סיבוב בבית הכנסת בשילה שנבנה בהשראת המשכן

כשבאתי לשילה הקדומה לצורך כתיבת הכתבה על "מגדל הרואה" נכנסתי ליישוב הישראלי שהוקם אחרי 1978 כי שני מבנים גדולים תפסו את תשומת ליבי. האחד הוא בניין בית הכנסת שעוצב בהשראת בניין המשכן ששכן על פי המסורת בתל הקדום לפני 3,000 שנה והמבנה השני הוא בניין ישיבת שילה הלא גמור. ברשימה זו אציג את בית הכנסת בתכנונו של אדריכל זלמן דויטש (תושב אלון שבות שבגוש עציון והוא גם חזן מקצועי). בית הכנסת נחנך ב-1984 בנוכחותו של אריק שרון, אותו אחד שכמה שנים מאוחר יותר הביא להריסת מבנים רבים שתכננו אדריכלי בית הכנסת.

בית הכנסת הוא מבנה גדול מאד יחסית לבינוי באזור, הישראלי והפלסטיני, ובאזור כולו לא הוקם מבנה גדול כמוהו. מיקומו בקצה היישוב כשהוא פונה לכיוון הכביש האזורי (כביש 60) מעצים את נוכחותו והופך אותו לנקודת ציון. במשך 4 שנים היתה הרשימה הזו כתובה אבל בטעות לא פרסמתי אותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

קטע מחזית המבנה

.

(1) התנחלות

בתי ההתנחלות שילה שוכנים כמה עשרות מטרים משרידי התל הקדום עליו התיישבו לפני 4,000 שנה שבטים כנענים, אותם העיפו השבטים הישראלים שבאו ממצרים, אותם העיפו הפלשתים ואחר כך הרומאים. אחר כך באו ביזנטים, צלבנים וממלוכים וכל אחד מהם הותיר אחריו שרידים שהופכים את שילה הקדומה לאתר אטרקטיבי לביקור. ל"מגדל הרואה" שסקרתי באתר Xnet עם פתיחתו ב-2013 יש מקום מרכזי בשדרוג האתר שמייצג את נקודת מבטם של אדוני הארץ.

עד 1978 היה האזור תל חורבות אך גוש אמונים ביקש ליישב את הנקודה מחדש ולנצל את מיקומה האסטרטגי לצד כביש 60. במקור התכנית היתה להקים כאן עיר, אך בעקבות לחץ מצד הממשל האמריקאי הרעיון לא התממש ושילה לא התפתחה מעולם מעבר ליישוב פרברי המסתגר בתוך עצמו וללא ייחוד ממשי. עצם הקמת היישוב גם היא נתקלה בקשיים וראשוני המתנחלים נאלצו להסתיר את עובדת הקמת היישוב במסווה של "מחנה ארכאולוגי". אנשי "שלום עכשיו" ביקשו לחשוף את התרמית באמצעות פעולה יצירתית: הם הזמינו את יגאל תומרקין שיציב פסל בכניסה למחנה הארכאולוגי. "שלום עכשיו" כארגון הוא כבר לא רלוונטי ותומרקין כבר לא מתפקד אבל הפסל שלו עדיין עומד במקומו. גם בתי "המחנה הארכאולוגי" עדיין מתפקדים ומשמשים כביתני הכניסה לאתר העתיק.

.

נוף משילה

.

מבנה שבנתה משלחת ארכאולוגים מדנמרק בתחילת המאה שעברה מעל רצפת פסיפס בתל שילה

.

הפסל "שובך יונים" שהקים יגאל תומרקין בכניסה להתנחלות כחלק מיוזמה של ארגון "שלום עכשיו"

.

.

(2) בית הכנסת

ב-1979 התחילו לתכנן את יישוב הקבע שילה ובמסגרת זו הזמינו כמה מהתושבים את האדריכל זלמן דויטש שיתכנן להם בית כנסת. דויטש (74), יליד ארה"ב הוא אדריכל בוגר בית הספר לאדריכלות פראת בברוקלין. ב-1970 כשנה לאחר שסיים את לימודיו, עלה לישראל והתגורר תחילה בירושלים כשבמקביל עבד במשרד האדריכלים של יוסף שנברגר וטוביה קץ והתמחה בתכנון בתי כנסת. ב-1980 עבר להתגורר באלון שבות שבגוש עציון והקים משרד אדריכלים במשותף עם האדריכל שמשון זלצמן. יחד תכננו השניים מבני מגורים אך מומחיותם מתמקדת בבתי כנסת. הם תכננו את בתי הכנסת (אשכנזי וספרדי) באלון שבות, בית כנסת נוה נוף בשכונת הר נוף בירושלים, ובתי כנסת בגני טל וקטיף בגוש קטיף שנהרסו. לאחרונה תכננו בתי כנסת חדשים באלוני הבשן שבגולן, בהר חומה, בנוה דניאל, בכרמל ובטלמון. החלטתי להרים טלפון ולשאול את דויטש כמה שאלות על הפרויקט.

.

מראה כללי של בניית בית הכנסת

.

.

(3) שיחה

מ"י: איך קבלת את העבודה?

ז"ד: אני הכרתי שניים מהאנשים שגרו שם כי עשיתי קודם לכן עבודות בעפרה, שהיה מהיישובים הראשונים שצמחו אחרי ששת הימים.

מ"י: מה עשית בעפרה?

ז"ד: תכננתי איך לשכן 8 איש בדירה של 30 מ"ר. אלה היו ביתנים של חיילים ירדנים והיינו צריכים להתאים אותם לתושבים.

מ"י: מהיכן נבע הרעיון לתכנן בית כנסת בהשראת המשכן?

ז"ד: בהתחלה בכלל לא ביקשנו שזה יראה כמו המשכן. כשהזמינו את העבודה נתנו לנו להבין היטב שההיסטוריה של המקום הזה קשורה למשכן ששכן בשילה העתיקה במשך 369 שנה. ראינו בזה רצון לרמז על אלמנטים של המשכן בבניין החדש, וכל כמה שרמזנו הציבור ביקש עוד ועוד. כך הכנו חמש או שש סקיצות ובכולן היו רמזים למשכן. השתדלנו גם לשמור על החומרים המוזכרים במקרא, אך בהתאם ליכולת של 1979, למשל במקום זהב יש פליז. בסופו של דבר יצא הבניין שקיים כרגע והוא עדיין לא גמור.

מ"י: מה לא השלימו או שינו מהתכניות המקוריות?

ז"ד: קודם כל החצר. כמו שהמשכן היה בנוי בתוך חצר כך גם כאן תכננו חצר שמקיפה את בית הכנסת והיא לא בוצעה. גם ארון הקודש שתכננו לא בוצע. תכננתי ארון קודש שנראה כמרחף באוויר כשהוא נשען על זיז שיוצא מהקיר. הזיזים לנשיאת הארון בוצעו, אך הארון עצמו שאת הדלתות שלו תכננו שיהיו עשויות משני לוחות אבן גדולות שינועו על ציר לא נבנה כי הציבור לא יכול היה לעמוד במחיר, ובסוף בצעו משהו פחות מרשים. באופן כללי עשו בבית הכנסת כל מיני אלמנטים שלא לרוחי.

מ"י: שמתי לב שהתקרה מכוסה בשטיח. האם גם זה בהשראת המשכן?

ז"ד: כן, היריעות מרמזות על יריעות המשכן, אם כי כאן הן לא עשויות מהחומרים שהיו במשכן אלא משטיח פשוט.

מ"י: איך בחרתם את הגוונים של השטיח?

ז"ד: בחרנו גוון שנראה היה לנו מתאים לפסוקים שמופיעים בפרשת תרומה. הצבע של השטיח הוא סגול בהיר.

מ"י: מה עוד תכננת ולא בוצע?

ז"ד: תכננתי במבואת הכניסה מדרגות פנימיות קטנות שיקשרו בין עזרת הגברים ועזרת הנשים. כיום יש רק מדרגות חיצוניות. הרגשתי שצריך גם לתת אפשרות מעבר מבפנים ולא שיהיה צריך לצאת החוצה כדי לעלות או לרדת. זה משהו שצריך להיות. הספסלים היו אמורים להיות מיוחדים. על כל שורת ספסלים, יועד להיות כתר פליז על הדופן הצדדית. בנגריה של קיבוץ לביא הכינו את הריהוט והותירו את המקום לאותם כתרי פליז שמרמזים על "הזר" המוזכר כקישוט בפרשת המשכן, אך הכתרים לא בוצעו בסוף. תכננו את כל הפירוט אך לא הכל בוצע עדיין.

מ"י: עדיין? אתה חושב שהם עוד ישלימו את העבודה?

ז"ד: עברו יותר מ-30 שנה ויש לי עדיין קשר עם בית הכנסת, אם יהיה תקציב אולי הם יבנו וישלימו.

.

חלק מפרספקטיבה המציגה את הבניין (קבלתי רק חצי מהאדריכלים…)

.

השלט בכניסה

.

1978: אבן פינה להקמת העיר שילה

.

את מבנה בית הכנסת רואים מכל נקודה ביישוב ובסביבתו הקרובה והרחוקה

.

שלט בסמוך לבניין בית הכנסת

.

החזית הצפונית עם הכבס העולה לעזרת הנשים

.

חזית הכניסה הראשית

.

חזית הכניסה הראשית

.

העליה לעזרת הנשים בחזית הכניסה הראשית

.

הנוף ממרפסת עזרת הנשים

.

מעקה במרפסת הכניסה לעזרת הנשים במפלס העליון

.

דלתות הכניסה לעזרת הנשים

.

פנים בית הכנסת. חיפוי העץ בהשראת עיצוב המשכן. גם התקרה מכוסה בשטיח המדמה את יריעות המשכן

.

התקרה מחופה בשטיחים המדמים את היריעות במשכן

.

ארון הקודש לא עוצב כפי שתכננו האדריכלים

.

בתפילה

.

מבואת הכניסה לעזרת הגברים

.

עמדה לנטילת ידיים

.

לוח מודעות 01: שבת חזון למען גוש קטיף והשומרון

.

לוח מודעות 02: שיעור

.

לוח מודעות 03: הצטרפו לארגון השומר ביו"ש

.

לוח מודעות 04: אמת

.

לוח מודעות 05: אביתר בנאי בשילה

.

.

בכניסה לבית הכנסת שמעון אהב להיות כאן

★

★

בתי כנסת ומדרש נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)

(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

(42) בית הכנסת ברודוס

(43) ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

(44) בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

(45) ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

(46) הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

(47) בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

★