סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ נווה איתן

קיבוץ נווה איתן הוקם במסגרת פרויקט "חומה ומגדל" ב-1938, אך רק שלושים שנה מאוחר יותר נבנה בו חדר אוכל שהחליף צריף ישן. חדר האוכל נחנך ב-1967, רגע לפני שהבנייה באמת הושלמה, מהסיבה שחדר האוכל שפעל בצריף עץ נשרף והחברים נותרו ללא קורת גג לארוחות. למרות המאמצים לא הצלחתי לגלות את זהות אדריכל חדר האוכל.

לעומת המבנה האופקי של חדר האוכל, בולט בקצה השני של נווה איתן "בית קולין" – בית התרבות אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס. גם המבנה הזה כבר לא מתפקד, אלא שבשונה מחדר האוכל, זהו אחד מבתי התרבות המרשימים ביותר שתוכננו בתנועה ועל אף שעבר שינויים לא מוצלחים, צורתו המקורית והייחודית עדיין אופנתית ורלוונטית. הוכחה לכך ניתן למצוא במספר מבנים שנבנו ממש לאחרונה וגם אליהם אתייחס כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

14700965_1420050871357824_1425864548233970006_o

מתייפה מיום ליום

.

%d7%a0%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f

מפת התמצאות

.

dsc00588

חזית חדר האוכל

.

dsc00590

מסגרת בטון מלבנית ומסך זכוכית

.

.

(1) תולדות

כשהוקם קיבוץ נווה איתן, במרחק של כמה מאות מטרים ממזרח לו שכן כבר קיבוץ מעוז חיים וממערב שכנה העיירה הפלסטינית ביסאן. את הקיבוץ הקים גרעין של יהודים פולנים, ברובם מהעיר קרקוב שהיו חברים בתנועת עקיבא. התנועה הקימה במסגרת "חומה ומגדל" את נווה איתן וגם את קיבוץ בית יהושע שהוסב לאחר מכן למושב. בימיו הראשונים מנה הקיבוץ כ-200 איש, אך משברים חברתיים הביאו להידלדלותו. הבעיה היתה שחברי עקיבא הפולנים הפסיקו להגיע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכך לא הצטרפו חברים חדשים, בנוסף, היו חברים שעזבו. ב-1952 הגיע מספר האנשים בקיבוץ כ-70 ובעקבות המצב הוחלט בחבר הקבוצות להפנות לנווה איתן גרעין גדול וחזק. כך נקלטו בו כמאה צעירים, ברובם ילידי הארץ, בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל. "הפולנים ראו בעצמם זקנים למרות שהם היו בני 45", נזכר יאיר בן צבי שהיה חבר הגרעין שהצטרף לנווה איתן ב-1952, "ומהר מאד הם העבירו לנו את כל התפקידים בקיבוץ".

לפולנים היתה השפעה על המנות שהוגשו בחדר האוכל. הגפילטע פיש היה מנת הדגל בשבת וחג. הוא הוכן מדג קרפיון שהפולנים מאד אהבו, וגדל בבריכות הדגים של הקיבוץ. בנווה איתן כמו שאר הקיבוצים באזור, התברר שהמים הנובעים באזור הם בעלי מליחות מסוימת שאינה מתאימה לחקלאות, ולכן הוקמו באזור בריכות הדגים. על שלחנות החברים בחדר האוכל הוגש גם באחד מימות החול מנת דג, החברים הפולנים אהבו את הקרפיון אבל אשר החברים העדיפו דג אמנון.

חדר האוכל הניצב כיום בין המשק ובין המדשאה המרכזית הוא למעשה חדר האוכל השלישי. הראשון היה בצריף שנבנה במסגרת חומה ומגדל ושימש בהמשך כמחסן בגדים. חדר האוכל השני שנבנה היה גם הוא צריף, אלא שמדובר היה בצריף גרמני חזק ועמיד שכמוהו שרדו בהרבה קיבוצים. תחילה נבנה מטבח בנוי בצמוד לצריף ולאחר מכן הוחלט גם לבנות חדר אוכל חדש.

ב-1966 עוד קודם שהתקבל בקיבוץ המימון המלא לבנייה, הוחל בבניית חדר אוכל חדש וקבוע. החברים התרשמו מחדר האוכל שתכנן האדריכל פרדי כהנא בקיבוץ אושה ובקשו להקים להם חדר אוכל דומה. אך מי תכנן את בניין חדר האוכל? למרות המאמצים לא הצלחתי לגלות. כהנא בכל מקרה הוא לא המתכנן.

הבנייה הייתה מהירה וביולי 1967 נחנך חדר האוכל החדש. הכניסה אליו היתה חפוזה היות וצריף חדר האוכל שעמד ממש בסמוך נשרף והחברים נאלצו לאכלס את הבניין החדש עוד קודם שבנייתו הושלמה. אך לא הכל היה מושלם. התקציב המצומצם מנע שימוש בחומרים איכותיים ולכן ב-1975 עבר הבניין שיפוץ. הרצפה שהורכבה מיריעות פלסטיק שנרכשו ממפעל בקיבוץ העוגן, הוחלפו במרצפות, וכך גם התקרה וגופי התאורה – והם כולם משמשים עד היום.

.

dsc00591

גגון מדגיש את הכניסה

.

.

(2) תיאור

הבניין מעוצב בצורת מלבן בן קומה אחת בו מודגשת אופקיותו באמצעות הגג השטוח הבולט בחזית הבניין הראשית, ממנה פורץ גגון כניסה אופקי גם הוא, הנשען על סדרת עמודי ברזל דקיקים. חזית הבניין מחולקת למספר משטחים באמצעות קורה אופקית הנמתחת לכל אורך החזית במקביל לגג, כשבין הקורה לגג חלון אופקי מוארך שתפקידו העיקרי הוא להאיר ולאוורר את האולם בעידן שקדם למזגנים. הקווים האופקיים שיוצרים הגג והקורה נחצים על ידי שני עמודים שכמעט ונעלמים באמצעות הכניסה המסתירה אותם. עמודים אלה מחלקים את החזית לשלושה חלקים שווים, כשכל שאר שטח החזית מורכב ממסכי זכוכית הקבועים במסגרות עץ. אותו עץ חוזר ומופיע גם בתוך המבנה בלוח המודעות ובחיפוי חלקם התחתון של קירות אולם האכילה במטרה לשמור עליהם מפגיעת ריהוט. את עבודת העץ ביצעה הנגרייה המקומית של נווה איתן. הסימטריה המאפיינת את החזית של המבנה הצנוע, מעניקה לו מראה רשמי וחגיגי, המודגש באמצעות רחבת כניסה מרוצפת ומדשאה גדולה הנפרסת בהמשך.

לעומת החזית הראשית בה נשמר קשר הדוק בין פנים ובין חוץ, מעוצבות חזיתות הצג באופן הרבה יותר מאופק. בכל חזית סדרה של ששה חלונות מלבניים וקטנים יחסית. בעורף המבנה שוכן המטבח וכן מבנה עם גג משופע ששימש לאחסנה ובתי קירור (ומשמש כיום מכולת).

במטרה לשמור על תכנית מלבנית ושלימה, נגרע משטח אולם האכילה שטח לטובת מבואה ואזור שטיפת ידיים. כתוצאה מכך תכנית אולם האכילה הינה בצורת האות ח' – דבר שפגע בקשר עין בין הסועדים, בעיקר באירועים כמו ערבי שבת, בו כולם רוצים לראות את כולם.

.

(3) סגירה

"חדר האוכל חדל לתפקד בשלבים שהוכתבו על ידי המציאות", מספר יאיר בן צבי. "בשלב ראשון עוד בעשור האחרון של המאה הקודמת חברים הפסיקו להגיע לחדר אוכל עם הניצנים הראשונים של תשלום חלקי עבור האוכל. בהמשך נשארו מעטים שבאו לארוחת בוקר ומשנת 2000 נשארה ארוחת צהרים וארוחת ליל שבת חגיגית. מספר הסועדים הנמוך הביא אותנו לסגירת המטבח ולשיתוף פעולה עם מטבח כפר רופין. אחר כך עברנו לקניית ארוחות מצוות מטבח נווה אור ישירות לחבר, וכשזה נגמר מבחינת החברים חדר האוכל נסגר. חדר האוכל נסגר בגלל שאנשים הפסיקו לבוא, זה נמשך ונמשך עד שראינו שזה חסר תכלית וב-2012 הפסיקה פעילותו באופן סופי. מאז הוא משמש רק את אורחי האירוח הכפרי בשבתות בבוקר, הוא גם משמש כמעין מועדון לאירועים כמו אסיפה והתכנסויות חגיגיות עם או בלי כבוד, או לארוחות משותפות בחגים לאחרונה ללא תשלום. המטבח מושכר לגורם חיצוני ומבנה בתי הקירור ואחסנה הפך לכל-בו".

.

dsc00592

ריצוף באבן פראית המזכיר פסיפס

.

dsc00593

תמונות במקום לוח מודעות במבואה: חדר האוכל כבר לא פעיל וכך גם לוח המודעות

.

dsc00594

חדר האוכל נעול

.

22

סועדים בליל סדר, שנות ה-70 (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

21

אומרים שהיה פה שמח: ליל הסדר – חוליו ופאני נתנזון שנקלטו מארגנטינה את הקישוטים ברקע יצרה קורנליה (קורי) נייגר בהשראת קופל גורבין (צלם: רוברט פרי, מקור: ארכיון נוה איתן)

.

23

שולחן הגברים: אלי, עמוס וכרמי (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

2221

שותים תה רותח: אסיפת חברים (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

24

הצווארון הלבן: קבוצת דיון לקראת אסיפה (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

31

נזכרים (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

29

שרים (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

33

הגברים מתאספים במקלט (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

26

הנשים במטבח (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

27

דוגמנית (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

30

עוף מכובס (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

28

שושקלה ולאה (מקור: ארכיון נוה איתן)

.

.

.

dsc00585

המדשאה המרכזית בחזית חדר האוכל

.

dsc00578

מגדל המים צמוד לחדר האוכל

.

dsc00574

חדר האוכל במבט ממגדל המים

.

dsc00575

הכל בו (במקור אחסנה ובתי קירור של חדר האוכל) וברקע הרי ממלכת ירדן

.

dsc00576

חצר המשק וברקע ירדן

.

dsc00600

בתי המגורים בקצה המערבי של הקיבוץ

.

.

(4) בית הזיכרון + בית כנסת + ספרייה + מועדון לחבר

הזיכרון היה חלק בלתי נפרד מחייהם של ראשוני נווה איתן. היות ורובם איבדו את משפחתם בשואה, הם ביקשו להנציח את קרוביהם בקיבוץ. בתחילת שנות ה-50 הוקם בתכנון האדריכל שמואל ביקלס, שהיה האדריכל שליווה את הקיבוץ, מבנה שהכיל חדר זיכרון לנספי גטו קרקוב (רבים מהחברים היו ילידי קרקוב). המבנה היה בעל תכנית וחזית סימטרית, מקורה בגג רעפים ומחובר במעבר מקורה (פרגולה) למועדון לחבר שנבנה זמן קצר קודם לכן. המבנה הורכב מאולם מרכזי בו בלטו מחזית הבניין נישות משולשות ואטומות שאפשרו הפרדה בתצוגה הפנימית. החלונות לחדר מוקמו בשתי החזיתות האחרות והקצרות (בחדר העליון מוקמו חלונות גם בחזיתות האחרות), כשבחזיתות הארוכות מוקמו רק פתחי אוורור צרים ועיליים שסביר להניח שלא סייעו מספיק לסרקולציה של האוויר במבנה. ברבות מעבודותיו נמנע ביקלס מליצור חזית שטוחה, והקפיד ליצור חזית מורכבת, אם באמצעות בליטות ואם באמצעות הורדת עמודים שהפכו את קיר החזית לאלמנט תלת ממדי. היה בכך מרכיב אקלימי, היות והקיר הצל על עצמו ומנע התחממות מיותרת, וגם היה כאן מרכיב פיסולי שהעניק למבנה חזות פלסטית, והדבר בולט בבניינים אחרים שתכנן כמו המשכן לאמנות בעיר חרוד או מוזיאון לוחמי הגטאות.

טיפול דומה בחזית העניק ביקלס מאוחר יותר גם לחזיתות בית קולין (אולם התרבות) וכן לקומה השנייה שנוספה לבניין זה. שינויים מאוחרים יותר נערכו במבנה והפתחים שייחדו אותו נפרצו ולקומה העליונה עוצבה חזית סטנדרטית שהחדירה אולי יותר אור לחדר אך פגעה בעיצובו הכללי. בחלקו הצפוני של המבנה נוסף לו חדר בקומה שנייה שהגישה אליו היתה דרך חלקו העליון של המעבר המקורה.

בהמשך, שופץ והורחב מבנה הזיכרון והוקמה שנייה הורחבה לכל שטח המבנה. חדר הזיכרון הורחב לכל קהילת הישוב ושולב בו גם בית כנסת. למה בית כנסת בקיבוץ? "כשהחלטנו לעשות חדר זיכרון רצינו ליהנות ממענק שהעמידה המועצה הדתית גם למשקים לא דתיים. תנועת הנוער 'עקיבא' אמנם היתה חילונית אבל היתה לה גישה מסורתית וגם הדור הבא שמח שיש בית כנסת שאפשר ללכת אליו ביום כיפור", מסביר בן צבי.

כיום הקומה הראשונה של המבנה עדיין פעילה, אך הקומה העליונה ריקה ואינה בשימוש. מבנה המועדון לחבר נטוש כבר שנים, הגג שלו קרס בחלקו והוא הפך למבנה מסוכן. בארכיון של ביקלס מצויה פרספקטיבה המעידה כי בקיבוץ ביקשו לחדש את המבנה. ביקלס הציעה מבנה מודרני עם מסכי זכוכית גבוהים במיוחד שהעניקו לו מראה קליל ופתוח יחסית לשני המבנים האחרים שתכנן כאן בסמוך.

.

.

3022425

1963: המועדון הראשון (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022424

1963: המועדון וברקע בית קולין בבנייה (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022190

בית הזיכרון עם המעבר המקורה המקשר אותו למבנה המועדון (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022189

הגישה לקומה העליונה היא דרך המעבר העילי (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

%d7%a0%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%94-1951

1951: המעבר המקורה (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

%d7%a0%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-1951%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f

מבנה חדר הזיכרון והספרייה לאחר הוספת הקומה העליונה. במקור פתחי הקומה העליונה היו זהים לעיצוב הפתחים בקומה התחתונה, אך מאוחר יותר שונתה החזית ועוצבה באופן סטנדרטי וסתמי (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

%d7%a0%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%9f-1969-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%a4-%d7%90%d7%93%d7%a8-453-%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%91

1969: הצעה שלא נבנתה שהגיש אדריכל שמואל ביקלס למועדון לחבר במקום המבנה הישן. מימין ניתן לראות את הקולונדה ומבנה הזיכרון (ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

האדריכל שמואל ביקלס (1975-1909) היה מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית ויחד עם האדריכל שמואל מסטצ'קין החליף את האדריכלים העירוניים שתכננו עד תחילת שנות ה-50 עבור הקיבוצים. ביקלס שהיה חבר קיבוץ בית השיטה, ביקש לתכנן את הקיבוץ מתוך הקיבוץ עצמו, וזאת מתוך גישה כי את הקיבוץ רק קיבוצניקים יכולים לתכנן כי הם אלה שחווים את החיים השיתופיים וזר לא יבין זאת.

יצירתו המשמעותית ביותר היא "המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר" בקיבוץ עין חרוד, ורק לאחרונה כתבתי כאן על חדר האוכל בקיבוץ אילות שהוא תכנן. השבוע בברלין יוקרן בבכורה עולמית סרטו הדוקומנטרי של הינץ אמיגהולץ (Heinz Emigholz) שהופק על יצירתו וצולם בישראל ובסאו פאולו. מהסרט עולה תמונה עצובה היות ורוב המבנים שתכנן נטושים ומוזנחים. ארכיון ביקלס הופקד, קוטלג ותועד במשכן לאמנות בעין חרוד ובמסגרת זו גם שוחזרה פינת העבודה של ביקלס במשכן.

.

bikk17

כרזת הסרט

.

dsc00640

בחזית בית התרבות רחבה גדולה כשמהקצה השני שלה מעבר מקורה המקשר בין מבנה המועדון לחבר (משמאל) ובין בית כנסת וספרייה נטושה (מבט מהכניסה לבית התרבות)

.

dsc00602

פינת הנצחה ומאחוריה מבנה הזיכרון ובית הכנסת שתכנן שמואל ביקלס, כשבקומה העליונה שהיא תוספת מאוחרת היתה ספרייה והיא כיום נטושה

.

dsc00604

חזית קומת הקרקע המקורית מעוצבת באופן פיסולי, רק הצמחייה ושינויים מאוחרים קצת מסתירים ומפריעים

.

dsc00639

המעבר המקורה הסוגר על הרחבה שבחזית בית התרבות ובקצהו הכניסה לבית הכנסת

.

dsc00606

שלט משמאל לכניסה לבית הכנסת

.

dsc00607

שלט מימין ובו הפסוק ממנו הושאל שמו של הקיבוץ נווה איתן

.

dsc00608

חדר הזיכרון / בית הכנסת

.

dsc00605

מבט מהכניסה לבית הכנסת אל המעבר המקורה

.

dsc00613

מבנה המועדון לחבר שבקצה המעבר

.

dsc00615

קטע מחזית המועדון הנטוש

.

dsc00622

גג המעבר המקורה מוביל אל הקומה העליונה שמעל בית הכנסת. משמאל הגג הקורס של המועדון

.

 

dsc00623

הכניסה לקומה העליונה ובו ספרייה נטושה

.

dsc00627

הקומה העליונה היא למעשה דו-קומתית

.

dsc00629

נטוש

.

dsc00630

ספסלים שנלקחו מאולם התרבות

.

dsc00632

תרבות שנותרה מאחור

.

.

(6) בית קולין – בית התרבות

ב-1963 הוחל בהקמת "בית קולין" – בית התרבות של נווה איתן שגם אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס. המימון הגיע באמצעות "קרן הלנה רובינשטיין" אותה ניהל אוסקר קולין, האחיין של הלנה רובינשטיין (שתרמה בין השאר להקמת ביתן האמנות הנושא את שמה במרכז תל אביב). אחותו של קולין, רחל שלו, היתה חברת הקיבוץ והיא שיצרה את הקשר. לאחר מותה של רחל נקרא המבנה על שמה.

ביקלס תכנן לקשר את המבנה למועדון ולבית הזיכרון באמצעות בניית זרוע נוספת של מעבר מקורה. הוקמה הכנה אך היא לא הושלמה. בנוסף, תכנן ביקלס בריכת נוי מלבנית בחזית האולם, אבל גם היא רק נותרה על הנייר ולא בוצעה. כמו בבית הזיכרון גם כאן יצר את החזיתות המוארכות כחזיתות פיסוליות ותלת ממדיות. אלא שכאן שילב פתחי חלונות צרים באותם בליטות בחזית, במטרה לאוורר את האולם שיועד לאכלס קהל גדול בו זמנית.

.

3022635-1

פרספקטיבה: ניתן לראות שתוכננה קולונדה שתחבר בין בית קולין ובין הקולונדה שאכן נבנתה, ובריכת נוי במרכז (ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

.

גג הזיגזג הנראה כמו ברק, מתאפיין בקו שבור ובזויות לא אחידות. זהו המרכיב הבולט במבנה והוא שמייחד אותו משאר המבנים בקיבוץ. כך הדגיש ביקלס את מעמדו של המבנה כמבנה ציבורי. ביקלס למעשה ניצל את מיקומו של המבנה לצד הכביש הראשי המקשר בין בית שאן שבמערב ובין מעבר הגבול עם ירדן שבמזרח כדי להפוך אותו לציון דרך. מעבר הגבול לא פעל באותה העת (פעילותו חזרה רק ב-1994), והנוסעים היחידים בכביש היו חברי הקיבוצים בסביבה, אבל הרושם שיצר הבניין הספיק גם לאלה. הגג המיוחד לא היה אופנתי במיוחד באותן שנים, והוא מייצג שלב נוסף בהתמודדותו של ביקלס עם החזות הפלסטית שביקש להקנות למבנים שתכנן. יותר מכך, ניתן למצוא כאן ביטוי להתמודדות שלו בין גג הרעפים המשופע והכפרי ובין הגג השטוח והמודרניסטי. כך או כך, בעשור האחרון כמה מהאדריכלים הבינלאומיים המובילים בעולם בחרו בגג דומה לקרות אתו את המבנים שתכננו.

האולם שימש לאירועים, מופעים ולהקרנת סרטים. באולם הותקנו כיסאות עץ מחוברים ברביעיות שבשלב מסוים הוחלפו ונתרמו לבתי כנסת בבית שאן. בתחילת שנות ה-80 שופץ והורחב האולם, בתכנון האדריכלים בני שוורץ מקיבוץ אפיקים ורוני פלמוני מקיבוץ דגניה א'. במסגרת העבודה נבנתה מבואה מרווחת לאולם ששימשה גם את חברי הקיבוץ כמקום העומד בפני עצמו להתכנסויות ואספות. הכוונה בפרויקט היתה להוסיף שימוש לאולם כדי להחיות אותו מעט, מפני שכמעט ולא נעשה בו שימוש ברגע שנכנסה הטלויזיה לבתי החברים.

"כשתכננו את ההרחבה לא היתה תודעה לנושא השימור אבל היה לנו כבוד לבניין", נזכרת האדריכלית רוני פלמוני. "הגישה שלנו היתה מודרניסטית ובנינו משהו שעמד בניגוד למבנה הישן, היה ניתוק בין השניים. היום לא היינו עושים כזה דבר. את התכנון התחיל בני שוורץ שהיה אחד מהאדריכלים הטובים במחלקה לתכנון של הקיבוצים וכיום הוא פרופסור באוניברסיטה בפנסילבניה. אני הייתי הצטרפתי לעבודה כאדריכלית פנים ואז הוא יצא לשליחות שממנה הוא למעשה לא חזר ואני החלפתי אותו".

אבל גם לאולם ההרחבה החדש החיים היו קצרים וברגע שחדר האוכל הפסיק את פעילותו, עברה אליו הפעילות החברתית ובית קולין הפסיק לתפקד.

.

%d7%a0%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9f-1963

1963: בבנייה (ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

%d7%a0%d7%95%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9f-11-12-1962-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%93%d7%a8-450

1962: תכנית (ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022195

שנות ה-60: מימין בית הזכרון ומשמאל הקצה של בית קולין (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022194

בית קולין ובמרכז המעבר המקורה המקשר בין המועדון ובין בית הזיכרון (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022915-1

(צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

3022917

חזית האולם נפתחה במקור אל החוץ וממנה נשקף היה הגלבוע (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון ביקלס, משכן לאמנות עין חרוד)

.

zigzagroof

גגות זיגזג עכשוויים: משמאל – Riverside Museum, גלזגו, אירלנד, בתכנון האדריכלית זאהה חדיד מימין – PEGS Junior Boys School, מלבורן, אוסטרליה, בתכנון McBride Charles Ryan (צילום: John Gollings)

.

dsc00648

בית התרבות בתכנון אדריכל שמואל ביקלס: חזית צפונית

.

dsc00646

חזית מערבית וחזית דרומית

.

dsc00618

מבט על הרחבה ואולם התרבות עם התוספת המאוחרת מימין שתכננו האדריכלים בני שוורץ ורוני פלמוני. בכניסה לבית התרבות יש התחלה לחיבור לפרגולה שלא הושלמה

.

dsc00612

חזית כניסה ממזרח וחזית דרומית. מימין תוספת מאוחרת לבניין

.

dsc00641

הכניסה מודגשת באמצעות שלד של קורות ועמודים שלמעשה נועד להתחבר למעבר המקורה שהיה כבר קיים בין המועדון ובין בית הזיכרון

.

dsc00643

שלט בכניסה: המימון הגיע מקרן הלנה רובינשטיין

.

img_7804

האולם בפנים (צילום: אביטל אפרת)

.

img_7826

האולם בפנים (צילום: אביטל אפרת)

 

.

תודה לאביטל אפרת, גליה בר אור, דבורה ויאיר בן צבי, אהרן דגן, אדר' רוני פלמוני, אדר' ויטוריו קורינלדי ואדר' פרדי כהנא.

★★★

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:

.

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

ביום שלישי הקרוב 14.2 בשעה 11:00 אקיים הרצאה חד-פעמית על אדריכלות ביפו. בהרצאה אתייחס באמצעות 10 מבנים להתפתחות האדריכלות החל מהמאה ה-20 ועד היום. מחיר כניסה: 60 ש"ח.

.

%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%99%d7%a4%d7%95-1

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 11/02/2017 at 19:57

    אדריכל גאון. ממש התלהבתי מבניין המשכן לאמנות ,כשהייתי שם. מתי יוקרן הסרט בארץ?
    אני מגיעה להרצאה שלך ביום שלישי ,אתה יכול לגלות על איזה בניין מנגה אתה תדבר?

    • מיכאל יעקובסון  On 12/02/2017 at 23:32

      אין לי מושג מתי הסרט יוקרן – אם אדע אז אגלה לך ובכל מקרה לא מגלה כלום עד ההרצאה.

      • שלגיה  On 13/02/2017 at 15:45

        אתה קשוח!

        • מיכאל יעקובסון  On 13/02/2017 at 18:58

          לא

          • שלגיה  On 14/02/2017 at 15:17

            אוףףף הגעתי לבית אריאלה בשעה 11:00 ואז אמרו לי שזה ביפו. איך יכולתי להגיע משם עם אופניים? איפה זה רחוב תקומה בכלל? היו צריכים לעשות שאטל מבית אריאלה. מישהו אשם בזה שהפסדתי את ההרצאה שלך וזה מישהו שהוא לא אני. למה הם מזכירים במודעה את בית אריאלה אם זה במקום אחר?

            • מיכאל יעקובסון  On 14/02/2017 at 17:11

              חבל! ועוד בגשם!! את צודקת – המודעה באמת מבלבלת. הם סיפרו שהיו הרצאות שהמרצה בעצמו הגיע לבית אריאלה. אם תרצי אז אשלח לך את המצגת.

              • שלגיה  On 14/02/2017 at 17:55

                הגשם הפסיק חצי שעה לפני ההרצאה,אני חשבתי שככה תכננת את זה. אני לא רוצה מצגת,אני רוצה שתהיה את ההרצאה עוד פעם וגם שיביאו את כל האנשים עוד פעם. וזה צריך להיות עוד השבוע כי בשבוע הבא אני באילת

  • שביט  On 11/02/2017 at 21:05

    תודה על עוד כתבה מקיפה ומעציבה שמתעדת כל כך טוב את התרסקותה של צורת החיים הקיבוצית ומושבית ואת העלמותה בלי שוב, כנראה. מה שנותר הוא רק אנדרטות של חדרי אוכל, בתי תרבות ומועדוני חבר נטושים, עזובים, זנוחים ומתפוררים של קהילות יפות ואמיצות שהתפוררו. חבל, בשל מיקומם אין להם כלל סיכוי לשימוש. מצבות בטון

  • Yifah Raz  On 12/02/2017 at 7:57

    מענין!

  • נורית שלו אמיר (נוריה)  On 13/02/2017 at 20:10

    התרגשתי מהכתבה, הרבה זיכרונות ועבורי הזיכרון החשוב הוא כמובן של בית התרבות בנווה איתן "בית קולין" שהיום נקרא על שם אמי רחל שלו. תודה.

  • איתי הדר  On 13/02/2017 at 22:05

    אני לא מכיר את האדריכל של חדר האוכל , אבל את כל הנגרות והציפוי בעץ של חדר האוכל שקיים עד עצם היום הזה ,סבא שלי האומן והצייר פנחס פיירשטיין ביצע.

    • אפרת הדר  On 02/05/2017 at 22:19

      גם את הפסיפס על הרצפה מחוץ לדלת ובמבואה יצר סבא שלנו פנחס פירשטיין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: