סיבוב באתר שייח' בוריכ ליד עתלית

צמוד לכביש ת"א-חיפה, ממש ליד עתלית, מסתתר מבנה עתיק ולידו חורבות. חשבתי שמדובר בכפר פלסטיני שנחרב במלחמת העצמאות, אבל מתברר שהיתה כאן התיישבות ארעית בדואית או ארמנית שלא הצלחתי לגלות מאיפה היא באה ולאן או מתי היא הלכה.

באתר יש מחצבות עתיקות, מבנים מתפוררים, קברים משנות ה-60 וה-70 וגם מבנה עם כיפה ומחראב מטופח במיוחד שמשקיף על כביש 2. אז אם סיימתם לבקר במקומות עליהם כתבתי ברשימה הקודמת על עתלית, אז כדאי להמשיך לכאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

14608730_1405627776133467_7819467214414887203_o

נכבה

.

dsc03473

מבט על כביש 2 וברקע עתלית במבט מהגשר המחבר בין שני גדות הכביש (הגישה אליו מדרום עתלית)

.

dsc03475

מבט דרומה מהגשר לכיוון רכס הכורכר שנחצב לטובת הרחבת כביש 2

.

dsc03432

עצי קק"ל מכסים חלק משטח הגבעה

.

dsc03431

שיחי סברס

.

dsc03430

חלק מהמחצבות הפכו לעציצים

.

dsc03401

וחלק אחר כנראה רק בחורף הופך למקום שוקק חיים

.

dsc03418

חלק מהבורות הפכו במהלך השנים למגורים שכיום הם כולם כמובן נטושים

.

באזור היו כאן כפרים פלסטינים רבים שחוסלו ב-1948: ממערב הכפר ג'בה (כיום ביער חוף הכרמל, ממנו שרד מבנה קבר גדול), מדרום אל-סרפאנד (כיום שמורת חוף דור הבונים, ממנו שרד בית קברות ובסיס מבנה המסגד) ומצפון היה הכפר עתלית (שלא נותר לו זכר). אבל כאן, בנקודה שבין שלושת הכפרים לא מצאתי שהיה כפר. יחד עם זאת, באתר יש שרידי בתים, קברים, מבנה עם כיפה ומחראב ומחצבות. באתר "עמוד ענן" מצוין כי ב-1926 הקימה כאן קבוצת נוצרים מחיפה כפר קטן. עוד מסופר שהכפר נהרס בשנות ה-60 או ה-70 בעת שסללו את כביש 2 העובר בסמוך. לא הצלחתי לגלות מקור לפרטים האלה.

מה היה כאן ומה לא – סביר להניח שיש כמה כאלה שיודעים ואשמח לגלות. בכל מקרה, אם תגיעו לעתלית, תיסעו עד הקצה הדרומי שלה ולפני הגשר שממשיך מערבה לכיוון הים תפנו שמאלה, תגיעו לדרך עפר שחוצה את כביש 2 ומגיעה לבית העלמין פעיל. כאן תחנו ותמשיכו רגלית באחד השבילים הרבים המטפסים לגבעת הכורכר. על הגבעה תמצאו מחצבות, שרידי מבנים, קברים וגם את מבנה הכיפה שממנו ניתן להשקיף גם על הכביש המהיר שעובר למרגלותיו. מישהו מטפח את מבנה האתר, דואג לניקויו, לגידור, לריצוף, לתיקון סדקים שנפערים בו הודות למיקומו. כמה עשרות מטרים דרומה חוצה את רכס הכורכר נחל מערות ואחריו יש כבר שטחים חקלאיים ומאגרי מים.

.

dsc03395

מעל אחת המחצבות ניצב מבנה

.

dsc03402

המבנה מורכב משילוב של אבני כורכר ובטון

.

dsc03411

חלק ממנו כבר התמוטט

.

dsc03415

כניסה

.

dsc03408

ממטללתא

.

dsc03404

הסדק בתקרת המבנה מוביל לפתח שנפרץ לכיוון הים

.

dsc03405

חלון לים התיכון

.

dsc03434

למרגלות הגבעה בקצה החורשה שני קברים עליהם צלבים ושמות גם בעברית של שני אנשים – אחד נפטר ב-1963 ושני ב-1971

.

dsc03439

אחד

.

dsc03440

ושני

.

dsc03399

ובור מיים בסמוך

.

dsc03443

גולת הכותרת של הסיבוב הוא מבנה כיפה עתיק המשקיף על כביש 2

.

dsc03444

המבנה מתוחזק יחסית היטב ומעוטר בכיפת אבן עם פטמה לבנה

.

.

סרטון קצר ממבנה הכיפה:

.

.

.

dsc03448

אבני כורכר שנותרו חשופות מרכיבות את המבנה

.

dsc03453

הכיפה

.

dsc03464

הפתח במבט מבפנים

.

dsc03457

הקיר הדרומי ובמרכזו מחראב קטן

.

dsc03456

ויש גם חלון קטן

.

dsc03459

הרצפה מרוצפת באריחי קרמיקה חדשים ומעוטרים בתבליט

.

dsc03458

הכיפה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 13/10/2016 at 8:25

    ממליץ לך להיכנס לאתר של יואב אבינאון שערך עבודת מחקר רצינית על הכפר הנטוש ותושביו (כולל תמונות ישנות מחיי הכפר ואישים שונים).

    בברכה
    דוד נוה

  • David Steinberg  On 13/10/2016 at 8:37

    מיכאל שלום.

    אני קורא נלהב של הבלוג שלך, מזה כמה זמן.
    איני יודע אם אתה מודע לכך, אך יש תכנית להריסת מרכז ביכורי העתים. ברח הפטמן.
    זהו מרכז לסטודיוס של מחול ותיאטרון, שם אני מלמד את תלמידיי מזה 25 שנה במסגרת מגמת התיאטרון של עירוני א.
    חבל שהורסים. מקום דיי ייחודי בעיר.
    אולי תבוא לצלם?

    דוד שטיינברג
    מרכז מגמת תיאטרון
    תיכון א לאמנויות

    נשלח מה-iPhone שלי

    • מיכאל יעקובסון  On 13/10/2016 at 15:29

      דוד שלום, למדתי שם קולנוע בעירוני א'. לא כל כך אהבתי את המבנה המיושן והאפל הזה שבינתיים ראיתי שחידשו אותו והאירו אותו. בכל מקרה, אכן הולכים להרוס אותו לטובת הקמתו של בית ספר

  • י.  On 13/10/2016 at 8:44

    למיטב ידיעתי שייח בוריכ היה כפר ארמני שנוסד ב- 1920 ע"י פליטים שנמלטו מהטבח הארמני של 1915, רבים מהם הגיעו לארץ, לירושלים – לרובע הארמני ולמקומות נוספים. הגשר הדרומי על כביש מס' 2, אחד משני הגשרים שמוביל מעתלית לשום מקום (או לבית העלמין של עתלית) הוקם לטובת תושבי הכפר. הכפר שהיה מוקף לאחר מלחמת השחרור בישובים יהודים שקמו על הכפרים שהיו באזור, גם נסמך עליהם מבחינת תעסוקה ואספקת מים – שהייתה כנראה דלה למדי. במילים אחרות הכפר הלך והתייבש עד שננטש בשנת 1981. מרבית תושביו עברו לחיפה, בה מתגוררים גם הנותרים וצאצאיהם במסגרת הקהילה הארמנית בעיר המונה כמה מאות, מרכזם בואדי נסנאס בכנסיית יגיה.

  • miki  On 13/10/2016 at 10:39

    מדובר בכפר ארמני שננטש ב 1960—מיקי

  • מודי  On 13/10/2016 at 12:33

    שלום.
    א. קישור לתחקיר של יואב אבניאון שהוזכר ע"י דוד בתגובה הראשונה:
    http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_765

    ב. לעניין ה"שפיץ" שעל גג המקאם:
    זהו כלי עשוי בזלת, מעין מכתש, שכמוהו רווחו בארץ בתקופה הכלכוליתית, אבל נמצא גם בתקופות אחרות. לפחות בשנות השבעים צבעו היה עדיין שחור. הצבע הלבן הוא יחסית חדש, ולפיכך ניתן להסיק (בנוסף לכתוב בתחקיר של יואב אבניאון) שבעלי הזיקה לכפר מוסיפים לבקר בו ולטפל במהו פה ושם.

  • miki  On 13/10/2016 at 16:10

    הייתי בכפר 1945 –ןגם 1999- המקום היה יישוב ארמני וגם 2 משפחת מוסלמיות יש מעיין זעיר מדרום לכפר ויש גשר טורקי מ 1889 שהוקם לכבוד הביקור של ווילהלם בארץ

  • נמרוד  On 13/10/2016 at 16:40

    זה ישוב ארמני שהיה מיושב עד תחילת שנות ה60- יש עליו חומר ברשת.

  • pinizur07  On 25/10/2016 at 14:06

    למיכאל יעקובסון שלום

    קודם כל (לא הייתה לי הזדמנות קודמת) תודה על שלל כתבות מרתקות שאני משתמש
    בחלק גדול מהם לצרכי הדרכה, אני מורה דרך.
    לעניין, שיח' בוריכ, היה יישוב ארמני קטן שנולד ב- 1920 ע"י קבוצת ארמנים קטנה
    שברחה מזוועות רצח העם בתורכיה. הם חכרו אדמות מערבי נוצרי שברח ללבנון ב-
    1948. אחרי מלחמת השחרור הופקעו האדמות ע"י המינהל וחולקו ברובן ליישובי
    הסביבה, לא הייתה כל התייחסות לארמנים אך הם הצליחו להחזיק מעמד עד 1981 ועזבו
    עם "דוגמא" של פיצויים ממינהל מקרקעי ישראל ששדד את אדמתם. במשך כל הזמן חיו
    בלי מים זורמים ובלי חשמל איש לא ספר אותם. פסח גרופר מעתלית העסיק כמה מהם
    בשדותיו. חלק קטן מהעוזבים התיישב בחיפה והשאר עזבו את הארץ. היו כמה נסיונות
    לשמר את בית הקברות הקטן ולהמשיך להשתמש בו אך נתקלו בסירוב מוחלט.

    פיני צור
    pinizur07@gmail.com

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: