סיבוב בבתי גן רחביה

מתחמי מגורים יוקרתיים הם כמובן לא המצאה חדשה, כמו היום גם בירושלים המנדטורית הוקמו כמה כאלה ובתי גן רחביה הוא אחד מהבולטים. המתחם מצטרף למבני המגורים המשותפים האיכותיים שנבנו בסביבתו במחצית השנייה של שנות ה-30, שעל שניים מהם כתבתי כאן לאחרונה: בית רקובר ובית המעלות. את מתחם גן רחביה, הקרוי כך על שם השכונה בה הוא ממוקם, תכננו האחים האדריכלים דן ורפאל בן דור שהתמחו בתכנון מבני מגורים ליהודי וערביי העיר.

בשונה מבתים אחרים בסביבה, מדובר כאן במתחם הכולל שלושה מבנים עם גן פנימי. חזות המתחם כמו מרבית הבתים המשותפים באזור מוזנחת, עובדה שהופכת את הביקור לקצת עצוב. בנוסף, לאחרונה החלו הדיירים לחשוש לעתידם במתחם לאחר שאחיו של דרעי רכש את זכויות החכירה לאזור שעתידים לפקוע בעוד 19 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

00

.

מפת התמצאות: מתחם גן רחביה מורכב משלושה בתי מגורים משותפים – שניים מוארכים ואחד קטן במרכז ועם גן פנימי גדול

.

מול בית המעלות (ברקע) שלטי הרחובות בכניסה לגן רחביה: ברוך שוחטמן (המשך רחוב שמואל הנגיד) שהתגורר במתחם נהרג מירי של חייל ירדני בעת סיור ברמת רחל ב-1956. מרדכי נרקיס (המשך רחוב המעלות) היה חוקר אמנות ואוצר ומנהל מוזיאון בצלאל

.

הכניסה הראשית לגן רחביה היא ממפגש הרחובות שמואל הנגיד-מרדכי נרקיס-ברוך שוחטמן-המעלות. עץ מוקף ספסל בנוי ניצב מול שערי הכניסה למתחם ואלמוני הניח עליו אוסף ספרים גדול

.

גן רחביה הוא מתחם סימטרי כשמול השדרה המרכזית של המתחם שערי ברזל נעולים (השער הפונה למפגש הרחובות המופיע בתמונה הקודמת הוא הפתוח)

.

שלט על חומת האבן הנמוכה המקיפה את המתחם

.

במרכז המתחם גינה ותיקה: שני מבנים משני צידיה ומבנה נוסף במרכז

.

(1) עכשיו:

"מאות חוששים לבתיהם", "רחביה תחילה: הסערה הנדל"נית שעומדת לטלטל את ירושלים", "אח של דרעי רכש מתחם ברחביה, מאות חוששים לבתיהם", "כך מכרו את ירושלים לכרישי נדל"ן" – כותרות כתבות שפורסמו לפני כחודש ועסקו במצב הלא נעים אליו נקלעו תושבי גן רחביה. באותן כתבות פורסם כי בגלל המצב המיוחד בו עתיד הדירות אינו ברור, נאלצים בעלי הדירות למכור את דירותיהם בחצי המחיר, זאת למרות שרכשו את הדירות בכסף מלא. התושבים לא טרחו לטפל בעתיד זכויות החכירה, וכעת בעלי הדירות בסכנת זריקה מבתיהם. מומו דרעי סגן יו"ר הקק"ל ואחיו של העבריין והשר אריה דרעי, דאג לבדוק את עתיד הזכויות והזדרז יחד עם שותפיו לרכוש את הזכויות, כך שבעוד 19 שנה, בשנת 1934, צפוי המתחם לעבור לידיו ולידי שותפיו.

הבעיה המרכזית העולה מנושא זכויות החכירה, היא שבמהלך 19 השנים הקרובות אם לא תהיינה הפתעות והזכויות יחזרו לידי הדיירים, הבניינים יוזנחו ומצבם ידרדר – הן המרחב המשותף והן זה הפרטי, כי איש לא ירצה להשקיע בנכס שאין לו עתיד. בעוד 19 שנה היזמים שרכשו את זכויות החכירה צפויים לקבל לידיהם קרקע ועליה חורבה שסביר להניח שבגלל מצבה העגום אפשר יהיה בקלות להרוס ולבנות במקומה הולילנד לתפארת. לכן, לפני שמפקירים את רחביה בידיים של מומו, ראוי שהעירייה, בתי המשפט ושאר הרשויות כולל המועצה לשימור אתרים, יפעלו לעצירת המהלך.

.

ערוגה עגולה יוצרת כיכר במרכז המתחם

.

.

(2) פעם:

ראשיתו של המתחם לפני 81 שנה, אז רכשו את הזכויות לקרקע למשך 99 שנה מהכנסייה הקתולית שני שותפים שבנו עליה את המתחם. שני היזמים היו הבנקאים שלמה קהאן ומאיר בהרל, שגם קבעו את מגוריהם בבניין הצפוני מבין שלושת הבניינים שנבנו. מידע על המתחם קבלתי מהאדריכל אהוד בסט שגר בו בעבר ועדיין מחזיק בו דירה בה התגוררו סביו וסבתו – מאיר וצילה בהרל. כאן גידלו בני הזוג את שתי בנותיהן שלימים התחתנו, האחת עם הבמאי יוסף מונדי והשנייה עם האדריכל דוד בסט (שהתגורר בעצמו בשכירות במתחם וכך נוצרה ההיכרות שהובילה לחתונה).

לתכנון הפרויקט הושכרו שירותיהם של האדריכלים דן (1988-1903) ורפאל בן דור (1999-1905) שהתמחו בתכנון בתי מגורים בעיר. במגרש הגדול הם בחרו לפצל את זכויות הבנייה לשלושה מבנים נפרדים: שניים מוארכים לאורך הדופן הצפונית ולאורך הדופן הדרומית, ומבנה נוסף כשליש מגודל שני האחרים במרכז המגרש. בשטח הנותר תוכנן גן מטופח ובו ערוגות, עצי צל ומזרקות מים.

.

גושי המבנים תיבתיים ומתאפיינים בקווים ישרים, כשהמרפסות מעוצבות בקווים מעוגלים ומרככים את הגוש הגדול. בתמונה חלק מחזית דרומית הפונה לגן של הבניין הצפוני במתחם.

.

.

הבניינים כולם התנשאו לגובה ארבע קומות כשהקומה הראשונה היתה מוגבהת בכחצי קומה מעל למפלס הקרקע. הבניינים המוארכים הפנו את חזית הכניסה לכיוון צפון: הבניין הצפוני לכיוון רחוב נרקיס והבניינים האמצעי והדרומי לכיוון הגן הפנימי. בשני המוארכים יש שלוש כניסות ובזה הקטן כניסה אחת. פתחי הכניסה עוצבו עם דפנות מעוגלות וכך גם המעקות הבנויים בחדרי המדרגות. אלמנט ייחודי ובולט במתחם היו החלונות העגולים שליוו את כל אחד מחדרי המדרגות. בחלק מהחלונות נותרו הפרטים המקוריים המורכבים מחלון ציר. בבניין הדרומי בשונה משני האחרים הותקנו חלונות מלבניים ופשוטים והסיבה לכך – בהמשך.

ברוח התקופה עוצבו המבנים בסגנון הבינלאומי: גושי הבניינים תוכננו כקופסאות עם זוויות ישרות, ללא עיטורים, כשהמרפסות הבולטות מחזית הבניין עוצבו בקווים מעוגלים. בשונה מהבניינים שתכננו באותן שנים ובסמוך לגן רחביה האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין (בית רקובר ובית המעלות), השקיעו האחים בן דור את מאמציהם בפריסת גושי הבניין, כך שיהיה להם ערך שימושי. גם בגן רחביה וגם בפרויקט סמוך נוסף שתכננו במקביל ונקרא ראש רחביה, פרסו את גושי הבניין כך שתיווצר חצר פנימית המתייחסת לרחוב. החצר אמנם פרטית ומשותפת רק לדיירי הבניין ומוקפת חומה נמוכה, אך היא מעוצבת כחלק מהרחוב וקשרי המבט רציפים.

.

הגן מוזנח אך העצים והצמחייה הותיקה מעניקים למקום את אופיו הייחודי והנעים. בבניין הדרומי בשונה משני האחרים, החלונות בחדרי המדרגות מלבניים ופשוטים

.

.

הדירות עצמן מגוונות – חלקן בנות 3 חדרים וחלקן בנות חמישה ואפילו ששה – מרכיב שהעניק לבניין את מעמדו כלוקסוס ירושלמי מודרני. גם מעליות תוכננו להשתלב בבניינים, אך בשלב מאוחר של הבנייה, עם פרוץ המלחמה והמשבר הכלכלי שהתלווה לכך, נגנזו המעליות. הפירים שכבר היו קיימים בוטלו והשטח שולב בחדרי הרחצה שנעשו גדולים במיוחד. אלמנט נוסף שייחד את הדירות בבניין, היה תכנון אחד מחדרי השינה בדירה כך שתהיה לו כניסה נפרדת. באותן שנים רבים מתושבי ירושלים היהודים השכירו חדר בדירתם כדי להשלים הכנסה, וכך נפתר האתגר באכלוס שתי משפחות בדירה אחת.

בניית המתחם החלה ב-1937 ובשלב ראשון הושלם הבלוק הסמוך לרחוב נרקיס ואוכלס. עם פרוץ המלחמה והמשבר הכלכלי הקשה שפקד את היישוב, הופסקה בנייתו של הבלוק הדרומי. הבנייה חודשה רק בתחילת 1940, בעיקר הודות למאבק בנאים שדרשו לשוב לעבודה, היות והבנייה באתר סיפקה פרנסה ל-110 פועלים עבריים. בנוסף, החליטו השלטונות ליישם את חוק הדיור בדמי מפתח. המשמעות היתה שמהתכנית ליצור דירות יוקרתיות שיניבו הכנסה מכובדת, נוצר מצב שמחיר השכירות הוקפא. היזמים פשטו את הרגל ובקושי הושלם הבניין השלישי. כדי להשלים את הבנייה נעשו קיצוצים באיכות הבנייה: במקום חיפוי אבן איכותי יצרו האדריכלים אבן מלאכותית, ובמקום החלונות העגולים והדוקרטיבים שהותקנו בחדרי המדרגות הותקנו חלונות מלבניים פשוטים. הגן הגדול שתוכנן עם מזרקות לא הושלם מעולם, ובמקומו נוצר גן פשוט ולא מטופח באופן מיוחד.

.

(3) האדריכלים דן ורפאל בן דור

מבין האדריכלים שהיו פעילים בירושלים של שנות ה-30 בולטים האדריכל דן ורפאל בן דור. ילידי אוקראינה. דן הבכור למד אדריכלות בוינה אך לא סיים את לימודיו. רפאל למד ברומא ובמילנו. עם עלייתם ארצה עברתו את שם משפחתם מליקרמן לבן דור והקימו שותפות מקצועית שהסתיימה עם פטירתו של דן ב-1988. "זו לא היתה שותפות עסקית, אלא היתה שותפות כוללת. לא היו חשבונות נפרדים ואלה לא היו שני אנשים שבסוף החודש חילקו ביניהם רווחים כל אחד לעצמו, אלא שותפות על הכל", מספר האדריכל אמון בן דור, בנו של רפאל. הבן עבד במשרד של אביו ודודו עם סיום לימודיו בטכניון ב-1968 ועזב לעבוד במשרדים אחרים ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. בימים אלה הוא מוציא היתר להריסת אחד המבנים שתכננו האחים – בניין קולנוע אורנע שברחוב הלל 19 (נבנה ב-1953), המשמש מאז 1989 כבניין מסחר ומשרדים ובתכנית החדשה שבעריכתו יבנה כאן בית מלון. הפסקה בשותפות בין שני האחים התרחשה רק בשנות ה-40, בזמן מלחמת העולם השנייה. המשבר הכלכלי ועצירת הבנייה בארץ, הובילו את האדריכלים לעבוד בשירות המנדט הבריטי ורפאל אף עבר להתגורר ברחובות.

משרדם של האחים שכן ברחוב הנביאים 29 ושם גם גרו. את הנכס קיבלו לידיהם מהאדריכל קליפורד הולידיי שבו שכן משרדו ומעונו ודן בן דור היה יד-ימינו (יחד תכננו בין השאר את תכנית האב לירושלים). ב-1935 עזב הולידיי את הארץ חזרה לאנגליה, והעביר את הנכס לבן דור שפתח בו את משרדו הפרטי עם אחיו וכך עברו כל בני המשפחה לגור בבניין המרווח.

האחים תכננו ברחביה את שניים מבנייני המגורים הגדולים והבולטים – גן רחביה וראש רחביה, וכן בתי מגורים נוספים, בחלקם בתים פרטיים. הם תכננו בתי קולנוע ותרבות שהבולט שבהם היה קולנוע אוריון, שהתאפיין בחזית המורכבת מקשתות שהתפרסו על כל החזית וחזרו והופיעו באולם עצמו. הם תכננו מוסדות חינוך כמו כפר הנוער עינות ונהלל, מפעלי תעשייה כמו ממגורות דגון בחיפה, מפעלי רוגוזין באשדוד, כנסייה קטנה במתחם ימק"א על שפת הכנרת ומרכז המבקרים בהדסה עין כרם.

.

בקצה כל אחד משלושת המבנים במתחם יש חזית צד עם מפרסות מעוגלות הפונות אל הנוף הפתוח

.

האבן מכוסה לכלוך, נוספו סורגים, מזגנים, מעקות ועוד כל מיני דברים שכל אחד החליט שהוא רוצה

.

חזית הצד של הבניין המרכזי במתחם

.

כבלים ופרחים

.

חזית הבניין הדרומי במתחם הפונה לגן שבמרכז המתחם ופותח אליו שלוש כניסות

.

למרות כל הצינורות, מרזבים, כבלים, קופסאות וסורגי ברזל חלודים אפשר עדיין לזהות את איכות הבניין (הכניסה לבניין האמצעי): בשונה מהקווים הישרים שמאפיינים את גוש הבניין, דפנות הכניסה עוצבו בקווים מעוגלים ומזמינים, כשמעל הכניסה חלונות עגולים המסמנים את חדר המדרגות: בסך הכל יש 7 כניסות: שלוש בכל אחד משני המבנים המוארכים וכניסה אחת במבנה שבמרכז המתחם

.

חדרי המדרגות זהים בכל הבניינים, אלא שבמהלך השנים נעשו בהם שינויים קטנים

.

המדרגות מאווררות ומוארות היטב לאורך שעות היום, המעקה מעוצב בקווים מעוגלים

.

הצוהר העגול

.

ברוב המקרים רצוי להשקיע בחדר מדרגות נעים, וכך לחסוך שימוש במעלית יקרה, לעשות קצת כושר ואולי להכיר גם את השכנה שבעלה כבר יצא לעבודה והיא משועממת

.

מעקה

.

 

חלון

.

בחלון הזה נותרו כל פרטי המסגרות המקוריים

.

חזית הבניין הפונה לרחוב נרקיס: באופן מתחכם הבניינים המוארכים אינם מתכוננים בתצורת ראי, אלא הבניין הדרומי מפנה את הכניסות לגן ולכיוון צפון, והבניין הצפוני מפנה גם הוא את החזיתות לכיוון צפון אך לרחוב

.

מרפסות עגולות קטנות בקצה הבניין הפונה לרחוב נרקיס

.

מבט מלמטה על המרפסות

.

ועוד מבט

.

בין הבניין ובין הרחוב חוצצת גינה צרה, היא לא מטופחת יותר מידי אבל מספיקה כדי ליצור מרוחב ביניים בין האזור הפרטי ובין האזור הציבורי לשמירה על פרטיות וגם קצת שקט

.

השביל המלווה את גוש הבניין המשיק לרחוב נרקיס טובל בצמחייה ותיקה

.

מבט למעלה מאחת הכניסות: כמו בכל כניסה גם כאן שורה של שלוש חלונות עגולים ושפע של כבלים, צינורות ושאר תוספות מכוערות שפוגעות בחזות הכללית של הבניין והמתחם כולו

.

אחת הכניסות לבניין הפונה לרחוב נרקיס

.

ויש גם בית כנסת ברמתף

.

שביל קטן מלווה את הדופן המערבית של המתחם וקרוי "מבוא חנוך ילון"

שיר לסיום:

.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amirtlv  On 09/08/2017 at 16:02

    אולי להכיר גם את השכנה שבעלה כבר יצא לעבודה והיא משועממת?

  • אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי  On 09/08/2017 at 20:31

    ראשית, תודה רבה על הבלוג המענין הזה.

    למיטב ידעתי, שטחים מאוד גדולים בירושלים, הינם בחכירה מהכנסיות השונות אשר בירושלים, כך
    שבעצם שמדובר בבעיה מערכתית ולא ספציפית לגן רחביה.ציינת שבין הרוכשים סגן יו"ר קק"ל, קק"ל מתוקף החזקתה בקרקעות רבות יש לה את המשאבים הזמינים לדעת על מצב הקרקעות, האם אין כאן מצב הדומה לחוק ניירות ערך של שימוש במידע פנים?

    נראה לך שיום אחד יזרקו את הדיירים מבתיהם? כמו בגבעל עמל/כפר שלם?

    לגבי חדר המדרגות, בסוף מגיעים לגיל שקשה לעלות וקשה לסחוב מהאיזור בו החנו את הרכב או ירדו מהאוטובוס, מה עושים במקרה כזה?

  • מיכאל יעקובסון  On 09/08/2017 at 20:41

    במקרה כזה עוברים דירה. ולגבי מומו – זה נושא שראוי לחקור. בינתיים אחיו של מומו וזוגתו כבר הפכו לדיירים בחדרי החקירות של משטרת ישראל.
    האם יזרקו לרחוב? לא מדובר בפולשים או במבנים שסומנו להריסה אלא רק בקונפליקט של בעלות. הכל יתכן.

  • אבידן בן גדעוני  On 26/08/2017 at 23:11

    שבוע טוב, האיזור מאוד מוצא חן בעני, תודה על הכתבה, אבל זה די ״רולטה רוסית״ לרכוש שם דירה. יצא לי לפני מספר ימים לעזור לשוכר ״מלונה״ בפלורנטין ברחוב הרצל. כל ניסיון לקדוח בקיר עם מקדח בקוטר 5 מ״מ יצר חור בקוטר ז9 מ״מ היה בלתי אפשרי לתלות מדפים. האם לדעתך זהו גם המצב בגן רחביה? או שזה רק אופיני רק לעיר העברית הראשונה?

    לגבי שפע הכבלים מזגנים, ודודי שמש? איזה פתרון אתה מציע?

    תודה

  • אבידן בן גדעוני  On 13/09/2017 at 8:03

    שלום,

    המתחם אשר הצוודתי אליו רק בערבות הפוסט שלך, מאוד מוצא חן בעיני, חיפשתי באתר רשות המוסים עסקאות שנעשו בכתובת נרקיס 1 (הכתובת שמצאתי באחת הצילומים בפוסט) ולא נראיתי עסקאות בשנים האחרונות? היכן ה״נמלטים״ ?
    הממשלה אולי תתערב בהסדרה מול הכנסייה אבל אני חושש שאין לה מה לעשות מול אנשים פרטיים. מה דעתך על רכישת דירה למגורים (חא להשקעה) בגן רחביה? תודה .

  • אבידן בן גדעוני  On 07/10/2017 at 20:16

    אתמול בחדשות דיווחו כי המשטרה מזמנת את אדון מומו לחקירה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: