סיבוב בבית העם בכפר ויתקין שעובר עכשיו שיפוץ

בית העם של כפר ויתקין עובר עכשיו חידוש והרחבה. הבניין שנחנך ב-1939 בתכנונו של האדריכל אריה שרון היה במשך יותר מעשרים שנה נעול ועזוב. עשרות שנים אירח האולם בין כתליו את טובי הזמרים והשחקנים הישראלים. התקיימו בו גם כנסים וועידות של גופי התיישבות ותנועות פוליטיות, שההחלטות והמהלכים שהתרחשו בכנסים אלה שינו את פניה של הארץ.

כרגע מכוסה מוקף בית העם בפיגומים ובתומכות, ויחד אתו גם מגדל המים הניצב בסמוך לו שעובר שיפוץ יסודי. היות והבניין לא הוכרז לשימור, עבודות השיפוץ אינן נאמנות למקור ומשהו מרוח הבניין המקורי נעלמה. תערוכה מקיפה על יצירתו של שרון תפתח בעוד כחודשיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ולקראתה נערך קיטלוג יסודי של עבודותיו שאותרו באוסף המשרד. בארכיון שרון אין זכר לתכניות או תצלומי הבניין, המהווה נדבך ביצירתו, ולכן סביר להניח שהוא גם לא יופיע בתערוכה.

ועל כך ברשימה זו.

.

שביר מתפורר בקלות

.

בכניסה לגן שבלב כפר ויתקין שלט הסבר וברקע מציץ בית העם העובר כעת עבודות חידוש מסיביות

.

לב המושב כולל גן גדול המוקף במבני הציבור: בית הספר, צרכניה, יד לבנים, מגדל המים ובית העם: מבט על בית התרבות משדרת הוושינגטוניות החוצה את הגן

.

בית העם מוקף גדר זמנית עד שעבודות החידוש וההרחבה יושלמו

.

העוסקים במלאכה

.

פיגומים

.

עורף המבנה: חדרי אמנים

.

חזית דרום-מערב ולצידה מגדל המים העובר גם הוא חידוש ומוקף פיגומים

.

חלונות סרט אופקיים, עמודים עגולים, מדפי הצללה רציפים לאורך החזית וחזית פלסטית – מהמאפיינים הנפוצים של האדריכלות הבינלאומית בארץ ישראל הם תוספת חדשה לבניין שעוצב במקור בתפר הדק שבין סגנונות – נאו-קלאסי ובינלאומי

.

.

(1) בית העם

בדצמבר 1934 במסגרת אירועי חגיגות חמש שנים להקמת כפר ויתקין נערך טקס הנחת אבן הפינה לבית העם של היישוב שנוסד 4 שנים קודם לכן. היו אלה שנות השיא של העלייה החמישית, כשהיישוב היהודי נהנה משגשוג חסר תקדים שבא לידי ביטוי במישורים רבים. הון פרטי הגיע יחד עם גלי ההגירה מאירופה והביא עמו לא רק אוכלוסייה צעירה, תרבותית ויצירתית, אלא גם פריחה בתחום הבנייה, ורבים מבתי העם בהתיישבות העובדת הוקמו באותן שנים. הנחת אבן הפינה לבית העם, שנועד לשמש בית להתכנסויות התושבים ולקיים בו אירועים ומופעי תרבות, היתה מהלך נוסף בהתבססותו של כפר ויתקין באדמתו, תהליך בו הוחל רק כמה שנים קודם לכן.

לעריכת תכנית הישוב הוזמן האדריכל ריכרד קאופמן (1887-1958), שהתמחה באותן שנים בתכנון מושבים וקיבוצים. קאופמן שתכנן בין השאר את תכנית המושב נהלל, תכנית שזכתה לפרסום עולמי וגם תכנן את הבית בו מתגורר כיום ראש ממשלת ישראל, זכה ולפני שנה פורסם הספר "ריכרד קאופמן והפרויקט הציוני" (הקיבוץ המאוחד), המאגד קבוצת מאמרים הסוקרת בין השאר את גישתו בתכנון יישובים. במאמר משותף מאת פרופ' עירית עמית, נפתלי גולדשלגר ומקסים שושני – "שטחים פתוחים בעלות ומהות – ריכרד קאופמן התפיסה והתכנון", מציינים הכותבים כי קאופמן כמתכנן יישובים שילב את רעיון עיר הגנים במודלים ההתיישבותיים והייחודיים שנוצרו בארץ, ובראשם הקיבוצים, אך גם בשכונות ובמושבים. בכל אותן תכניות בולט המוקד המרכזי של המושב/קיבוץ/שכונה והוא הגינה המוקפת במבני הציבור, ובכך היה, כך מדגישים הכותבים, מהדמויות הראשונות בארץ שהובילו את גיבושו של השצ"פ – שטח ציבורי פתוח – מושג שהיה זר לחלוטין למרחב המקומי בתחילת המאה העשרים.

חוץ מבית העם, קבע קאופמן בתכניתו של כפר ויתקין, שורה ארוכה של מבני ציבור המקיפים את הגינה המרכזית: בית ספר, ספרייה, צרכנייה, מגדל המים וכן מבני משק משותפים. באופן זה איפשר קאופמן לתושבים להקים לעצמם את כל התשתיות שיעניקו להם חיי תרבות, חברה וכלכלה עצמאיים, כאלה שיחזקו את המושב ויגבשו את הקהילה המקומית. גישה זו חוזרת ומופיעה בכל התכניות שקאופמן ערך, ניתן למצוא אותה במושב השיתופי נהלל שבעמק יזרעאל, בקיבוץ ניר דוד שבעמק בית שאן וכך גם בשכונת רחביה בירושלים.

בשונה מיישובים אחרים, כבר עם הקמת המושב ניגשו החברים להקים בית עם גדול ומפואר לאותה עת. לתכנון המבנה הזמינו את האדריכל אריה שרון (1984-1900)  ששב ב-1931 מגרמניה, שם למד אדריכלות בבית הספר "באוהאוס" וגם הספיק לעבוד תקופה קצרה במשרדו של האדריכל האנס מאייר, מנהל הבאוהאוס.

תכניתו של שרון לבית העם תאמה ל-500 צופים באולם משופע עם קומת גלריה. את חזית הבניין הסימטרית עיצב כמסך שטוח כשבקצותיו פתחים עגולים, ובמרכזו אגף מבואה הנשען על ששה עמודים פשוטים. את מגדל הבמה הגבוה והמלבני סגר גג רעפים עם ארבעה שיפועים שעמד בניגוד לאופי המודרני של שאר הבניין, אך שילב אותו בבנייה הכפרית המקיפה את הבניין. בכך, הזכיר בית העם פרויקט אחר שתכנן שרון באותה תקופה – בית הפועלים עמל בכפר סבא, שגם הוא נעזב לפני שנים ועתידו לא ברור. בעיצוב בית העם בכפר ויתקין כמו גם בבית הפועלים עמל בכפר סבא העניק שרון מינון נמוך לפלסטיות, בעוד שניתן לזהות בחזית הד לאדריכלות נאו-קלאסית המעניקה למבנה את החגיגיות והממד הציבורי שלו. גישה זו שונה מגישתו של שרון בתכנון מבנים אחרים שתכנן באותה תקופה ובהם חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה ומעונות העובדים בתל אביב.

.

בית העם לאחר חנוכתו (מקור: ארכיון כפר ויתקין)

.

על חשיבות אירוע הנחת אבן הפינה שהתקיים ב-1934, ניתן ללמוד מרשימת האורחים המכובדים שהשתתפו באירוע וייצגו את הנהגת היישוב באותה עת: מהנהלת הסוכנות הגיעו אליעזר קפלן וארתור רופין, וכן דוד שטרן מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות. מקרן היסוד הגיע היו"ר לייב יפה, מהקק"ל הגיע יוסף וייץ, וכן הגיעו דוד שטרן, אברהם הרצפלד מהמרכז החקלאי, יוסף שפרינצק מהוועד הפועל של ההסתדרות, מזכיר מועצת פועלי תל אביב יצחק בן אהרן ומתנועת המושבים הגיע שמואל דיין. במהלך האירוע הוקראה מגילת היסוד של הבית, שמייצגת את האווירה והשאיפות של בוני הבית. חלק ממדברי המגילה הביאה האדריכלית קרן אגרנט בעבודה שכתבה במסגרת לימודיה באוניברסיטת תל אביב: "יהי רצון שהבית הזה יהיה מקום תורה ואור, מרכז מפיץ תרבות, צדק, שיוויון, אחווה ויצירה, ברוחה של תנועת העבודה החלוצית בציון לנו ולבאים אחרינו".

הנחת אבן הפינה הובילה אמנם לתחילת עבודות הבנייה, אך קשיי תקציב גרמו לעיכוב בהשלמת העבודה. רק ביולי 1939, לאחר שהתקבלה תרומתו של יהודי דרום-אפריקאי, התקיים טקס חנוכת בית העם. לאירוע הוזמנו תושבי האזור כמו גם שחקני תאטרון האוהל שהציגו לאורחים הרבים את ההצגה "סדום". היות ומספרם שלה אורחים היה גדול, הוצגה "סדום" פעמיים ברציפות, כשמחוץ לבניין המתינו לאורחים ולשחקנים שולחנות ערוכים.

חנוכת הבניין לא סימנה את סופו של תהליך הבנייה והוא נותר שנים רבות לא מטויח, ורק כשהושג התקציב הוקמו חזרה הפיגומים והבניין נצבע בלבן. ב-1945 נוסף לבניין אגף דו-קומתי הכולל חדר לקופאי ומעליו חדר הקרנה. לאחר מכן נבנתה מרפסת מבואה. חלקים אלה יתכן ותוכננו בידי אדריכלים אחרים, אך עיון בתכניות מבנים אחרים שתכנן האדריכל אריה שרון, מצביעות על כך שתוספות אלה נערכו באופן התואם את גישתו. עמדות הירי שהוקמו בראש הבניין היו התוספת הכי פחות אסתטית (בתוספת חרכי ירי במעקה הגג), אך הזכירו לכולם מי השכנים, ולאחר מלחמת העצמאות הזכירו שהיה פה שמח לפני. בכלל לבניין היה תפקיד ביטחוני כבר מראשית דרכו, כשהוחלט כי חומר הבנייה העיקרי בו יהיה בטון, במטרה שישמש גם כבית ביטחון לתושבים. רק חזית הבניין הראשית, כך כתבה אגרנט בעבודה שכתבה על בית העם, הורכבה מבלוקים וזאת על מנת לאפשר בעתיד תוספת אגף מבואה וחדר מקרין – תוספת שאכן התממשה.

.

1950: חזית בית העם – מרפסת המבואה עם חדר המקרין מעליה נבנו כתוספת לבניין (מקור: ארכיון כפר ויתקין)

.

.

לאורך השנים אירח בית העם, כאמור, לא רק אירועים שנועדו לתושבים, אלא גם ועידות ארציות. כך לדוגמה ב-1942 נערכה כאן ועידה פוליטית של תנועת מפא"י, שהובילה להחלטה על התפלגות התנועה למפא"י ולאחדות העבודה. בוועידה אחרת של התנועה הקיבוצית שהתקיימה גם היא בבית העם, ניצת הרעיון לפלג את התנועה. אימוני מפקדי ארגון "ההגנה" התקיימו בכפר ויתקין, וכך ניתן היה למצוא פה את כל הפיקוד שלימים הוביל את צה"ל. מתחת לבמה באולם הותקן סליק ובו הוטמנו נשקים ותחמושת ובמלחמת העצמאות אירח הבית את תלמידי כפר הנוער בן שמן, שאולצו להתפנות מהכפר במהלך הקרבות שהתחוללו באזור.

תושבי כפר ויתקין נהנו מהקרנת סרט פעמיים בשבוע: למבוגרים בשבת וביום שלישי ולילדים. חוץ מהתאטראות הגדולים שהופיעו כאן, על הבמה עלו זמרים כמו אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, מתי כספי ולהקות כמו כוורת, תמוז, צליל מכוון.

"זה היה בניין גדול ולכן התקיימו בו הרבה דברים שהיו הרבה מעבר לקנה המידה של כפר ויתקין", טוענת ד"ר טליה מרגלית מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ששמחה לשתף אותי בזיכרונות הילדות שלה מבית העם בשנות ה-60. "אני זוכרת בעיקר את הלהקות הצבאיות שהופיעו בו, עשו חזרות ואת מופעי ההרצה. להקת הנח"ל עם שלום חנוך, ששי קשת ושולה חן שהיתה בת למשפחה מכפר ויתקין. בית הספר היה צמוד והיינו רואים אותם, כל הילדות שלי הסתובבנו סביב כל הסלבריטאים האלה של אז". מהשיחה עם מרגלית נראה כי מכל המבנים שליוו את ילדותה, תופס בית העם את המקום המרכזי ביותר: "בית העם הוא מאד גדול ויפה עם כל הדקלים האלה. שיחד עם הצרכנייה שנמצאת מולו הם כמו סוג של 'שקע ותקע'. רק כשלמדתי אדריכלות הבנתי שאני מתבוננת על המודרניזם דרכו".

.

1966 (מקור: ארכיון כפר ויתקין)

.

.

בשנות ה-80 החלה הפעילות בבניין להצטמצם וב-1998 הופסקה. "היו תכניות מה לעשות אתו אבל הם לא התקדמו בגלל שהסכומים שהיה צריך להשקיע בשיפוץ לא התקבלו", מספרת שרי גלבוע. "מישהו הציעה להפוך אותו למקום כל כנסים חינוכיים, והיה מישהו שהציע להפוך אותו לאולם ספורט".

הבניין שלא זכה להערכה אדריכלית ולא נכנס לרשימת שימור, החל לעבור תהליך של שינויים דרמטיים ב-2005, כשחלקים ממנו נהרסו לקראת שיפוץ מסיבי. עבודת תכנון השיפוץ נמסרה לאדריכל עופר קפלינסקי, יליד כפר ויתקין שמפעיל בו את משרדו המתמחה בתכנון מבני ציבור. השיפוץ נועד להחזיר את הבניין לפעילותו המקורית עם תוספת חדרים ותשתיות העונות על תקני בטיחות ונגישות עכשוויים, אך הוא נתקע במשך יותר מעשור בגלל מחסור במימון. לאחרונה התקבלה תרומה מאחד מתושבי המועצה והבנאים והמכונות חזרו לאתר.

קפלינסקי שנדרש להוסיף לבניין אגפים חדשים מכל צידיו (קפטריה ומבואה מרווחת בחזית, חדרי שירותים ומבואות משני צידי האולם, וחדרי שחקנים בעורף שמאחורי הבמה) בחר להעניק לבניין אופי חדש. כעת, בעיצומו של השיפוץ ולקראת תחילת עבודות הגמר, ניתן לראות שהבניין כולל מאפיינים מובהקים של הסגנון הבינלאומי, כאלה שהיו זרים לבניין המקורי: חלונות סרט, מדפי הצללה מעל פתחי החלונות, עמודים עגולים חשופים וקירות מעוגלים. גם גג הרעפים הבולט שסגר על מגדל הבמה הוסר לטובת גג המצוי בנסיגה ולכן אינו בולט – מאפיין נוסף של הסגנון הבינלאומי. כעת רק נותר להמתין לחנוכתו המחודשת של בית העם.

.

חלונות עגולים בהשראת צוהר בספינות

.

קורות פלדה זרים לשפה החומרית והעיצובית של הבניין נוספו כעת בחזיתות

.

קורות הפלדה האופקיות – האם הן יכוסו בהמשך העבודות?

.

מבואת הכניסה כוללת שני מהלכי מדרגות סימטריים המובילים לגלריה העליונה באולם

.

המדרגות מלמעלה

.

כאן כל הבנייה חדשה: הקומה שמעל מבואת הכניסה מקשרת לגלריות באולם

.

בקומה העליונה חלון רחב אל נוף הגן שבחזית הבניין

.

נוף הגן (וברקע הצרכנייה) במבעו מבעד לפיגומים

.

האולם כעת מלא בתומכות ובפיגומים

.

שלט הסבר

.

מגדל המים ברקע של הספרייה

.

1935: מגדל המים היה פה לפני כל שאר מבני הציבור (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

בקומת הקרקע של מגדל המים יש חדר ריק

.

ושלט הסבר

.

הצרכניה

.

שלט הסבר: פעם לפני שהוסיפו מזגנים, כבלים, כריזה, שלטים – המבנה היה נראה נורמאלי ואפילו נראה כמו מבנה ציבור ממלכתי

.

.

(2) בית יד לבנים

ב-1951 נערכה תחרות בין שלושה משרדי אדריכלים בולטים שפעלו בשעתו בארץ: אריה אל-חנני, יצחק פרשלטיין וגם צמד האדריכלים הצעיר, שולמית ומיכאל נדלר, שהשלים שנה קודם לכן את הפרויקט הגדול הראשון שלהם – קמפוס מדרשת רופין שהוקם בהמשך עמק חפר (וככל הנראה זו היתה הסיבה לקשר). הבית נועד לשמש אולם אינטימי יותר, לעומת האולם הגדול והגבוה בבית העם הסמוך, וכבית זיכרון לבני המושב שנפלו במלחמת העצמאות ובשנים שקדמו לה.

זהות האדריכל טרם התבררה וקשה לשייך אותו לאחד משלושת המשרדים שצוינו. מדובר במבנה חד-קומתי, סימטרי, הכולל שני חדרים בולטים משני קצותיו, כשמרפסת מקשרת ביניהם ומובילה במרכזה אל האולם המרכזי בבניין. כמו בבית העם, גם כאן ההשפעה על סגנון הבנייה היא יותר נאו-קלאסית וכפרית מאשר השפעת הסגנון הבינלאומי שכנראה נתפס עירוני מידי לחברי כפר ויתקין ולאדריכלים. גג הבניין אינו גג רעפים אך גם לא גג אופקי, אלא גג משופע, כזה המעניק לבניין את התנופה והעוצמה המאופקת. הבניין עבר לפני שנים אחדות שיפוץ נאמן למקור, זאת בשונה מבית העם.

.

בית יד לבנים נחנך ב-1954

.

הבניין שמור ומתוחזק היטב

.

שלט בכניסה

.

המבנה משמש כאולם הרצאות, ארכיון וחדר זיכרון

.

ארקדה בכניסה

.

פעם בשבוע את הלחי השנייה

.

שלט הסבר

.

שנות ה-50: יד לבנים

.

פסל זיכרון ברחבת הכניסה לבניין

.

בית הכנסת

תודה לד"ר אסתר גרבינר, ד"ר אדריכלית טליה מרגלית, אדריכלית קרן ארגנט ולשרי גלבוע

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: