סיבוב בשכונת עיר ימים בנתניה

כשינאי סיפר לי ביום שני שהוא מתכונן לעבור לגור עם משפחתו בעיר ימים, תקנתי אותו וציינתי שזו נתניה. הוא חזר והדגיש שזו עיר ימים ויש כביש גדול שמפריד בין נתניה ובין עיר ימים. עמדתי על שלי וטענתי שזו עדיין נתניה. הוא עשה פרצוף ושאלתי אותו למה לעבור לשם. הוא ענה בגלל הבניין היפה שתכנן האדריכל אילן פיבקו, בגלל הנוף לים, בגלל המחיר הנמוך יחסית לדירה בתל אביב, ובגלל שהילד יכול לרדת מהבית וללכת ישר לים בלי לחצות כביש.

לא האמנתי לו בקטע של הדרך אל הים. אז ביום שישי ארזתי את שאול ונסענו לראות מה זו "עיר ימים".

ועל כך ברשימה זו.

.

מגדלים

.

 

רחוב

.

ריק

.

כאן יש שני אנשים

.

בריכת נוי בכניסה לקבוצת בניינים

.

קבוצת הבניינים המגושמת והמכוערת ביותר. כמו שנות ה-90

.

לכיעור הזה אחרי משרד טיטו אדריכלים

.

אדריכלות קבלנית בסגנון אולם שמחות

.

הכניסה

.

הכל כדי לשווק: מבואת כניסה גדולה ומעוצבת

.

מנוחת

.

קישוט: "לאונג' דיירים" נמצא בפינת מובאת הכניסה ונראה כמו נלקח ממגזין עיצוב

.

למטומטמים יש הסבר מה זה כל דבר

.

(1) מותג

יש הרבה שכונות מגדלים אבל נראה שעיר ימים זכתה למיתוג האגרסיבי והמוצלח ביותר. המיתוג לא רק הצליח לזרז וליקר את ערך הדירות בשכונה, אלא גם לנתק אותה מהעיר נתניה, מותג שמשום מה קצת צולע, למרות שהשירותים שהעירייה מעמידה לרשות תושביה (חינוך, ספורט, מסחר, תעסוקה ופנאי) הוא מהנדירים בהיקפם שקיימים בישראל. בכל מקרה מעמדה של עיר ימים בנתניה דומה למעמד של שכונת פארק צמרת בתל אביב. אלא שהשכונה רחוקה מלהיות שכונה בתל אביב, ובשונה מפארק צמרת כאן לא תמצאו את בר רפאלי, את ראשי המשק הישראלי או גנרלים במילואים, אלא משפרי דיור, עולים מצרפת ותושבי חוץ. אבל מה שאין לפארק צמרת זו קרבה מיידית לחוף הים, ואת זה יש לתושבי עיר ימים.

הרחובות בשכונה קרויים על שמם של כל מיני בדרנים ופזמונאים חמודים (חס וחלילה אנשי תרבות שהם שמאלנים אשכנזים וסנובים), דוגמאות מייצגות: דודו דותן, בני ברמן (WTF?), שוש עטרי ואריק לביא. ויש גם כאלה קצת יותר ידועים כמו פולי מהגשש החיוור, עוזי חיטמן אהוד מנור ושושנה דמארי. הגינה המרכזית בשכונה שטרם הוקמה תיקרא "כיכר אמני ישראל".

.

(2) תכנית השכונה

השכונה נמצאת כיום בשלב מתקדם של אכלוס, לא ממוקמת בקו ראשון לים כמו שחשבתי אלא רק בסמוך. תכנית השכונה היא בצורת ריבוע שמתפרס בזוית של 45 מעלות לקו החוף. כתוצאה מכך, רק קודקוד אחד של השכונה קרוב לים וכל השאר הולך מתרחק. מדרום וממזרח לעיר ימים ממוקמות שכונות מגורים ותיקות יותר ופחות, כאלה הנקראות על עמם של ראשי הממשלה לשעבר גולדה ובגין. לפי האתר ad, מאז הקמת עיר ימים בתחילת העשור גם בשכונות הותיקות נהנים משגשוג, ומחירי הדירות בהן עולים באופן תמידי.

האדריכל טומי לייטרסדורף שתכנן בין השאר את "מתקן חולות" לכליאת מבקשי מקלט אפריקאים, את תכניות המתאר לעמנואל שבשומרון ולמעלה אדומים במדבר יהודה, הוא גם זה שתכנן את שכונת עיר ימים. נראה שהשכונה הזו לא פחות ממושטרת ומפוקחת ממתקן הכליאה. אבל חוץ מזה אין קשר. האדריכל תכנן את השכונה באופן פשוט ובלי התחכמות: כביש היקפי מקשר לחניונים למגדלים ומשחרר את כל החלק הפנימי, המהווה את רוב שטח השכונה, מתנועת רכבים. השטח הפנימי של השכונה מיועד למבני ציבור וקצת מסחר אך הוא טרם נבנה ונותר ריק.

שתי רצועות של שטח ציבורי פתוח חוצות את השכונה בהצלבה וגם הן טרם הושלמו. לאורכן שבילי הליכה, מזרקות (שאלה שכבר קיימות מוזנחות ולא פועלות), מתקני משחק וספורט ומקומות ישיבה. הרצועות לא נפגשות עם הכביש ההיקפי, אלא עוברות מתחתיו וממשיכות אל מחוץ לשכונה – לחוף הים שממערב, למבני הציבור והקניון שממזרח או לשמורת טבע שמצפון כש"שביל ישראל" עובר ממש בסמוך. אלה שצ"פים משעממים שלא ציפיתי למצוא בשכונה חדשה שהושקע בה לכאורה יותר כסף, אבל כנראה שרק כסף ולא יותר מזה. את הרצועות תכנן משרד אדריכלי הנוף מנעד, משרד שייסד אדריכל הנוף צבי דקל, שתכנן בין השאר את הגינות האקלימיות בערד וכמה גנים בתל אביב וחדרה בשיתוף פעולה עם דני קרוון. כאן אין זכר לאותם מאפיינים של הגנים בהם היה מעורב בתכנון (אמנות, אקלים וכו'), אולי מפני שכיום דקל כבר לא מוביל את התכנון אלא אחרים והמורשת נשכחה. הצמחייה בשכונה כולה, וכך גם באותן רצועות, היא צמחייה נמוכה, כזו שלא יוצרת הסתרות, לכן לא תמצאו כאן למשל חורשות. בנוסף יש מצלמות אבטחה כך שהמקום לכאורה בטוח.

רצועת מבני ציבור ומסחר חוצצת כמו חומה בין השכונה ובין שאר חלקי העיר נתניה. לשירות תושבי השכונה כבר פועל מתנ"ס מעוצב שתכנן משרדו של האדריכל צבי מוססקו עם בית קפה מצליח בחזיתו. בסמוך ניצב בית הספר היסודי שגם הוא מעוצב באופן ייחודי ובולט, ואותו תכנן משרד מנספלד-קהת. גולת הכותרת היא המבצר האטום לסביבה – "קניון עיר ימים". תכנן אותו משרד יסקי-מור-סיון שמתמחה בשכפול קניונים בכל רחבי הארץ, ובמקרה של עיר ימים הם לא חרגו ממנהגם. ההרגל לשכפל, השכיח מהאדריכלים את הרעיון שאפשר קצת בכל זאת לפתוח את כל אותם קירות אטומים ולהמשיך ולקשר לפחות במבט בין הקניון ובין השכונה, מהלך שיוכל לחזק את המיתוג של הקניון. אבל איפה שאפשר לחסוך חוסכים ונראה שהאדריכלים לא התאמצו ליצור כאן מבנה ייחודי אלא לסמוך על מיתוג ריקני. הגישה הזו עובדת כי הקניון מלא אנשים – בחנויות, בבתי הקפה ובכל פינה בקניון. זו אולי הסיבה שביבי עדיין ראש הממשלה.

.

תכנית המתאר לשכונה שתכנן האדריכל טומי לייטרסדורף, 2007

.

.

(3) עיצוב

מאכזב לגלות שעיצוב הבניינים בעיר ימים חסר ייחוד או ניסיון ליצור משהו קצת יותר חדשני המגדלים שבונים בכל מקום אחר. ברור שכל המיתוג הוא חסר תוכן, אבל בכל זאת ציפיתי שאולי היזמים יתנו ערך לפרויקטים שהם בונים. לא היזמים ולא האדריכלים התאמצו כאן. בשכונה שיש לה שם שמעורר את הדמיון ציפיתי למצוא השקעה קצת יותר גדולה בעיצוב.

הססמאות והפרסומות עובדות היטב על הרוכשים שמתפתים לקנות חלום ומקבלים מוצר עלוב – מגדלים טיפוסיים שתמצאו גם בחולון או פתח תקוה. היזמים הבינו שכדי למכור ביוקר דירה, מספיק המיתוג האגרסיבי, ואפשר להסתפק באדריכלים חסרי כישרון.

.

(4) מתחמים

יוצאי דופן בשכונה הם המגדלים שבדופן הצפון-מערבית, שאת רובם תכנן האדריכל אילן פיבקו. הם בולטים כבר בכניסה אליה, ואין מגדל אחר שמצליח להתחרות בהם. לא מדובר במגדלים עצמאיים, כמו בשאר שטח השכונה, אלא במתחמים של שניים או שלושה מגדלים התוחמים חצר משותפת וסגורה לציבור וכוללת מתקנים פרטיים.

הסוד של פיבקו הוא בהשקעה בשלושה אלמנטים: (1) עיצוב החזית, (2) קומת הקרקע ו-(3) מתקנים משותפים לדיירים. את כל שלושת האלמנטים האלה לא תמצאו בפרויקטים אחרים בשכונה. הטיפוטל בקומת הקרקע כולל גידור וביתן של שומר המעוצב כפסל סביבתי ומונע כניסת אורחים בלתי רצויים למתחם הפרטי. כדי להשלים את הסטטוס שפיבקו ממציא לדייריו, הוא מוסיף בריכת שחייה, שבילים שמתפתלים בגינון מטופח כשבריכות נוי עם צמחיית מים ודגי זהב חוצצות בין השבילים. בשונה מאדריכלים אחרים שדואגים לחסוך בחפירת חנייה ומגביהים את הפרויקט בקומה מעל מפלס הרחוב, פיבקו מקפיד באופן עקבי להותיר את הגן והבריכה במפלס הרחוב ואם הדיירים לא מכסים את הגדרות ביריעות אטומות (כפי שארע כאן בבריכה של אחד הפרויקטים שתכנן), אז ההולכים ברחוב יכולים להשקיף על כל הבחורות שמשתזפות בבריכה. לא ביקרנו בדירות אבל שאול טען שכל היופי הזה נחמד מאד אך הדירות עצמן הן קופסאות גפרורים.

.

.

את השכונה חוצים שני שבילים המצטלבים במרכז השכונה שטרם נבנה

.

לאורך השבילים מקומות משחק

.

גם כאלה

.

הדשא סינתטי ושטוח אבל קורות העץ אמיתיות

.

קצת צבע. אבל רק קצת

.

מתקן

.

ספסל עם הצללה לאורך כל שעות היום

.

ספסל שהופך לשביל בתוך שיחים נמוכים

.

יש שבילי אופניים

.

בונים

.

לכל בניין צמוד מגרש חנייה כי לא כל החניות מתחת לקרקע

.

עיר שלטים: שלט 01

.

שלט 02

.

שלט 03

.

שלט 04

.

שלט 05

.

שמות הרחובות על שמם של כל מיני בדרנים ופזמונאים

.

גם כאלה וולגרים

.

מי זה בני ברמן?

.

אין על הבניין שלט עם שם ומספר הרחוב כמו בכל הארץ, אלא שלטים כסופים שצמודים למדרכה. איזה סטייל יוקרתי

.

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

.

פרויקט חדש בבנייה בקו ראשון לים ונחשב כהפרויקט היוקרתי ביותר בשכונה

.

בריכות נוי לאורך הכביש

.

הונג קונג

.

הכוכב של השכונה הוא הפרויקט של אילן פיבקו, למעשה יש כאן שניים שלו

.

ללא אבן החול שאוהבים להשתמש בה אלא בחירה בלבן

.

לדירות העליונות יש מעלית פנימית

.

בפרויקטים של פיבקו יש השקעה גדולה במפלס הרחוב: פיתוח צמחייה, שביל מעוצב, ביתן שומר פיסולי, מתקן מיוחד כמו מגרש טניס או בריכת שחייה או שניהם ביחד

.

מגרש טניס פרטי לבניין

.

מבואת כניסה עם אקווריום דגים

.

אפשר לשבת ולבהות בדגים

.

המעליות

.

הבריכה

.

מכון כושר

.

אחד משני השבילים החוצים את השכונה מצולם מהגשר שמתחתיו עובר השביל וממשיך לחוף הים

.

מבט על השביל הממשיך לים

.

מתחת לגשר: מעבר רחב, מואר היטב ועם מצלמות אבטחה

.

שאול בורח

.

בשביל עצמו יש גינות משחק ומזרקות (שלא עובדות)

.

נחל מלאכותי חוצה את קטע השביל אבל גם הוא לא עובד. המגדלים מטילים צל על כל השביל כך שאין למעשה צורך בהצללה רוב שעות היום

.

ספסל

.

מגדל מהשביל

.

עוד מתחם שתכנן האדריכל אילן פיבקו

.

מגדלים

.

הנוף הוא הסלון של השכן

.

םםם

.

המגדלים שעיצב פיבקו הם הבולטים ביותר מבין המגדלים בשכונה

.

הבריכה מכיוון הרחוב

.

קומת הכניסה למתחם המגודר: בריכות נוי עם דגים וצמחייה וביתן שומר

.

ביתן השומר

.

ביתן אליפטי

.

עדיין בבנייה

.

הבריכה בבנייה

.

קצה אחד משני צירי הולכי הרגל החוצים את השכונה ועדיין בבנייה

.

שלט

.

האחוריים של מגדלי פיבקו פונים אל מרכז השכונה

.

המתנ"ס בתכנון אדריכל צבי מוססקו

.

במתנ"ס

.

בית הספר היסודי בתכנון משרד האדריכלים מנספלד-קהת

.

בכניסה לבית הספר במקרה נתקלנו במנהל שהיה מלא תלונות על התכנון

.

המקדש: קניון עיר ימים

.

תכנון שבילי הולכי הרגל לא הכי מתוכנן ורוב הולכיה רגל הבאים מהשכונה נאלצים לטפס במה שהיה אמור להיות גינה בלי שבילים

.

הכניסה

.

בקניון – גם אותו תכנן משרד יסקי-מור-סיון

.

בתי הקפה מלאים

.

חנות

.

.

לא מצאנו משהו מפתה לאכול באזור. טל המליץ על "חומוס עוזי", אז המשכנו לאזור התעשייה. זה כנראה החומוס הכי ישקר שאכלתי בו. הוא מאד פופולוארי בעיר והמקום מבוקש. אבל החומוס נוזלי ולא מתחרה עם אף חומוס אחר שאכלתי בו. אם אתם רעבים עדיף כבר ללכת ולאכול בצד השני של הכביש באיקאה.

.

בחומוס עוזי

.

מנה נוזלית

.

שאול אוכל בזהירות

★

★

★

שיר לסיום:

.

★