סיבוב שלישי של תמונות אדריכלים

36 אדריכלים ואדריכליות וגם אדריכלי נוף מופיעים כאן ברשימה נוספת בסדרה, המצטרפת לשתי הרשימות הקודמות (1, 2) שהציגו 80 אדריכלים. את כולם צלמתי בשנים האחרונות כשבקרתי במשרדם או בבניין שתכננו לצורך כתבה שפרסמתי באחד המקומות שאני כותב בהם.

הבחירה בתמונות היתה אקראית, למעט התמונה הראשונה של אדריכל שאול רינד שפותח את הבוקר מידי כמה ימים בחומוסיה טובה אחרת. את הרשימה בחרתי לסיים בתמונה קצת פסימית של האדריכל מרדכי בן חורין בן ה-86 כשהוא גורר אחריו דגל ישראל שמצא בארון נשכח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

אדריכל שאול רינד: הפוזה שלו אוכל חומוס היא אחת מהקבועות כאן בבלוג. שאול הוא מהמומחים השקטים בתחום החומוס ואם אתם רוצים לדעת איפה יש חומוס מצוין אז כדאי לשאול אותו. הוא גם מבין בתמ"א 38 ובכלל בתכנון בתי מגורים משותפים.

.

אדריכל ערן טמיר-טאוויל: במשך שש שנים התנדב טמיר לתפקיד אוצר ומנהל הגלריה בבית עמותת האדריכלים בתל אביב. לפני חודש הוא פרש והעביר את התפקיד לאדריכלית דנה גורדון. כאן טמיר עומד בכניסה לתערוכה שהשתתף באצירתה ועסקה בעיצוב תחנות דלק.

.

אדריכל יונתן מונג'ק: פעמיים או שלוש ראיינתי אותו במשרדו/ביתו שברמת השרון. כתבה ראשונה היתה על הבית שלו וכתבה שניה על בית אחר שתכנן ביקנעם. בין שני הראיונות הפרידו כמה שנים וכמה קילוגרמים. כאן זה לפני

.

וכאן אחרי

.

אדריכל גיורא סולר: כבר כמה שנים שסולר מלווה כיועץ שימור את משכן נשיאי ישראל בירושלים. כאן הוא מצולם בחזית הפונה לגן האחורי של הבניין. האדריכל שזכה בתחרות ותכנן את הבניין, אבא אלחנני, שילב בו אמנות מעולה שכוללת בין השאר רצפת פסיפס עצומה, תקרה מצוירת שיצר נפתלי בזם, סורגים שעיצב בצלאל שץ, חלונות זכוכית צבעונית שעיצב ראובן רובין ופסלים של יעקב אגם

.

אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי: מתכנני חידוש הבניין עומדים במרכז במרכז הקומה שנוספה במסגרת החידוש על "בית האיכרים" ברחוב קפלן. את הבניין תכנן בשנות ה-50 האדריכל שמואל רוזוב. מצד שמאל גם אני מופיע בצללית. בעת הביקור הבניין לא היה עדיין מאוכלס אבל עכשיו הוא פעיל לאורך כל שעות היום ובלילה הוא כולו מואר, והנוכחות שלו מורגשת היטב ברחוב. עדיין, לא הבנתי למה בתוספת החדשה יש רק חלונות שלא ניתן לפתוח, כך שחיים כאן אך ורק על מיזוג אוויר מלאכותי

.

אדריכל יוסי בן נעים: אחרי ביקור באצטדיון נתניה שתכנן, כתבתי על אצטדיון המושבה בפתח תקוה שגם אותו הוא תכנן. מדובר בפרויקט ענק ויקר ולא ברור כיצד ראשי עירייה מעזים להשקיע עשרות או מאות מיליוני שקלים (המושבה עלה כ-200 מיליון שקלים) עבור מתקן שפועל כמה שעות בודדות ומשרת רק כמה עשרות אנשים ביום במקרה הטוב

.

אדריכלית רות עזרוני: במסגרת אירוע "בתים מבפנים" הגיעה עזרוני לחנות המכוניות החדשה של חברת לקסוס שהוקמה בבניין "בנק החקלאות" במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים שבתכנון שיפוצו השתתפה. כאן היא מסבירה לקהל את המוטיבים שהיוו בסיס לעיצוב: שיבולת חיטה שמופיעה על חזית הבניין המקורי (שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר) וסמל מכונית לקסוס. לא ממש הבנתי כיצד ההשראה באה לידי ביטוי בעיצוב, אבל מה זה משנה

.

אדריכל ויטוריו קורינלדי: במקרה גיליתי שמול בית תרבות שתכנן משרד רכטר אדריכלים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, יש גן זיכרון מרשים באיכויותיו – שילוב של אדריכלות ונוף. כשהעברתי סיור אדריכלות בפארק במסגרת אירוע פתיחת תערוכה שאצרתי במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן", אז הגיע גם קורינלדי. הוא הצטרף לסיור ושמח לספר על המהלך שיצר כאן. קורינלדי נולד באיטליה וגדל בברזיל (דוד פרלוב היה מדריך שלו בתנועת הנוער). אחרי שעלה לישראל הצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. הוא היה חבר בקיבוץ עד ההפרטה, ומאז הוא גר בתל אביב

.

אדריכל אמיר קולקר: אפשר לחשוד שאני עושה פה פרסומת לחברת לקוסט כי יש פה כמה תמונות בהן בולט הקרוקודיל. את התמונה הזו צלמתי בבניין שתכנן במקור האדריכל אריה אל-חנני במכון ויצמן ברחובות והופיע אפילו על שטר של 5 שקלים בגוון ירקרק. הבניין תוכנן כספרייה ונקרא ספריית ויקס, אבל עם שקיעת מעמדו של הספר, החליטה הנהלת המכון לבטל את הספרייה ולהסב את הבניין לאולם כנסים, כשמלאכת התכנון נמסרה למשרד קולקר-קולקר-אפשטיין. בעת סיור בבניין שנקרא כיום "מרכז דוד לופאטי" הצטרף אלי האדריכל עופר קולקר.

.

ד"ר אדריכל ירמי הופמן: במשרדו במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו ברחוב פילון בתל אביב בו הוא מנהל את אגף השימור. שוחחנו על תכנית שימור חדשה שהוא מגבש ומתמקדת במבנים בסגנון הברוטליסטי

.

אדריכל רם כרמי: הבאתי לכרמי את הספר "אדריכלות לירית" שהוא פרסם ב-2001 ובקשתי הקדשה. הוא סיפר לי שהספר אזל ולא ניתן עוד להשיג אותו, פתח את אחת הכפולות בספר והסביר את ההבדל בין הדירה שהיתה לו בפרויקט רוזמרין שתכנן, ובין הבית בו גר עכשיו ואותו תכנן אדריכל אחר – שניהם בהרצליה פיתוח. כרמי הדגיש שבשני המקרים מרכז הבית הוא הספרייה הגדולה שכאן ניתן לראות חלק ממנה.

.

אדריכלית נעמה מליס: לא באנו לשוחח על אדריכלות אלא על המבחנים שהטיל משרד העבודה על אדריכלים צעירים. מליס הובילה בשעתו את המהלך. המטרה של הפגישה היתה בסופו של דבר לפרסם כתבה בנושא, אבל הייתי כל כך עצבני ממה ששמעתי במהלך הראיון. במקום לטפל בשורש הבעייה מתעללים באדריכלים הצעירים שמנסים לשרוד ולהכיר את הזירה בצעדים הראשונים ומתקשים להתארגן ולהאבק על מעמדם. רעדתי מעצבים. עברו כמה ימים וחשבתי שאצליח לכתוב, אבל לא הייתי מסוגל לכתוב והכתבה לא פורסמה.

.

אדריכל עמיר פלג: הבית ברחוב הרצל שחידשו עמיר פלג ועדי גל היה הראשון שעבר שימור בחלק הדרומי של הרחוב הראשון בתל אביב. המהלך הצביע על המשך התופעה לחלקי העיר השונים. בסוף הראיון שבמהלכו דפקתי על דלתות הדירות כי רציתי לראות איך חיים כאן, ירדנו לבית הקפה שבקומת הקרקע ושם צלמתי את פלג בזמן שהזמין קפה. סך הכל ביקרנו בשתי דירות: אחת של משפחה צעירה שעיצבה לעצמה דירה מטופחת ומלאת מחשבה, ודירה שנייה של צמד עולות חדשות צעירות מצרפת שחיו בבלגן מהגיהינום. ההבדלים בסגנון החיים היו עצומים.

.

אדריכל ישראל גודוביץ: לפני שבקרתי בקיבוץ יד חנה שאלתי את גודוביץ אם חדר האוכל שהוא תכנן שם שווה משהו. הוא אמר שלא מדובר בבניין מעניין ואפשר לדלג. בכל זאת הלכתי לראות וגיליתי בניין שמתוכנן על בסיס מודולרי ובשילוב קיר אמנות גדול שיצר גרשון קניספל. שלחתי לגודוביץ תמונות ונפל לו האסימון שכנראה השנים השכיחו ממנו את איכויותיו של המבנה. הוא נסע לראות אותו והבין שטעה ומדובר במבנה איכותי שאפשר ללמוד ממנו גם היום. קפצתי לדירתו במרכז תל אביב כדי שיסביר לי כיצד גיבש את גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בחדר האוכל. היות והפרויקט היה קשור לכמה פרויקטים אחרים שבמהלכם גיבש את גישתו הייחודית, אז הוא הציג גם אותם.

.

אחד מאותם פרויקטים היה שכונת מגורים באור יהודה. כאן הוא מציג תצלום מהאוויר של השכונה. בבלוג יש רשימה על חדר האוכל ביד חנה, אבל על השכונה טרם כתבתי כמו גם הכניסה למפעל ביטחוני בנתניה.

.

אדריכל שרון רז: במשך שנים עקב רז עם מצלמתו אחרי מבנים נטושים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות נחלשה פעילותו האינטרנטית וחבל. כאן הוא מצולם בגלריה בבית עמותת האדריכלים בפתיחה של תערוכת תמונות שצילם בבתי קולנוע נטושים. את אחת מהן קניתי ואני מתבונן בה להרף עין כמה פעמים ביום.

.

אדריכליות הנוף עליזא ברוידא ורות מעוז: השתיים תכננו חלק נכבד מהטיילות שלאורך חוף הים של תל אביב-יפו ולאחרונה תכננו גם את השצ"פ החוצה את העיר רהט וכולל בתוכו נחל אכזב. את התמונה צלמתי במשרדן שבשכונת מונטיפיורי, וכמו התמונה של ברברה אהרנסון שמופיעה בראש הרשימה הזו, גם היא צולמה במסגרת העבודה על ספר העוסק בנוף בעיר ויצא בעוד כמה חודשים (שבוע שעבר סיימנו לתת הערות אחרונות)

.

אדריכל דוד כהנא (משמאל) והאדריכל והאמן האמריקאי אלכס שוודר עם בת זוגו של כהנא: עד לפני 15 שנה היה כהנא אחד מבכירי מתכנני המגורים הגנרים בישראל. ההצלחה נקטעה בעקבות תאונת דרכים שריתקה אותו לכסא גלגלים. בפתיחת תערוכה של שוודר בגלריה לעיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות, ביקש כהנא להצטלם יחד עם בת זוגו ועם האמן. סיפרתי לכהנא שבאותו זמן גרתי בדירה בבניין שהוא תכנן. הוא התעניין לשמוע את דעתי. השתדלתי להיות חיובי אבל גם ככה הבניין בסדר.

.

אדריכל יעקב גלעד: במשך חודשים נדנדתי לחברת טמפו שיתנו לי לבקר במרכז הלוגיסטי שהלך ונבנה בשטח המפעל בנתניה והשקיף עלי כל פעם שחלפתי על פניו בדרכי צפונה וחזרה. הם סרבו אבל כשהבניין הושלם קיבלתי הזמנה לבקר בו. זו היתה הכתבה הראשונה בערוץ האדריכלות שזכתה למספר עצום של כניסות, וזה למרות שהצילום בה היה חלש ושולב בה גם קטע וידאו סהרורי שצלמתי בסגנון לו הייתי רגיל בבלוג. אחר כך המשכתי למשרדו של האדריכל שתכנן את המבנה, וממוקם בהרצליה (בבניין משרדים שהוא בעצמו תכנן). לא הכרתי את גלעד קודם לכן אלא רק את המרכז הלוגיסטי שתכנן לטמפו, והשאלה הראשונה שלי היתה אם הוא מושפע מאדריכלות שוויצרית. הוא היה מופתע מהשאלה וסיפר על מקומה המשמעותי של האדריכלות השוויצרית ביצירתו. לצערי לא כתבתי על עבודה אחרת שלו מאז, אולי הגיע הזמן להרים אליו טלפון ולשאול מה חדש.

.

אדריכל שמואל ביקסון: את הבית שלו ברחוב סיני ברמת השרון תכנן ביקסון בעצמו. מדובר ביצירה ייחודית שמוסתרת מאחורי צמחייה ועוד כל מיני דברים. באתי לראיין אותו בסלון עם צבי אלחייני. אחר כך גילינו שבקומה התחתונה של הבית מתחבא אוסף דגמים של פרויקטים שתכנן משרדו. דאגתי לנקות ולשלב אותם בתערוכה שאצרתי למשרד והתקיימה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.

.

אדריכל עמי מעיני: אחד העוגבים הביתיים היחידים שיש בארץ נמצא בדירתו הקטנה של מעיני ברחוב נחום בתל אביב. העוגב מושבת לאחר שנפגע מהלחות וגם מהמליחות הגבוהה המגיעה עם הרוח. מעיני מתקשה להגיע לשלב השיפוץ. בעבר היה עורך קונצרטים קטנים בסלון דירתו (לצד העוגב יש גם פסנתר כנף ונבל), אך מאז שהעוגב הושבת הופסקה הפעילות המיוחדת הזו. מעיני אמנם למד אדריכלות בטכניון ועבד במשך שנים רבות במשרדו של אריה שרון, אבל את עיקר פרסומו הוא קנה בתחום המוסיקה. חוץ מהעובדה שבתור נער ליווה בויולה את אריק איינשטיין שניגן בכינור, הוא גם היה ראש האקדמיה למוסיקה והלחין יצירות רבות. מאז שיצא לפנסיה הוא מקדיש את זמנו לכתיבה.

.

אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן: השלישייה תכננה את מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון שנראה לי שנתקע בשלבי הבנייה. לפני חודש ביקרתי באשדוד שם תכנן חיים דותן חלק משמעותי מהשכונות במרכז העיר, וגם בקרתי בהיכל אמנויות הבמה שזו ככל הנראה היצירה המשמעותית האחרונה עד עתה שדותן תכנן ונבנתה בארץ (מאז תכנן בעיקר מבני אקדמיה בבאר שבע). בינתיים הוא רוב הזמן בסין.

.

אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום: את שיפוץ מתחם קבר רחל ערך מנדל עם נחום – אדריכל צעיר שהיה קודם לכן תלמיד שלו במכללת אריאל. כאן הם עומדים מתחת לשלט ההיסטורי שבעבר היה מחוץ לקבר רחל וכיום הוא עמוק בתוך המתחם

.

אדריכל דן איתן: משרד ותיק עם הרבה עבודה – ניירת ודגמים ובין לבין דן איתן מתדיין עם אחת העובדות, בודק פרטים באחד הקטלוגים ויחד מחליטים. במהלך הראיון שאלתי את איתן מה דעתו שיש אדריכל שמתכנן מחדש את אחד האגפים הוותיקים במוזיאון תל אביב שתכנן. כשהוא שמע את השאלה והחוויר. הוא שאל לפרטים נוספים ואז ביקש להפסיק את הראיון, רץ לטלפון והשאר זה היסטוריה.

.

אדריכל מנחם כהן: בין התמונה הקודמת של דן איתן ובין התמונה הזו מפריד רק קיר. במשך שנים חלקו כהן ואיתן קיר משותף ברחוב נחום בתל אביב. מאז עזבו שניהם את הבניינים האלה. את כהן צלמתי כמה ימים לפני שחיסל את משרדו ויצא לגמלאות. לצידו תצלום של בניין עיריית תל אביב-יפו שתכנן (וצילם בני בדרשי) ועליו כתבתי ספר.

.

אדריכל נוף ליאור וולף: כשהסתובבנו עם וולף בפארק כפר סבא שהשתתף בתכנונו, הוא סיפר שבשדרה המרכזית שמחברת בין שני חלקי הפארק, צד אחד של השדרה מתאפיין בעצים שהתפתחו בצורה משביעת רצון, בעוד שבשורה שמנגד העצים נראים כאילו נשתלו אתמול. הוא הסביר שהם בעצמם לא ידעו את הסיבה לכך, עד שמאיזו סיבה נעקר אחד העצים שלא התפתחו והתגלה כי הקבלן ששתל את העצים לא טרח להסיר את הנילון הקשיח שעטף את השורשים. כך נוצר מצב שכל הנילונים קבורים עם השורשים שלא מצליחים לגדול והעצים נותרים מסורסים.

.

אדריכל ברוך משולם: ברשימה הקודמת הצגתי תמונה של משולם עם זוגתו וכאן הוא לבד מתבונן בי מבעד לעטים שעמם הוא רושם את רישומי הנוף שלו בתל אביב. השיחה אתו היתה קצת קשה ולא הכי קולחת, ומשהו מזה מצאתי בתמונה הזו

.

אדריכל מוטי כסיף: בפרויקט מגדל המגורים שתכנן האדריכל ריצ'רד מאייר בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי היה כסיף האדריכל המקומי האחראי. נפגשנו כאן עוד כשהבניין היה בבנייה. בעיקר התרשמתי מהנוף שנשקף מראש המגדל, אבל חוץ מזה מדובר במגדל רגיל

.

אדריכל גרשון צפור: כשהייתי סטודנט כתבתי באחד הקורסים עבודה על גרשון צפור. בעקבות העבודה צפור הגיע להרצות על יצירתו. כאן הוא מסביר על אחד הפרויקטים הממושכים ביותר בהם עסק משרדו: "בית לין" אותו יזם בנק לאומי. הפרויקט נקרא כך בעקבות ראשי התיבות של שמות שלושת הרחובות המקיפים את הבניין: ליליינבלום, יהודה לוי ונחלת בנימין. את השלב הראשון תכנן צפור עם שותפו האדריכל בנימין אידלסון. את השלב האחרון תכנן עם בנו האדריכל ברק צפור. כאן בפרספקטיבה רואים את ההצעה המקורית ממנה נבנה רק החלק התחתון, ובסוף שנות השמונים כשברק הצטרף למשרד והזמנים השתנו, השתנה גם עיצוב המגדל שחופה בלוחות אבן ורודה שהחליפו את האלמנטים הטרומיים שהופיעו בהצעה המקורית. את עיצוב הפנים לקומת הכניסה עיצב במקור האדריכל יעקב רכטר

.

אדריכל נוף צבי דקל: את הדירה של דקל ברחוב קטן ומקביל לרחוב דיזנגוף, תכנן האדריכל מרדכי בן חורין שמופיע בתמונה הבאה. בני הזוג דקל התיישבו בדירה זעירה בגג הבניין, מה שהיה פעם כנראה חדר כביסה. בן חורין הפך את עליית הגג לדירה מיוחדת ויפה. לדוגמה, קיר בלוקים חשופים חוצץ בין אזורי הסלון השונים וגם לתקרה יש אופי מיוחד

.

אדריכל מרדכי בן חורין: בארון נשכח שלא נפתח מאז שנות ה-70 מצא בן חורין דגל מאולתר שכנראה נעשה בו שימוש באחד הכנסים שארגן אביו בשנים שלפני קום המדינה. אביו, המהנדס משה בן חורין-גינצבורג, היה פעיל רביזיוניסט שישב אפילו בכלא הבריטי בגלל פעילותו הפוליטית. בן חורין צועד עם הדגל ההיסטורי הנגרר אחריו. יש לדעתי משהו מהמצב של המדינה מנקודת מבטו של בן חורין שלחם בירושלים במלחמת העצמאות, וכל דבר שהתרחש פה במדינה ריגש וכאב לו. הוא גם דאג לאורך השנים להביע את דעתו במכתבים לתקשורת שפורסמו בחלקם, וכיום הוא ממשיך ומפרסם אותם בפייסבוק

שיר לסיום:

.

תמונות אדריכלים נוספות:

ממשה ספדיה ועד צבי הקר

מסעדיה מנדל ועד דן איתן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמי  On 01/08/2017 at 11:17

    כייף לראות את האהבה שלך למקצוע, את הכבוד העצום לעוסקים בו, ואת הגישה האנושית-תקשורתית שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: