סיבוב בשכונת פסגות אפק הצומחת בראש העין

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות מה בונים במזרח ראש העין. איך נראית שכונה חדשה בישראל של שנת 2016? האם יש בשורה חדשה בנוף שכונות המגורים? מה התפתח בתכנון השכונתי מאז הוקמו מקומות כמו מודיעין או שכונת אם המושבות בפתח תקוה?

בזוועה שבונים עכשיו במזרח ראש העין רצוי לבקר כבר היום. השכונה החדשה קורצת בעיקר לזוגות צעירים שמסתכלים לטווח הקצר. סיבוב בשכונה ההולכת ונבנית מגלה כי כבר מספר בניינים אוכלס וחלק אחר מצוי בשלבים מתקדמים של בנייה. יש כאן דירות לדוגמה וזוגות צעירים בלוויית זוגות אחרים או הורים באים להתרשם לקראת ההחלטה הגורלית ביותר שיקבלו בשנים הקרובות. באופן לא מפתיע לפי הפרסומים הדירות כאן נחטפות. לרוכשים אין ברירה, כי זוג צעיר שרוצה להתחיל את חייו בדירה חדשה מקבלן במחיר הכי סביר שניתן למצוא בגוש דן – ימצא אותה כאן.

תכניות המתאר שהוכנו לחלקיה השונים של השכונה נמסרו לאדריכלים הגרועים ביותר, אלה חסרי היצירתיות וההבנה הבסיסית בתכנון עירוני, והתוצאה בהתאם. גם האדריכלות של המבנים היא גנרית ולכן לא תמצאו כאן בשורה חדשה לא בתכנון הדירתי, לא בשטחים המשותפים ולא בעיצוב הבניינים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מה שמדבר אל הישראלים זה באס עם סלסולים

.

.

טבע

"לא נשאר כלום מהטבע", אמר שאול רגע לפני שסיימנו את הסיבוב בשכונה. התובנה הזו עלתה רק כמצאנו את עצמנו עומדים בקצה השכונה מול המרחבים המקיפים אותה, מקום שהדחפורים טרם נכנסו אליו. גילינו שמסביב עדיין לא נגעו בסביבה הטבעית, כזו שהיתה גם פה לפני כל הבנייה הזאת. משמאל שורת בתים גבוהה וצפופה ומשמאל גבעות הטרשים הרכות של מורדות השומרון, כשכביש רחב במיוחד מפריד בין שני העולמות. כשהפנינו את הגב לשכונה, צפינו בקוצים, בצמחיית הבר הדלילה של סוף הקיץ, במסלעות, באבנים הקטנות – כל אלה אלמנטים שלרוב לא מייחסים להם חשיבות. אבל אחרי הסיבוב בשכונה המכוסה מלט, אקרשטיין, מדשאות ובתים, עולים הרהורים על כל הטבע שנמחק במהלך הבנייה וככל הנראה לא יחזור לכאן לעולם. פיתוח הנוף בשכונה עשוי כמו שקבלנים אוהבים: דשא וצמחייה עונתית צבעונית. קוצים לא עוזרים בשיווק, חורשות לא מוכרות ובטח לא סלעי אבן גיר שנמצאים כאן כבר מיליון שנה.

.

נוף השומרון הנשקף (עדיין) מקצות השכונה

.

מבט ראשון על השכונה מכביש הגישה הראשי מצפון

.

חומה

.

בלי ראש ובלי עין

.

.

רציפות

על כך שאין כל רציפות בין העיר הוותיקה ובין השכונה הגדולה והחדשה מיותר להאריך. אפילו בעיר כמו מודיעין, לפני 25 שנה הבינו שצריך ליצור קשר בין שכונה לשכונה. אבל כאן האדריכלים הגרועים לא רק שיצרו נתק מוחלט אלא גם בין השכונה לסביבה הנתק הוא מוחלט – הן באמצעות כיווני המבט ומרכזי הכובד של השכונה והן במערך הדרכים. אמנם, הפיתוח לא הושלם עדיין אבל מהתכניות אפשר לראות את המגמה.

.

צפיפות

כמעט 3,000 דירות נבנות כאן מתוך יותר מ-16 אלף שיבנו בסופו של דבר במזרח ראש העין. הצפיפות של השכונה היא דווקא היתרון הראשון ואולי היחיד שקבעו לה רשויות התכנון. את נושא הטבע, גיוון בטיפוסי המגורים או שילוב שימושים המתכננים פספסו, ובמקום זה הם דחפו כאן כמות אדירה של דירות שיצרה צפיפיות שנראית עכשיו גדולה במיוחד. אין רע בצפיפות אם התשתיות נותנות מענה, בעיקר תשתיות התחבורה, צפיפות יכולה לתת שירותים טובים ומגוונים יותר. בכל מקרה, כדי ללכת לעבודה יהיו כולם צריכים לנסוע, במקרה הטוב לאזור התעסוקה של ראש העין ובמקרה האחר יהיו צריכים להשתלב בפקקים לתל אביב ופתח תקוה.

.

מסחר

אין רחוב מסחרי. כמו במודיעין יש כמה בניינים עם קומת מסחר קטנה במפלס הקרקע, וכל השאר ירוכז בקניון, שם ישלמו בעלי העסקים דמי ניהול שלא יסייע בהוזלת מוצרים או בחופש עסקי. בינתיים פועל במרכז השכונה 'הומלס פלייס' מוקף מגרשי חנייה מלאים מכוניות, מה שמעיד שתושבי ראש העין הוותיקה ותושבי ההתנחלויות בסביבה כבר מצאו לעצמם מכון כושר עם בריכת שחייה.

.

שמות 

מה שיצרו כאן הוא הדבר הרחוק ביותר ממקום של תרבות. אולי כדי להרחיק ככל הניתן את התחושה הזו שנראית כמו בית חרושת לדירות סתמיות, העניקו לרחובות שמות של כל מיני אנשים שניסו למסד במדינת ישראל חברה תרבותית: שרה לוי-תנאי, נתן אלתרמן, ניסים אלוני… אבל יש גם פוליטיקאים (באופן מוזר כאלה שמאלנים): חיים הרצוג, יגאל אלון ובן גוריון. לפי איך שהשכונה הזו הולכת להיות, היה צריך לתת פה שמות כמו נאוה בוקר, מירי רגב, איילת שקד או ענת ברקו.

.

אתר בנייה

השכונה החלה להתאכלס ממש לאחרונה ובית הספר כבר פועל, אבל מי שקנה כאן דירה ומתכונן לאכלס אותה בשנים הקרובות חייב להפנים שהוא יגור באתר בנייה במשך לפחות עשר שנים. משאיות והרבה אבק יהיו חלק בלתי נפרד משגרת החיים כאן. והאמהות הדאגניות בטח ידרשו לכלוא את הפועלים באתרי הבנייה.

.

בחו"ל

אחרי מסכת התלונות הזו, הצעתי לשאול שניסע לכמה ימים לאנגליה והולנד. נראה כמה שכונות מגורים חדשות שנבנות עכשיו ונלמד בשטח מה חדש.

.

רחוב 1

.

רחוב 2

.

רחוב 3

.

כאן ניסו בקושי רב לגוון בעיצוב החזית

.

שאול על רקע הבתים

.

גם לשאול יש כאן מה לכתוב:

התרשמות ישירה מהנעשה בשטח. ניתן לראות בניינים רבים בשלבי גמר מתקדמים מקצתם מאוכלסים. מבנה הציבור האדום והבולט היה מתחם בית הספר והגנים של הרובע. בסמיכות אנשים מיהרו להום פלייס המנוכר להתעמל. כל השאר בנייני מגורים דוממים. כמו מיכאל ניסיתי להבין את הקשר בין הרובע החדש לעיר הקיימת וכן את התכנון החדש. התכנון מחלק את הרובע לאזור צפוני עם צמודי קרקע ומספר קבוצות מבנים למגורים בין 8 לכ-22 קומות. במהלך ההליכה לא נראה רחוב מסחרי ציבורי שיכול להוות מקום מפגש לתושבים. אין שילוב של אזורי תעסוקה לתושבים החדשים ולתושבים הוותיקים, הרובע על פי התכנון הקיים מנותק וזר מהרקמה העירונית הוותיקה.

.

קירות גבוהים ואטומים לרחוב

.

מינימום מקום לשתילת עץ ומשמאל קיר אטום

.

קבלן שהחליט לחסוך על חשבון הרחוב ולהגביה את החניון כך שנוצר קיר גבוה ואטום

.

בצד השני של הרחוב כאן האדריכל לא נכנע לקבלן והוריד את החניון התת-קרקעי כך שלא יפגע ברחוב ובמקום קיר יהיה גינון

.

 

חדש

.

שאול מתלונן שהאדריכלים הגרועים לקחו את המרפסות ועיבו את הרצפה של כל מרפסת במקום ליצור פס דקיק

.

בית חדש

.

גבעות השומרון מציצות במזרח

.

מבט על השכונה מכיוון הטבע שעדיין עוטף חלק מהשכונה

.

שאול מנסה לדחוף

.

בניית חניון תת-קרקעי

.

הצופה

.

את מבני הציבור בונים אדריכלי מוסדות החינוך הקבועים: פלדמן, שושני וכו'

.

זו הדוגמא?

.

שני זוגות צעירים מחכים לראות דירה

.

בהחלט

.

שאול בוחן פרטי בניין

.

עץ

.

שינה פרטית משותפת בין כמה בניינים. יש אמנם צל מהבתים המקיפים בצפיפות את הגינה אבל אין בכלל אינטימיות. זה רק ליופי ולסייע בשיווק הדירות

.

בלי עצים

.

פירי אשפה

.

בנייה סוג ז'. את הפשלות האלה אפשר לראות בכל מקום

.

מרכז ספורט של הומלס פלייס כבר פועל ומושך אליו את כל ראש העין

.

מוקף חניון רכבים פתוח של תושבי ראש העין וההתנחלויות שממזרח שבאים לשחות ולעשות כושר

.

ככה נראה קטע בחניון החדש

.

בית ספר יסודי חדש

.

טראש

.

בתחנת האוטובוס ישבו שתי צעירות ממוצא אתיופי שבדיוק סיימו לנקות שתי דירות

במדינה של מירי רגב אין מקום לאחד כזה

.

ובטח לא כזה

.

ביציאה (או הכניסה) המערבית של השכונה יש כיכר מוקפת בתים עם קומת מסחר. אדריכל הנוף הגרוע שתל דקלים וכמה עצים שיקח להם במקרה הטוב עשרים שנה לגדול

.

הכניסה המערבית היא דרך קצה של סלע שהותירו כמו תפאורה מגוחכת של הטבע שנהרס

.

במנהרה

★

המשכנו לחומוס באשה בכפר קאסם. הרשת מלאה בשירות ותשבחות לחומוסייה הזו שממוקמת באזור התעשייה. המקום מוזר ומתאים בול ללוקישן לפרסומת או סרט: במסעדה אין חלונות, הכל מחופה עץ כולל התקרה הגבוהה והמקושטת באוסף של רובים, תמונות של סועדים מרוצים, מסכי פלזמה מציגים אוסף של תמונות מטיול במקום שנראה כמו רומניה, מזרקה של ילד משתין ואקווריום באורך של 10 מטרים. המנה היתה נדיבה אבל החומוס לא משהו, וזו היתה הפעם הראשונה שלא סיימנו את המנה.

.

חומוס בכפר קאסם

.

שאול

.

החומוסיה

.

בינתיים נראה שהדגים נהנים מסביבה נחמדה יותר מזו שתהיה בראש העין

★

★

★

לסיום שיר:

.

★