סיבוב במלון הולידי אין אשקלון בתכנון יעקב ואמנון רכטר

הרגע הזה בו נחשפים לאגף החדרים המעוגל עם מרפסות-המסדרונות הפונים אל הגרעין הפתוח הוא רגע מיוחד של גילוי אליו אני שואף לחזור כל פעם מחדש, למרות שאני יודע שאף פעם הוא לא יחזור. הרגע הזה כאן חושף אולם עגול עליו משקיפים האורחים היוצאים או נכנסים לחדרים, בדרכם למעלית. לכאורה פונקציה סתמית וחסרת חשיבות, אלא שכאן האדריכלים חשבו אחרת והפכו אותה לאירוע מיוחד של קשר עין מרהיב בין אורח ואורח ובין אורח והמלון והנוף הרחוק. מזכיר גם את מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק. לבן, נקי, מעוגל ובאשקלון.

מלון בצורת כיפות באשקלון הוא אטרקציה בפני עצמה ובפעם הראשונה שבקרתי בו במקרה עם שאול היתה חוויה מיוחדת. מאז הספקתי לחזור אליו כמה פעמים ולהתרשם ממבנה פנטסטי שקשה לצפות למצוא כמוהו באשקלון. זה לא שהעיר הזו יבשושית בהיבט האדריכלי כי אפשר למצוא בה יצירות מעולות של אדריכלים כמו נחום זולוטוב, דב כרמי, לופנפלד-גמרמן, נדלר-נדלר-ביקסון, אברהם יסקי ושמעון פובזנר ועוד ועוד. כדי להבין איך הגיעו לצורה הזו, הלכתי לדבר עם האדריכל אמנון רכטר שהשתתף בתכנון המלון יחד עם אביו האדריכל יעקב רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

13340111_1297573636938882_4665192287319613142_o

מלון באשקלון

.

DSC00278

אדריכל אמנון רכטר במשרדו מרכיב את מודל מגדל בית המשפט שתכנן

.

DSC00917

התמונה הראשונה בספר "יעקב רכטר – אדריכל" (2003) מציגה את יעקב רכטר במלון הולידי אין, בעת סיור שערך המשרד במלון בתקופת ההרצה (צילום: מאיה קלר, 1999)

.

DSC00299

1995: דגם (צילום: רן ארדה, באדיבות רכטר אדריכלים)

.

DSC00310

1995: דגם (צילום: רן ארדה, באדיבות רכטר אדריכלים)

.

DSC00304

1995: דגם (צילום: רן ארדה, באדיבות רכטר אדריכלים)

.

D1029-135

2008: מבט מן האוויר (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

(1) ביקור

הולידי אין הוא מלון מיוחד בנוף הבנייה בכלל והמלונאות בפרט. מלונות הם לרוב מבנים תיבתיים, לפעמים שולחים זרוע לפה או לשם, לפעמים קצת מדורגים אבל בטח לא משחקים עם צורות. הולידי אין מתבסס על צורות מעוגלות שמופיעות בתכנית ובחזית. בהתחלה חשבתי שצורתו ניתנה לו בעקבות מבנה הקבר העתיק הסמוך לו. את מבנה הקבר מחפה כיפה שנצבעה בלבן ודומה מאד למלון. אמנון רכטר טוען שהמבנה לא היווה השראה. הראיתי לו שגם במלון הילטון תל אביב מצאתי השראה ממבנה הקבר על עיצוב הבניין, אך הוא דחה את הרעיון וטען שיש פה רעיון פונקציונאלי לחלוטין. אכן, כשחוזרים ובוחנים את העבודות של יעקב רכטר, אפשר לראות שאם הוא לא עשה תיבה הוא שיחק עם צורות והשיא הגיע בכיכר אתרים.

אגפי החדרים הפתוחים הם מיוחדים, היות וכל המסדרונות פתוחים אל החוץ. כשאתה פותח את הדלת בחדר ומצד שני את החלון אז יש רוח חזקה והכל עף. הדלתות הזולות גם מחדירות רעשים מן החוץ (והקהל כאן קצת רועש) וגם מחדירות רוח או יונקות אוויר ונוצר משטר רוחות מופרע ובעייתי. אך חוץ מהם, המלון הזה מייצג את שקיעת שיתוף הפעולה הפורה שליווה בעבר את ענף המלונאות ובמסגרתו שותפו אמנים רבים בתהליך עיצוב המלון. היו אלה שיתופי פעולה שאדריכל כמו יעקב רכטר היה מוצלח בהם במיוחד, אך כאן המלון ריק מעיצוב או מחשבה איכותית על כיצד צריך להראות חדר במלון באשקלון, לובי או חדר אוכל.

המלון זול יחסית וכך גם רמת התחזוקה. המלון נותר כמו שהיה ביום חנוכתו ונראה שחוץ מלתקן טלאי פה וטלאי שם, אף אחד לא דואג לעיצוב הכולל. חולשה משמעותית מודגשת במרכיב לכאורה משני אך במצב הכולל הוא בולט היטב מכל כיוון, בחוץ ובפנים – מגדל המדרגות והמעליות שבמרכז אגף החדרים שפונה לכניסה למלון. במקור כפי שרואים בדגם של המלון, החלק הזה תוכנן באופן הרבה יותר מינורי מהתוצאה הסופית. במהלך הבנייה הוא הורחב ונפערו בו פתחי חלונות לממ"דים, נוספו אנטנות בחלקו העליון והוא נראה כיום כמו אחורי הקלעים שנחשפו בטעות לקהל. אם נשים בצד את כל המגרעות האלה, מי שבוחר את המלונות בהם הוא מתארח על בסיס אדריכלי אז זה מלון שבהחלט יכנס לרשימה ברמה הארצית, וגם אם לא מתארחים בו – אפשר פשוט להיכנס, לראות ולהתרשם.

המיקום של המלון מעולה: בראש מצוק המשקיף על החוף, דקות הליכה מחוף הרחצה כשטיילת מטופחת מקשרת בין המלון לחוף. אשקלון אמנם מוזנחת אבל יש בה עבודות אדריכלות מעולות ומיוחדות ששווה להתעכב עליהן וכאן התעכבתי על כמה מהן כמו שני המתחמים שתכנן האדריכל נחום זולוטוב – שיכוני זולוטוב והבניין הראשון בארץ עם מרפסות קופצות וגם קולנוע רחל בתכנון שולמית ומיכאל נדלר. יש עוד הרבה ועליהם אכתוב בהמשך.

הרכטרים התחילו את התכנון של הולידי אין אשקלון ב-1994 ויחסית מהר, כבר ב-1999 נחנך הבניין כשהוא כולל 217 חדרים ברמות שונות. מאז פתיחתו, משתייך המלון לרשת  בתי המלון הולידי אין שהוקמה בממפיס, ארה"ב ב-1952 וכיום מונה 3,463 מלונות. בישראל זה המלון היחיד הנושא את שמה של הרשת, אם כי בחיפה יש סניף נוסף של מותג אחר של הרשת וכן ישנם ששה בתי מלון של המותג קראון פלזה השייך גם הוא לקבוצת הולידי אין. הכולל  הסתובבתי כאן שלוש פעמים במהלך עשר השנים האחרונות והתמונות מורכבות מאותם ביקורים.

זהו אקורד הסיום של יעקב רכטר, חתן פרס ישראל לאדריכלות ומבכירי האדריכלים בארץ. רכטר תכנן בתחום המלונאי בתקופה המתפרסת על פני חמישה עשורים כמה מבתי המלון הגדולים והחשובים בארץ. בין השאר תכנן את בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב (כיום מלון אלמא), בתל אביב את מלון הילטון, שרתון, קרלטון, לרום (כיום דן פנורמה), ובירושלים את מלון הילטון (כיום קראון פלזה), לרום (כיום ענבל) והמלך שלמה ובז'נבה את מלון נוגה הילטון. לאמנון רכטר הרזומה בתחום המלונאי כולל נוסף על מלון הולידי אין, גם את מלון אלמא בזכרון יעקב (חידוש והרחבת בית הבראה מבטחים בשיתוף רני זיס).

DSC00270

אדריכל אמנון רכטר מסביר כיצד נוצרה צורת הכיפות

(2) אמנון רכטר על הבניין

היזם: "משפחת עזרן היו היזמים של המלון, משפחה חרדית מבני ברק ללא ניסיון קודם במלונאות אבל עם המון רצון טוב וגישה מאד חיובית לפיתוח מלונאות באשקלון. הם היו קליינטים טובים. לקראת סיום הבנייה הם חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם רשת הולידי אין שמנהלת אותו עד היום.

הרעיון התכנוני: "בשיחות שניהלנו אבא ואני, אמרתי לו שזה לא כמו המקרה של הילטון תל אביב שבו הוא תכנן גוף אחד מאד מסיבי ומונומנטלי אלא שצריך לעשות ניסיון לפרשנות אחרת לסוגיה שעוסקת בשאלה מהו מלון וכיצד מתמודדים עם בניין דומיננטי על מצוק בקרבת חוף הים. לנסות לפרק את המלון לפונקציות השונות שמרכיבות אותו ולעשות קומפוזיציה חופשית של אותם אלמנטים וכך גם להקטין את המסה שלו על המצוק. בשלב השני הגענו לרעיון של הציר המרכזי, ציר ראשי שהתייחסתי אליו כמו רחוב עירוני. אם מפרקים את מבנה המלון לפונקציות שונות, כמו פנינים בשרשרת, מוצאים שיש ציר מרכזי שמחבר בין כולן, כמו רחוב עם בניינים מצידיו, מלון כעיר בזעיר אנפין.

מלון על שפת הים: "חשבתי שאם המלון ממוקם ליד הים אז אפשר להיות מושפעים מאדריכלות מרינית, וללמוד מבנים של ספינות וסירות. כך נוצר הציר שהוא כמו רחוב מצד אחד, אבל גם כמו גוף של אוניה. הוא מתחיל בנקודה הרחבה ביותר בכניסה למלון, כשברחבת הכניסה הוא מופיע כשפיץ רחב שנשען על עמודים דקיקים ואלכסוניים המדגישים את נקודת הכניסה לבניין. הוא הולך ונעשה צר יותר ויותר מאזור שולחן הקבלה וממשיך עד הקצה השני של המלון. שם הוא מסתיים במעבר שהולך ונעשה צר עוד יותר, עד שהוא מגיע למקום ברוחב של 80 ס"מ כך שרק אדם אחד יכול לעבור שם. כאן האורח עובר את חווית המפגש בינו ובין הים והאופק, יש דלת זכוכית צרה בקצה ודרכה אפשר לצאת מהמלון החוצה. לאורך הציר פזורות הפונקציות השונות של המלון כמו דלפק הקבלה והמשרדים, הלובי, היציאה לבריכה והמדשאה החיצונית, חדר האוכל ואולם האירועים, המועדון ואגפי חדרי האירוח. בין חלק מהפונקציות השונות לאורך הציר יש מרווחים שיוצרים הפסקה, ודרכם ניתן להשקיף ולצאת אל הגינות המלוות את הבניין לכל אורכו.

כיפות (אגפי החדרים): "המבנה המסורתי של מלונות מתבסס על מסדרון ארוך שמשני צידיו שורת חדרים. אבל אם יוצרים צורת עיגול וחותכים אותה לחצי, אפשר לקבל חדר בעומק של כ-8 מטרים שזה הסטנדרט לחדר, עם חזית קצרה למסדרון וחזית רחבה במיוחד לכיוון הים, כשהחדר עצמו הוא עם פרספקטיבה לכיוון הנוף כי החיתוך שלו בתוך תכנית העיגול מאפשרת את הפתיחה הזו שהיא כמו מניפה או צורה רדיאלית. בנוסף, מקבלים מסדרון קצר יותר. גם בחתך הבניין המעוגל יש יתרונות ברורים, כי בפריסת הקומות לגובה הבניין, המסדרון זז בכל קומה קצת פנימה לכיוון גרעין המבנה וככל שהקומה גבוהה יותר, המרפסות בחדרים עמוקות יותר, ובקומה העליונה קבלנו סוויטות שכוללות חדרים דו-קומתיים ומאד מיוחדים. כך נוצרו אגפי חדרים מאד פונקציונאליים ומאד יעילים לבית מלון.

שינויים: "בגלל רשות העתיקות ובעיקר בגלל אתרא קדישא, בשלב מאוחר של התכנון הוחלט להרים את הבניין כולו בחמישה מטרים ובנינו קונסטרוקציה של רפסודה, גריד של קורות בטון ועליו בנינו את כל המלון. השינוי ייקר את עלויות הבנייה ובגלל זה נוצרו כל מיני שינויים בתכנית המקורית וגם רמת הגמרים והפרטים שרצינו לא בוצעו על פי התכנית המקורית. עשו רידודים, אבל עדיין התוצאה משביעת רצון ואני גאה בו. במקור תכננו גם אגף לסוויטות ובגלל התייקרות העלויות האגף הזה לא נבנה ונותר שטח פתוח ולא מנוצל. לעומת המלונאות הגנרית שאתה קם בבוקר ולא יודע איפה קמת, המלון הזה נותן חוויה מאד מקורית וגם מקומית, זה המלון היחיד שנראה כך.

רכטר-רכטר: "הפעם היחידה שעשינו חלוקת עבודה בינינו היתה בתכנון של הולידי אין. תכננו את הבניין כך שכל אחד תכנן בו חלק אחר. אבא עבד על אגפי החדרים בשתי הכיפות ואני את כל השאר. כשגמרו את הבניין ב-1999 אבא היה עם מקל וזה כבר היה הסוף. זו היתה העבודה האחרונה שלו. כשהתקיים טקס החנוכה, השתתף באירוע גם הנציג הבכיר שהגיע מרשת הולידי אין הבינלאומית. המנכ"ל היה בהלם מהבניין החדש, ניגש אלי ואמר לי שלדעתו זה מלון הולידי אין הכי יפה שהוא ראה. כבר חשבתי לעצמי שהנה אני הולך לטוס לזמביה ולאיים הקנריים ולתכנן עוד בתי מלון. אבל זה לא עובד ככה, ועד היום הוא לא התקשר…".

.

HPIM2646

בית המלון וקבר שיח' עוואד

.

HPIM2636

הקבר עם הכיפה הלבנה המזכירה את מבנה המלון

.

HPIM2638

מצבת הקבר

.

IMG_3434

מבט משטח עליו תוכנן אגף הסוויטות שלא נבנה

.

IMG_4191

כיפה

.

IMG_4167

עמוד עם שלט כמו בתחנת דלק – אחד מסמלי ההיכר של הרשת מאז היווסדה

.

HPIM2635

רחבת הכניסה למלון חושפת מגדל בו נפערו פתחי ממ"דים ונתלו אנטנות

.

IMG_4162

ברחבת הכניסה הקצה של האוניה. אגף ההסעדה שמשמאל היה אמור להיות מחופה בפח כסוף ולא בורוד

.

IMG_4160

שבעה עמודים אלכסוניים תומכים בקצה המקבל את הבאים

.

IMG_0599

את המלון חוצה שדרה ארוכה המקשרת לכל האגפים ונתמכת בעמודים אלכסוניים כמו בקצה

.

IMG_4174

אין צורך בתאורה מלאכותית רוב שעות היום והשנה

.

IMG_4255

השדרה משקיפה על אגפי המלון באמצעות מסכי זכוכית לכל הגובה

.

IMG_4249

הריצוף מזכיר שדרה עירונית. משמאל המעליות המקשרות לחדרי האירוח

.

IMG_0590

מבט מהשדרה על אחד מאגפי החדרים

.

IMG_3517

חדר האוכל המשקיף על הבריכה והים מתאפיין בגווני לבן כמו כל המלון. על עיצוב הפנים של המלון הופקדה מעצבת הפנים נעמי פארן

.

IMG_4232

קצה האוניה חוצה את אחד מאגפי החדרים

.

IMG_4251

וממשיך ומסתיים בפתח צר ומואר היטב

.

HPIM2614

דלת זכוכית צרה שמפגישה את האורח לבד ובשקט עם נוף הים

.

HPIM2621

ומעל בולט השפיץ

.

IMG_0592

אגף חדר האוכל (בקומת הקרקע) ואולם האירועים (בקומה העליונה) במבט מבריכת השחייה

.

IMG_0593

מבט מהבריכה

.

IMG_4203

מבט מהמדשאה הגדולה שמקיפה את המלון כשמשמאל השפיץ של "האוניה"

.

IMG_4198

השפיץ ומתחתיו הפתח הצר ברוחב 80 ס"מ

.

IMG_4206

שפיץ

.

IMG_4189

מבט על מרכז אחד מאגפי החדרים

.

IMG_4257

הקצה העליון של האגף: בקומה העליונה ישנן סוויטות דו-קומתיות

.

IMG_4260

באגף החדרים 01

.

IMG_4263

באגף החדרים 02

.

HPIM2627

באגף החדרים 03

.

HPIM2618

באגף החדרים 04

.

IMG_3519

באגף החדרים 05

.

IMG_0577

באגף החדרים 06

.

IMG_0610

באגף החדרים 07: בלילה הוסיפו אור ירוק

.

IMG_0562

באגף החדרים 08

.

IMG_4188

מבט מהמסדרון הפתוח על הציר המרכזי החוצה את המלון

.

IMG_4187

יושבים למטה באגף החדרים

.

IMG_3435

מבט מהמסדרון גם אל הנוף הרחוק של אשקלון והנוף הקרוב שכולל את אגף המשרדים, אולם האירועים ומשמאל השטח הריק והלא מנוצל עליו תכננו האדריכלים אגף סוויטות

.

IMG_4175

חלון רחב מחבר בין שני אגפי החדרים וסמוך למעליות

.

HPIM2629

מבט מחלון רחב הסמוך למעליות

.

IMG_4184

חדר

.

IMG_0568

תכנית

.

IMG_0573

נוף מהחדר

 

IMG_0564

נוף מהחדר: הטיילת שלמרגלות המלון

.

IMG_4180

בטיילת

.

IMG_0563

נוף מהחדר: צפונית לשטח המלון עדיין לא פיתחו כלום

.

IMG_4182

בים

18 בתי מלון והארחה נוספים שכתבתי עליהם:

.

הילטון תל אביב (רכטר-זרחי-פרי)

דן אילת (אלברט סגל, גרטנר-גיבור-קומט)

מלון אלמה (יעקב רכטר, רני זיס ואמנון רכטר)

מלון ענבל (יעקב רכטר)

חוות הברון (יהודה פייגין)

מצודת דוד (משה ספדיה)

בית הבראה כנרות / המלך שלמה טבריה (אריה ואלדר שרון)

בית הבראה ארזה (יוסף ברלין)

בית הבראה ביתן אהרן (רודולף טרוסטלר)

אכסניית שלומי (גוגנהיים-בלוך)

אכסניית בית שאן (רכס-אשכול)

אכסניית כרי דשא (אבישי טאוב)

טלטש (ליאופולד קרקואר)

גולדן קראון נצרת (יהודה יואל ודובי פייגין)

דן כרמל (שמואל וארי רוזוב)

מלון בראשית, מצפה רמון (יהודה יואל ודובי פייגין)

נהר הירדן / לאונרדו קלאב טבריה (יהודה פייגין)

עץ הזית ירושלים (גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 04/06/2016 at 21:13

    התמונה האחרונה זאת, כמובן, אסדת קידוח מול אשקלון. בשעות מוקדמות של הבוקר, עד 9 בערך, יש שועלים שמגיעים למלון משטחי החולות במצפון לו.

  • שלגיה  On 04/06/2016 at 22:53

    ההשראה הייתה הכור האטומי כמובן והעיגולים של התחנת דלק שמול דן פנורמה. לא התעלפתי מהמבנה הזה. לא מעניין. מתאים לכפר נופש ,הייתי מעבירה אותו למצפה רמון. כמו שהזיזו את הבניינים בשרונה. לא מתאים לקו ראשון לים. היו צריכים לשים שם בניין כמו מלון העונות בנתניה או הילטון ת"א ולהשקיע בעיצוב פנים וחומרי גמר ברמה גבוהה. ואז השאלה מי יבוא לאשקלון ומה יש לעשות שם? זה לפני אשדוד או אחרי? נראה לי אף פעם לא הייתי שם.
    אגב אלמא, זה מלון שלא החליט מה הוא רוצה להיות. הוא לא פשוט ולא מפואר .עירוב של מין שבאינו מינו. אין לו קו ולא יד מכוונת. הוא חדש ולא ברור מה רצו שם. אולי הבעלים התערבו למתכננים ולמתכננים אין אופי או שאין למתכננים טעם.

    • מיכאל יעקובסון  On 04/06/2016 at 22:58

      מי שבא למלון הזה מגיע בשביל הים שנמצא למרגלותיו ולא כדי לבלות בעיר. אני לא חושב שאשקלון מציעה משהו מושך. אפילו הגן הלאומי שיש בה משעמם.

  • amirtlv  On 05/06/2016 at 11:34

    לא בכדי המנהל הבכיר לא התקשר אליו שוב.

  • שלגיה  On 05/06/2016 at 20:58

    מתי אתה כותב על מלון המלך דוד?

  • יוסי  On 12/09/2016 at 6:59

    בבקשה תכתוב על מלון ״גלילי חוויה טבריה״:
    פחד אלוהים מה שקורה שם. מלון גרוע מכל הבחינות, בעיקר ברמה ובאסתטיקה של האוכל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: