קסם לו, והוא בחר לרכוש בקצה טיילת מואב ובסמוך למלון נוף ערד שכבר עמד שם, 10 דונם. המטרה היתה לבנות בית מלון שיארח תיירים מהארץ ומחו"ל. טיילת מואב היתה כביש רחב ולצידו מדרכה עם ספסלי ישיבה ומרפסות תצפית על הנוף, שקישרה את מרכז העיר ערד עם הטבע העוטף אותה. ב-1967 הוקם בקצה של הטיילת מצפור ייחודי שיצר יגאל תומרקין, ובימים אלה מתקיימת במרכז לאמנות עכשווית בערד תערוכה שאצרה הדס קידר ומוקדשת למצפור בן ה-50.

בשעתו, לא היתה קיימת מלונאות בחופי ים המלח והכוונה היתה לפתח את המלונאות בערד שהיתה נוחה יחסית מבחינה אקלימית. התכנית היתה לארח בערד את התיירים שישהו בה בעיקר בשעות הערב והלילה, כשבשעות היום יסיירו במצדה או בחופי ים המלח. יקותיאל פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, הוביל את הקמתו של המלון הגדול הראשון בעיר. האדריכל היינץ פנחל ערך את התכניות ואף הונחה אבן פינה למלון, עוד לפני שנחנכה שכונת המגורים הראשונה בעיר. מסיבות שונות המיזם לא התממש, מלון דן לא הוקם, ונותר רק לדמיין מה היתה ההשפעה על ערד הקטנה והנידחת אם המלון היה נבנה ומשפחת פדרמן היתה ממשיכה, מפתחת ומטפחת אותו. בסופו של דבר נבנו שלושה בתי מלון גדולים יחסית לערד באזור המלונאות של ערד, אליהם הצטרף גם המצפור שיצר יגאל תומרקין והפך לאטרקציה שמשכה את התושבים כמו גם תיירים ומטיילים.

גור תכנן לאברהמי מלון מודרני שהורכב משני גופים תיבתיים, מאונכים זה לזה. הבינוי במלון היה אופקי ונמוך, שתי קומות בלבד, כדי שלא יבלוט יתר על המידה בנוף. "הרעיון העיקרי היה לפתוח אותו אל הנוף, כשכל החדרים והאולמות הציבוריים יפנו לנוף, ובשטח הפנוי לא לעשות שום דבר שיחסום ויסתיר את הנוף".

המגרש הגדול היה משופע, כשמבני המלון הוקמו בקצה העליון בעוד למרגלותיהם נבנו טראסות בהן נשתלה צמחייה מדברית לצד מדשאות וגן שושנים. כך גם נבנו בית קפה בריכת שחייה ומרכז טיפולים. אגף המלון האחד, זה הקרוב לטיילת, אכלס בקומתו התחתונה את דלפק הקבלה, לובי וחנות מזכרות. בקומתו השנייה של האגף הוקם חדר אוכל שהפנה אל הנוף מסכי זכוכית שהעניקו ליושבים בו נוף פנורמי אל הרי מדבר יהודה וים המלח. אגף המלון השני הכיל 52 חדרי אירוח והורכב ממסדרון ישר כשמשני צידיו חדרים ללא מרפסות ועם פתחים צרים יחסית. שני חומרי הבנייה העיקריים שבלטו במלון היו הבטון החשוף והאבן המקומית שעל פי התקנה העירונית חויבה לכסות לפחות 60% משטח החזית.

למרות שבישראל כבר נבנו מלונות פאר גדולים (הילטון תל אביב נחנך ב-1965) ותנופת הפיתוח התיירותי הובילה להקמתם של מלונות גדולים במרכזי התיירות הקיימים כמו אלה תל אביב, חיפה, הרצליה, נתניה ואילת, תוכנן מלון מצדה בסטנדרטים צנועים. עדיין, נחשב המלון למפואר מבין בתי המלון שקמו בעיר, ובעוד אלה דורגו ברמה של 2 או 3 כוכבים, דורג מלון מצדה ברמה של 4 כוכבים וכך שמר על מעמדו עד לתחילת שנות ה-80. למרות שבשוק המלונאות שלטו כמה משרדי אדריכלי פנים שהתמחו בתחום, את מלון מצדה עיצב יהויכין בעצמו. "ניסיתי לתת אוירה לא פורמאלית, שאנשים ירגישו הרגשה ביתית".

.

1973: אומרים שהיה פה שמח (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

חזית האגף המרכזי ובו חדר אוכל שהשקיף על נוף הרי יהודה

.

המלון נבנה בשני שלבים: השלב הראשון נפתח לציבור ביוני 1969 במעמד שר התיירות משה קול שבדברים שנשא באירוע אמר כי "כדי להקים מלון בערד צריך יותר חזון, יותר יכולת, יותר חלוציות". באוגוסט 1973, הודות לכניסת שותף הולנדי לפרויקט, נחנך אגף חדרים נוסף שהכפיל את כמות החדרים (54) וגם אותו תכנן האדריכל יהויכין גור. התכנית המקורית היתה להקים מבנה בן שש קומות, כשקומת הקרקע בו תכיל חדר אוכל מרווח וחדש וכן שימושים ציבוריים נוספים. נוצקו יסודות המתאימים לבניין המתוכנן, אך במהלך הבנייה הוחלט לצמצם ולהסתפק בשלוש קומות בלבד וכולן יועדו לחדרי אירוח. אגף החדרים שנבנה עוצב באופן שונה מהאגף הוותיק יותר: צורתו מעוגלת, מסגרות פתחי החלונות מבטון חשוף, גושני ובולט, וכל החדרים מוקמו רק בצד אחד של המסדרון. עדיין, כמוב אגף הראשון, גם כאן תכנן האדריכל את החדרים בזוגות וניתן לכך הד בעיצוב החזית. לצד האגף הוקם אגף שקישר בין הבניין הוותיק ובין זה החדש, ובו הוקם אולם לאירועים ששימש גם כחדר אוכל, ולתקופה מסוימת פעל בו מועדון לילה שהיה למועדון הראשון בערד. ליזמים היתה כוונה להמשיך ולפתח את המלון ולהוסיף אגף שלישי עם 88 חדרים, אך התנופה נגדעה כשאברהמי נהרג בתאונת דרכים בכביש באר שבע – ערד. את ניהול המלון לקח לידיו אחיו של אברהמי.

מצבו של המלון נחלש בעיקר בעקבות הקמת האגף שנחנך רגע לפני מלחמת יום כיפור, והכניס את משפחת אברהמי לקשיים כלכליים. למרות זאת, רגע של עדנה, תפוסה מלאה ונגיעה בזוהר ההוליוודי הגיע ב-1979. באותה עת אירח המלון את עובדי ושחקני הפקת המיני-סדרה "מצדה" שצולמה באתר ההיסטורי המקורי הנמצא חצי שעה נסיעה מהמלון והאירוע נחקק היטב בתולדות העיר ערד. באותה שנה הוכנסה כשותפה בבעלות קרן הפנסיה "נתיב" של ההסתדרות (בעיקר עובדי "כור", "סולל בונה" ונמל חיפה), ומלון מצדה הפך ל"בית הבראה" למבוטחי הקרן, כשמשפחת אברהמי ממשיכה להחזיק בשלישי מבעלותו וממשיכה לנהל את המלון. חילופי השלטון הקשו על ערד ותכניות כלכליות של שלטון הליכוד הוביל לשינויים בתכניות התיירות, ופרויקטי תיירות שתוכננו לקום בעיר בוטלו, מהלך שהקשה על תדמית ופיתוח התיירות הקיימת בעיר.

לאחר כמה שנים חזר המלון ושינה את פניו כשהושכר לסוכנות היהודית לצורך שיכון עולים חדשים. לבסוף נמכר למשקיע אמריקאי שפשט את הרגל והנכס נמכר באמצעות כונס נכסים לקבלן יוסי אברהמי. גם אברהמי לא שמר את הנכס בידיו והוא שוב נמכר. בינתיים מצבו לא השתנה. "המלון נסגר ועמד בבדידותו", מספר האדריכל יהויכין גור, "כל פעם שהייתי עובר שם הייתי רואה שנעלמים ממנו עוד ועוד חלקים, ברזים, דלתות. היה שלב שבאו משקיעים מנתניה שרצו לעשות מהמלון אולפן לקליטת עולים חדשים והתחילו קצת תיקונים. הרסו כמה דברים והפסיקו. אז גם נעלם הקסם של המלון".

עצוב לראות את המלון הנטוש, אך מצד שני מתגנב ללב החשש כשמדמיינים מה יבנו כאן יזמים שיבקשו למקסם את המיקום המיוחד. מוסיקה רועשת מבריכת השחייה, חניון עם מאות רכבים, מבנה שיבהיק בלבן על רקע המדבר ואורות החדרים בלילות שיסלקו את החשיכה. מצד שני אפשר לראות מה עשה מיזם כמו מלון בראשית למצפה רמון. הוא יכול להעניק לעיר ארנונה מכובדת ולהציע לכמה עשרות מתושבי ערד פרנסה במשכורת מינימום: חדרניות, גננים, שוטפי צלחות, מלצרים ופקידי קבלה.

.

שנות ה-70: גלוית פלפוט (אוסף אדריכל ד"ר יהויכין גור)

.

1970

.

(2) האדריכל

יהויכין גור (גרינפלד) נולד בברלין, 1931. "בוגר השואה", כהגדרתו, שהיגר לארץ לאחר המלחמה באוגוסט 1945 ובגיל 17 התגייס ונותר בקבע בחיל האוויר במשך תשע שנים. בתקופת הצבא גם עיברת את שם משפחתו מגרינפלד לגור. ממשפחתו לא נותר זכר מלבדו, אך לימים גילה כי הוא צאצא לחסידי גור. את לימודי האדריכלות השלים ב-1961 בטכניון, ובהמשך חייו השלים תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי בתכנון ערים בטכניון.

לאחר שעבד במשרדו של האדריכל נחום זלקינד בתל אביב במשך שנתיים, תקופה שבמהלכה השתתף בתכנון שני בניינים במכון ויצמן, החליט גור להצטרף לצוות ההקמה של ערד. "פגשתי מישהו שלמדתי אתו בטכניון והוא סיפר לי שמקימים צוות כדי לתכנן עיר חדשה בנגב", הוא נזכר. "הייתי כבר נשוי עם בן, התעניינתי ונסעתי עם אשתי לראות. הגענו ואמרנו שאנחנו רוצים לגור פה. אשתי שהיתה מצד אחד נכדה של דוד יודילוביץ איש ביל"ו ומהצד השני היתה נכדה לאחת המשפחות הראשונות שייסדו את ראשון לציון, רצתה גם היא להשתתף בהקמת עיר חדשה בישראל". בערד נולדו לבני הזוג שני ילדים נוספים. "היה רומנטי מאד, בניתי לעצמי בית", הוא מסכם את חווית המגורים באמצע המדבר.

"הייתי בצוות התכנון של ערד בין 1963 ו-1965 ולאחר שהצוות התפזר, פתחתי בערד משרד אדריכלים. בערד תכננתי שלושים או ארבעים בתים, את הבריכה ואת מרכז הספורט ועוד עבודות בעיר ובאזור, עד 1972. עברנו לגור בעומר כי הציעו לי להקים מגמה במכללה טכנולוגית ובהמשך גם לימד במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה. יותר מאוחר, מ-1989 ועד שנת 2000 הייתי מתכנן מחוז דרום בלשכת התכנון במשרד הפנים".

היה לך ניסיון קודם בתכנון בתי מלון?

"קודם לכן עשיתי בערד את מלון נוף שנבנה בשלושה שלבים שאת כולם תכננתי. במקביל למלון מצדה תכננתי בים המלח את מלון עין בוקק (כיום מלון לאונרדו אין ים המלח, מ"י)".

האם התארחת פעם במלון מצדה?

"לא, אבל כשנולד הבן השלישי שלי במקום לעשות גמר חשבון על שכר הטרחה עם הבעלים, עשיתי ברית מצוה. יצא שברית המילה של הילד הקטן באה עם הבר מצוה של הילד הגדול, אז בתמורה לעבודה קיימנו את האירוע במלון".

.

2018: אדריכל ד"ר יהויכין גור בפתח דירתו ברמת השרון

.

סרטון קצר מהמלון:

.

.

תקרת קורות באולם הלובי המרווח

.

נוף פנורמי לוי על הרי מדבר יהודה וים המלח

.

נוף (הבריכה נוספה כמה שנים לאחר פתיחת המלון)

.

בקצה הלובי מעבר בחצאי קומות אל שאר אגפי המלון

.

בהמשך אולם עמודים שגם וא כמו אגף החדרים המעוגל נבנה בשלב השני ונחנך ב-1973

.

האולם שימש חדר אוכל, אולם לאירועים ומועדון לילה

.

מבט מאולם העמודים אל אגף החדרים הראשון

.

מימין אגף החדרים הראשון ומשמאל אולם העמודים

.

מימין אגף החדרים הראשון ומשמאל אולם העמודים

אגף החדרים הראשון: חדרים צנועים עם פתח לחלון גבוה, חריץ ופתח למזגן

.

מבט מכיוון הבריכה אל חזית האגף הוותיק

.

חזית האגף הוותיק: למטה לובי ולמעלה חדר אוכל

.

המדרגות המקשרות בין הלובי ובין חדר האוכל

.

מדרגות בטון בקצה אגף החדרים

.

מבט מקומת חדר האוכל אל גג מרכז הטיפולים ואגף חדרי האירוח

.

מבט משפת הבריכה אל אגף חדר האוכל שמימין ואגף חדרי האירוח משמאל

.

הברכה: הקרמיקה וכל השאר נגנבו

.

מדרגות הבטון: האדריכל רצה שהן ירחפו אבל המהנדס סרב ודרש את זוג עמודי הבטון שיתמכו

.

בית הקפה בכניסה לאגף הטיפולים הסמוך לבריכה

.

אגף חדרי האירוח המעוגל שנחנך ב-1973

.

מסדרון לחדרי האירוח שמשני צידיו

.

שיר על המדרגות

.

אגף החדרים מ-1973: במקור תוכנן להתנשא לגובה של שש קומות אך במהלך הבנייה צומצם הפרויקט. כל החדרים פונים אל נוף מדבר יהודה וים המלח

.

כמו באגף הראשון גם כאן תוכננו החדרים בזוגות, אלא שהאגף מעוצב באופן יותר פלסטי: ההתעגלות וגם מסגרות החלונות מבטון חשוף, גושני ובולט

.

החזית האחורית של אגף החדרים מ-1973 הפונה אל המסדרון

.

כניסה לאגף

.

מידי פעם מתאמנים כאן יחידות צבאיות שתורמות להזנחה ולהרס

.

המסדרון

.

מבט על המלון מהשביל המוביל למצפור ערד הסמוך

.

במצפור שיצר יגאל תומרקין לפני 50 שנה

רשימות נוספות על ערד:

(1) הבלוק שתכננו דן איתן ויצחק ישר וקיר אמנות שיצר יוסף שאלתיאל

(2) המרכז המסחרי וקניון ערד

(3) מרכז צים ערד

(4) פסל הבולבוסים בכניסה לערד

(5) חדר אשפה ברובע אבישור

(6) הצעה לבול 50 שנה לערד

(7) בניין עיריית ערד

(8) תומרקין מארח חברים בערד (הרשימה הראשונה שפרסמתי בבלוג)

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 06/01/2018 at 18:27

    ערד היא חלום שהתנפץ. המייסדים כמו גור עזבו אותה מכל מיני סיבות ועכשיו חסידי גור משתלטים עליה. יהויכין גור היה, בין שלל תפקידיו, גם מתכנן המחוז במשרד הפנים. היו זמנים בדרום.

  • שביט  On 06/01/2018 at 18:34

    איזה פספוס ועכשיו העיר המקסימה הזו שתוכננה מהחול בידי חולמים ומגשימים אנשי מעש ועבודה מלאי דמיון וחלומות נפלה טרף בידי אנשי גור ושאר החרדים מי בכלל רוצה לעצור שם אפילו??

  • עמי גור  On 07/01/2018 at 8:20

    ואו , זכרונות.
    המיצפור זאת הנקודה שהיתה מסימת את ערב יום העצמאות ,
    נשארים עד הזריחה.
    שפו על הכתבה.

  • יעקב לקס  On 07/01/2018 at 11:58

    ערד לא "נפלה טרף" לחסידי גור והם גם לא "משתלטים עליה".
    ראש הלוחמים של חסידי גור כבר לא כאן ואחרי שהמאבק דורדר לשיא החסידים הבינו שזה "לא הולך להם" ושאלימות ושתלטנות הן בעוכריהם הם והעירייה יזמו מהלכים לאפשרות של חיים ביחד.
    העניין הוא של כוחות אחרים הפועלים להתססה בין חפשיים לחרדים, כוחות שחפצים בהחלשת העיר כדי לבלום התנגדות להקמת מכרה פוספטים שהפעלתו תרעיל את האוויר, תהרוג תושבים ותקטע כל יזמה אחרת.
    לזו מצטרפת ממשלת ישראל הפועלת בשיטות אורווליאניות להחלשת העיר ערד ואחרות בשם "חיזוק הפריפריה" והקמת ישובים מיותרים שתכליתם הצרת רגלי הבדואים (במקום פתרונות ראויים) ותוצאתם החלשת ערד.

    • יעל  On 10/01/2018 at 7:53

      וואו כל תיאוריות הקונסיפרציה נדחסו לתגובה אחת

  • שאול  On 07/01/2018 at 16:36

    אחלה וילה לחמולה בדואית…מפליא שלא השתלתו על המתחם

  • פלורי שטרלינג  On 15/01/2018 at 11:42

    שביט, ערד ממש לא נפלה טרף לחסידי גור וכדאי מאד לא רק לעצור בערד,אלא להגיע להתארח בעיר עם הצימרים והמלונות הכי שווים,מסעדות מעולות, נוף מדהים והאירוח הכי מפנק. אחרי שתבוא לבקר, אשמח שתרשום פה על החוויה שעברת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: