סיבוב חמישי על תמונות אדריכלים

ברשימות ובכתבות שפרסמתי במהלך השנים תמיד נותרו דברים שלא נכנסו והם הסיפורים הקטנים שנוצרו מעצם המפגש עם האדריכל/ית. מופיעים כאן 26 אדריכלים, אדריכלי נוף, הנדסאים וגם עיתונאית אחת ושני עורכים שכתבתי עליהם או עבדתי איתם, וזו הזדמנות להציג אותם וגם להגיד כמה מילים על המפגש.

רשימה זו מצטרפת לכמה סיבובים על תמונות אדריכלים (1, 2, 3, 4), תמונות אותן בחרתי באופן אקראי. יש לי עוד המון כך שזו בהחלט לא הרשימה האחרונה.

.

על כל אלה

.

ענת ציגלמן ואיתי כ"ץ: הכתיבה על אדריכלות ועיצוב קיבלה חיזוק חסר תקדים כשהשניים האלה נכנסו לזירה. מאז שאקסנט עלה לאוויר ב-2011 האדריכלים והמעצבים קיבלו במה הולמת, בולטת ואיכותית ויזואלית וטקסטואלית להצגת עבודות וגם לביקורת. ענת ואיתי הם עיתונאים ועורכים ותיקים ולא באים מעולם העיצוב, אבל כבר מהרגע הראשון שהם נכנסו לעניין, הם הצליחו להכיר וללמוד לעומק הודות לסקרנות ולראש הפתוח והישר, כך שרק מעטים הצליחו להגיע להישגים של אקסנט בכלל ושל השניים האלה בפרט. כשקפצתי למערכת, כשהיתה עוד בבניין אמפא ברחוב המסגר, הם הכינו לי הפתעה באותו יום שהיתה לי במקרה גם יום הולדת.

.

אסתר זנדברג: כבר ארבעים שנה שזנדברג סוקרת ומבקרת את האדריכלות בישראל. תחילה בעיתון "העיר" ולאחר מכן ועד היום במוסף "גלריה" בעיתון "הארץ". לפני כמה שנים ריכזה כמה ממאמריה הנבחרים בספר "ארץ עיר" (הוצאת בבל). כאן נפגשנו בבית קפה בגבעתיים בגלל ספר שאני השתתפתי בכתיבתו – "שכונה-מדינה" (הוצאת רסלינג). בשעתו הספר טרם יצא מבית הדפוס, ולכן הבאנו אתנו כמה מגיליונות הספר שהדפסנו.

.

אדריכל ליאור ציונוב: משרדו של ציונוב הוא מהצעירים (יחסית) הבודדים שהצליחו לפרוץ מוילות אל פרויקטים גדולים, מורכבים ומשמעותיים ובראשם קמפוס מכללת צפת. את ציונוב פגשתי בבניין שהיה בעבר "בית צעירות מזרחי" בסמוך לרחוב דיזנגוף והוסב למרכז קהילתי ולגני ילדים.

.

אדריכל פרדי כהנא: מעט מאד אדריכלים תכננו את כל בתי היישוב בו הם חיים. אפשר לספור אותם על יד אחת. לכהנא היתה הזדמנות כזו – בתי מגורים, מבני ציבור לרבות חדר אוכל בו צלמתי אותו, בית כנסת עליו כתבתי כאן לאחרונה, תעשייה, מלאכה, משק, חינוך, תרבות וגם את בית הקברות.

.

אדריכלים עדה כרמי-מלמד ועופר ערוסי: שמחתי שעדה כרמי הסכימה להצטלם במרומי האולם בבית אבי-חי בירושלים. היא עמדה עם האדריכל עופר ערוסי שתכנן איתה את הבניין ועשו פוזות מוצלחות.

.

אדריכל משה ספדיה: בשנתיים האחרונות לספדיה מאד חשוב להופיע בתקשורת הישראלית והוא נעזר במשרד יחסי ציבור מקומי. בימים הראשונים של xnet פניתי לספדיה לכתוב על דירתו ברובע היהודי שהכרתי היטב מבחוץ (הצלחתי להציץ אליה מבעד לחלונות), אך בפנים לא בקרתי. ספדיה בזמנו חזר וסרב, אך זמנים השתנו והפעם ספדיה הסכים. כאן הוא צועד יחף על גג דירתו המשקיפה על נוף הכותל המערבי, הר הבית, הרובע המוסלמי, הר הזיתים, הר הצופים וכו' וכו'. ההתרחשות הנשקפת מדירתו היא בלתי פוסקת: תיירים, מתפללים, תושבים וגם ילדים שלומדים בבית הספר הסמוך שעליו ספדיה התלונן.

.

כהנובץ03

עם אדריכל הנוף חיים כהנוביץ נפגשתי במשרדו שנמצא צמוד למפעל הישן והנטוש של מחלבת טרה במזרח תל אביב. על שולחנו פרוסה תכנית הגן המרכזי בשכונה הירוקה ביבנה ולצידה קטלוג צמחים ממנו הוא נוהג לבחור את הפריטים לגנים שהוא מתכנן. שוחחנו אתו לצורך גיבוש אחד הפרקים בספר "נוף-ארץ" שיצא לאור בשבועות הקרובים. כהנוביץ הוא מאדריכלי הנוף הפוריים ביותר בארץ ואת עבודותיו אתם מכירים היטב אך לא ידעתם שהוא זה שתכנן (כמו עיצוב הנוף לאורך דרך חיפה בכניסה הצפונית לתל אביב, גן פוליטי ברמת אביב, או כל מיני פרטים של חברת אקרשטיין). בעבר כתבתי על גן המנהיגים שתכנן בכניסה לראשון לציון

.

אדריכל סעדיה מנדל (סצ'קו): בראיון על מנדל בן ה-80 לקח הרבה זמן עד שהוא התעורר. במשך שעתיים שוחחנו שיחת פרווה והרגשתי שהדברים המקובלים והידועים שנאמרים לא יחזיקו כתבה. אחרי שעתיים, באופן שלא ברור לי מה בדיוק הדליק אותו, מנדל התעורר לחיים ולמעשה התחילו שעתיים חדשות בהם אמר את אשר על ליבו: על אדריכלות עכשווית, על פוליטיקה, על קולגות בני דורו. הוא הותיר אחריו כמה עבודות שבראשן חידוש יפו העתיקה וגם מאות תלמידים, אבל כשמסתכלים היום על נוף המתכננים בארץ, אני לא יודע כמה מהתבונה, הכישרון והאישיות שלו הצליח מנדל באמת להוריש לתלמידיו.

.

אדריכלים שולמית נדלר, משה גיל ושמואל ביקסון: בערב הפתיחה של התערוכה שאצרתי בגלריה בבית עמותת האדריכלים, היה גיל עצבני שלא הצגתי מספיק עבודות שהוא השתתף בתכנונן. הסברתי לו שכל פרויקט שהמשרד תכנן ומצאתי תמונה או תכנית שלו אז דאגתי שיופיע בתערוכה, ועבודות חשובות במיוחד קיבלו שתי תמונות. זה לא הרגיע אותו ובדברים שנשא בפתיחה התייחס לכך. אחריו נשאה דברים שולמית נדלר ודחתה את התלונות של גיל. היה שמח.

.

האדריכל שתכנן הכי הרבה כיתות בישראל (אולי חוץ מאדריכל גידי פובנזר) הוא נופר שמצולם כאן על רקע קיר שעיצב במסדרון תיכון קוגל בחולון. בתקציבים הרזים ובלוח הזמנים הבלתי אפשרי שמעמידים משרד האוצר והחינוך לאדריכלים ולקבלנים, מצליח נופר ליצור כל פעם בית ספר חדש ושונה מאלה שתכנן עד אותו רגע. את קוגל למשל תכנן כמבנה מעוגל עם חזית כפולה שמאפשרת לתלמידים מקום שהייה מיוחד ואינטימי. הוא גם לא מוותר על צבעוניות.

.

אדריכל גידי פובזנר: רק בשנת הלימודים הנוכחית אלה בתי הספר שפובזנר השלים בהם השנה אגף נוסף: שלב אחרון בבית ספר בכפר יונה, תיכון אל סייד שלב שלישי, תיכון בשכונת קרית האמנים ברמלה שלב שלישי, תיכון בעמק יזרעאל שלב שלישי, תיכון באום בטין שלב שלישי, יסודי בגן יבנה שלב ראשון, תיכון ברמת בית שמש שלבים ראשון ושני, חטיבת ביניים בצפית (קיבוץ כפר מנחם). ארון הספרים שברקע הוא של המעצב הגרפי מיכאל גורדון

.

אדריכל אברהם יסקי: לקראת סוף הראיון שערכתי עם יסקי בדירתו שבמגדל האופרה על חוף הים בתל אביב (מגדל שתכנן בשנות ה-80 ובולט בנוף בגלל צבעו הורוד החריג) ורגע לפני שנפרדנו, בקשתי לצלם אותו בחדר משרדו. הראיון לא היה קל לו. יסקי כבר היה חולה ולמרות ששמח שבאים לבקר אותו ולשמוע את קולו, הוא הרגיש שהוא לא בשיאו והדבר הורגש. אבל בכל זאת יצא משהו טוב.

.

אדריכל עדן בר והנדסאית אפרת אלון: המגדל שתכנן עדן בר באזור התעסוקה של בני ברק שונה מכל שכניו. מסיבוב בין המגדלים באזור נראה שבר השקיע תשומת לב גדולה יותר בעיצוב הבניין ולא נכנע לאופנות לשבלוניות שמייצגת בעיקר חוסר כישרון. כאן הוא מצולם למרגלות המגדל עליו פרסמתי מאמר, ולצידו ההנדסאית שהובילה את הפרויקט במשרדו. בחצי השנה האחרונה אני משקיף על הבניין כמה פעמים ביום וחושב יותר ויותר שהוא המגדל היותר מוצלח באזור, אולי חוץ ממגדל צ'מפיון שאותו אני עוד צריך לראות מקרוב.

.

אדריכל אופיר זינטי: לכאורה חדר לבן עם כמה מדפים, תמונה ושולחן עם מחשב נייד בדירה תל אביבית ותיקה ברחוב יבנה. אבל למעשה כאן ממש הקליט אסף אמדורסקי את אלבומו "צד א'". בתור צ'ופר לזינטי, הוא גם כיכב בקליפ של השיר הפותח את האלבום – "הרחובות ממריאים לאט". אמדורסקי כבר לא גר כאן וגם לא זינטי שעזב לארה"ב תכנן עכשיו שואורום בניו יורק ובקתה באלסקה.

.

אדריכל דוד קנפו: מידי כמה שנים קנפו וזוגתו האדריכלית תגית כלימור מפרסמים ספר. בעקבות הביתן שתכננו בתערוכת אקספו במילאנו הם פרסמו ספר שהורכב ממאמרים קצרים שעסקו בהיבטים ירוקים בתכנון. את ההשקה הם ערכו בגן של מוזיאון תל אביב. היענות הברנז'ה המקצועית היתה גדולה והאירוע היה גם מוצלח. קנפו העניק את הספר מתנה לכל המשתתפים וגם חתם עם ציור מותאם.

.

אדריכל נוף פרופ' ערן בן יוסף, אדריכלית ד"ר טלי חתוקה: בסדנה משותפת לאוניברסיטת תל אביב ולמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס המכונה MIT, שהתקיימה בקרית גת ישבו השניים זה לצד זה. בן יוסף היה אדריכל נוף בארץ עד שנמאס לו, נסע ל-MIT ועשה שם תואר שני ושלישי בתכנון ערים ובתחילת העשור התמנה לראש המחלקה לתכנון ערים. לאחרונה השלים סדנה נוספת עם חתוקה, שהפעם התמקדה באזורי התעשייה של אשדוד

.

אדריכלים דניאל ראוכוורגר, נועם דביר ורוני בר לצד המזנון בגלריה בבית האדריכל ביפו, בתחילתה של פתיחת אחת התערוכות שאצרה טלי חתוקה (כל הבקבוקים עדיין מלאים). דניאל מסתכל על נועם שמסתכל על רוני שמסתכלת על הפותחן בקבוקים. השניים הראשונים עושים חיל במשרדי האדריכלים הכי מבוקשים בעולם ורוני מסיימת בימים אלה את עבודת הדוקטורט

.

אדריכל ג'יקוב לנגה הוא אחד מששת השותפים של משרד האדריכלי BIG ומשרדו הראשי שוכן בקופנהגן. הוא נשוי לישראלית לשעבר ובביקור שלו פה בארץ גררתי אותו מוקדם בבוקר לאחד השיכונים היותר עלובים בחולון. לנגה היה מזועזע מהמצב אך ראה מיד את הפוטנציאל העצום שיש למבנים המוארכים והנמוכים עם השטחים הפתוחים הרחבים והלא מנוצלים. לנגה סיפר שהוריו חיים בשיכון מאד דומה בקופנהגן והביקוש לדירות מסוג כזה הוא בשמיים. ההבדל הוא שבשיכונים של הוריו גרים הולנדים וכאן לבנטינים.

.

אדריכל שאול רינד: שאול מתרשם מהמראה הנשקף מהשורות האחרונות באולם המשכן לאמנויות הבמה באשדוד שתכנן האדריכל חיים דותן. הביקור החוזר בבניין של דותן היה חוויה שלמדתי ממנה כמה דברים ועליה אפרסם כאן רשימה. אבל מה שהכי אהבתי בסיבוב היה העצירה במרכז הישן של השכונה הראשונה באשדוד, שם נמצא מזנון שמתמחה בסנדביצ'ים טוניסאים. אז אם אתם בסביבה של אשדוד – אל תפספסו את הסנדביץ' הטוניסאי של מוריס (התשלום במזומן בלבד)

.

אדריכלים אמנון רכטר ורני זיס: צמד האדריכלים עומדים ברחבת הכניסה למלון אלמא ובמקור "בית הבראה מבטחים" בזכרון יעקב שעל חידושו הופקדו כמתכננים. התמונה אמנם צולמה במצלמה שלי אבל לא אני צלמתי אותה אלא איתי סיקולסקי. את הפרויקט הוא צילם כמה ימים לפני שהגעתי אך לא את האדריכלים. בזמן שערכתי סיור במלון הוא הגיע במקרה אבל בלי מצלמה. היות וחשוב היה לי שבכתבה על הפרויקט תהיה גם תמונת האדריכלים, אז בקשתי ממנו שיעשה טובה ויצלם את הצמד והוא כמובן הסכים.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסף הצדיק  On 21/10/2017 at 19:51

    ," אדריכלית ד"ר טלי חתוקה: " האם היא חתוקה או חתוכה? האם היא אדריכלית או גיאוגרפית?

  • itamsh  On 22/10/2017 at 0:23

    גיל נשמע כמו בחור מלבב.
    ולגבי לנגה, הוא צודק, השימוש בשפ"פים (ובשצ"פים צמודי שיכון) בישראל הוא מינימלי. בהיעדר רצון טוב של התושבים הפתרון טמון בחיוב התושבים לאמץ תקנון בית משותף נורמלי, להשקיע כסף ולהתקשר עם חברת ניהול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: