סיבוב בבאר השלום בלוד

בתפר שבין רמלה ללוד מחברת דרכת עתיקה שנקראת כיום רחוב ירושלים. עד לפני שמונים שנה היא חצתה פרדסים ולאורכה פוזרו כמה מבנים מיוחדים. אחד מהם הוא מבנה באר המכונה כיום "באר השלום". הכביש הוא סואן, אך עדיין קיים קשר עין הדוק בין מבנה הבאר ובין עץ השקמה הגדול הניצב בצידו השני של הרחוב. למרגלות העץ קוביית אבן מטויחת שעליה שרידי כתובת הנצחה לזכרה של הנרייטה סולד שנהגה לעבור כאן בדרכה לכפר הנוער בן שמן, ולנוח מעט מתחת לעץ המיוחד.

לוד כמו רמלה שכנתה, עשירה ברבדים היסטורים הבאים לידי ביטוי במבנים ובצמחים. המצוקה החברתית והכלכלית בהן שרויות שתי הערים פוגעת ללא הפסק באותם ערכים, שנותרים מוזנחים והולכים ומתפוררים. בשונה מרמלה, ללוד יש כבר תכנית מתאר חדשה שמציגה סדר יום לעיר שאמנם ניתן להתווכח על איכויותיו, אך מדובר בהישג לעיר שהיתה שקועה שנים כל כך ארוכות במצוקותיה המגוונות. המצב של באר השלום מייצגת היטב את המצבה של לוד: הזנחה מול טיפוח, אך ללא רציפות וללא הגיון ברור לעין.

ועל כך ברשימה זו.

.

16112632_1522558227773754_4689479009755697244_o

כשהחושך גובר כל תמרור משקר

.

dsc04120

רחוב ירושלים: מימין עץ השקמה ומשמאל באר השלום

.

dsc04122

פתח בית הבאר פונה לרחוב

.

dsc04123

בדופן צפון ודרום שני פתחי חלונות מלבניים

.

dsc04124

לצד המבנה שביל הליכה רחב עם מדשאות משני צידיו

.

.

(1) הערך

כמו קניון רמלה גם מבנה הבאר נמצא לצד הדרך, בולט בסביבתו, מעוטר בעיטורים פשוטים ותלת-ממדיים – אך בזה מסתיימת ההשוואה. לעומת הקניון הנוצץ שכל כולו נועד לשאוב כסף מהמבקר בו, הרי שהבאר נועדה להוות מקום של מפגש, להרוות את צימאונו של עובר האורח ולהוות מקום של מנוחה קלה – לו ולבהמותיו. תחנת דרכים מהתקופה בה הקצב היה שונה ממהירות התנועה הנהוגה כיום. מי הולך היום ברגל מלוד לבן שמן? מי ישתה היום מים מדלי שעולה מבאר? המקום הזה הוא עדות לחיי יומיום שהיו ונעלמו. ולא רק לחיי יומיום יש פה עדות, אלא לאוכלוסייה שלימה שנעדרת מכאן מאז 1948. אלה שנותרו סובלים מגזענות בעידוד ראש הממשלה וחבריו אז אין פלא שיש כוונה להפוך את המבנה לקיוסק ולשבור פה ושם קיר.

.

lodlogo17

המהנדס זאב פבזנר עיצב כמה סמלים לערים (גם בת ים) וללוד הוא בחר במבנה היסטורי כאלמנט מייצג

.

.

(2) המבנה

כמבנה באר העיקר בו הוא כמובן השימוש שלו: מבנה המסוכך ושומר על באר המים שתישאר נקייה ובטוחה ותבלוט לאלה שעוברים כאן כדי שיעצרו וירוו את צימאונם. היום כמובן שמי התהום כבר מצויים במפלס עמוק יותר, סביר להניח שהם הומלחו או הזדהמו ולכן גם אם ירצו – מכאן לא ישאבו עוד מים. נוסף על השימושיות של האתר, ניתנה כאן תשומת לב לאלמנט הייצוגי שלו. לכן, בוצעה השקעה תכנונית וביצועית בעיצובו החזותי, עיצוב המדגיש את מעמדו בסביבה.

מבנה ציבורי, בנוי מאבן מקומית בה נעשה שימוש בטכנולוגיות בנייה מסורתיות-מקומיות, מבנה סימטרי המתאפיין בשימוש בצורות מלבניות המופיעות בגושניותו ובפתחיו. הקווים המעוגלים משתלבים בחזותו החיצונית בשקע בו קבוע פתח הכניסה ובכיפה המעטרת את חלקו העליון. בפנים המבנה מופיעים הקווים המעוגלים שוב בפתחים ובכיפה, אלא שבחלק זה הם מקבלים מאפיינים שונים.

כשמנתחים את הפרופורציות בחזית המבנה נחשף כשרונו של האדריכל הקדום וההבנה שלו במידות. אין אמנם תחכום בחלוקת החזית, אך לאחר חשיפת הפרופורציות ברור עכשיו יותר כיצד נוצרה ההרמוניה החזותית ומהם מרכיביה.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc041501

מתווה מנחה של המבנה

.

dsc04150

מבנה מלבני, סימטרי עם כיפה

.

.

(3) התכנית לקיוסק

פניתי לטל בן נון, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, במטרה לברר מה ידוע לה על מבנה הבאר והאם נערך עליו תיעוד. "לא, אין שום תיק תיעוד, הוא אכן משולט ואפילו חידשנו את השילוט שם", היא עונה ומוסיפה: "לעירייה היה רעיון משונה [להקים מזנון במבנה הבאר, מ"י], שנראה לי שהצלחתי להוריד אותם ממנו. בכל מקרה הסברתי להם שלא הופכים באר היסטורית שלא לדבר על עתיקה לקיוסק ולא פותחים בה חלון שרות לכוון השדרה".

הרב הראשי של לוד, הרב נתן אורטנר הביע את דעתו לרעיון בכתבה שפורסמה ב-mynet בנושא ("זעם: עיריית לוד תהפוך אתר היסטורי לקיוסק", שי אלבלינג, יולי 2014): "העירייה היא בעלת הבית של המקומות הללו בעיר, אבל אני בהחלט חושב שיש מקום לשמר אתרים שקשורים להיסטוריה של העם היהודי. אינני מכיר את המקום ואת ההיסטוריה שלו, אבל אני חושב שיש בעיה עם זה שהופכים את המקום לעסק מסחרי ובכך מבטלים למעשה את הייעוד המקורי שלו, ההיסטורי, גם אם לא היה פעיל במשך שנים רבות". לא ברור לי הקשר להיסטוריה של העם היהודי במבנה שנבנה והופעל על ידי כאלה שהם לא יהודים, אך סביר להניח שהרב מכיר שיר מרובע, כך שגם אם מדובר בערבים העובדה הזו לא תפריע לו.

בן נון מוסיפה: "הבאר יושבת היום בתכנית התקפה על זכות הדרך והפתח שלה קרוב במידה מסוכנת לכביש. השדרה והמדרכה נמצאים בחזית האחורית הסגורה שלה. לא היינו רוצים שיכנסו לתוך המבנה, הוא קטן ומה שיש ממש במרכזו זו אבן שפה משיש שיש בה את חריצי החבלים ששימשו לשאיבת המים ממנה בנאד או דלי".

.

%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a7

2014: מודעה שפרסמה עיריית לוד בחתימת ראש העירייה יאיר רביבו לאיתור מפעיל לפתיחת קיוסק במבנה הבאר (מקור: טל בן נון, המועצה לשימור אתרים)

.

(4) חומוס

מבחינה קולינרית לא הצלחתי לגלות אם יש ללוד מה להציע כמו שיש לרמלה שכנתה. הלכתי על בטוח ואת מנת החומוס קבלתי בסופו של דבר ברמלה. אילליקה!

.

dsc04144

פתח הכניסה מודגש בשקע רחב וגבוה כשמשני צידיו ספסלי ישיבה

.

dsc04140

אחד הספסלים. סביר להניח שחלקו התחתון של המבנה קבור בעומק של כ-20 ס"מ מתחת לאדמה

.

dsc04145

עיטור אבן תלת-ממדי מסיים את חלקם העליון של חזיתות המבנה

.

dsc04138

שלט שהציבה המועצה לשימור אתרים

.

dsc04141

מבט מבעד לפתח הכניסה החסום בסורג

.

dsc04134

מבט מפתח החלון הצפוני

.

dsc04133

פי הבאר צר יחסית ונמצא במרכז המבנה. הוא מכוסה צמחייה בחלקו אך עדיין ניתן לראות את החריצים שהותירו בו החבלים שנשאו את המים מעומק הבאר

.

dsc04128

משמאל פתח הכניסה

.

2014-07-16-14-26-28

תצלום ישן בו ניתן לראות את פי הבאר (צילום: טל בן נון, המועצה לשימור אתרים)

.

dsc04127

חלקה הפנימי של הכיפה מעוטרת בעיטורים תלת-ממדיים שיתכנן ובעבר היו גם צבועים

.

dsc04129

מרכז הכיפה

.

dsc04131

גוף תאורה חדש משתלשל ממרכז הכיפה

.

dsc04152

מול מבנה הבאר עץ שקמה גדול ועתיק

.

dsc04153

גזע

.

dsc04136

לצד גזע השקמה ניצב גלעד עם שרידי כתובת

.

dsc04154

אייל גולן קורא לך

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 18/01/2017 at 14:36

    שאפו לראש עיירת לוד האוילש החליט להפוך את המקום למזנון דרכים. אולי יש באמתחתו עוד כמה רעיונות מבריקים כאלה?

  • טל בן נון  On 18/01/2017 at 21:09

    לזכותו של ראש העיר יאמר שהגיב מהר ומשך את התכנית ברגע שהבין את חשיבות המקום וערכו. בסך הכל הכוונה יתה טובה, הרעיון למקם קיוסק בשדרה הוא רעיון נכון ויפה ולבטח יתרום לבטחון ההולכים בשדרה, רק כמובן לא בתוך באר השלום.
    ולדעתי הפסדת חומוס נפלא בלוד, גם אצל אבו מישל וגם בחומוס השלום

  • שלגיה  On 18/01/2017 at 21:13

    הו,יופי. הגיע הזמן באמת שתכתוב שוב על לוד.
    השילוב בין עיר עתיקה לשיכונים המעוכים. ערבים,דתיים,רוסים-בלאגן שלם והכל בכלום מרחק מת"א. פעם נסעתי במונית לשם ,נרדמתי בדרך וכשהתעוררתי הייתי בטוחה שהנהג חטף אותי לשטחים. זה לא נראה כמו מקום אמיתי. זה כמו סט של סרט
    היית בכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ? איזו כנסיה יפיפייה. ראית את הסדרה "לוד-בין ייאוש לתקווה" ואת סדרת ההמשך? הכרחתי את האחיינים שלי לראות אותן. איבדת אותי בחומוס.

    • מיכאל יעקובסון  On 18/01/2017 at 21:16

      יהיו עוד כמה רשימות על לוד בהמשך. באופן מוזר דווקא לוד עקפה לאחרונה את רמלה בארגון עירוני.

  • מיכל  On 20/01/2017 at 15:14

    מענין, אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: