סיבוב שני של תמונות אדריכלים

מוצגים כאן 47 אדריכלים ואדריכליות, נוספים על אלה שפרסמתי ברשימה הקודמת. צלמתי אותם לאורך השנים האחרונות. חלקם צולמו בסביבה הטבעית שלהם – משרדם, ביתם או בבניינים שתכננו. את מיעוטם צלמתי במסגרת טקס, הרצאה או דיון. ברקע של כל תמונה שמופיעה כאן פרסמתי מאמר שמופיע באחד המקומות שאני כותב בהם בקביעות: בבלוג, באתר Xnet או בכתב העת "הד החינוך", ותוכלו למצוא אותו בחיפוש פשוט ברשת. 

הבחירה היתה אקראית וכך גם סדר התמונות. התמונה היחידה שכיוונתי לפתוח איתה, היא זו של האדריכל משה ספדיה שיציין החודש יום הולדת 79. מזל טוב!

.

ברגישות ובנחישות

.

.

אדריכל משה ספדיה: החודש יהיה בן 79 וכאן הוא מצולם על גג דירתו ברובע היהודי בירושלים. משרדו של ספדיה נמצא היום בתנופה מרשימה ורק לפני כמה שנים בודדות השלים בסינגפור את הפרויקט היקר ביותר שנבנה בעת החדשה – מרינה ביי סנדס. עכשיו צריך לחכות לטרמינל שהוא תכנן שם ונמצא כעת בבנייה

.

אדריכל נאור מימר: אחרי שעבד עשר שנים אצל אדריכל אמנון בר אור , יצא מימר לדרך עצמאית בה הוא דוהר כבר עשר שנים (בגלל זה הכובע). לפני כמה זמן שאלתי אותו מה הפרויקט המשמעותי ביותר שתכנן, אז הוא הצביע על שימור "חוות שלם" (בתכנון משרד אידלסון-שרון) בשוליים של פארק חירייה, שם נפגשנו לפני שנתיים באירוע "בתים מבפנים" ואז גם צלמתי אותו

.

אדריכלית נוף ברברה אהרנסון: במסגרת העבודה על ספר שעוסק בנוף בערים ישראליות (הוא יצא לאור בשנה הבאה), נסעתי עם יונתן גת להיפגש עם אהרנסון במשרדה שבעין כרם. על השולחן הגדול בחדר הישיבות היתה פרוסה תכנית לפרויקט חדש. בשונה מתכניות אדריכלות, תכניות הנוף צבעוניות במיוחד וכל צבע מייצג לא רק שכבה שונה בתכנית, אלא גם צמחים שונים. את הדברים שאמרה שילבנו בפרק מיוחד שמוקדש למיפוי גישות אדריכלי הנוף בישראל

.

אדריכל ברוך ברוך: באירוע שנערך בעמותת האדריכלים ביפו ועסק במבחני "רשם האדריכלים" עמד בצד ברוך, בשעתו יו"ר העמותה, והאזין לדברים שנאמרו. היה אירוע מחריד שהעיד יותר מכל על שקיעתו של המקצוע ועל אוזלת ידם של האדריכלים הוותיקים שלא מזדרזים ואולי גם מסייעים להקשות את החיים לאדריכלים צעירים

.

אדריכל בצלאל רינות: אדריכל קיבוצניק שמוביל תכניות שימור בכל מיני מקומות בארץ ובעיקר בקיבוצים. צלמתי אותו בכניסה למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב, בו הוא תכנן את אגף הכניסה שניצב ברקע

.

אדריכל זאב דרוקמן: במרתף בניין ליד כיכר ביאליק נפגשתי עם מי שהיה ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל וקיבל אותי ללימודים. ראיינתי אותו לצורך כתבה על העיר ימית שבתכנונה השתתף. על שולחן העבודה היתה ערמה של סקיצות בשלבי תכנון שונים לבית ספר חדש באשדוד

.

אדריכל סלו הרשמן באגף החדש של סינמטק תל אביב שתכנן: The Godfather

.

אדריכלית דורית הוק: לא זוכר כבר למה דורית הוק התפוצצה מצחוק כשנעמדה באולם המבואה לביתן 2 במרכז הירידים בתל אביב. אני משער שהיא לא צחקה כשקראה את הכתבה שפרסמתי על הפרויקט למחרת. הבעיה אתו היתה ועדיין היא העיצוב החזותי וכל פעם שאני חולף על פניו בנסיעה ברחוב רוקח, אני חושב שהייתי עדין מידי באותה כתבה

.

אדריכל ארז בוסי: משרדו של בוסי נמצא באחד מבנייני המגורים המרתקים שתוכננו בארץ ונמצא ב"עיר העתיד" עמנואל שנחשבת לאחד הכישלונות הצורבים בהתנחלויות. כתבתי עליה כאן רשימה. כשבקרנו בעיר ויצאנו מהמכונית, שאול הוציא מהכיס ארנק מפוצץ בכסף, שם על גג המכונית וסידר את המכנסיים כי בבוקר הוא שכח לשים חגורה. ברחוב הסתובבו עשרות ילדים ששיחקו, ומבוגרים הזדרזו לקראת השבת. הלכנו לבוסי וישבנו אצלו שעה. כשחזרנו למכונית שאול גילה שהוא השאיר את הארנק על גג המכונית, ואיש לא נגע בו. ברור היה לנו שכולם ראו את הארנק והכסף, ולמרות שמדובר ביישוב מאד עני – לא נגעו.

.

ד"ר אדריכל צבי אלחייני: דגם משכן נשיאי ישראל שתכנן האדריכל אבא אלחנני ניצב בכניסה לארכיון אדריכלות ישראל במגדל שלום. הדגם כבר בן חמישים ומעט מתפרק ויש צורך במימון שיפוצו אבל תקציב אין. כשכתבתי את המאמר על משכן נשיאי ישראל וראיינתי לצורך כך את אחיינו של אלחנני, סיפרתי לו על הדגם ומצבו, אבל נראה שזה לא עניין אותו.

.

אדריכל פרדי כהנא: החודש הוא בן 90 וכאן כהנא מציץ מבעד לפתח עגול שתכנן בקומה התחתונה של חדר האוכל בקיבוץ בית העמק (ליד נהריה), בו הוא חי מאז שעלה לישראל מאנגליה. את התמונה צלמתי לפני כמה שנים ולאחרונה צלמתי תמונה הרבה יותר טובה שלו בדיוק באותו מקום. בתמונה הזו יש איכות אחרת שאני מעדיף

.

אדריכל מרדכי בן חורין: יש לו מיליון סיפורים מצחיקים והזויים – ככה זה כשתכננת אלף וילות שחלק מהם לראשי המשק הישראלי, ותכננת בין השאר פרויקטים כמו בית אסיה, מגדל דיזנגוף סנטר ומצודת זאב. כאן בן חורין מצולם במשרדו שבסביון כשהוא מציג פוסטר שיצר והפיץ ובו הצעה להסכם שלום במזרח התיכון. במשרד האדריכלים הראשון שעבדתי בו בתום הלימודים, הפוסטר הזה היה ממסוגר ותלוי על הקיר.

.

אדריכלית עליזה טולדו: לפני שנה נערך בגלריה זהזהזה שבנמל תל אביב ערב שהוקדש לדיזנגוף סנטר. בין הדוברים היתה גם טולדו. מדהים לגלות שאת הפרויקט קיבלה בעת חופשת לידה כשהיתה בת 30 והתגוררה בבניין ממש מול המגרש עליו תוכנן הפרויקט.

.

אדריכל מיקלה סימאונה: בין כרוב למלפפון צלמתי את האדריכל האיטלקי-ישראלי שתכנן את "מרכז המזון" בנצרת, מקום שאני משתדל לעצור בו בכל פעם שאני באזור. סימאונה ממש התאמץ בעיצוב הפנים של הבניין וזה בולט בכל מקום כולל בחדרי השירותים (שרק עליהם אולי אכתוב כאן בהמשך רשימה). בביקור האחרון שלי שם התאכזבתי לגלות שההנהלה מזניחה את הבניין, מהלך שפוגע בחוויית הביקור ובסופו של דבר ידיר את רגלי הצרכנים

.

אדריכלים רנדי אפשטיין, עופר קולקר ואמיר קולקר: דובר צה"ל הדפוק והלא מתפקד הקשה עלי את החיים כשבקשתי לפרסם מאמר על עיר הבה"דים בנגב. ראיינתי כבר את האדריכלים (כאן הם במשרדם שבקומה האחרונה של בית הדר בתל אביב), וגם חלק מהקצינים שהיו אחראים על הפרויקט ורק נותר לצלם את הפרויקט אבל את זה דובר צה"ל דחה ודחה ובסוף ירדנו מהכתבה. מאמר קצר על בית הכנסת שתכננו בעיר הבה"דים בכל זאת כתבתי ומופיע כאן בבלוג.

.

אדריכל אלי פירשט: בטקס קבלת פרס רכטר שזכיתי בו נשא יו"ר עמותת האדריכלים דברים, ברקע היתה שקופית שאני ערכתי ובה תמונות של חלק מהאדריכלים שצלמתי – כמו כאן

.

אדריכל רון רוזן: מכל הפרויקטים שנסקרו באתר Xnet, הפרויקט הטוב ביותר לדעתי היה השכונה ללא מזגנים במדרשת שדה בוקר בנגב. בפרויקט יש חשיבה בכל קנה מידה, הכל מאד פשוט והגיוני ולא ברור למה לא תמיד בונים כך

.

אדריכל בועז ביטמן: בבניין המגורים הגדול שתכנן בפסגת הר הזיתים במזרח ירושלים, יש לכל הדיירים נוף נהדר של בית קברות. לחלק מהם יש גם מבט על כיפת הסלע. רוחצים כלים במטבח? מול קברים. מצחצחים שיניים אחרי השכמה? מול קברים. אוכלים אבטיח במרפסת? מול קברים. נראה לי קצת מטורף.

.

אדריכל רן ברעם: מתחת לצריף נטוש ועלוב ברחוב משה דיין בתל אביב מסתתר מרתף גדול ובו מתקני שידור מתקופת המנדט. בה' באייר תש"ח שידרו מכאן את טקס הכרזת המדינה. בתמונה רואים את ברעם ממחלקת תכנון מזרח במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו, יושב על אחד ממתקני התחנה השמורים במרתף בשלמותם. המרתף היה לגמרי חשוך ורק בזכות פנס חזק שהביא הצלם אפשר היה לראות מה יש

.

אדריכל שאול רינד: במרכז המבקרים של פארק המחזור בחירייה שאול בודק את אחד המתקנים. המרכז מאד יפה אבל כשהגענו למתקן המחזור עצמו – שטח גדול ומקורה מלא בכל הזבל שכולנו זורקים, לא הצלחנו לזוז ונעמדנו שם שעה והתבוננו בכל ההתרחשות. אחד העובדים גילה אותנו וזרק מהאתר, כי מתברר שאסור להכנס למתקן. חזרנו לשם אחרי שבועיים.

.

אדריכלית שולמית נדלר: חודשים ספורים לפני פטירתה, הזמנתי את שולמית לבקר ב"בנק החקלאות" שתכננה עם בעלה בתחילת שנות החמישים והוסב לאחרונה לחנות מכוניות של חברת לקסוס. היא מאד התרגשה ושמחה לגלות מחדש את הבניין המשופץ, ואת הקהל שבא לשמוע ולראות. חלקו הגדול של הבניין עדיין עומד נטוש, אבל מדובר במהלך מיוחד בו יזם בעל הון רכש נכס, קיבל את כל האישורים להרוס אותו, אבל לבסוף רק שיפץ אותו. לא ברור לי אם הוא קיבל משהו אחר בתמורה מהעירייה או שיש לו תכניות למגרש.

.

אדריכל אמנון רכטר: לפני כמה שנים העתיק רכטר את משרדו מרחוב ארלוזורוב לכיכר אתרים. אביו, האדריכל יעקב רכטר, השתתף בתכנונה בשנות ה-60 וכעת מדברים על הריסתה. במשרדו שוחחנו על שני פרויקטים שכתבתי עליהם כאן בבלוג. לא שוחחנו על מגדל בית המשפט שתכנן ודגם שלו מופיע כאן

.

אדריכל גידי בר אוריין: בביקור בבניין הארוך בדרך קיבוץ גלויות שתכנן משרדו של בר אוריין, עצרנו בחצר הפנימית שבקצה שלה אפשר לעמוד ולהשקיף על הנוף של העיר. לאחר שעובדי מס הכנסה סרבו במשך חודשים ארוכים לאכלס את הבניין, ואזרחי מדינת ישראל נאלצו לשלם שכירות על בניין ריק – לאחרונה התבשרתי שהוא סופסוף אוכלס.

.

ד"ר מיכה גרוס: הוא אמנם היחיד שלא אדריכל כאן, אבל בגלל שהוא מחזיק בחנות "מרכז באוהאוס" ברחוב דיזנגוף, בה הוא מצולם, שמוכרת את המבחר הגדול ביותר של ספרי אדריכלות בעברית הוא משתלב נהדר בין כל האדריכלים. אם אתם מחפשים את אחד מספרי האדריכלות שיצאו בעשרים השנים האחרונות – רוב הסיכויים שתמצאו אותו כאן

.

אדריכל יונתן מונג'ק: חלק מהאדריכלים הם טיפוסים לא שגרתיים ומונג'ק הוא בהחלט אחד מהם. השיחות אתו במשרדו/ביתו שברמת השרון הן תמיד מרתקות וכל משפט שני שלו שווה ציטוט. תמיד גם מעניין להציץ לו בספרי הסקיצות, אותם הוא ממלא ברישומים של בתים, נשים ושירים שהוא כותב

.

אדריכל יפתח יששכרוב: עשור אחרי ההתנתקות מרצועת עזה נסעתי להסתובב בשני בתי כנסת שתכנן יששכרוב למפוני גוש קטיף ביישוב באר גנים הסמוך לאשקלון, שכאן הוא מצלם את אחד מהם מקצה עזרת הנשים. יששכרוב נחרד לגלות את רמת הביצוע הגרועה של הבניין, והגבאי שהתלווה אלינו סיפר כיצד הקבלנים עשו מה שרצו והמשיכו לחשוף את אוזלת ידו של משרד השיכון

.

ד"ר אדריכל ערן נוימן: השנה האחרונה היתה לנוימן עמוסה במיוחד וכללה מינוי למנכ"ל מוזיאון ישראל, אותו עזב בהפתעה לאחר תקופה קצרצרה. מאז הוא כבר חזר לפעילות מלאה באוניברסיטת תל אביב שם הוא משמש בתפקיד ראש בית הספר לאדריכלות. הוא גם חזר לפעילות מלאה בארכיון האדריכלות במוזיאון תל אביב אותו הוא מנהל ובו גם צלמתי אותו

.

אדריכל פיירו ליסוני: כבר כמה שנים שמעצב העל האיטלקי פעיל בזירה הישראלית. כאן הוא מצולם באולם הכניסה של מלון ממילא בירושלים שעיצב. אחר כך הוא דיבר איתי על תפיסת האור הירושלמית שהיתה נשמעת לי מעט כמו קלישאה, אבל מצא חן בעיני האופן בו העניק פרשנות מקומית לגישתו העיצובית לה הוא רגיל

.

אדריכל גיא מילוסלבסקי: משרד מילוסלבסקי נוסד לפני 80 שנה בדיוק וכיום מוביל אותו הדור הצעיר. את גיא צלמתי בחזית האגף החדש של בית הספר היסודי רמת החייל בצפון תל אביב שתכנן

.

אדריכל אברהם יסקי: אחת הכתבות הראשונות שכתבתי לאתר Xnet, היתה על דירתו של יסקי במגדל האופרה בקצה רחוב אלנבי ועל שפת הים של תל אביב. יסקי כבר פרש מהמקצוע, אבל החזיק בדירה שולחן עם ציוד וכשבקשתי לצלם אותו הוא בחר את המיקום הסמוך לשולחן. הוא לקח דף משבצות, סרגל קנה מידה והעביר קו. הכי קונקרטי שאפשר.

.

אדריכל יוסי קליין: לאחרונה הציג קליין תערוכה על מהנדס העיר של תל אביב יעקב בן סירה. לפני כמה שנים פרסם ספר שהוקדש כולו למגדל שלום, מהלך שהוביל למפגש שלנו שנערך לצורך ראיון אותו ערכתי אתו במחלקה לאדריכלות של בצלאל במרכז העיר ירושלים שם הוא מלמד ושם הצטלם

.

אדריכלים ברכה וד"ר מיכאל חיוטין: בדירה גדולה ומוארת היטב, ברחוב וותיק בגבעתיים נמצא משרדם של בני הזוג חיוטין. על השולחן מונחת ערמה של סקיצות – עדות להתלבטות ולתהליך הארוך והמפרך שעובר פרויקט

.

אדריכליות יפעת וינציגסטר קייך ולילך גרוסברד ענבר: אחת הכתבות האהובות עלי היתה זו שכתבתי על בניין מגורים חדש בשכונת מונטיפיורי. באותו פרויקט, תכננו האדריכליות ספסל בנוי שהשתלב בגדר הנמוכה שהקיפה את חצר הבניין עליו הן צולמו. בצדו השני של הרחוב פעל באותה עת בית זונות והדיירים בבניין לא אהבו את הספסל, כי הוא משך אליו לקוחות וכל מיני עוברי אורח מפוקפקים. מעניין אם הספסל עדיין שם.

.

אדריכל ישראל רוזיו: במשרדם של צמד האדריכלים תשבי-רוזיו בתל אביב, תלויה התכנית היפה והגדולה שמציגה את אחד הפרויקטים ההזויים ביותר שנבנו בארץ בשנים האחרונות במרכז יהוד. לפרויקט אחר שתכנן המשרד באותו זמן ודגם שלו היה מונח בצד, לא כל כך התייחסתי, ולימים נכנסו לבית הסוהר ראש ממשלה ומהנדס עירייה בגלל כל מיני פעולות לא חוקיות שביצעו במהלך אישורו

.

אדריכליות עדנה לרמן ומיה בן שמואל: פרויקט קירוי איילון שהשתיים מובילות הוא אחד הרעיונות המסקרנים שמקדמת עיריית תל אביב. בשיחה אמרה לרמן שאנחנו נמצאים בדקה התשעים ואם לא יקדמו את הפרויקט במהירות, אז לא ניתן יהיה ליישם אותו לעולם. בינתיים שמעתי שהשינוי הקרוב בנתיבי איילון כולל הרחבת זכות הדרך, תוספת נתיבי תחבורה ציבורית וכביש אגרה. את התמונה צלמתי בחדר הישיבות במשרדה של לרמן ברחוב יגאל אלון בתל אביב

.

אדריכל מייקל שוורץ: כבר שנה שמלון ענבל בירושלים עובר שינויים מרחיקי לכת. כשנפגשתי עם שוורץ, מתכנן השיפוץ וההרחבה של המלון (מצולם ליד המעליות באחת מקומות החדרים), הוא טען שהשינוי יעשה כבוד לבניין המקורי שתכנן בכשרון רב האדריכל יעקב רכטר. בקרתי בבניין לפני חודש ולא מצאתי זכר לאותו כבוד שהוא דיבר עליו. הבניין שתוכנן במקור באופן מדורג, הולך להפוך לקופסה. התלת-ממדיות של החזיתות משתבשת גם היא והחצר הפנימית שאמנם לא פותחה מספיק לאורך השנים, תהפוך לבור אפל. לא ברור כיצד עיריית ירושלים אישרה כזה פרויקט

.

אדריכל מנחם באר: לצורך צילומי סרט קצר לתערוכה שאצרתי, שלף באר בן ה-91 את הכינור הישן שלו, נעמד במרכז האולם שתכנן כחדר אוכל בקיבוצו – געתון, והחל לנגן. ברקע בלטה יצירתו המרשימה והאופטימית של חברו של באר וגם של געתון – שמואל כץ

.

אדריכלית רבקה כרמי: את הציור של רם כרמי שמופיע כאן ברקע, צייר אורי ליפשיץ לפני הרבה שנים. בינתיים, גם ליפשיץ וגם כרמי נפטרו מהעולם, אך המשרד ממשיך לעבוד ועל דירה שעצבה רבקה, אלמנתו של רם, כתבתי מאמר כשבאותה הזדמנות ניסיתי להבין מה רבקה למדה מרם ומתברר שהיא למדה הרבה

.

אדריכל אילן פיבקו: על התבגרות ליד חיי פאר, על חיפוש מקום אירופי במזרח התיכון ועל חיפוש אחרי סטייל ישראל – פיבקו מדבר על יצירתו ועל ילדותו ברחוב הירקון שבעים בתל אביב, בערב שארגנתי בבניין בו הוא גדל

.

אדריכלים גילה וברוך משולם: בני הזוג יושבים על אחד משולחנות השרטוט הישנים במשרדם שבשדרות ח"ן בתל אביב. הם אוחזים את כריכת הספר המאגד רישומים שיצר משולם לאורך שנים. חשיבותו של הספר היא בטכניקה של משולם, טכניקה שאבדה מן העולם בעידן בו הסקיצות הן כולן ממוחשבות. הסקיצות בסקצ'אפ הן תוצרים כמעט מוגמרים ובעיקר חסרי מעוף.

.

אדריכל צבי הקר: בדירתו שבבית דובינר ברמת גן, אמר לי הקר משפט שלא יוצא לי מהראש – "לפעמים אתה נכנס לדירה ומרגיש שנכנסת לחנות רהיטים". הריהוט בסלון הדירה מורכב מספסל בנוי ובשולחן שעיצב במיוחד לסלון. למרות הגימור הפשוט, זו דירה מיוחדת, גם חמישים שנה לאחר שנבנתה. הקר לא בנה בישראל כבר כמעט עשרים שנה ובית הפלמ"ח ברמת אביב הוא היצירה המקומית האחרונה שלו לבינתיים, אם לא מחשיבים את שיפוץ הדירה של בתו, גם היא בבית דובינר.

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 09/07/2017 at 5:42

    כיף. התמכרתי לאלבומי תמונות שאתה מפרסם. מחכה לאלבום הבא.
    זה מעצבן שהבעיה במרכז המזון זה שהבעלים לא משקיעים ולא שהעיצוב לא פרקטי ולא מתאים. לעצב סופרמרקט כמו מלון בוטיק (בשקל) ולצפות שזה יחזיק מעמד זאת הבעיה. אפשר לעצב מקומות שבהם יעברו מלא ישראלים והמקומות ישרדו- תראה את איקאה ראשון ואיקאה נתניה אחרי השריפה .
    היית בשוק אוכל עולם בנווה שאנן? אמא שלי מתעקשת שנווה שאנן כולה אתיופים. חשבתי שהיא עובדת עליי. ואז היא התחילה לדבר איתי על בעיית הזרים באיטליה. איך שאנשים מדחיקים עניינים. גדרו את השוק וזה נראה כמו גן חיות. לא ברור מי בכלוב. קניתי כל מה שהיה בדוכן השבדי. ובדוכן היפני קניתי ברד יפני. שוק אותנטי ,אבל קטן. נגמר מהר

    • מיכאל יעקובסון  On 09/07/2017 at 7:10

      לא הייתי בשוק. איפה הוא נמצא?

      • שלגיה  On 09/07/2017 at 10:36

        היה עד אתמול.

        http://www.israelhayom.co.il/article/487773

        • שלגיה  On 09/07/2017 at 10:44

          לדוכן השוודי יש אתר.
          אכלתי מאפה זעפרן שוודי-טעים מאוד
          קונוס קוקוס (אין אותו באתר)- קיבלתי ממנו הרעלת קוקוס
          DAMMSUGARE- אלה שמוכרים באיקאה יותר טעימים . באיקאה זה עם אלכוהול. כמו מלפפונים חמוצים וסופגניות. התעשייתיים הכי טעימים.

  • תמי פורת  On 09/07/2017 at 8:05

    התחלת לי את השבוע טוב עם הכתבה המצולמת שלך ובמיוחד עם הכיתוב מתחת לכל תמונה. נפלא!

  • itamsh  On 09/07/2017 at 10:00

    תודה מיכאל.
    לגבי מלון ענבל – עצוב. השאלה על עיריית ירושלים מיותרת למרבה הצער; אם הפרויקט היה מוצלח היה נכון יותר לשאול איך יכול להיות שאישרו אותו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: