סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ שלוחות

למרגלות הגלבוע שוכן כבר קרוב ל-70 שנה הקיבוץ הדתי שלוחות, עדות לכך שדתיים מסוגלים להקים ישובים המתבססים על רעיון אוטופי שיתופי, של עבודת אדמה, תעשייה ותיירות. שלוחות הוא גם דוגמה לשיתופיות בין קיבוץ דתי וקיבוץ חילוני – רשפים. שני הקיבוצים הוקמו בסמיכות זמנים וגאוגרפית ולאחרונה הקימו השניים על אדמותיהם בתמיכת הסוכנות היהודית, את היישוב הקהילתי שלפים – יישוב דתי-חילוני.

בית הכנסת בשלוחות הוא פנינה אדריכלית נוספת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1965) וחדר האוכל המתאפיין בסגנון ברוטליסטי הוא של האדריכל לאון שרמן (1981). שני המבנים ממשיכים לפעול מידי יום ולתפקד בייעודם המקורי כמרכז לקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אורות

.

מפת התמצאות

.

חזית דרומית ראשית של חדר האוכל פונה אל המדשאה המרכזית

.

בריכת נוי בה משתקף חדר האוכל

.

.

(1) חדר האוכל

העלייה לקרקע של קיבוץ שלוחות היתה אירוע היסטורי, היות והיה זה הקיבוץ הראשון שעלה על הקרקע לאחר הקמת המדינה. עד אז ישבו החברים בשתי דירות בקרית שמואל ועבדו בסביבה, לאחר מכן עברו לפרדס חנה, וביוני 1948 כשמלחמת העצמאות היתה כבר בעיצומה עלו החברים לנקודת ההתיישבות. היות וגרו כאן רק באוהלים, אז הילדים והאמהות נותרו בפרדס חנה והצטרפו לאחר יותר משנה. לקיבוץ קראו החברים שלוחות, שפירושו ענפים ארוכים. בכך הם ביקשו לסמל את שאיפתם להתפשט על פני הארץ, כדברי ישעיה הנביא: "שלוחותיה נטשו עברו ים".

חדר האוכל הראשון של הקיבוץ היה צריף פח קטן ששימש את החברים עד 1951. אחריו הגיע צריף עץ שכמוהו ניתן היה למצוא בעוד כמה עשרות קיבוצים. הצריף שימש עד 1981 כשנחנך חדר האוכל החדש, אז הוא פורק ופינה את מקומו. חדר האוכל החדש שהוקם מורכב בעיקרו משני אגפים: אגף אולם האכילה כולל קומת קרקע מפולשת המשמשת להתכנסות ובקומה העליונה אולם אכילה מרווח וגדול. האולם מואר היטב הודות למסכי זכוכית הפונים לדרום ולצפון ומאפשרים לחברים להשקיף על הקיבוץ, כשהחלונות הפונים לדרום משקיפים על המדשאה המרכזית עם בריכת נוי גדולה. חזיתות האגף מורכבות מבטון חשוף, כשאת הפתחים ממסגרות הצללות וקונסטרוקציה המודגשת בחזית ומפרקת את דו-ממדיות החזית. צמוד לאגף האכילה מצוי אגף הכולל בקומת הקרקע אולם מבואה בו ממוקמים תיבות דואר, לוח מודעות וחדרי משרדים, ולמעלה מטבח. בשונה מאגף אולם האכילה, אגף זה מורכב צורנית אך פשוט בהופעתו החזותית. בנוסף, בשונה מאגף אולם האכילה הוא מחופה בטיח שפריץ בהיר. תמונת דגם הבניין, חושפת מרכיב שתוכנן אך לא בוצע: על פי התכנית המקורית תוכנן שיפוע קרקע טבעי בין המדשאה המרכזית ובין הקומה העליונה בבניין, כך שניתן להגיע ישירות אל אולם האכילה מבלי לעלות במדרגות. פתח רחב נבנה אמנם בסמוך לאולם האכילה, אך הוא לא מוביל לשום מקום היות ועבודות העפר לא בוצעו בסופו של דבר.

האדריכל לאון שרמן שתכנן את חדר האוכל, נולד בצרפת ב-1920. הוא עלה לארץ ישראל ב-1940 והצטרף לפלמ"ח. ב-1944 החל את לימודי האדריכלות בטכניון, שהיתה בזמנו המחלקה היחידה בתחום (כיום יש חמש). עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו וחזר לשירות צבאי, במסגרתו התמנה לקצין הקשר של חטיבת הנגב. בתום המלחמה השלים את לימודיו ופתח משרד עצמאי. שרמן עמד בראש משרד שהעסיק כ-7 עובדים והתמחה בהקמת מתחמי הסעדה: חדרי אוכל ומטבחים. בקיבוצים תכנן את חדרי האוכל בקיבוצים משאבי שדה (עליו כתבתי כאן), טירת צבי וסעד וכן את אגף המטבח של קיבוץ רביבים (עליו אכתוב בהמשך). בבתי מלון הקים את המטבחים בין השאר בלגונה, המלך שלמה, סונסטה ואורכידאה (כולם באילת וטאבה). במחנות צבא הקים חדרי אוכל ומטבחים בבסיסים כמו בבסיסי חיל האוויר בחיפה, פלמחים ונבטים. מתקני משטרה, מפעלים, מסעדות גדולות (בין השאר ל"פינת השלושה" בדרך בן צבי בתל אביב) ולאולמות שמחות. הוא התגורר ברמת גן ולאחר מכן בתל אביב, בה גם פעל משרדו. בשנת 2000 בהיותו בן 80 סגר את משרדו, אך המשיך ללוות פרויקטים במשותף עם אסתר גלפנד, שרטטת שליוותה אותו מאז 1969 (גלפנד היא זו שסיפקה לי את המידע אודות שרמן ועל כך אני מודה לה). ב-2007 נפטר.

.

1977: דגם של חדר האוכל החדש וברקע צריף חדר האוכל (צילום: מנחם לוטן)

.

המנה המיוחדת של מטבח שלוחות היא בזבז – רוטב חריף מעגבניות ושום שמוגש כבר עשרות שנים בארוחת ערב שבת. הבזבז הגיע לשלוחות באמצעות שני צעירים ממוצא הודי שהחליטו להעשיר את הטעמים שיצאו מהמטבח המקומי, ומאז השתרשה המנה בתפריט. "אני אישית לא אוכל אותה, כי כשאתה מכניס את זה לפה אז הטעם לא עוזב אותך", מסביר לי שלמה סמסון – מוותיקי שלוחות במבטא יקה כבד, "אבל יש כאלה שאם הם לא מקבלים את המנה אז הם יוצאים מהכלים".

"יש דברים שהשתנו בגלל השינויים בקיבוץ ויש כאלה שפשוט קרו, כמו זה שהפסיקו את ארוחת הערב כי כל משפחה רצתה לאכול ביחד", ממשיך סמסון ומסביר על השינויים בקיבוץ שלא פסחו על חדר האוכל. לדבריו, לאחר שהפסיקו את ארוחת הערב, הפסיקו את ארוחת הבוקר. כיום מגישים בימי חול רק ארוחות צהריים ובשבת מוגשת ארוחה בערב שבת ובצהרים. "לארוחות מגיעים מעט אנשים ויש דיונים מה לעשות, אבל כל עוד יש 'נופש כפרי' אז לא יכולים לסגור את חדר האוכל והוא ממשיך לפעול".

.

1979: תכנית קומת הקרקע המפולשת שמתחת לאולם האכילה (באדיבות אדריכלית אילנה מאירפלד)

.

1980: תכנית אולם האכילה (באדיבות אדריכלית אילנה מאירפלד)

.

1978: תכנית קומתה קרקע של אגף המבואה והמשרדים שמעליו ממוקם המטבח (באדיבות אדריכלית אילנה מאירפלד)

.

הדגם חושף כי היתה כוונה לבצע עבודות עפר כך ששיפוע קרקע יוביל ישירות אל המפלס העליון בבניין בו ממוקם אולם האכילה. וכיום קיים הפתח הרחב בקומה העליונה (בדגם הוא נמצא במרכז התמונה), אך הוא לא מוביל לשומקום כי עבודות העפר לא בוצעו בסופו של דבר (צילום: מנחם לוטן)

.

1978: יציקת רצפת קומתה קרקע וברקע מימין צריף חדר האוכל (צילום: מנחם לוטן)

.

1980: בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

שנות ה-80 (צילום: מנחם לוטן)

.

1981: הכנסת הריהוט אל אולם האכילה לקראת הפעלת חדר האוכל (צילום: מנחם לוטן)

.

1987: הרצאה בחדר האוכל (צילום: מנחם לוטן)

.

אסיפת חברים (צילום: מנחם לוטן)

.

1989: חדר האוכל ערוך לקראת חתונה (צילום: מנחם לוטן)

.

שנות ה-80: הגשה עצמית (צילום: מנחם לוטן)

.

בשונה מאגף אולם האכילה המתאפיין בבטון חשוף, שאר אגפי הבניין (מטבח, מבואה, משרדים, מדרגות) מחופה בטיח שפריץ

.

מתחת לאולם האכילה יש קומה מפולשת להתכנסות יחידים או קבוצות

.

בטון, אבן וקצת צמחייה

.

ספסלי בטון בקצוות

.

מימין הכניסה לחדר האוכל

.

מבואת הכניסה

.

דואר

.

לוח מודעות

.

מודעה 01

.

מודעה 02

.

מודעה 03

.

מדרגות לאולם האכילה (יש גם מעלית)

.

מבואה עליונה

.

חתונות

.

ציור

.

שטיפת ידיים

.

אולם האכילה

.

אולם מלבני גדול ומרווח ללא עמודים ועם מסכי זכוכית רחבים הפונים לדרום ולצפון ומשקיפים על נוף הקיבוץ

.

שולחן ערוך

.

אולם נוסף צמוד למטבח ונועד במקור להגשה העצמית

.

.

(2) בית הכנסת

ב-27 השנים הראשונות של הקיבוץ התפללו החברים בצריף חדר האוכל, אך עם קבלת השילומים מגרמניה, תרמו החברים את הסכומים שקיבלו וסייעו בהקמת בית הכנסת. הוא נחנך ב-1965 במעמד הרב צבי יהודה מלצר ששימש בשעתו בתפקיד ראש ישיבת "הדרום". היכרותו של הרב עם חברי שלוחות החלה בשנות ה-40 כששימש בתפקיד הרב של פרדס חנה, שם שהו חברי שלוחות קודם שעלו לנקודת ההתיישבות הקבועה למרגלות הגלבוע.

האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) תכנן לאורך קרוב לחמישים שנות עבודה כמה מבתי הכנסת המרשימים בישראל, שחלקם מצוי בקיבוצים כמו אלה בבארות יצחק, לביא, חפץ חיים וכפר עציון. יצירתו הטובה ביותר, לדעתי, היא עיצוב רחבת הכותל המערבי – עבודה מבריקה ומינימליסטית שירדה לפרטים הקטנים של ריצוף, שיפועי קרקע, מעקות וכדומה. לצערי עבודתו ברחבה לא נשתמרה לפרטיה עם השנים, אך הרעיון נותר בעיקרו.

כמו ברחבת הכותל כך גם בבתי הכנסת שתכנן, לא מדובר במבנים בעלי חזות או נפחים יוצאי דופן, אלא במבנים פשוטים יחסית. הודות לעיצוב חגיגי שבא לידי ביטוי בכמה מהלכים בסיסיים, הצליח האדריכל להפוך את המבנים ליוצאי דופן. בנוסף, שנברגר שתכנן בתי כנסת רבים, לא שכפל את המבנים שתכנן, אלא יצר כל פעם מבנה שונה. יחד עם זאת, ניתן לזהות את גישתו החומרית (חומרים טבעיים כמו עץ ואבן פראית), שילוב אמנות באדריכלות וההקפדה על החדרת אור ואוורור טבעי ככל הניתן לאולמות התפילה.

.

חזית מזרחית

.

.

כך מתאר כתב עיתון הצופה את טקס חנוכת בית הכנסת שנערך בספטמבר 1965: "הטקס התחיל באולם חדר האוכל של הקבוצה בתקיעת שופרות. לאחר תפילת מנה הוצאו מההיכל ספרי התורה ונישאו בידי הורי החברים ומתחת לאפיריון בליווי שירה וריקודים והוכנסו להיכל שבבית הכנסת החדש. בית הכנסת שהושקע בו כ-150 אלף ל"י הוא בן 400 מקומות ישיבה ונבנה במשך 5 שנים. לאחר קביעת מזוזות על ידי הרב אליעזר בן לולו והרב בוגר, רבני בית שאן, פתחו הנוכחים בהקפות שנוהלו על ידי מזכיר הקיבוץ משה פורת. הרב מלצר מרחובות השמיע דרשה בענייני דיומא. לאחר מכן נורתה אבן הפינה להקמת בית מדרש. בעת סעודת המצווה שנערכה ברחבה המרכזית של הקיבות השמיעו דברי תורה שר הדתות והרב אשר קרשטיין מעפולה. לאחר הסעודה נערכה מסיבת חברים פנימית בה העלו החברים זכרונות מיום היווסדו של הקיבוץ בשנת תש"א. כן נערכה תערוכת תמונות שצולמו על ידי חברי הקבוצה והמקפים את חיי הקיבות מראשיתו ועד היום".

בבית הכנסת בשלוחות האולם הגדול נטול עמודים כדי למנוע הפרעות במבט רציף. האולם רחב ולא מוארך כמו בסיליקה, שוב כדי ליצור כמה שיותר שיוויון בין היושבים ולהימנע מהרחקת חלק מהציבור אל שורות אחוריות ומרוחקות. הקיר הפונה לכיוון ירושלים מחופה באבן פקיעין וארון הקודש מורכב מלוחות עץ אלון שהורכבו בנגריית הקיבוץ על ידי יוסף ברלוביץ – הנגר של שלוחות, יליד שוויץ שלמד במולדתו את מלאכת הנגרות. ברלוביץ גם יצר את כל הריהוט הפנימי לאולם התפילה, אלא שזה היה פשוט מידי ולכן לכבוד שנת ה-40 לבית הכנסת, ב-1995, הוחלף הריהוט המקורי והישן בריהוט חדש שהוזמן ממפעל הרהיטים של קיבוץ לביא, המתמחה בריהוט לבתי כנסת. מעל ארון הקודש יש חלון זכוכית צבעונית שיצרה מיקי סמסון, ובחזית הבניין שולבו עבודות מתכת שיצר במסגריית הקיבוץ החבר מיכאל (מוני) ערמון, שיצר גם את החנוכיה הגדולה הניצבת לצד ארון הקודש. תקרת האולם גבוהה ומורכבת מקורות יורדות, כשמשטחי התקרה הריבועיים צבועים באדום כהה ומוסיפים ממד אלגנטי לאולם שעוצב בקפידה. התכנון האיכותי לא הצריך שינויים משמעותיים לאורך השנים – מאפיין שחוזר ומופיע בשאר בתי הכנסת שתכנן שנברגר.

כמה שנים לאחר הקמת בית הכנסת, הושלמה בנייתו של אגף חדש חד-קומתי המאכלס אולם קטן המשמש בית מדרש. היות והעבודות על הקמת האגף החלו ביום חנוכת בית הכנסת, סביר להניח שגם הוא תוכנן על ידי שנברגר, או לפחות בהסכמתו. כמו חזית בית הכנסת המתאפיינת בחלוקה באמצעות עמודי הבניין הבולטים מקו החזית, כך גם בחזית אגף בית המדרש מופיעים עמודים דומים המחלקים אותה למקצבים שווים. האגף סוגר על הרחבה המרוצפת שבחזית בית הכנסת המורכבת ממשבצות לוח שח-מט גדולות, כזו דומה יש גם בכניסה לקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית. תפקידה של הרחבה לגשר בין המדשאות המקיפות את הבניין ולנקז אליה את השבילים הרבים המגיעים מכל קצות הקיבוץ והופכים לרחבת התכנסות. באגף בית המדרש המשמש בקצהו גם מבואה לבית הכנסת, הציבו החברים כיור לנטילת ידיים. הוא מורכב מכלי תעשייתי עתיק שנועד לכתישת תבואה וזיתים. הוא עשוי מאבן בזלת והתגלה בשדות הקיבוץ.

בשונה מחדר האוכל שקצת איבד ממעמדו ולא מתקיימות בו שלוש ארוחות מידי יום, מצבו של בית הכנסת נשמר היטב. באולם התפילה מתקיימות שלוש תפילות מידי יום, ורק בגלל ריבוי המתפללים ושינויי נוסח, החלו לפעול מניינים נוספים כמו זה בראש השנה בחדר האוכל, או לבני עדות המזרח שאומרים סליחות על פי מנהגם בבית המדרש. בנוסף, בפורים מתבצעת קריאת מגילה בחדר האוכל לאלה שלא מוכנים לסבול את הרעש המתלווה לקריאה.

.

.

1958: חג העשור לשלוחות וטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת (צילום: מנחם לוטן)

.

1958: מקהלה, הרבה לפני שהנשים הודרו (צילום: מנחם לוטן)

.

1958: מגילת היסוד של בית הכנסת (צילום: מנחם לוטן)

.

1959: בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1960: בבנייה, ברקע הר הגלבוע (צילום: מנחם לוטן)

.

1960: חזית הבניין בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1960: חזית הבניין בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1961: חזית הבניין בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1961: בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1962: בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1963: חזית הבניין בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1961: חזית הבניין בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1961: תפילה בחול המועד סוכות באולם התפילה בבנייה (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: בית הכנסת בין בתי הקיבוץ (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: אולם התפילה (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: אולם התפילה (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: ריקודים עם ספרי התורה באירוע חנוכת בית הכנסת (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: מקהלת גברים ברחבת הכניסה במהלך אירוע חנוכת בית הכנסת (צילום: מנחם לוטן)

.

1965: הכנסת ספרי התורה אל ארון הקודש באירוע חנוכת בית הכנסת (צילום: מנחם לוטן)

.

1970: קריאת המגילה בפורים (צילום: מנחם לוטן)

.

תפילה בחול המועד סוכות (צילום: מנחם לוטן)

.

תפילה בחול המועד סוכות (צילום: מנחם לוטן)

.

בניית אגף בית המדרש (צילום: מנחם לוטן)

.

1971: בניית בית המדרש (צילום: מנחם לוטן)

.

.

חזית אגף מדרגות בחלקו המערבי של בית הכנסת

.

חזית צפונית עם רחבת התכנסות

.

מימין אגף של בית מדרש ומדרגות לעזרת נשים

.

את עיטורי מתכת על החזית הצפונית יצר מיאל (מוני) ערמון חבר הקיבות שעבד במסגריה

.

אחת משלוש הכניסות לביתה כנסת – כניסה לכל שביל

.

זמנים

.

כניסה לבית המדרש ומשמאל כיור לנטילת ידיים

.

בית המדרש

.

מדרגות לעזרת הנשים

.

מבט על אולם התפילה מעזרת הנשים (תכלס יש להן את העמדה הכי טובה)

.

האולם סימטרי ומתאפיין בגווני חום: בריצוף, בריהוט, באבן החיפוי ובארון הקודש. התקרה צבועה אדום והויטראז' מעל ארון הקודש צבעוני

.

תאורה טבעית חודרת מפתחי החלונות האנכיים שמשני צידי האולם וגם מהפתחים הרחבים שבחזית הצפונית

.

אורות

.

את עמוד התפילה לחזן וארון הקודש יצר מעץ אלון יוסף ברלוביץ, נגר במקצועו, יליד שוויץ וחבר שלוחות

.

את המנורה לצד ארון הקודש כמו גם עבודות מתכת שבחזית הבניין יצר מיכאל (מוני) ערמון שעבד במסגרית הקיבוץ

.

מבט על עזרת הנשים

.

מימין פתחים עגולים עם זכוכית ירוקה להדגשת ארון הקודש

תודה לשלמה סמסון, משה פורת, יואב לוטן, אסתר גלפנד ולאדריכלית אילנה מאירפלד

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

כפר דרום

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

נווה איתן

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

בתי כנסת ומדרש נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)

(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

(42) בית הכנסת ברודוס

(43) ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

(44) בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

(45) ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

(46) הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

(47) בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

(48) חפץ חיים בפתח תקוה

(49) זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

(50) ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרב פרנק  On 29/11/2017 at 12:10

    מרתק.יש עוד סוטים שהיו שמחים לראות מקבץ של ספסלי בטון ופתרונות לחניית אופניים בתנועה הקיבוצית? ראיתי מעמדי בטון לאחרונים בנווה איתן, אחד הקיבוצים מכמירי הלב ביותר בעזובה שלו

  • ידידיה לוטן  On 29/11/2017 at 14:06

    שלום מיכאל,
    כמי שנולד וגדל בקיבוץ שלוחות, התרשמתי עמוקות מסקירתך היסודית והמקיפה, שהיא פועל יוצא של תחקיר רציני וזווית ראייה ייחודית משלך – על הקיבוץ, מבני הציבור שבו והאנשים שיצרו את כל אלו.
    לא פחות מכך, כבנו של מנחם לוטן – שתמונותיו מלוות את הסיפור הזה ועוד סיפורים רבים אחרים בשלוחות ובארץ ישראל, נהניתי להיווכח שיש גם תועלת ממשית למפעל חייו. יישר כוח על הקפדתך גם במתן הקרדיטים לאלו שעסקו במלאכה ולמי שהנציחו אותה.
    יישר כוח גדול גם לאחי – יואב, שהשקיע זמן ומאמצים גדולים בשימור ובהנגשת אוסף התמונות של אבא ואיפשר את השימוש בהן למטרות חשובות כאלו.
    בברכה,
    ידידיה לוטן

  • מיה קיסרי  On 29/11/2017 at 18:18

    הוזכרו כאן שמות של יוסף ברלוביץ ושל מוני ערמון. הפריע לי שלא הופיע השם של חסידה לנדאו, האמנית של הקיבוץ, שחלק מעבודותיה נראות בצילומים.

  • שולה  On 02/12/2017 at 12:42

    התרגשתי לראות את בית הכנסת וחדר האוכל בעברם ובהווה.
    כמובן שהזיכרונות צפים ועולים…
    מצטרפת להערתה של מיה שמקומה של חסידה לנדאו נעדר, על אף תרומתה
    גם בעבודה נהדרת בכניסה לחדר האוכל, ובכלל תרומתה האמנותית בכל חג שנחוג
    בשלוחות.

  • עיריה מרדכי  On 04/12/2017 at 17:35

    אהבתי !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: