סיבוב בשרידי מפעל בריטי מתפורר

הבריטים הפכו את האזור שבסביבת שוהם לאחד מהמוקדים המרכזיים של הצבא ששרידים מעטים ממנו נותרו בשטח. היות ובסיס בית נבאללה עדיין תפוס על ידי הצבא, אז אין אפשרות לדעת מה יש בפנים. אך בסמוך לו ישנם שטחים שפתוחים לציבור ושם אפשר לראות מה נותר. רוב השרידים הם של מערכת מסילת הרכבת שהתפצלה כאן למספר מסילות ששרתו את המתקנים השונים שפעלו באזור וכמובן שאין כבר לא רכבת ולא בריטים. מהמתקנים שננטשו עם סיום המנדט הבריטי כמעט ודבר לא שרד, אבל כן שרד מפעל מוזר ונטוש. לאחרונה חשפה האדריכלית שרי מרק במסגרת מחקר שערכה בעבודת דוקטורט, את ייעודו של המפעל. הוא עדיין ניצב בחורשת איקליפטוס והסיבוב בו שווה.

בסיס בית נבאללה שכן סמוך ללוד שם היתה צומת מרכזי של רשת הרכבות המנדטורית, וכן סמוך לשדה התעופה ובכלל במרכז ישראל – היתרון הזה נשמר גם היום ולכן הצבא הישראלי ממשיך להחזיק ולפתח אותו. הוא קרוי על שמו של כפר פלסטיני שחוסל ב-48' ועל שרידיו ועל אתרים אחרים באזור כתבתי כאן. הבסיס הבריטי היה מהגדולים באזור והגיע עד השטח הגובל כיום בשוהם. במהלך השנים, נסוג הצבא מחלק נכבד משטחי הבסיס ההיסטורי, וכך מצד אחד נחשפו חלק מהמבנים והשרידים ההיסטורים שנשמרו בבסיס ולכן המודעות הציבורית להם יכולה לסייע בפיתוחם. מצד שני כעת השרידים מופקרים ואם הפיתוח לא יתממש אז סביר להניח שהם יתפוררו ויהרסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

15068473_1446850152011229_2289743179504942078_o

ציף ציף

.

.

truman1

מפת התמצאות

.

dsc01401

שלט בכניסה

.

dsc01404

מקומות ישיבה חמודים ואולי גם ממוחזרים אבל לא הכי שימושי

.

dsc01406

בסיס למגדל מים שבמקור התנוססו בראשו מכלי פח שלא שרדו

.

dsc01413

לבני סיליקט ובטון

.

dsc01410

המגדל עזוב כבר 69 שנה ואם לא יטופל בהקדם סביר להניח שהוא ימשיך להתפורר עד שיקרוס

.

dsc01431

בניין המפעל המערבי: מימין רציף לרכבת ומשמאל בריכות מים

.

dsc01458

חזית מזרחית ומדרומית

.

dsc01415

שרידי בריכות

.

dsc01424

כניסה ממערב דרך משטח מוגבה שכנראה שימש כרציף לרכבת משא הודות למסילה שהגיעה עד אל הבניין ולא שרדה

.

dsc01420

קירות הבניין מורכבים מלבני מלט עם כל מיני אבנים קטנות

.

dsc01421

הכניסה

.

dsc01426

המבנה גבוה במיוחד רק הגג שהורכב כנראה מלוחות פח גלי חסר וכמובן שגם המיכון והבריטים. מימין בולטים מהקיר ווים שנשאו כבלים לתליית הג'ריקנים במהלך תהליך הרכבתם

.

dsc01418

שרידי בסיס למיכון שלא קיים עוד

.

dsc01427

בפינת האולם בריכה שניקזה נוזלים

.

dsc01425

פתח רחב המקשר בין הבניין ובין הרציף לרכבת

.

(1) ביקור

סיבוב ראשון באזור היה לפני חצי שנה עם הדס שמכירה את האזור בו היא גדלה. היא שגילתה לי את השרידים הצפוניים של בסיס בית נבאללה הבריטי, אלה שנמצאים למרגלות שוהם. משטחי אספלט גדולים עם עמודי בטון שנשאו סככות אחסנה או תחזוקה ואפילו היום עם המעט שנשאר הם עדיין מרשימים. סיבוב שני היה במסגרת עבודתי באזור. נדרשתי לבדוק מה עוד יש כאן וכך נתקלתי בצמוד לבסיס עצמו שפועל בתוכו כיום הצבא הישראלי, את שרידיו של מפעל בריטי. הגישה לשני האתרים המצויים זה מול זה, היא משתי דרכי עפר היוצאות מכביש 453. אין שילוט הסבר באף אחד מהאתרים, למעט שלט על ערכי הטבע שיש כאן (בריכת חורף) ועל כך שהמבנים הרוסים.

.

.

(2) המחקר

חוקר הרכבת פול קוטרל (Cotterell) פרסם בסוף שנות ה-90 במגזין HaRakevet סדרת מאמרים על הרכבת המנדטורית, ועד היום אלו הם המקורות המקיפים והמעמיקים ביותר להבנת קטע זה של המסילה. קוטרל (2007-1944) היה בכיר חוקרי הרכבת בארץ ישראל והיה מנהל ארכיון הרכבת וסגן מנהל מוזיאון הרכבת. ב-2009 בוצע סקר לאורך המסילה בהובלת ד"ר אבי ששון מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת אשקלון וכן בשיתוף עמית בן שלום (תצלומים מהסקר מסתובבים במצגת ברשת). במחקר ובסקר אין התייחסות לקבוצת המבנים שבהם הסתובבתי. יתכן ובזמנו הם היו בתחומי הבסיס הצבאי ולכן לא היתה גישה אליהם או מידע על קיומם.

אבל מי שבסוף הגיעה וחקרה את הנושא לעומק היא האדריכלית שרי מרק, יועצת השימור של משרד הביטחון וחוקרת תולדות האדריכלות בארץ ישראל. בעבר היה מי ששיער שמדובר במפעל סיד, אך מרק גילתה שמדובר במפעל לג'ריקנים שהיה בבעלות הצבא הבריטי. לצבא היו הרבה מפעלי ג'ריקנים, אך זה היה המפעל היחיד בארץ והחשיבות שלו היתה גדולה להמשך תפקודן של היחידות השונות, כי בלי מים קשה לשרוד. המידע בנוגע למפעל התקבל ממנה ועל כך אני מודה לה.

.

(3) המסילה

רק תקופה קצרה פעלה הרכבת באזור בית נבאללה. קוטרל ערך את מחקרו לפני כעשרים שנה (בשיתוף אורי ינון ודוד מנחם), כששוהם כבר הוקמה ולכן מצא ערימות של פסולת בנייה שכיסו על חלק נכבד מתוואי הרכבת. שוהם אמנם כבר היתה אבל כביש 6 עדיין לא ולכן הצליח לתעד חלקים של המסילה טרם קבורתם והריסתם, לרבות גשר אבן שלא נותר לו זכר. המסילה הזו הוקמה בתוך חצי שנה במחצית הראשונה של 1918 ועד 1949 שרתה את המחצבה שהוקמה כאן וכן את הצבא הבריטי.

המסילה התפצלה ממסילת הרכבת המרכזית שעברה בסמוך לתחנת ג'יניס (סמוך לשדה התעופה) וכך קושרה למעשה לכל המזרח התיכון. המסילה שהתפצלה מתחנת ג'יניס המשיכה מזרחה עד לכפר לובן (א-לובן אל-ע'רבי). היא שירתה אך ורק למשא ולכן לאורכה לא הוקמו תחנות רכבת אלא רק מסופי מטענים שונים וקטנים. הערך בויקיפדיה על תחנת בית נבאללה הוא כולו טעות אחת גדולה, מקרה ראשון ויחיד בו נתקלתי שיש ערך בויקיפדיה שהוא טעות.

.

(4) המפעל

בשטח שבין כביש 453 ושוהם, שרדו משטחי אספלט ובטון גדולים עם עמודי בטון שמעידים כי שכנו כאן סככות אחסנה. מדרום לכביש 453 שרדו מספר מבנים שנותרו כמעט שלימים. באף אחד לא שרד הגג ובמגדל המים לא שרדו המכלים, אך כל המבנים גדולים ומרשימים גם היום.

מפעל הג'ריקנים הכיל חמישה מבנים עיקריים:

(1) מגדל מים: שרד כולו למעט מיכל הפח שהוצב בראשו.

(3-2) שני מבני ייצור המתנשאים לגובה: נותרו שלימים ובתוכם ולצידם ניתן למצוא מערכת תעלות ובריכות אליהם התנקזו התמיסות השונות שנועדו לתהליך ייצור הג'ריקנים. במבנים אלה הרכיבו את הג'ריקנים, צבעו אותם והרכיבו את הפקק.

(4) מבנה נמוך ששימש למנוחת עובדים או בקרה: נהרס בחלקו, אך גם הוא עדיין מרשים במידה מסוימת. מסילת הרכבת עברה מדרום למבנים אלה כפי שגם ניתן לראות מהתרשים הכחול כאן למטה.

(5) מבנה ניפוק: מדרום למסילה ניצב היה בניין גדול במיוחד שנועד לניפוק תוצרת המפעל. ממנו הועמסו הג'ריקנים לקרונות המשא ופוזרו לכל רחבי המזרח התיכון על פי הצורך של יחידות הצבא השונות.

.

.

(5) עתיד

בימים אלה הוגשה תכנית מתאר לאזור, ובה לדברי שרי מרק מסומנים מבני המפעל לשימור. על פי דרישתה של מרק יש לשמר אותם. ההכרזה הסטטוטורית על המבנים האלה כמבנים בעלי ערך שיש לשמור עליהם היא נהדרת, אבל עדיין לא ברור מי יפתח את הכיס וישקיע בהצלתם ובתחזוקתם.

.

pr-eng-drg-c-4-53-beit-nabala-layout-of-depot-20-08-1947

1947 (על בסיס תכנית מ-1943: מערכת המסילות באזור בית נבאללה (דרומית לשוהם) התפתחה בעיקר במהלך מלחמתה עולם השנייה. זהו בינתיים התכנית היחידה ששרדה מאותה מערכת מסילות, אך לא מצוין בה אילו מתקנים היו בקצה כל מסילה. ריבוי המסילות מעיד על ריבוי המפעלים והמתקנים שפעלו באזור והשתמשו ברכבת (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

rakaka01

1947: קטע מתכנית בריטית לפיתוח מערכת המסילות בסביבת בסיס בית נבאללה ובה מופיעים שלושת מבני המפעל המקושרים זה לזה, כשתוואי מסילה עובר מדרום להם וחוצץ בינם ובין מבנה הניפוק (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

rakevet1-16

2007: מפת האזור שיצר חוקר מסילת הרכבת פול קוטרל. המבנים שצלמתי מצויים בחורשת העצים שסמוכה לספרה 3 שבמרכז המפה וכנראה ששימשה בזמנו חלק בלתי נפרד מהבסיס בית נבאללה (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

dsc01441

מבנה אמצעי ששימש למנוחת עובדים אן לבקרה (חזית מזרחית)

.

dsc01433

שימש למשרד או מגורים

.

dsc01434

הכניסה

.

dsc01435

רצפת המבנה מכוסה בעלי איקליפטוס, הגג חסר וגם חלק מהקיר

.

dsc01437

אבל יש איפה לשבת

.

dsc01440

קיר צפוני

.

dsc01438

הכניסה

.

dsc01455

מפעל נוסף במבנה דומה (אך מאד שונה) מהמבנה השני

.

dsc01450

חזית מערבית פונה לבריכות פתוחות (משמאל)

.

dsc01451

חלק מהבריכות

.

dsc01447

שרידי סוללת מסילת הרכבת

.

dsc01446

המבנה עצמו ריק וקשה לדעת מה היה פה

.

dsc01445

חלון אחורי

.

.

שרידים נוספים של בסיס בית נבאללה הבריטי מצויים גם בצידו הצפוני של כביש 453. לאחרונה אושרה תכנית המאפשרת את המשך הבנייה בשוהם על השטח הזה, כך שסביר להניח שתוך שלוש שנים יתחילו כאן בבנייה שתכסה את כל האזור בבתים עם גגות רעפים:

.

dsc00367

שרידים נוספים של בסיס בית נבאללה הבריטי מצויים למרגלות שוהם

.

dsc00369

משטחי אספלט גדולים עם שורות של עמודי בטון נמוכים. בקרוב הכל יהרס לטובת בתים חדשים של שוהם

.

.
בבית נחמיה הסמוך יש שני מבנים ששימשו בתי ספר לילדי המקום. מבנה בית הספר הראשון שימש את ילדי הכפר בית נבאללה ששכן כאן עד 1948. המבנה הוסב למשרדים ומשמש את הקק"ל. את המבנה בנו שלטונות המנדט הבריטי על פי דגם קבוע אותו בנו בכפרים אחרים. לכן, את המבנה הזה אפשר למצוא במקומות אחרים כמו בזכריה למשל.

.

dsc03959

חזית דרומית של המבנה

.

dsc03957

שלט

.

dsc03999

רק פרטי נגרות בחלון בודד אחד נותרו מקוריים

.

בית הספר השני נמצא במרכז מושב בית נחמיה ואותו הקימה מדינת ישראל לשירות התושבים. בשנות החמישים והשישים למדו כאן ילדי המושב, עד שנפתח בית ספר אזורי והמבנה הוזנח. לאחרונה שיפצו אותו ובחזית המבנה מישהי ציירה נוף או מה שנראה יותר כמו פנטזיה חסרת שורשים ודאגות:

.

dsc01463

פעם בית ספר והיום מבנה לקהילה

.

dsc01460

נוף

.

dsc01461

ללא פנים

.

dsc01462

ללא צל

תודה לאדריכלית שרי מרק, לחן מלינג ולהדס תפוחי

★ ★ ★

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני גרשוני  On 04/01/2017 at 12:32

    שלום מיכאל
    2 הערות:
    1) שרידי גשר הרכבת למרגלות כביש 6 קיימים וחשפתי אותם בחורף שעבר (הם היו מכוסים שיחים ולכן אנשים לא התאמצו לחפש ופשוט כתבו שאין שרידים).
    2) אני כתבתי את הערך בויקיפדיה על התחנה ואני אשמח להתייחסות יותר עניינית לערך (ולא הערה מזלזלת).

    • מיכאל יעקובסון  On 04/01/2017 at 12:36

      שלום דני ותודה על הערותיך,
      1. למיטב הבנתי היה גשר נוסף בשטח בו עובר הכביש והוא נהרס.
      2. חן מלינג מנהל ארכיון ומוזיאון הרכבת וכן שרי מרק שערכה את המחקר הוכיחו כי לא היתה באתר תחנת רכבת.

      • דני גרשוני  On 04/01/2017 at 12:59

        1) כביש 6 חוצה את המסילה ב 2 נקודות. הגשר שמצאתי הוא בנקודת החיתוך הצפונית ואת הזיהוי שלה בשטח עשיתי לפי צילום ששלח לי חן מלינג ובו פול קוטראל עומד על אחד מבסיסי הגשר .
        2) אם כך "התחנה" שירתה בעצם רק את המפעל כנקודת טעינת תוצרת ופריקת חומרי גלם ?

        • מיכאל יעקובסון  On 04/01/2017 at 13:06

          לא מדובר בתחנה אלא במסוף קטן בו העמיסו על הקרונות את הסחורה. היו כאלה כמה מסילות באזור שהגיעו למתקנים דומים. בעבר ניטען בטעות שהיה כאן מפעל סיד. טענה זו התבססה על שרידי חומר אבקתי לבן בשולי אחת הבריכות, אך מתברר שאלה לא שרידי סיד אלא תמיסות ששימשו בתהליך ייצור הג'ריקנים

  • יאה נאה הרכבת 12  On 04/01/2017 at 13:18

    "שפועל בתוכו כיום הצבא הישראלי"… יש לאירגון שם רשמי, ומפירסום מכובד בעברית מתבקש דיוק. לאחר איזכור צה"ל אפשר להוסיף בסוגריים לטובת הקורא בעתיד "(הצבא הישראלי)" עם הפניה לערך בויקיפדיה.

    • :-)  On 06/02/2017 at 17:53

      "הפרסום על מסך הכסף עולה כסף, אך שווה זהב"

  • david_10  On 04/01/2017 at 15:41

    שלום רב

    בעקבות הפוסט- מציע לך לכתוב גם על מחנה גדעון הנטוש צפונית לבית שאן.

    במקום מבנים מעניינים מתקופת הלגיון הערבי ששמר על צינור הנפט מכירכוך לחיפה

    בתודה

    דוד

  • amitaisandy  On 05/01/2017 at 12:15

    די נו, לא כל שטות חייבת שימור. כולה מחנה צבאי ומפעל צבאי, אין לי שום בעיה עם להרוס אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: