לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר מנדבורנה 72).
היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.
ועל כך ברשימה זו.
.
הנה לרקיע יש אלף כנפיים
.
אדריכל ישעיהו אילן (מקור: Zachi88)
.
(1) האדריכל
אם הנאצים לא היו עולים לשלטון ומבריחים או מחסלים את היהודים שבקרבם, סביר להניח שישעיהו אילן היה ממשיך לפעול בוינה, שם נולד ב-1931 ואותה עזב כילד קטן בשנת 1935. בהיותו בן 25 סיים את לימודי האדריכלות בטכניון, המוסד היחיד בשעתו בישראל שהעניק תואר בתחום.
החל משנות ה-60 תכנן בתחומים שונים, אחד מהם בתי כנסת וישיבות, אך לא רק. בפאתי מרכז רפואי רמב"ם שבחיפה בולט לצד חוף הים מגדל הפקולטה לרפואה שתכנן לטכניון עם האדריכל אריה פרייברגר. לאורך ארבעים שנות עבודה תכנן אילן בתי ספר, אולמות ספורט, מתקנים צבאיים, מבני מגורים, מעונות סטודנטים, אך יותר מכל התמחה כאמור בישיבות ובתי כנסת. האוסף שהותיר אחריו אילן כולל דגמים, תכניות ותצלומים, הוא אינו נגיש אך אני מקווה שהמשפחה תשכיל לפתוח אותו לציבור החוקרים.
.
בניין הפקולטה למדעי הרפואה של הטכניון לצד מרכז רפואי רמב"ם בקצה שכונת בת גלים בחיפה, אותו תכנן ישעיהו אילן עם אדריכל אריה פרייברגר
.
בבית הכנסת "אליהו הנביא" בשכונת אחוזה בחיפה שתכנן אילן ובנייתו הושלמה ב-1964 היה גג דומה לגג בבית הכנסת בעין הים. שם עיצב אילן את גוף הבניין עצמו בהשראת וילה סבואה שתכנן האדריכל השוויצרי-צפרתי לה קורבוזיה, בעוד הגג עוצב כגוף מנותק ובצורת פירמידה נמוכה והפוכה. הרעיון בבית הכנסת בעין הים דומה, אלא שכאן גוף הבניין נקי ובלי השראות למיניהן כך שההתמקדות נותרת בגג. את קווי הגג הישרים והמופשטים לחלוטין שאפיינו את אלה שבגג בית הכנסת באחוזה, מחליפים קווים רכים ומעוגלים המדמים כנפיים, דימוי שנתפס רוחני, קשור לעולם המלאכים ומרמז על ניתוק האדם מהחומר ומציאות היומיום.
התפתחות העיסוק בגג אצל אילן היתה עקבית: היא התחילה באופן מינורי והציגה פתרון פשוט ומובהק. מכאן ואילך התפתח הרעיון תוך זניחת הפשטות, כשהתוצאה שהתקבלה כפי שאפשר למצוא בבתי הכנסת והמדרש בשילה, עתניאל ובני ברק, מנופחת ומוגזמת ונראה שלא היטיבה עם שימושיות המבנה. מורכבות זו הביאה בין השאר לקושי בניקיון היומיומי של מסכי הזכוכית הבלתי נגישים, או חדירת קרני שמש ישירות אל אולם התפילה ללא יכולת להתגונן מפניהן. בעיה אחרת שליוותה את אותם גגות זה האיטום מבחוץ ושילוב מערכות מיזוג אוויר מרכזיות מבפנים.
החיפוש אחר פרשנות חדשה לכיפה המקרה את הבניין, לא אפיינה באותן שנים (שנות ה-60) רק את גישתו המקצועית של האדריכל ישעיהו אילן בבואו לתכנן בית תפילה. גם אדריכלים כמו היינץ ראו ודוד רזניק (בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם בירושלים), נחום זולוטוב (בית הכנסת המרכזי בנצרת עילית) או אדריכל אהרן קשטן (בית הכנסת בקריית הטכניון בחיפה) – גם הם ניסו להציג פרשנות חדשה בתחום, כל אחד בדרכו החד-פעמית. ההבדל הוא שלעומת אלה שתכננו בית כנסת אחד או שניים, היקף העבודות של אילן בתחום היה גדול יותר, התפרס על פני כמה עשורים ולכן גם הצליח להתמודד ולפתח את רעיונותיו באופן מובהק יותר, אולי יותר מכל אדריכל ישראלי אחר בתחום.
.
(2) בית הכנסת בשכונת עין הים, חיפה
גם עין הים כמו כל שאר השכונות הסמוכות לחוף הים בחיפה (למעט בת גלים), היא שכונה שמורכבת מבתים מוזנחים. המצב העגום של חיפה מייצג את המצב של האוכלוסייה שגרה בה – אוכלוסייה מעוטת אמצעים ו/או עם מודעות סביבתית נמוכה. בניין בית הכנסת שהוסב לבית מדרש זכה לחידוש מסוים. מבואת הבניין נראית כעת כמו אולם שמחות בטורקיה. גם באולם התפילה נוספו כל מיני פרטים ורהיטים שרחוקים מהשפה המודרנית שהאדריכל ביקש להנחיל כאן. הוא ביקש להציג כך שפה עיצובית חדשה לאדריכלות מבני הדת שלאורך כל ההיסטוריה סבלה מחוסר מקוריות. כל זה נדחק מתחת לנברשות מצועצעות או ארון קודש שקורס מרוב קישוטים. אבל מה שחשוב הוא שהבניין לא איבד את משמעותו וכיום הוא פעיל ותוסס כל ימות השבוע.
.
בית הכנסת המרכזי בשכונת עין הים וברקע מציץ הים
.
הגג מעוצב כמו כנפיים
.
מבט ממזרח
.
שחרור פינות הגג מעמודים יוצר אשליה שהגג מרחף
.
הגג נישא על ארבע עמודי פלדה דקיקים
.
נדרש שיפוץ דחוף
.
פעם בית כנסת שכונתי וכיום ישיבה
.
מבואת כניסה (לאחר שיפוץ)
.
מדרגות רחבות מובילות לאולם התפילה שבמפלס העליון (בקומת הקרקע יש אולם לאירועים)
.
אולם התפילה משמש כישיבה שוקקת חיים
.
התקרה היא העניין המיוחד כאן
.
בפנים לא רואים את העמודים הנושאים את התקרה ואשליית הריחוף מוחלטת
.
על המדף
.
עזרת הנשים בקומת הגלריה נסגרה והפכה לחדרי לימוד
.
בעזרת הנשים / חדרי הלימוד
.
★
★
(3) מרכז חסידי נדבורנה – היכל רוזנטל, בני ברק
מרכז חסידי נדבורנה הוא ככל הנראה ההזדמנות הגדולה שעמדה בפני האדריכל להתמודד עם רעיונותיו ובגדול. הוא לא שינה כאן את תפיסת עבודתו שהופיעה בבתי הכנסת או הישיבות הקודמות שתכנן: קומת כניסה למבואה ואולמות נספחים. ממנה עולם במדרגות לאולם התפילה המרכזי. תכנית האולם פשוטה, עזרת הגברים תופסת את כל שטח הקומה ועזרת הנשים שוכנת בקומת גלריה כשאת האולם כולו מכסה קירוי בטון ייחודי. הקירוי מקירות האולם, נראה כמרחף, ומחדיר שפע של אור טבעי. אלא שכל פרט מאלה זכה כאן לניפוח: מספר הקומות הוכפל, עזרת הנשים התפרסה על פני שתי קומות גלריה, והתקרה המנותקת עוצבה כסדרה מאורגנת של קליפות בטון השולחת זרועות לכל כיוון ובשני מפלסים.
התוצאה מרשימה, אך מאכזב לגלות שאולם התפילה המרכזי לא תופס חלק בחיי היומיום של החסידות. הוא נעול וריק כל ימות השבוע ונעשה בו שימוש רק בימי שבת וחג, בעיקר כדי להדגיש את ייחודו של היום. בשאר הימים משתמשים באולמות אחרים בבניין (וכאלה יש הרבה). בדומה לישיבה בבית הכנסת בעין הים, גם כאן היה הבניין שוקק חיים, ילדים, צעירים ומבוגרים עסוקים בלימוד, כשבאולם עצמו נערכו הכנות לקראת תפילות שבת.
.
חזית מזרחית
.
הסימטריה היא ההרמוניה של הטיפשים
.
עיצוב הבניין הייחודי הפך ללוגו המרכז
.
בניין בית הכנסת הוא רק קצה המרכז הכולל גם אגף גדול ומוארך שעשרים השנים האחרונות לא היטיבו אתו ושינויים והזנחה פגעו בו
.
כך נראה הבניין במקור ומופיע על לוח הקדשה באולם המבואה
.
קטע מחזית מערבית
.
בבניין משולב גם מגדל מים
.
אולם המבואה
.
אולם התפילה המרכזי: השולחנות מכוסים מפות לבנות, למעלה מימין תעלות מיזוג אוויר שנוספו מאוחר (אך כנראה יסולקו בקרוב)
.
מודעה
.
התקרה
.
בלילה מאירות את האולם נברשות המשתלשלות מהתקרה
.
אחת הנברשות
.
תעלות מיזוג האוויר הכעורות אמורות לרדת לטובת מערכת בולטת פחות
.
הבמה
.
הבמה וברקע ארון הקודש
.
מקום ישיבת האדמו"ר בחזית ארון הקודש
.
פרוכת המתארת את בית המקדש
.
ארון הקודש
.
הארון מלמטה
.
קטע מהזכוכית הצבעונית מקיפה את ארון הקודש
.
.
מבט על האולם מכיוון ארון הקודש
.
כיסא האדמו"ר ומאחור הבמה במבט מארון הקודש
.
מבט על האולם קומתה הגלריה הראשונה של עזרת הנשים
.
בעזרת הנשים
.
מעל הבמה נברשת גדולה במיוחד
.
מבט מהגלריה העליונה של עזרת הנשים
.
הגג מלמעלה
כאן אפשר לגלות מה נתקע על הנברשת
★
★
בתי כנסת ומדרש נוספים בהם הסתובבתי:
.
(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)
(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)
(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)
(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)
(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)
(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)
(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)
(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)
(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)
(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)
(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)
(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)
(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)
(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)
(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)
(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)
(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)
(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)
(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)
(27) בקיבוץ טירת צבי
(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)
(29) בלפוריה
(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)
(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)
(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)
(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)
(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)
(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)
(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)
(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)
(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)
(39) חדיד הנטוש
(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)
(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)
(42) בית הכנסת ברודוס
(43) ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)
(44) בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)
(45) ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)
(46) הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)
(47) בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)
(48) חפץ חיים בפתח תקוה
(49) זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)
(50) ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)
(51) שלוחות (יוסף שנברגר)
★
חלון אחורי 
תגובות
השפעה של פליקס קנדלה שחזרה במספר פרויקטים של ישעיהו שלמדתי אצלו
יתכן, אבל קנדלה היה הרבה יותר יצירתי ומתוחכם והציג מגוון עשיר של פתרונות עיצוביים וקונסטרוקטיביים לאורך דרכו המקצועית.
כל הבתי כנסת האלה זה בדיוק מתאים לתשעה באב. כיפות ממש יפות. זה לא טרוויאלי לעשות כיפות יפות. תסתכל בכיפה המשוגעת בבית הכנסת של נצרת עילית.
מעניין שעין הים נראית לך מוזנחת ועל בני ברק לא אמרת דבר. המושג קווי בניין הוא לא מוכר בבני ברק. כל בני ברק בנויה בקיר משותף של מבנים לא קשורים. עין הים זה יופי של מקום.
פנים הבית כנסת בבני ברק נשמר יפה. בעין הים אולם שמחות בתורכיה-זאת מחמאה.
אני לא מבינה למה הכל סגור בתשעה באב. היה לי בבית רק אקטימל ,אז הזמנתי פיצה דומינוס. תשעה באב הקודם נכנסתי לבית מלון בחיפה וקניתי ארוחה. המינימום שיודיעו כמה ימים מראש בקניון רמת אביב מפרסמים עכשיו את ט"ו באב אז נכנסתי למצב לבבות ואז פתאום תשעה באב נוחת בהפתעה. מסכנים התיירים והערבים שהסתובבו הערב בנמל המומים.
בני ברק רק מוזנחת פיסית, לא יותר מזה. בחיפה הניוון עמוק וכבד יותר.
התקרה בעין הים יפה, הקובייה האטומה שמתחתיה מזעזעת, אם כי תואמת את רוח היהדות השלטת כאן.
התקרה בבני ברק יפהיפיה, וגם הבנין יותר מעניין.
אתה טועה. הבניין בעין הים יפה יותר. הבעיה היא מה שעשו עם העיצוב פנים שלו.