סיבוב באתר כפר נחום שעל גדת הכנרת

יצירה ברוטליסטית ייחודית נמצאת בחוף הצפוני של הכנרת. עם חנוכת המבנה המכסה על בית פטרוס בכפר נחום ב-1990 בתכנון האדריכל אילדו אווטה (Ildo Avetta, 2011-1916), פורסם בכתב העת "בניין ודיור" מאמר על חזרתו של הבטון. מאמר מהסוג הזה חוזר ומופיע כל כמה שנים, אבל למעשה מאז הופעת הבטון המזוין, חומר זול ונוח לבנייה, הוא לא שקע או נעלם. הוא תמיד נשאר איתנו.

גישה שונה מהמקובל במחוזותינו הביא לכאן אווטה, כזו המשופעת באמנות, סימבולית ופיגורטיבית, אולי יתר על המידה. המקרה הזה מזכיר גם את המקרה של כנסיית הבשורה בנצרת – את שתיהן תכננו אדריכלים איטלקים, שתיהן נבנו על וביחס לאתרי עתיקות ואת שתיהן ביצעה חברת "סולל בונה".

ועל כך ברשימה זו.

.

14559943_1412293268800251_5784487877833352005_o

את הרע צריך לראות כדי להלחם בו

.

%d7%9b%d7%a4%d7%a8_%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%9d_%d7%aa%d7%a6%d7%9c%d7%95%d7%9d_%d7%90%d7%95%d7%99%d7%a8

2011: אתר כפר נחום מהאוויר עם המבנה המתומן בסמוך לחוף הכנרת (צילום: AVRAM GRAICER)

.

dsc03683

בכניסה

.

dsc03716

המבנה כולו נשען על עמודים בהיקפו

.

dsc03705

מסכי זכוכית ממוקמים בכל אחת משמונת צלעות הבניין

.

dsc03708

עמודי בטון נושאים את המבנה המרחף מעל אתר העתיקות ובכלל זה הכנסייה הקדומה

.

dsc03720

העמודים מעטורים בצורות הקשורות לדייגים

.

dsc03721

דגים, גלים ורשתות דייג

.

dsc03703

הריצוף כולל מגוון של גוונים ואבנים

.

(1)

מדרגות רחבות מטפסות אל המפלס היחיד של המבנה הנמצא באולם המרחף מעל אתר העתיקות המקודש. המבנה משמש להדרכת מבקרים ולצליינים וכן להבלטת האתר ההיסטורי המקודש הנמצא ממש מתחתיו.

באולם יש טריבונות המקיפות משטח זכוכית דרכו ניתן להשקיף על הכנסייה הקדומה, שהיתה גם היא מתומנת כמו המבנה העכשווי. לעומת הבטון האפרורי והחשוף במעטפת הבניין החיצונית, מעוצב פנים המבנה בגוונים בהירים – שילוב של אבן ועץ. העץ מופיע במושבי הטריבונות ובעבודות אמנות שיצרו אמנים איטלקיים לא ידועים במיוחד כמו: ראול ויסטולי (Raoul Vistoli) וג'ובאני דרגוני (Giovanni Dragoni). עבודות האמנות הן בעיקר תבליטי עץ התלויות בכל מפגש של אחת משמונת החזיתות, ומתארות סצינות רלוונטיות המוזכרות בכתבי הנוצרים. פתחי חלונות רחבים ממסגרים למבקרים את הנוף העוטף את המבנה, נוף של עתיקות ובראשם שרידיו המרשימים של בית הכנסת העתיק מצפון ונוף הכנרת. הכוונה המיוחסת לאדריכל שביקש ליצור כאן מבנה המזכיר בקתת דייגים נראית לי תמוהה. המבנה עוצב בצורת הכנסייה הביזנטית ששרידיה מצויים ממש מתחת למבנה העכשווי, מבנה שתוכנן בצורת מתומן, בדומה לכנסייה הביזנטית שנחשפה בפסגת הר גריזים וככל הנראה כמו זו שנבנתה בהר הבית ועל בסיסה ניצבת כיום כיפת הסלע.

.

dsc03702

מראה כללי של המבנה

.

(2)

החשיבות הגדולה שהנוצרים מוצאים כאן, היא המסורת המצביעה על אחד משרידי הבתים שנחשפו באתר הארכאולוגי כביתו של פטרוס שלימים הפך לאפיפיור הראשון ברומא. חשיפת קבר המיוחס לו ברומא, האיצה את העניין בדמותו, מה שהוביל לתהליך הקמת המבנה החדש על ביתו בכפר נחום.

תכנון וביצוע הבניין נמשך כמעט לכל אורך שנות ה-80 והיה מורכב למדי. הודות לאתר העתיקות החשוב שחשפו הארכאולוגים, ביקש האדריכל להימנע ככל הניתן מלפגוע בשרידים. אולם ההתכנסות והתפילה נדרש היה להיות גדול במיוחד כדי שיוכל לאכלס במקביל כמה קבוצות צליינים ולכן עלה הצורך להוריד כמות גדולה של עמודים אל הקרקע. הפתרון נמצא על ידי המהנדס האיטלקי סזרה פוצ'י (Cesare Pocci) המתמחה בתכנון גשרים, תשתיות מים ומבנים הדורשים מפתחים גדולים. שלד הבטון של הבניין נשען על שמונה עמודים בלבד שנקבעו בהיקפו.

הקרבה לכנרת הביאה להימצאותם של מי תהום גבוהים ונוסף עליהם סלע הבזלת לא הקל על חציבת ויציקת היסודות. את הפתרון ביצעה חברת ליפסקר הישראלית. את שמונת העמודים היא חיברה לארבעה יסודות בהם הותקנו עוגנים שנחצבו לעומק של 16 מטרים. הפתרון ההנדסי המסובך דרש עבודות עיגון ויסודות שנמשכו לא פחות מ-7 שנים, תהליך אותו ליווי חוקרים מהמכון לחקר הבנייה בטכניון. רק בתום עבודת העיגון והיסודות, כשהתבררה מידת השקיעה של המבנה בקרקע, הוחל בבניית המבנה לגובה.

.

(3)

האדריכל אילדו אווטה נולד בארגנטינה למשפחה איטלקית שחזרה לאיטליה בילדותו. בזמן מלחמת העולם השנייה לחם נגד הצבא הגרמני במסגרת צבא ההתנגדות שהוקם באופן פרטיזני באיטליה. לאחר המלחמה הפך לאדריכל פעיל במיוחד בתחום תכנון מבנים לכנסיה באיטליה. כך תכנן כנסיות, בתי חולים ומוסדות חינוך והודות לקשריו המקצועיים קיבל לתכנן מספר עבודות גם בישראל. האחרונה והחשובה שבהן היא המבנה הזה בכפר נחום.

.

dsc03689

כפר נחום

.

dsc03724

אולם מתומן בגוונים בהירים

.

dsc03723

חלונות ממסגרים את הנוף

.

dsc03727

נוף הכנרת

.

dsc03747

מושב

.

dsc03726

במרכז האולם חלון זכוכית המשקיף על השרידים הקדומים

.

dsc03731

למטה

.

dsc03732

צליינים

.

dsc03736

האורגן

.

dsc03734

תבליטי עץ ואורגן

.

dsc03735

עם יד על הלב

.

dsc03730

ידיים למעלה

.

dsc03738

קושקוש

.

dsc03742

עדיין שומר את המפתח של הבית

.

dsc03737

חתימת ראול ויסטולי שיצר חלק מעבודות האמנות בבניין

.

dsc03748

שקט

.

dsc03740

הסבר

.

dsc03700

שילוט בכניסה לשרידי בית הכנסת העתיק

.

dsc03688

שערי הכניסה לבית הכנסת

.

dsc03691

בבית הכנסת

.

ffcebc39-875f-4a9a-9423-360fe5f8fb2a

1960: בול (עיצוב: פרידל שטרן)

.

dsc03692

עמוד

.

dsc03709

נוף הכנרת מהחוף בכפר חום

.

dsc03712

בחוף

 



מכאן אני ממליץ להמשיך לדקה נסיעה ולעצור ב"בית תמרה" שתכנן האדריכל נחום זולוטוב ועליו כתבתי כאן.

חג שמח!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אוגניה,  On 16/10/2016 at 15:45

    אדריכלות סגולה לאריכות ימים ?

  • שלגיה  On 16/10/2016 at 16:32

    הבניין הזה נראה כמו צפחה ואני לא סובלת צפחות

  • שלגיה  On 22/10/2016 at 15:48

    מיכאל, יש לי את החבר הזה שהוא מתנחל. והוא שואל שאלות מעצבנות ,כי לא חשבתי עליהן בעצמי וכי אני לא יודעת את התשובות עליהן -החברות הזאת עושה לי כאב ראש.
    השאלה האחרונה שהוא שאל אותי זה למה בונים בניינים על עמודים ולא ממלאים את האזור בין העמודים בדירות. זה די בושה,ראיתי מלא בניינים על עמודים ובחיים לא חשבתי על זה. הניחוש שלי היה בגלל רטיבות והצפות,דירות על הקרקע צריך לאטום והעמודים מרחיקים את הדירות מהקרקע . אבל מזל שלא אמרתי לו ,כי אז חיפשתי באינטרנט והיה רשום שככה זאת בנייה מודרנית,יוצרים חללים פנימיים וחיצוניים. שהשטח מתחת לעמודים זה חלל ציבורי: למשחק,גינה. למה לדעתך בונים על עמודים?

    • מיכאל יעקובסון  On 22/10/2016 at 19:05

      על פי המסורת "חוג הארכיטקטים" שהורכב בשנות ה-30 מאדריכלים תושבי תל אביב כמו זאב רכטר ודב כרמי, הוא זה שדחף את הרעיון להרים את בתי העיר על עמודים. המטרה המרכזית היתה לאפשר לרוחות הים לחדור ביתר קלות אל תוככי העיר שבחודשי הקיץ טוגנה היטב מתחת לקרני השמש המקומיות. מהנדס העיר אימץ את ההחלטה וזאב רכטר קיבל ראשון את האישור לבנות בניין עם קומה מפולשת (בית אנגל בשדרות רוטשילד). תל אביב המשיכה להחזיק ברעיון הזה שהוסיף שטחי נוי לעיר ובשלב מסוים גם שטחי חנייה שהפכו לדבר מבוקש ביותר. כמו במקרים אחרים, גם כאן העתיקו את הרעיון לערים אחרות. אך מה שהיה נכון למאה ה-20 כבר לא נכון לימינו וכיום קומות העמודים הולכות ונעלמות לטובת דירות גן שמשווקות היטב.

  • שלגיה  On 22/10/2016 at 20:34

    אבל אוורור לא חייבים בקומת קרקע,אפשר בקומה אחרת. אפשר היה לעשות דירות בקומת קרקע ואת האוורור לעשות בקומה שנייה למשל. כמו בחיפה ,שבגלל השיפוע, יש לך כניסה בקומה שלישית ויורדים קומות ועולים קומות. אז יכלו בת"א לעשות את האוורור בקומה אמצעית. למה עשו אותה בקומת הקרקע?

    • מיכאל יעקובסון  On 22/10/2016 at 20:53

      בחיפה, ירושלים, נצרת, צפת ובעוד ערים בישראל שנבנו על טופוגרפיה הררית הקומה המפולשת נמצאת במפלס הרחוב מסיבה אחת עיקרית: לחסוך מעלית. בסופו של דבר כל הדיירים עוברים דרכה. בבניינים בתל אביב אם תעשי קומה מפולשת עליונה אף אחד לא יעבור בה. הכוונה היתה לאוורר את הרחובות ככל הניתן ולייצר גינות משותפות מתחת לבתים שיהיה נעים לשבת בהן ובנוסף הן לא יחשבו כחלק מאחוזי הבנייה. יותר קל גם לשמור על אחידות כשכל הקומות התחתונות מפולשות לעומת החלטה שקומה 1 או 2 תהייה מפולשת. בכל מקרה זה לא עבד והקומות האלה הפכו לגינות מוזנחות או חניות רכבים.

  • yaronimus  On 07/02/2017 at 14:06

    קצת מרגיש שהמבנה הברוטליסטי חנק את השרידים שמתחתיו, ושהזויות של מושבי הצופים לא תלולות מספיק, כך שהם כמעט לא רואים את האתר עצמו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: