סיבוב בבית הקברות בנתיבות

קצת הזוי הביקור בבית הקברות של נתיבות. בשונה מבתי קברות אחרים שפזורים בארץ, כאן יצרו אוסף של מבני קבורה, לא מרשימים במיוחד אך שונים מנוהגי הקבורה הישראלים. התוצאה נראית כמו שלב נוסף במאבקי הכוח בין המקובלים המקומיים. הבבא סאלי היה הראשון שבנו לו מבנה קבורה גדול. היום הוא נראה חסר צורה, אך סביר להניח שבמקור האדריכל שתכנן אותו, אבי צרפתי, ידע מה הוא עושה. אחר כך באו אחרים וחגיגת הבנייה רק הלכה והתרחבה.

ההילולות ובכלל קיומם של הקברים והמסורות שנקשרו בהם, הפכו את בית הקברות של נתיבות לכזה המתחרה באתרי קבורה כמו הר הזיתים או בית הקברות של צפת. הודות לכך קיבלה נתיבות מקום של כבוד במפת התיירות של ישראל בכלל, ושל צפון הנגב בפרט. היקף המבקרים באתר גדול, וסתם ביום של חול אפשר למצוא בו בכל שעה כמה מאות מבקרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

15110473_1451790331517211_6931092947234084423_o

wish you were here

.

"אב המשפחה, רבי שלום איפרגן, היה מוכר בכל בית בעיר נתיבות כמגלה עתידות וכנדבן שחילק מדי שבוע תרומות לנזקקים באלפי שקלים", כתב עליו יניר יגנה במאמר שפרסם ב"הארץ". "רבים מאזור הדרום היו באים אליו כדי לזכות לייעוץ או לקבל ברכה. במשך שנים היה הרב מבאי ביתו הקרובים של הבאבא סאלי ואף שימש לו חברותא – שותף קבוע ללימודי הקודש". אביו של "הרנטגן" נפטר ב-1994 ועל קברו שנמצא מחוץ לגדר בית הקברות הוקם מבנה בצורת פירמידה קטומה. הודות לשלמותו והדמיון לפירמידה, מקבל המבנה  חזות מרשימה יותר מכל שאר המבנים, ולכן לדעתי מנצחת במבחן הרושם ביחס לשאר המבנים בבית הקברות.

ניסיתי להבין מדוע הקבר מצוי מחוץ לגדר בית הקברות. פניתי למחלקת ההנדסה אך שם לא ידעו לענות לי והפנו אותי למנהל בית הקברות. הוא לא ענה לנייד אז נשארתי עם שאלה ללא תשובה.

.

dsc08239

המאוזולאום שהקים "הרנטגן" על קבר אביו מחוץ לגדר בית הקברות

.

dsc08257

נקבר מחוץ לבית הקברות

.

dsc08241

בחוץ

.

dsc08247

פתח לעזרת נשים ופתח נפרד לעזרת גברים

.

dsc08243

כמו פירמידה קטומה

.

dsc08254

מצבת הקבר הגדולה במרכז האולם ומעליה ויטראז' בצורת מגן דוד

.

dsc08249

המצבה חצויה בין עזרת הגברים לעזרת הנשים

.

הרב יעקב דדון נולד בכפר סמוך למרקש, מרוקו. ב-1952 עלה לארץ והתיישב בנתיבות. הוא עסק בחקלאות ועסק בתורה. ב-1993 נפטר וביום פטירתו מתקיימת כאן הילולה לזכרו. המבנה שהוקם על קברו הוא מבנה מלבני פשוט, הפתחים מסתיימים בקשתות ובמרכז הגג הוצבה כיפה. בשדרת המבנים החוצה את בית הקברות וקברו של רבי יעקב דדון היא אחד מהם  רוב המבנים נראים כך. בקצה השדרה נמצא מבנה הקבר של הבבא סאלי.

.

dsc08258

איש אדמה ואיש תורה

.

dsc08259

מאוזולאום בחיפוי אבן

.

dsc08261

ועוד אחד בחיפוי טיח שפריץ

.

dsc08262

ובפנים שלוש מצבות

.

dsc08263

עם כיפה

.

dsc08290

חלקת הילדים

.

dsc08293

מצבות קטנות בחלקת הילדים וברקע משמאל המאוזולאום של רבי שלום איפרגן

.

dsc08265

המעבר מבית הקברות אל מתחם קבר הבבא סאלי נראה כמו אזור המוסכים בבני ברק

.

dsc08288

גג

.

dsc08289

משחק של מרובעים

.

dsc08268

אחת הכניסות למבנה הקבר

.

dsc08283

חזית

.

dsc08287

שלט

.

dsc08286

לוגו

.

dsc08275

חזית הכניסה

.

dsc08279

עוד כניסה

.

dsc08280

כניסה לנשים

.

 

dsc08271

כניסה לגברים

.

dsc08270

תחום כהנים עד כאן!

.

dsc08269

שיניים

.

dsc08276

הדלקת נרות נשים

.

dsc08282

צוואת הצדיק

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • trz  On 03/12/2016 at 19:50

    עבודת אלילים !!!!

  • שרית בן שטרית  On 03/12/2016 at 20:20

    מיכאל, חוששת אני שהפעם פספסת… יש עוד כל כך הרבה מה לספר, לחקור ולסקור ביחס לבית העלמין הזה – גם מבחינת אדריכלית. חבל. פתחתי את המייל בשקיקה וציפייה, וקצת התאכזבתי.

    • מיכאל יעקובסון  On 03/12/2016 at 22:28

      ממממ…. טוב….
      מי שרוצה להתעמק במשמעות של האדריכלות הזו בבית הקברות של נתיבות יוכל לקרוא את מאמריו של חיים יעקבי שהתפרסמו בעקבות מחקר שערך על סגנון קישוטי ייחודי שהתפתח באדריכלות בנתיבות, מחקר לו סייעתי בזמנו. בין השאר התמקד יעקבי באדריכלות של מבנה קבר הבבא סאלי.

  • שלגיה  On 03/12/2016 at 20:45

    נראה כמו ישוב ערבי. הזכיר לי קטע מ"אהבה זה כואב" .קלאסיקה.

    http://alllies.org/blog/archives/2103#.WEMDyOZ967Q

  • אסתר  On 03/12/2016 at 23:59

    לא מוצאת בתמונות שום חן או משהו מושך, רק עליבות. התנהגותו של מנהל בית העלמין מתאימה לאווירה הכללית. אבל העסק עובד ועם הצלחות לא מתווכחים.

  • נמרוד  On 04/12/2016 at 16:40

    יש פספוס…הייתי נוכח בכמה אירועים וסתם ביקורים מזדמנים. שרפת קצוות שער ועוד מיני 'מנחות' בכבשן האש מזכירה סיפורים אחרים. בזמנו הקבר של איפרגן היה בתוך בית הקברות, אבל אז לא היה מבנה מפואר כמו שאתה מתאר כאן. בהילולה , עשור לפטירתו הרב הרנטגן זרק נרות למדורה בהתמדה לתוך השעות הקטנות של הבוקר . במבנה היום זה לא נראה אפשרי. כמו כן חור בצד של הגברים שלידו יושב עונה השאלות לנשים שנמצאות בצד השני בלי לראות ורק לשמוע, מזכיר תאי ווידוי בכנסיות, לי לפחות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: