סיבוב בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בתכנון יעקב רכטר

שמחתי לגלות עוד יצירה שלא הכרתי שתכנן האדריכל יעקב רכטר: בניין כיתות וחדרי חוקרים בטכניון בחיפה, או בשמו הרשמי: המרכז ללימודי מוסמכים ע"ש בלומפלד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. יצירה מאוחרת שהושלמה ב-1988, ומשלבת טיפול דומה לזה שאפשר למצוא בחזיתות מלון הילטון תל אביב, עם תכנית דומה לזו שאפשר למצוא במלון ענבל (לרום) בירושלים. אלא שלעומת שתי העבודות שדומות בתל אביב ובירושלים, העבודה החיפאית זכתה לצבעוניות עזה.

דגש מיוחד מקבל הבניין של רכטר בקמפוס, הודות לבניין הסמוך לו שתכנן האדריכל שמעון פובזנר, בניין שנבנה כעשרים שנה קודם לכן והיה הראשון ששימש את הפקולטה בקריית הטכניון. הבניין שתכנן פובזנר מורכב משתי תיבות המקושרות זו לזו במסדרונות היוצרים חצר פנימית מלבנית. כאן ניתן למצוא זו לצד זו, את האדריכלות התיבתית והמאופקת של פובזנר לעומת המשחק הצורני והוויזואלי של רכטר.

הייתי כבר ממילא בחיפה. היה אירוע לספר של האדריכל יעקב יער ובמקביל התקיימו הגשות של שנה חמישית. ההגשות היו משעממות אז בינתיים הלכתי לראות כמה בניינים בקמפוס. בסוף נותרה לי שעה עד תחילת האירוע של יער, אז ויתרתי על האירוע וחזרתי לתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

13717208_1337599586269620_7001940947955811794_o

K. 626

.

.

(1)

אחד הבניינים הראשונים שנבנו בקריית הטכניון היה בניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול שתכנן האדריכל שמעון פובזנר. במקור לא היה ברור את מי ישמש הבניין, אך הנהלת הטכניון דרשה מפובזנר לחלק אותו לשני אגפים נפרדים. בתגובה הוא אכן הפריד אותו לשני אגפים, אך חיבר אותם באמצעות שתי זרועות שיחד סגרו על חצר פנימית. במשך שנים, עד שנות ה-70 המאוחרות, שימש אגף אחד את הפקולטה ואגף שני את מחלקת הלימודים הכלליים של הטכניון. לבסוף עבר המתחם כולו לידי הפקולטה.

את הבניינים עיצב פובזנר בדומה לבניין אחר שהוא תכנן באותן שנים – בית החייל בתל אביב. את התכנית המפצלת את הבניין לשני גושים נפרדים עם חצר פנימית הוא הביא ממתחם כיתות שתכנן זמן קצר קודם לכן בכפר הנוער 'כפר סילבר'. על כל זה יפורט בספר שאני כותב כיום עם צבי אלחייני ויצא לאור בהמשך השנה.

.

DSC06086

הבניין הראשון בפקולטה שתכנן האדריכל שמעון פובזנר: שני מבנים מלבניים המקושרים זה לזה במסדרונות ויחד סוגרים על חצר פנימית

.

DSC06094

בטון ולבני סיליקט

.

DSC06118

תמונת מחזור (פקולטה על טהרת הגברים) ובמרכז תצלום הבניין הוותיק שתכנן פובזנר

(2)

מעיון במונוגרפיה שהוקדשה ליעקב רכטר בתחילת העשור הקודם והיכרות עם עבודותיו המאוחרות, אפשר למצוא פער משמעותי בין עבודותיו המוקדמות לאלה המאוחרות. אך הפער הזה נעלם בבניין הפקולטה בטכניון. העיצוביות הפלסטית חוזרת ומופיעה כאן במלוא כוחה. פרויקט נועז ויצירתי שמצטרף לגלריית עבודותיו הנבחרות.

חזיתות הבניין מורכבות מאלמנטים מתועשים, שמעניקים לבניין את הממד הפיסולי והחזרתי שלו. ממד שהיווה עיקרון מרכזי בעיצוב עבודות אחרות שתכנן: בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב או מלון הילטון תל אביב. בהתאם לרוח הזמן, רכטר זונח את הבטון החשוף והאפור לטובת הצבע הלבן. את הבטון החשוף הוא מותיר רק בקומת המסד שנותרה חשופה. החזית הלבנה שחוזרת ומופיעה גם בתוך הבניין עצמו, משתלבת היטב עם הבחירה בשילוב צבע אדום עז בו נצבעה תקרת אולם המבואה הפורצת החוצה מהמבנה ובולטת מכיוון כביש הגישה כבר לבאים או החולפים מחוץ לבניין. המרכיב העיצובי השלישי שמצטרף הוא הבחירה באריחי קרמיקה שחורה בעיצוב הפנים, בחירה שמשלימה את הניגודיות בין הלבן והאדום. בחירה שגם 25 שנה מאוחר יותר לא מאבדת את כוחה ונותרת עדכנית.

.

DSC06198

מבט מהכביש

.

DSC06197

קומת מסד (חניון וחדרי מכונות) ומעליה שש קומות

.

DSC06194

בטון חשוף במסד וצבוע לבן מעל

.

DSC06159

חזית אחורית

.

DSC06200

מפגש חזיתות

.

DSC06203

מבט מלמטה

.

DSC06206

חזית קומת מסד עם חדרי מכונות

.

DSC06207

מבט מהכביש

.

DSC06210

המדרגות המובילות אל הכניסה הראשית לבניין

.

DSC06177

הכניסה הראשית

.

DSC06182

בין שני עמודים רחבים

.

 

DSC06109

אולם מבואה מרווח

.

DSC06111

באולם המבואה

.

DSC06112

בקצה האולם מסך זכוכית המקשר לחצר מקורה

.

DSC06115

מדרגות רחבות מובילות לחצר (ובהמשך לקומת אולמות ההרצאה התחתונה)

.

DSC06117

החצר

.

DSC06119

המדרגות

.

DSC06167

מקום ישיבה מתחת למדרגות הרחבות

.

DSC06169

תקרת מקום הישיבה

.

DSC06165

תקרת אולם המבואה ובה סדרת פתחים להחדרת אור טבעי (הפתחים ממוקמים בחצר פנימית הנמצאת מעל תקרת חלק משטח האולם)

.

DSC06096

בפינה מונח דגם מקורי של הבניין

.

DSC06099

כאן אפשר לראות את הדימיון למלון ענבל ירושלים (במקור לרום): במרכז החצר כיפות להחדרת תאורה טבעית לאולם המבואה

.

DSC06104

מדרגות לולייניות מקשרות בין אולם המבואה ובין שאר הקומות העליונות. במרכז התקרה פתחים להחדרת אור טבעי

.

DSC06126

המדרגות 01

.

DSC06128

המדרגות 02

.

DSC06127

המדרגות 03

.

DSC06131

המדרגות 04

.

DSC06162

המדרגות 05

.

DSC06144

מבט מהחלון במדרגות

.

DSC06147

יש גם מעליות

.

DSC06146

שילוט

.

DSC06120

מסדרון טיפוסי בקומות העליונות: צד אחד חדרי חוקרים וצד שני חצר פנימית

.

DSC06122

מבט על החצר הפנימית

.

DSC06142

כיפות המחדירות אור טבעי לאולם המבואה

.

DSC06150

דלתות כחולות

.

DSC06151

אולם הרצאות

.

DSC06132

יש גם גג

.

DSC06136

הבניין הוותיק שתכנן האדריכל שמעון פובזנר בשנות ה-50. הספר על פובזנר יצא בהמשך השנה.

.

DSC06187

כניסה משנית לבניין מהקומה התחתונה

.

DSC06188

קרמיקה

.

DSC06189

מבט מלמטה

.

DSC06190

אדום

.

DSC06156

מעבר נוסף מקשר בצד השני של הבניין בגשר קל ישר אל הבניין הוותיק שתכנן האדריכל שמעון פובזנר

.

DSC06230

הגשות

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 02/11/2016 at 13:22

    הייתי שם במאסר ארבע שנים ואחר כך ישבתי עוד תקופה בתואר השני, ככה שבמצטבר הייתי שם יותר מידי זמן . הבניין הישן יפיפה. כמו שהיו בונים ומתכננים פעם ,קוראים לבניין קופר. הבניין של רכטר לא סובלת אותו ,קוראים לבניין בלומפילד. המשרדים של המרצים נראים כמו עיניים של חרגול. והאדום הזה והתקרות תבניות ביצים-לא משהו בכלל .
    הצמחייה בטכניון יפיפייה, יש יערות וכל העצים. בלילה תנים וחזירי בר.כמו להסתובב בכפר או מושב. וצריך בניינים שלא מפריעים בעין וגם לא מפחידים.
    לא רחוק מאיפה שהיית יש את הפסל הזה שאני מאוד אוהבת. נראה כמו משטח במרחב (מהקורס חדו"א 2 מ').

  • מרקו  On 02/11/2016 at 16:55

    אני כסטודנט עכשווי (לא לעוד הרבה זמן) בטכניון מבקר לא מעט בפקולטה המדוברת. ורק עכשיו הארת לי את הבניין המדובר… וחבל שכך. הסיבה – רוב הסטודנטים, כמוני, מגיעים רגלית או באוטובוס לפקולטה לתעשייה וניהול דרך בניין קופר של פובזנר, והכניסה הראשית לבניין שהצגת לא נמצאת שם. הכניסה הראשית היא כזו רק למי שמתנייד ברכב (כלומר: בעיקר עובדי סגל, מרצים). אופן החיבור בין שני הבניינים לקוי, וכך יוצא שחוויתי את בניין קופר הותיק – אוהב אותו – אך למעט חלל המבואה הגדול כמעט ולא הזדמן לי לחוות את הבניין כראוי.
    דוגמה מצוינת לאיך תכנון שאינו מותאם למרחב העירוני/שכונתי/קמפוס בו הוא נמצא – או להבדיל, תכנון מוטה-מכוניות – גורם לכך שהבניין מתפספס מבחינה אדריכלית. דווקא בניין בנוי באופן נעים כשלעצמו.

  • בצלאל  On 04/11/2016 at 15:48

    לשלמות הקונספט האדריכלי בבניין בלומפילד(רכטר) יש עורף המשלם את המחיר:
    – התנועה בטבעת סימטרית סביב חצר עמוקה וסגורה (פיר) מנתקת מהסביבה. גם משתמשים ותיקים מאבדים בה את הכיווניות. – מאחורי הקלעים של הקוביה השלמה כלפי חוץ (שנחווית בשלמותה רק במודל או ממעוף הציפור) יש מבוך של חללים פנימיים משוננים ומשובשים, בעיקר בקומות התחתונות. – הדוגמה הפלסטית במעטפת רקומה מעשרות משרדים לא מוצלחים (במיוחד אלו המקבלים שמש). התופעה חוזרת על עצמה במבנים נוספים בטכניון כמו בניין לידי- דיויס ובית-דנציגר של כרמי והקר.
    נראה שאת המודל בכניסה לבנין של רכטר שמו כדי להסיח את דעת הנוכחים מהחלל הגרוע המקיף אותם. המודל מזכיר למשתמשים כמה הבניין יפה מבחוץ ושהם סובלים למטרה נעלה.
    בניין קופר(פובזנר) לעומת זאת, משעמם את המבקר המזדמן (שאינו אדריכל קלסיציסט ואנין-טעם). אבל יחסית לגילו ולחוסר הרלוונטיות הטכנולוגית שלו(בעיקר בטיפול האקלימי) – הוא משרת היטב את משתמשיו הקבועים כבר הרבה שנים.

    • שלגיה  On 06/11/2016 at 7:26

      נכון,ליידי דיוויס והמעבדות של מכונות הם גם מכוערים. מה שמחזיק את בלומפילד בחיים זה השרוול שמחבר אותו לקופר,אפשר לנתק את השרוול.
      מיכאל,למה שלא תכתוב על ההגשות של התלמידים? ועל מה שיעמם אותך בהן. אף פעם לא הייתי באירוע הגשות כזה,והייתי מגיעה לבניין של אדריכלות,כי היו לי שם קורסים המתמטיקה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: