באופן חד-פעמי אעביר ביום שישי הבא (30.6, 09:30, נקודת התחלה: בספרייה הלאומית, באולם עם ויטראז' ארדון) סיור אדריכלות בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעם רם. נתחיל בשער הכניסה דרך עבודות של בכירי האדריכלים. בסיור נכיר מקרוב עבודות של האדריכלים דב כרמי-צבי מלצר-רם כרמי, מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד, היינץ ראו ודוד רזניק, אריה שרון ובנימין אידלסון, אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי ושמעון פובזנר וכמובן הספרייה הלאומית אותה תכננו יסקי, אלכסנדרוני, פובזנר, זיוה ארמוני, חנן הברון ושולמית ומיכאל נדלר.
סיפור האדריכלות הממלכתית של מדינת ישראל החדשה בא לידי ביטוי בקמפוס, סיפור בו בולט תפקידם של אדריכלים צעירים ובכלל ניסיונותיהם של אדריכלי ישראל לגבש שפה אדריכלית מקומית ייחודית למקום.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
.
הנועזות והיצירתיות היו שני המאפיינים המרכזיים בתכנון בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם שתכננו במשותף האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק (לימים חתן פרס ישראל). אלא שהנועזות לא סייעה למבנה הייחודי שנראה מבחוץ כמו בועת דבק שהתייבשה בשמש ובפנים נראה כמו שאפשר לדמיין רחם. המבנה כיום כמעט ולא שמיש.
.
.
.
.
שופטי התחרות לתכנון בניין הספרייה הלאומית (1955) התלבטו איזו הצעה לבחור כהצעה זוכה מבין 40 ההצעות שהוגשו. לבסוף, בחרו שלוש הצעות והציעו לשלושת קבוצות האדריכלים שתי חלופות: חלופה אחת היתה לערוך תחרות נוספת בין שלושת הקבוצות. חלופה שנייה היתה להתאגד ולעבוד יחד. האדריכלים העדיפו ציפור אחת ביד ופתחו (בתל אביב כמובן) משרד היסטורי שיצר שיתוף פעולה בין האדריכלים הצעירים והמבטיחים ביותר שפעלו אז בארץ. לתפקיד מנהל הפרויקט מונה שלמה גור שעמד בראש מבצע "חומה ומגדל".
קשה לפספס את הדמיון בין החזית הראשית של בניין הספרייה הלאומית ובין חזית וילה סבואה שתכנן בפרברי פריס לה קורבוזיה. האדריכלים הצעירים בשנות ה-50 פשוט מאד לא התביישו לצטט את גדול האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. ההתלבטות היחידה שלהם היתה במידת פיתוח החזית בה היו כאלה שרצו לשלב פרטים דומים לאלה ששילב לה קורבוזיה בפרויקט אוניטה ד'אביטסיון שתכנן במרסיי. לבסוף הסולידיות ניצחה.
ביום שישי 30.6 בשעה 09:30 (עלות השתתפות: 25 ש"ח, מספר המקומות מוגבל) נפתח בסיור שימשך שעתיים וחצי ויעבור דרך המקומות שהצגתי כאן ובעוד כמה. אם אתם רוצים להשתתף אז יש להירשם באתר הספרייה כאן.
להתראות!
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

את מרבית בנייני הפקולטות הבנויים לאורך השדרה המקשרת בין הכניסה לקמפוס ובין הספרייה הלאומית תכננו האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר שזכו בתחרות לתכנון בניין הראשון בשורה ובעקבות זאת זכו בשאר
.
.
.
.
.
.
★
תגובות
שלום מיכאל. כתבת שהסיור יימשך שעתיים וחצי. בדף האירוע כתוב שעה וחצי. מה נכון ?
הסיור לא פחות משעתיים (ולא יותר משעתיים וחצי). דף האירוע יעודכן במהלך היום כולל נקודת היציאה.
כן וכתבתי עליו מאמר באתר אקסנט
כ"כ האם הסיור ייצא משער הקמפוס או מהספרייה הלאומית?
נעדכן את נקודת היציאה בהמשך היום
נקודת ההתחלה: בספרייה הלאומית באולם עם הויטראז' הגדול של ארדון
שלום מיכאל, אני סטודנט לאדריכלות נוף בטכניון ואני עושה עבודה על קמפוס גבעת רם, אולם בהיבט הנופי שלו- חללי החוץ כדוגמת רחבת הכניסה, רציתי לשאול האם הסיור יהיה רלוונטי? האם תיגע בנושאים אלה או שההתמקדות תהיה דווקא בארכיטקטורה?
אורי שלום, ברור שגם נוף. פיתוח המרחב הפתוח בקמפוס אוניברסיטאי הוא אחד מהמאפיינים המובהקים בסוג כזה של סיור.
אוקי, מעולה נרשמנו.
מחכה לעידכון מאיפה יוצא הסיור
נקודת ההתחלה: בספרייה הלאומית באולם עם הויטראז' הגדול של ארדון
"בכניסה לאירוע, יש להציג את הכרטיס ותעודה מזהה". להביא איתי גם תעודת לידה מקורית? דרכון בתוקף? מנוי לקאנטרי? כרטיס מדריך בצופים? ירושלמים הם מוזרים
מיכאל שלום. אני מבקר קבוע כאן ואפילו משתף לעיתים את מאמריך בקבוצת הפייסבוק "ירושלים שאהבנו" (כ-2,000 חברים נכון להיום). לגבי הפוסט פה, מכיוון שמדובר בסיור שכבר התקיים לפני חצי שנה, האם יש אפשרות להשלים מעט לגבי התמונות המופיעות פה? תודה
בני שלום, כשהעברתי את הסיור לא צלמתי. בכל מקרה, בעוד כחודשיים נערוך סיור דומה אליו אתה כמובן מוסיים (תתעדכן כאן בבלוג). הסיור שיתקיים בגבעת רם יעקוב אחרי עבודתו של אדריכל שמעון פובזנר, שמונוגרפיה שכתבתי עליה בשיתוף ד"ר צבי אלחייני תצא לאור בתחילת ינואר (הספר כבר הודפס ועושה את דרכו מחו"ל לארץ).