סיבוב בין בתי המגורים של אסכולת אמסטרדם ובבית הספר הפתוח

מחוץ למסלול התיירים הממוצע, ונסיעה קצרה ממרכז אמסטרדם מובילה לשכונה שהוקמה בסביבות 1919 במערב העיר, שבתכנונה היה מעורב האדריכל מישל דה קלרק (de Klerk). לא תמצאו עליו מידע בעברית וגם בקושי בשפה אחרת שהיא לא הולנדית, אבל ההתייחסות המצומצמת אליו לא מפחיתה מחשיבותו. לו ולחבריו היה דיאלוג פורה עם האדריכל אריך מנדלסון המוקדם, ולדה לקרק היתה הודות לפעילותו המקצועית תרומה משמעותית להתפתחות האדריכלות המודרנית באמסטרדם בפרט ובמערב בכלל.

דה קלרק היה יהודי יליד העיר, נפטר בסך הכל בגיל 39 אך הספיק להיות מהבולטים ביותר באדריכלי אסכולת אמסטרדם שהובילה את האדריכלות ההולנדית קדימה אל המודרניזם, כמה שנים לפני שעשו זאת השכנים מצרפת או גרמניה. הבניינים שתכנן פועלים על פי כל העקרונות המודרניים שלא היו מנוסחים או מגובשים עדיין, ומה שעשו באירופה רק עשור מאוחר יותר, דה קלרק כבר עשה אז במסגרת אסכולה ועוד באמצעות לבנים אדומות וחומות מהן בנויה כל העיר.

כמה מטרים מהבניינים שתכנן, ניצב בית הספר הפתוח שתכנן האדריכל יאן דיוקר (Duiker) שנבנה ב-1929 ומצטרף לווילה סבואה של לה קורבוזיה והביתן הגרמני בברצלונה שתכנן מיס ואן דה רוה שנבנו באותה שנה ויצרו מהפיכה פורצת דרך באדריכלות המודרנית. יותר מהם, דיוקר לא רק חידש בעיצוב אדריכלי וטכנולוגיית בנייה אלא גם בתוכן של הבניין ובשיטת הלימוד החדשנית שלמענה הוא נוצר.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

הצריח בפרויקט Het Schip שתכנן מישל דה קלרק. יש כאן גם מוזיאון קטן על האדריכלות והעיצוב

.

אדום-אדום

.

הבניינים בשכונה אלה בנייני מגורים, בלוקים ארוכים המאורגנים על בסיס רשת שתי וערב של רחובות יחסית ארוכים. הבלוקים עוטפים חצרות פנימיות, חלקן מגוננות וחלקן מרוצפות.

.

שלט

.

כמו ספינה גדולה שעגנה לצד הרחוב

.

ארובת האוניה

.

כניסה

.

3

.

כניסה למוזיאון (שהיה סגור)

.

שלט וידית הדלת

.

חזית מורכבת ממסות ועיצובים שונים

.

שילוב לבנים אדומות עם חומות

.

בנייה בקו אפס של המגרש. תשומת לב אפילו לשילוט מספרי המבנים

.

חלון

.

חלון

.

חלון

.

החזית לא שטוחה

.

פינה

.

כניסה

.

כניסה

.

דואר

.

ריצוף

.

כניסה

.

פרט

.

מפגש חזיתות

.

עגול

.

קצה

.

כניסה

.

מעבר לחצר פנימית

.

שלט

.

חצר פנימית

★

 

כניסה

★

חזית

.

חזית שטוחה בה רק חדרי המדרגות בולטים הודות לחלון זכוכית המדגיש את הכניסות המשותפות

.

חזית

.

כניסה

.

שילוט על הדלת

.

חלון

.

הקצה העליון

.

חלון חדר המדרגות

.

בכניסה

★

חנות לממכר חפצים מקומיים עם צריח הבניין שתכנן דה קלרק (ושוכן מצידו השני של הכביש)

.

בחלון הראווה

.

יש גם כרית

★

חזית

★

חזית

★

חזית

★

חזית

★

חזית

.

פרט

★

חזית

★

כניסה

★

ספסל

.

חתול

★

★

בית ספר פתוח לילדים בריאים

הכוונה כאן לא למוסד בו אפשר לבוא וללכת מתי שרוצים, אלא פתוח פיסית. מקורו בסוף המאה ה-19 כמענה לעיר התעשייתית שהזדהמה, ולכן, לטובת הילדים נפתחו בתי ספר ביערות, סמוך לחופי הים ובכלל באזורים מרוחקים מהעיר. יחד גם התגבשה שיטת חינוך שחיזקה את הקשר בין הילד ובין הסביבה הטבעית. כשהרעיון הזה תורגם לסביבה עירונית צפופה, כמו כאן באמסטרדם של 1929, קיבל צריף העץ ששימש את הרעיון עד עתה ביער, פרשנות מודרנית וסגנון בינלאומי. פרשנות מודרנית הודות לשימוש ב"שלד דומינו" שפרסם לה קורבוזיה ומציג מבנה המתבסס על עמודים נושאים המשחררים אותו מקירות וכן את הפינות היות והעמודים קבועים בנסיגה כדי לשחרר ככל הניתן את הבניין מגבולות ולהדגיש את הפתיחות. הסגנון הבינלאומי מופיע כאן הודות לשימוש בקווים ישרים, ניקיון עיצובי ללא קישוטים, טיח לבן, זכוכית שקופה זכוכית חלבית, פרופילי ברזל כשבמקרה הזה צבועים בכחול בהיר וגדרות רשת ברזל אווריריות צבועות לבן. יש פה כמובן חלוקה הרמונית של שטחים שאותה אפשר לנתח באופן מעמיק, בדיוק כפי שלה קורבוזיה ניתח בספרו "לקראת ארכיטקטורה".

מבנה הכיתות המרכזי של בית הספר מתנשא לגובה של ארבע קומות במרכז חצר פנימית של בלוק מגורים. לצד גוש הבניין המרכזי נמשך אגף חד-קומתי ובו חדר מורים וחדר התעמלות. המבנה מוצב בזוית של 45 מעלות מהבלוק ההיקפי, וזאת כדי להחדיר קרני שמש אל תוך הבניין ככל הניתן (שלא כמו אצלנו, הולנד היא ארץ קצת חשוכה). ב-1932, כשנתיים לאחר חנוכת בית הספר, נוסף לו אגף נפרד שנבנה בקו הבלוק ההיקפי של המגורים וכולל חדרי לימוד נוספים, חדר אב בית, חניית אופניים ושער. כלפי הרחוב מפנה האגף חזית המיישרת קו עם שאר מבני המגורים בבלוק, אלא שבמקום השימוש בלבנים החומות, מתאפיין העיצוב בסגנון הבינלאומי המבהיק בלובנו על רקע שאר המבנים. בנוסף, אחת הכיתות הנמוכות של המוסד מפנה למדרכה חלון ראווה, ממש כמו של חנות, כך שכל אחד ברחוב וגם כל אחד מהילדים, יכול להסתכל החוצה או פנימה. ב-1985 עבר הבניין לראשונה תהליך של שימור ועדכון לתקנים חדשים. במסגרת זו נוסף לו גם חדר מדרגות חדש ומרהיב מחופה כולו זכוכית.

את בית הספר הזה שנקרא בשם האופטימי "בית ספר פתוח לילדים בריאים" (Openluchtschool voor het gezonde kind), תכנן האדריכל יאן דיוקר (1935-1890). באופן חריג המצביע על חשיבותו, הקדיש לו קנת' פרמפטון עמוד שלם בספרו הפופולרי Modern Architecture – A Critical History. בית הספר נותר פתוח כפי שהוא נקרא, אבל הביקור בו דורש תיאום מראש. בכל מקרה, שילוט עם הסבר מפורט בהולנדית מוצב בכניסה.

.

"בית הספר הפתוח" שתכנן האדריכל הבית ספר מפנה לרחוב חזית פתוחה הבולטת בין שאר המבנים יאן דיוקר (Duiker)

.

בית הספר מפנה חזית עירונית בקו אפס של המגרש כמו כל שאר המבנים, כשאמצעי התחבורה העיקרי של התלמידים והמורות קשור בכניסה

.

דפנות המרפסות סגורים בלוחות זכוכית

.

כאן אין נשים היסטריות שחוששות מפדופילים

.

שער כניסה: הרעיון הוא ליצור מבנה עם מינימום קירות וכמה שיותר קשר אל החוץ

.

בניין הכיתות עצמו מורכב רק מתקרה ורצפה כשבמקום קירות יש שטח פתוח או זכוכית. מבנה הכיתות מתנשא לגובה ארבע קומות ומימין אגף חדר המורים וחדר התעמלות. אפשר לראות שהעמודים נעשים דקים יותר ויותר ככל שעולים היות והעומס יורד

.

מראה כללי של כיתה, 2001 (מקור: Rijksdienst voor het Cultureel Erfgoed)

.

שלט 01

.

שלט 02

.

שלט 03

.

תכנית העמדה במגרש

.

תכנית

.

חזית

.

חתך

★

אחר כך בחנות

★

★

★

שיר לסיום:

.

★ ★ ★

 ★ ★

 ★

רשימה נוספת על אמסטרדם:

סיבוב בספריית הרייקסמוזיאום המחודשת

★