סיבוב במלון המלך דוד – 71 שנה לפיצוץ

יצירתו האחרונה של האדריכל השוויצרי אמיל פוכט, היתה מהמוצלחות והייחודיות שתכנן: מלון המלך דוד בירושלים. מיד עם פתיחתו בדצמבר 1930, הפך המלון הגדול והמפואר למוקד חברתי ופוליטי בעיר – סעודות חגיגיות, דיונים מכריעים ופגישות סודיות נערכו וממשיכות להיערך באולמות המלון, כשבחדרים בקומות העליונות התארחו מלכים, ראשי מדינות, זונות, שחקני קולנוע, עשירי תבל, כשהאחרון שבהם היה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

תכנית המלון פשוטה ונראית כמו תיבה גדולה כשחזית אחת פונה לכיוון גן המלון עם הבריכה והעיר העתיקה וחזית שנייה פונה לרחוב ולמתחם ימק"א. לובי המלון עם חדר האוכל הוא אחד משיאיו של עיצוב בתי מלון בישראל. הוא כל כך מושקע ומוצלח עד שהוא נשמר עד היום 87 לאחר שנוצר, 71 שנה אחרי שהמלון פוצץ בידי כוחות האצ"ל ו-60 שנה לאחר שנרכש על ידי האחים יקותיאל וסמו פדרמן והפך למלון השני של חברת "'דן". הזמנים חלפו, סגנונות השתנו אך העיצוב של קומת הכניסה למלון לא הוחלף. הוא על זמני וסיבוב במלון הוא סיבוב באחד מסמליה של האדריכלות והעיצוב המקומיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

לובי

.

מבט על חזית המלון מרחוב דוד המלך

.

ב-1946 נהרס האגף הדרומי מפיצוץ שגרמה חוליית מחבלים עבריים. רק לאחר הקמת המדינה שוקם האגף ושוחזר וכן נוספו שתי קומות חדשות לבניין

.

האגף הדרומי שנהרס שוחזר. 91 איש נרצחו בפיגוע בהם 17 יהודים

.

עיטור אבן בחזית

.

הכניסה ומעליה מנורה שעיצב זאב רבן

.

שם המלון מופיע באנגלית ערבית ועברית

.

.

מבואת הכניסה

.

מבט על המבואה מהמדרגות העולות אל קומות החדרים

.

מבט על הלובי

.

עמוד מעוטר במוטיבים עתיקים

.

כותרת

.

הלובי

.

על עיצוב הפנים הופקד המעצב השוויצרי J. P. Hoffschmid שמרבית עבודתו נותרה כאן עד היום

.

לאורך השנים עברו האולמות שיפוצים וחידושים כשאת עיקר החידוש ביצע בכשרון רב המעצב היינץ פנחל שהיה מעצב הבית של רשת מלונות דן

.

גופי תאורה בעיצוב היינץ פנחל

.

שלט בלובי ובו הסבר על עיצוב הפנים עם פירוט ההשפעה על עיצובו של כל חלק בקומה: תקופת המלך דוד באולם הכניסה, תקופת המלך שלמה בבר ובחדר הקריאה, סגנון יווני-סורי בחדר האוכל וסגנון פיניקי באולם הנשפים

.

המסדרון החוצה את הקומה לכל אורכה ומקשר בין האולמות השונים: לובי, חדר אוכל, חדר קריאה, בר, חדר אירועים ולמעליות וחדרי המדרגות.

.

על רצפת השיש מונח שטיח מודבק ועליו חתימות אורחי המלון המפורסמים לאורך השנים

.

בקצה המסדרון שטיח עם מוטיב מהתקופה העתיקה

.

למרות שהיום אף אחד כבר לא צריך חדר קריאה השלט עדיין קיים ומדובר באולם נוסף בלובי

.

דלת האולם המקשרת אל הלובי

.

את החדר עיצבו בהשראת תקופת המלך שלמה על בסיס ממצאים ארכיאולוגים

.

בחדר הקריאה נערכות קבלות פנים ואירועים סגורים, אך מרבית שעות היום הוא חלק בלתי נפרד מהלובי

.

כמו רבים מהאולמות במלון גם כאן התקרה מעוטרת וצבעונית על פי העיצוב המקורי מ-1931

.

את מנורות הקיר עיצבו וביצעו בסדנת בצלאל

.

מגן דוד

.

המנורות כמו גם מרבית הריהוט בחדר נותרו מקוריים

.

שלט בחדר הקריאה המנציח אירוע שהתרחש בחדר ב-1950 בין ראש הממשלה דוד בן גוריון והנהגת הקהילה היהודית בארה"ב במטרה לסייע כלכלית למדינת ישראל

.

דלתות עץ ומראות בכניסה לבר

.

הבר אמנם שופץ ועודכן כמה פעמים, אך המראה הכללי והאווירה נותרו זהים לאלה שהיו כאן ב-1931

.

מנורת קיר

.

חדר אירועים וישיבות אינטימיות

.

ערוך

.

תמונות היסטוריות של המלון משולבים בחיפוי העץ הדקורטיבי

.

כיסא בעיצוב תואם

.

חדר האוכל

.

לקראת ארוחה

.

תקרת האולם וממנה משתלשלות מנורות שעיצב היינץ פנחל

.

בחדר האוכל

.

עמוד ותקרה: חגיגה של צבעים, צורות וסמלים

.

אולם הנשפים הוא אולם השוכן בין הלובי ובין חדר האוכל

.

תצלומים מאירועים במלון לאורך השנים לצד הכניסה התחתונה לבניין

.

תמונות מימי המנדט

.

נכבדי ערביי ירושלים ובהם ראש העירייה המשחק טניס במגרש של המלון

.

בין האורחים: ראשי ממשלת בריטניה וגרמניה ונשיאי ארה"ב

.

.

(1) סיבוב

כבר כשעומדים בכניסה למלון המלך דוד יש תחושה שמגיעים למקום שמקפל בתוכו היסטוריה. דלת עץ וזכוכית מסתובבת וכמו בסיפורה של עליזה בארץ הפלאות, נוצר מעבר דרמטי מהאור הירושלמי החזק והמסנוור אל האולם המעט אפל, אך כזה שמתרגלים אליו במהירות ומגלים את הצבעוניות והעושר העיצובי והאנושי שהוא טומן בחובו. משני צידי אולם המבואה מצויים דלפקי קבלה, בצד ניתן כבר לזהות נברשת משנות ה-60 שעיצב היינץ פנחל, שאהב לעצב מנורות שנראות כאילו נלקחו מסרטים הוליוודים משנות ה-30 ולו הקדשתי כתבה שאותה אפשר לקרוא כאן.

הלובי הוא גולת הכותרת של עיצוב המלון. בהשראת ממצאים ארכאולוגים עיצב האדריכל השוויצרי את האולמות השונים בקומת הכניסה, כל אולם בהשראתה של תקופה עתיקה אחרת: תקופת המלך דוד המלך, תקופת המלך שלמה, תקופה פיניקית, אשורית וחיתית. צהרי יום חול והאולם מלא אנשים: תיירים אמריקאים, ישראלים, צרפתים, גרמנים. נתן שרנסקי עם הכובע הנצחי יוצא מהמעלית ומולו נכנס גבר בחליפה כהה מלווה בשני שומרי ראש, ניסיתי לברר מי זה אבל לא הסכימו לגלות. לפני שבועיים התארח כאן דונלד טראמפ, תחילה בקשו האמריקאים לשכן אותו במלון וולדורף אסטוריה השוכן בהמשך הרחוב, אך התברר שהמלון לא מותאם לארח את נשיא ארה"ב, וטראמפ התארח במלון בו התארחו כל נשיאי ארה"ב הקודמים שבקרו בארץ הקודש. האולמות שמשני צידי הלובי מרתקים לא פחות ממנו: חדר הקריאה עם האח הגדול, הציורים, הפסלים ומנורות הקיר המזכירות את מנורת המקדש, וצמוד לו הבר עם המראה הגדולה, השקט, האלגנטיות והרהיטים הכבדים. חדר האוכל צבעוני ומואר היטב. המלצרים הערבים חביבים במיוחד ומזדרזים לעשות את כל הפעולות הנדרשות לעריכת האולם לקראת ארוחה חגיגית. האולם מוקף חלונות גבוהים ורחבים הפתוחים אל הגן – זכר לימים בהם לא היה מזגן והצורך באוורור טבעי היה בלתי נמנע. כיום החלונות לרוב סגורים והמיזוג פועל. רק החדר האוריינטלי שהיה כאן ב-1930 ועוצב באופן המצועצע ביותר מבין אולמות המלון כבר לא קיים.

הקוסמופוליטיות האלגנטית של "המלך דוד" היא שריד לימי הקולוניאליזם של תחילת המאה ה-20. אלה היו ימים בהם המנדט שלט פה, אך כפי שמוכיחה המציאות לא הצליחו הבריטים להשפיע מתרבותם לא על היהודים ולא על הערבים, אבל כאן בכל זאת נשאר ממנו משהו.

.

1930: בבנייה במבט ממתחם ימק"א (לע"מ)

.

.

(2) תולדות

עם התבססות השלטון הבריטי בארץ ישראל לאחר ניצחונם בדצמבר 1917, החלו לזרום גם השקעות ובמקביל גם התיירות החלה לפרוח. איש העסקים היהודי-מצרי אלי מוסרי שהחזיק עם משפחתו כמה מלונות בקהיר, החליט לבנות בירושלים את המלון הגדול והמפואר ביותר במזרח התיכון. תחילה, היה צורך ברישיון להקמת המלון, הבירוקרטיה הקשתה על היזמים ועיכבה את מימוש הפרויקט במשך 8 שנים. ב-1929 ניתן הרישיון.

האדריכל אמיל פוכט (1963-1897) שהתמחה בהקמת מלונות גדולים ומפוארים בשוויץ הוזמן ב-1929 לתכנן את העבודה. המלונות שרגיל היה לתכנן, ורובם פועלים עד היום במתכונת דומה, היו פשוטים למראה: תיבות ענקיות הבולטות בנוף מרחוק, כשבאמצעות כמה מחוות חזותיות פשוטות העניקו לבניין את חשיבותו. לפחות שניים מהמלונות שלו אני מכיר והדמיון ל"מלך דוד" גדול – שניהם בסביבת עיירת הנופש סנט מוריץ בשוויץ – מלון צ'נטרלה (1912) שניצב היה במורדות ההר, הרחק ממרכז הכפר ולפני כעשרים שנה נהרס לטובת רציפות הטבע (בישראל בחיים לא יעשו כזה דבר). לעומתו, מלון קרלטון (1913) עדיין שומר על מעמדו כאחד המלונות המעולים באזור. פוכט כבר היה לקראת פרישה והיה זה המלון האחרון שתכנן. על העבודה בפועל היה אחראי האדריכל המקומי בנימין חייקין (1950-1883), שבין השאר תכנן את בניין עיריית חיפה, וילה מלצ'ט שעל שפת הכנרת, התיאטרון הפתוח בהר הצופים ואת הבית המשמש כיום מוזיאון ללוי אשכול ועליו כתבתי כאן

צורת התיבה הפשוטה בה עשה האדריכל שימוש הביאה לירושלים "גרנד הוטל" ללא גינונים חזותיים מיותרים: אין כן מגדל, צריחים או גגות חרוטים כפי ששולבו במרבית בתי המלון מסוג זה, אלא מבנה פשוט ביותר. יתכן כי פוכט בחר שלא להתחרות עם מונומנטים מקומיים בולטים וחשובים יותר מאשר בית מלון: חומתה עיר העתיקה, כנסיית הקבר, כיפת הסלע וכנסיית הדורמציון. את התוכן והקישוט הוא בחר להשקיע בפנים הבניין, קישוט מוגזם בצורת אלף לילה ולילה, כזה שמעניק לתיירים הבאים בשערי המלון כבר 87 שנה את התחושה שהם לא אורחים זרים במלון אלא אורחיו של המלך דוד.

13 חודשים בלבד ארכה בניית הבניין הכולל קומת מרתף, קומה ציבורית במפלס הרחוב ו-4 קומות ל-180 חדרי אירוח. הבנאים היו ברובם יהודים ולצידם פעלו גם ערבים. למרות האווירה הקשה שהיתה אז בארץ (מאורעות תרפ"ט) העבודה המשותפת לא סבלה מהמציאות ולא נרשמו חריגות. בדצמבר 1930 נפתח המלון לראשונה.

.

1938 (לע"מ)

.

ברוח התקופה נבנה המלון מאבן שנחצבה באזור והתאפיינה בגוון הוורדרד שלה. פוכט הביא אתו את מעצב הפנים השוויצרי ג. פ. הופשמיד (לא הצלחתי למצוא עליו מידע) שהופקד על עיצוב האולמות, החדרים כולל הרהיטים. הופשמיד בחר לערוך את העיצוב בהשראת האדריכלות העתיקה. הוא למד את הממצאים שנחשפו באזור באותה עת בחפירות ארכאולוגיות וממצאיהם הוצגו במוזיאונים הגדולים של אירופה והתפרסמו בספרים ובכתבי עת. כך הוא העניק לכל אולם את אופיו הייחודי בהתאם לתקופה אחרת ממנה קיבל השראה. עיצוב החדרים השתנה מאז כמה פעמים, אך האולמות בקומת הכניסה נותרו בעיצובו המקורי לרבות הריהוט, גופי התאורה וציורי התקרה. האדריכלים ביקשו לתת למקום תחושה של ארמון עתיק, כזה שיכניס את האורחים-תיירים אל ימי התנ"ך. הופשמיד הגדיל לעשות ובסיום הבנייה עיצב גיליונות עם הסברים לעבודת העיצוב, אותם הוא מסגר ותלה על עמודי הלובי – שם הם ניצבים עד היום.

אופיו ועיצובו של המלון ורמת הניהול הגבוהה הפכה את "המלך דוד" לאחד המלונות המבוקשים באזור, והוא קנה לו שם עולמי, מה שהביא גם הצלחה כלכלית, אך כזו שלא ארכה ימים רבים. מנהל המלון היה שוויצרי, נייטרלי בדעותיו שראה גם במלון מוסד א-פוליטי, וכך דאג כמחווה לאורחיו להניף את דגלי הלאום של האורחים שהתארחו. לצורך כך הותקנו תרנים שהוצבו על גג המלון ובלטו במכל רחבי העיר. ב-1938 אגנה בחופי הארץ אוניית הנוסעים ועליה תיירים מגרמניה שעלו לירושלים והתארחו ב"מלך דוד" התקופה היתה כבר כשגרמניה נשלטה על ידי הנאצים ולכן דגל צלב הקרס הונף על גג המלון. באופן ברור המהלך גרר אחריו ביקורת קשה מצד תושבי העיר היהודים, הדגל סולק וכך גם התרנים והמנהג החביב חוסל.

ב-1939 עם הידרדרות המצב הפוליטי באזור, ערכו הבריטים שינויים במערך הכוחות שלהם. בעקבות זאת, הפקיעו מחצית משטח המלון לצורכי לינת קצינים ומשרדים. למרות זאת, המשיך המלון לתפקד עם החדרים שנותרו ברשותו ולשמור על רמת השירות הגבוהה שאפיינה אותו עד אותה עת, גם אם היה פחות כלכלי מבעבר. עם סיום מלחמת העולם השנייה לא עזבו הבריטים את הבניין והמשיכו להחזיק בחלק גדול משטחו. ב-22 ביולי 1946 כתגובה לפעולה אותה כינה היישוב העברי "השבת השחורה" שבמסגרתה פשטו הכוחות הבריטים על עשרות יישובים יהודים, החרימו נשק ועצרו מאות יהודים בהם גם הנהגת היישוב, החדירו לוחמי אצ"ל חומרי נפץ למלון וכל חלקו הדרומי קרס. 91 הרוגים ומאות פצועים, בהם עשרות יהודים. הבריטים תפסו חדרים אחרים, אך המלון המשיך להחזיק בכמה חדרים ולהפעילם. ובעניין 91 ההרוגים: לפני כמה שבועות השיקה מדינת ישראל בהשתתפות ראש הממשלה בול נוסף המהלל ללא סייג את האצ"ל.

.

1946: הריסות האגף הדרומי לאחר פעולת הטרור של האצ"ל (צלם: הוגו מנדלסון, לע"מ)

.

עם סיום המנדט ועזיבת הבריטים את המלון ואת ארץ ישראל, הפך הבניין לזירת קרבות. ההרס שגרם הפיצוץ לא שוקם ונותר חשוף. במשך תקופה קצרה שכן בבניין ארגון הצלב האדום, לאחר מכן אוכלס במשקיפי האו"ם ולאחר מכן נכנס הצבא הישראלי. עם הפסקת האש חזר המלון לפעול. בדצמבר 1949 ערכה בו ממשלת ישראל אירוע חגיגי לסיום מלחמת העצמאות. באירוע השתתפו ראש הממשלה דוד בן גוריון, שרי ממשלתו, חברי הכנסת, שופטי בית המשפט העליון ואזרחים רבים ששמחו לראות כיצד הבניין שסימל אתה שלטון הבריטי באזור הפך למקום בו נחגג ניצחונה של מדינת ישראל.

מיקומו של המלון בסמוך לשטח ההפקר ולגבול, ומצבו הכללי של המלון שהיה הרוס בחלקו הביאו להידרדרות קשה במעמדו. המצב הלך והדרדר עד שב-1956 ביקשו בעליו להפכו לבית הבראה. באותה תקופה פוטרו מרבית העובדים בעקבות התפוסה האפסית, כשהיו ימים בהם התארחו במלון לא יותר מעשרה אורחים. לא עזרה הכשרתו של המטבח לראשונה בתולדות המלון (שלא היה כשר עד אותה עת), האורחים לא הגיעו והמלון נסגר.

ב-1957 נמכר המלון ליקותיאל וסמו פדרמן יחד עם קבוצת שותפים ממיאמי. הפדרמנים היו אנשי החזון והשותפים האמריקאים היו בעלי הממון. הפדרמנים החזיקו עד אותה עת את מלון דן בתל אביב והחליטו להתרחב. היתה זו לא רק רכישה ענקית עבור בעלי המלון הקטן שעל חוף תל אביב, אלא ראשיתה של רשת בתי המלון הוותיקה ביותר בארץ שמחזיקה כיום 14 בתי מלון עם 3,660 חדרים.

ההריסות שהותיר האצ"ל עדיין נותרו ורק ב-1957 נערך שיקום ושיפוץ מקיף שנמשך עד 1961. במסגרת העבודות שוחזר האגף הדרומי וכיום אין כל זכר להרס. ב-1964 נפתחה מחדש מסעדת "לה רג'נס" שנסגרה 18 שנה קודם לכן בעקבות פיצוץ המלון. המסעדה שפועלת עד היום ב"מלך דוד" היא ככל הנראה המסעדה הוותיקה ביותר הפועלת בישראל. ב-1968 נערך שיפוץ והרחבה: נוספו למלון שתי קומות חדשות ברוח הבניין הקיים – תוספת אותה תכנן היינץ פנחל וכוללת כ-100 חדרים, כך שבסך הכל היו במלון 270 חדרים. נוסף על אלה נחפרה בגן בריכת שחייה מחוממת, כשבמקביל הקימה העירייה בשטח שממזרח למלון במימון "הקרן לירושלים" את "גן בלומפילד" בתכנונו של האדריכל אולריך פלסנר – גן שבהמשך השנים התפתח דרומה ומערבה עד לשכונת טלביה (בשבועות הקרובים אפרסם גם עליהם רשימה). הצלחת השיפוץ הביאה את הפדרמנים לחלום על הרחבה והקמת מגדל של 22 קומות בצמוד למלון, אך התנגדות ציבורית הביאה לגניזת התכנית.

עם פתיחתו המחודשת של "המלך דוד" תחת הנהלת "דן" בדצמבר 1958, חזר והפך למוקד חברתי ופוליטי בעיר ובין כתליו נערכו ארוחות וטקסים חגיגיים. לתפארת ימיו הראשונים חזר המלך דוד רק עשור מאוחר יותר – לאחר מלחמת ששת הימים. המיקום שעד אז היה מקור לסכנה מצד צלפים ירדנים, הפך ליתרון חיוני ו"המלך דוד" היה למבוקש מתמיד. לקראת שנת היובל לרכישת המלון על ידי הפדרמנים הפיקה רשת מלונות דן ספר אלבומי שנקרא בפשטות "מלון המלך דוד". בספר אותו כתב ידין רומן (מייסד המגזין "ארץ" ו"מטרופוליס") נחפש סיפור תולדות המלון והאורחים הרבים שפקדו אותו, אך הוא פחות מתמקד בעיצוב ובאדריכלות המבנה.

.

1955: ארוחה חגיגית עם נציגי ממשלת בורמה (צלם: פריץ כהן, לע"מ)

.

.

(3) האורחים

הפאר, הגודל, רמת הניהול והשירות והתשתיות המתאימות הפכו את המלון למרכז האירועים של ירושלים ולמעשה של מדינת ישראל. כמעט כל אישיות בכירה שהגיעה לישראל התארחה פה ולמלון לא הצליחה להיות תחרות.

השר רחבעם זאבי, בהיותו שר התיירות, ניסה לחזק את מלון הייאט בהר הצופים ודאג לשהות שם. גם שמעון פרס ביקש ליצור איזון ודאג לאורך השנים לשהות במלון ענבל (לרום במקור, עליו כתבתי כאן) ולערוך שם טקסים ודיונים ממלכתיים. למרות ניסיונותיהם, נותר "המלך דוד" המוקד המרכזי בעיר לאירוח, ועל כך מעידות התמונות:

.

1951: הצגת הממשלה החדשה בראשות דוד בן גוריון בפני נשיא המדינה חיים ויצמן (צלם: דוד אלדן, לע"מ)

.

 

1962: בן גוריון בפגישה עם נשיא גמביה (צלם: משה פרידן, לע"מ)

.

1963: ראש הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר בפגישה עם נשיא קונגו (צלם: פריץ כהן, לע"מ)

.

1963: גולדה מאיר עם מזכיר ממשלת ליבריה (צלם: פריץ כהן, לע"מ)

.

1974: שר הביטחון משה דיין לבד עם מסמכים במרפסת המלון (צלם: משה מילנר, לע"מ)

.

1975: אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון (צלם: יעקב סער, לע"מ)

.

1977: נשיא מצרים אנואר סאדאת ובגין (צלם: יעקב סהר, לע"מ)

.

1977: נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ובגין (צלם: יעקב סהר, לע"מ)

.

1977: נשיא מצרים אנואר סאדאת, שר החוץ משה דיין ובגין (צלם: יעקב סהר, לע"מ)

.

2005: שרון עם שגריר ארה"ב לשעבר מרטין אינדיק ומזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס בכנס פורום סבן – כשסבן בעצמו עומד משמאל (צלם: עמוס בן גרשום, לע"מ)

.

2008: נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש וראש עיריית ירושלים אורי לופליאנסקי (צלם: מארק ניימן, לע"מ)

.

2011: קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל ונתניהו (צלם: אבי אוחיון, לע"מ)

.

2013: ראש ממשלת יוון ונתניהו בארוחה חגיגית (לע"מ)

.

2013: נשיא ארה"ב ברק אובאמה ונתניהו (צלם: אבי אוחיון, לע"מ)

.

2014: שר האוצר יאיר לפיד ושרת האוצר הרומנייה (צלם: חיים זק, לע"מ)

. . .

על הרצפה

.

מדרגות כמו שאין באף מלון בישראל מקשרות בין הקומות, כל כך נעים לרדת ולעלות

.

מבט מלמעלה

.

המעקה

.

מסדרון בקומת חדרי אירוח

.

מסדרון רחב ומואר היטב באווירה קלילה

.

מסדרון בקומה אחרת: עיצוב כהה וכבד יותר

.

השטיח ממסוגר בעיטור שבהשראת חומת העיר העתיקה הנשקפת מהמלון

.

חדר עם שטיח מקיר לקיר

.

חדר אחר עם רצפת פרקט

.

עוד חדר עם שטיח

.

סוויטה

.

חדר רחצה

.

חדר רחצה אחר

.

עוד חדר רחצה

.

העיר העתיקה וברקע הר הזיתים

.

נוף מהמלון: בריכת השחייה ומגרש הטניס, אחריו גן בלומפילד, שכונת ימין משה, הר ציון וחומת העיר העתיקה

.

הנוף עם רדת החשכה

.

במרפסת של הלובי

.

הבריכה והחורשה בגן בלומפילד

.

מבט על המלון מכיוון הגן

.

המדרגות היורדות מקומת הלובי והמסעדה אל הגן והבריכה

.

סרט מ-1998 לציון 50 שנה לחנוכת המלון:

.

.

.

(4) בסמוך למלון:

המלון מרוחק אמנם ממרכז העיר, אך הוא מוקף בכמה פנינים אדריכליות ששווה לעשות בהם סביב. בניין ימק"א, ההיברו יוניון קולג', שכונת ימין משה וגן בלומפילד:

.

מתחם ימק"א

.

גן בלומפילד שתרמה אותה משפחה שתרמה את האצטדיון ביפו ואת מוזיאון המדע בירושלים

.

פסל קוביות ענק שיצר מקס ביל – אמן ואדריכל בוגר באוהאוס

.

קבר בני משפחת הורדוס

 

21 בתי מלון והארחה נוספים שכתבתי עליהם:

.

דן פנורמה תל אביב (יעקב רכטר)

מלון ישרוטל אגמים אילת (יהודה יואל ודובי פייגין)

הולידיי אין אשקלון (יעקב ואמנון רכטר)

הילטון תל אביב (רכטר-זרחי-פרי)

דן אילת (אלברט סגל, גרטנר-גיבור-קומט)

מלון אלמה (יעקב רכטר, חידוש: רני זיס ואמנון רכטר)

מלון ענבל (יעקב רכטר)

חוות הברון (יהודה פייגין)

מצודת דוד (משה ספדיה)

בית הבראה כנרות / המלך שלמה טבריה (אריה ואלדר שרון)

בית הבראה ארזה (יוסף ברלין)

בית הבראה ביתן אהרן (רודולף טרוסטלר)

אכסניית שלומי (גוגנהיים-בלוך)

אכסניית בית שאן (רכס-אשכול)

אכסניית כרי דשא (אבישי טאוב)

טלטש (ליאופולד קרקואר)

גולדן קראון נצרת (יהודה יואל ודובי פייגין)

דן כרמל (שמואל וארי רוזוב)

מלון בראשית, מצפה רמון (יהודה יואל ודובי פייגין)

נהר הירדן / לאונרדו קלאב טבריה (יהודה פייגין)

עץ הזית ירושלים (גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zeev  On 10/06/2017 at 21:52

    כתבה יפה ומקיפה. 3 הארות קטנות:
    א. העיצוב החיצוני לא *מתחרה* בנופים שמסביב, אלא בהחלט מתכתב אתם במעין מחווה או אלוזיה לשיניות של חומת העיר העתיקה הנשקפות מן המלון, והמגדל המרכזי (שהיה במבנה המקורי) – הוא המגדל העתיק הגדול במצודה ("מגדל דוד") שיסודותיו מימי הורדוס ובית שני. (הייתי מצרף תמונה אם אפשר היה כאן. אפשר בגוגל תמונות להיווכח בקלות בדמיון/חיקוי/מחווה).

    ב. האדריכל בנימין צ'ייקין כתב את שמו כך, וכך הוא ידוע (בשכונת תלפיות יש והיו לא מעט בתים שתכנן). הוא ראוי לכתבה נפרדת שלך…

    ג. לא אתייחס לעמדה הפוליטית שאתה נוקט ביחס לפיצוץ האגף הדרומי של המלון ביולי 1946, אך מי שבחר את המטרה והטיל את הביצוע על האצ"ל (ועל הלח"י – כמטרת משנה את בנין "האחים דוד"), היה משה סנה, איש ההגנה, "הרמ"א" (=ראש מפקדה ארצית) של ארגון ההגנה. היתה זו פעולה של "תנועת המרי העברי", ולא רק של האצ"ל.

    במכתב למנחם בגין [מפקד האצ"ל] מ 1/7/46 כתב משה סנה כך: "עליכם לבצע בהקדם האפשרי את הצ'יק ואת הבית של עבדך משיחך. הודיעני על המועד. מוטב בבת אחת. אין לפרסם זהות הגוף המבצע – לא בפרסום מפורש ואף לא ברמיזה." "צ'יק" הוא "המלונצ'יק" – מלון המלך דוד, וכמובן נרמז גם ב"עבדך משיחך" עש"ה בתפילה "דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי, עבדך משיחך".

    תודה על הכתבה הממצה.

  • david_mousseri  On 11/06/2017 at 0:04

    יוזמת הקמת המלון לא היתה של "קבוצת אנשי עסקים מצריים", אלא של משפחת מוסרי, משפחה יהודית ציונית מקהיר, שבבעלותה היו מלונות הפאר הידועים בקהיר Sheaperd's ו"מינה-האוס". המשפחה הקימה את חברת "מלונות ארץ ישראל בע"מ" כדי לממן את הקמת המלון, ומכרה מניות למטרה זו. בין קוני המניות היו השופט לואי ברנדייס, פליקס ורבורג ומשפחת רוטשילד, שראו בכך תמיכה בפיתוח מקורות תעסוקה ליישוב היהודי בארץ. ראו גם אצל דוד קרויאנקר שכתב על כך.

  • שלגיה  On 11/06/2017 at 9:50

    היה שווה לחכות

    • מיכאל יעקובסון  On 21/06/2017 at 21:50

      ראית את הסיור ביום שישי הבא (30.6) בקמפוס גבעת רם?

      • שלגיה  On 23/06/2017 at 8:51

        בטח שראיתי. ואני באה. עוד לא נרשמתי ,כי עוד לא יודעת אם להזמין כרטיס אחד או שניים. חברה רוצה לבוא ואולי החבר שלה ידבק אלינו ואז נהיה שלושה .אם הוא בא ,אני מזמינה רק לעצמי. שיזמינו כרטיסים לבד. אתה ראית שבשיקגו יש סיורי אדריכלות עם שיט?

  • אנתיאה וקס ורדי  On 11/06/2017 at 21:04

    את מה שרציתי להגיב -הגיבו בשמי אהבתי את המידע המלמד המושקע תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: