סיבוב בחדר אוכל בקיבוץ גלגל, בעין סוכות ובתערוכה במוזיאון

הנוף הפורח של קיבוץ גלגל עומד בניגוד לנוף המדברי והצחיח של בקעת הירדן. בתחילת שנות ה-70 קמה לתחייה קצרה התנועה הקיבוצית, והמשיכה בדרך בה עצרה עם קום המדינה. התנועה חזרה ויצרה קיבוצים חדשים, שקמו בשטחים פנויים כמו הערבה, או כבושים כמו יהודה, שומרון והגולן. כבר ב-1974 הכריזה התנועה כי לא פחות מ-20 קיבוצים יוקמו תוך שלוש שנים ורובם בשטחים. זאב צור, מבכירי התק"מ, ציין שבועות ספורים לאחר הקמת קיבוץ גלגל בבקעת הירדן, כי "הקיבוץ המאוחד רואה זהות בין גבולות התיישבותיים, מדיניים וביטחוניים והוא יפעל לחיזוק מגמה זו".

הדילמה הפוליטית כנראה לא העסיקה את התנועה או החברים עד עלייתו של בגין לשלטון ותחילת הדיבורים על נסיגה. ביקור קצר בקיבוץ גלגל חושף נוה מדבר מטופח ויפיפה, מוקף גדר עם שער חשמלי ושומר, ובמרכז חדר אוכל בתכנון האדריכלית ארנונה אקסלרוד. אני חוזר עכשיו משם, ברחתי מ-41 מעלות.

על סיבוב בשלוש תחנות לאורך כביש 90 ברשימה זו.

.

13198593_1286189194743993_5330978811509407952_o

יושב שומר ובפיו חליל

.

הבקעה

מפת התמצאות

.

NLI-Article_001

1973: ידיעה בעיתון "דבר" על אזרוח היישוב והסבתו מהיאחזות נח"ל-גלגל לקיבוץ גלגל. יצחק בן-אהרון הפתיע והשתתף בטקס (הספרייה הלאומית)

.

scan_2016_05_16_07_55_25_300_002

ארוחת ערב בחדר האוכל הישן שכיום משמש כל-בו (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_53_24_128_002

ארוחת ערב בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון גלגל)

.

חדא_001

צוות המטבח במטבח הישן עסוק בשטיפת כלים ידנית (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_53_24_128_001 - Copy - Copy - Copy

במטבח הישן (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_58_09_533_001 - Copy

נראה לי שהצלם היה דלוק עליה (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_58_09_533_001

במטבח הישן (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_55_25_300_002 - Copy - Copy

1986: לקראת המעבר ניקוי אולם שטיפת הידיים הסמוך למבואת הכניסה לחדר האוכל החדש (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_08_03_01_366_001

1986: כל החברים גויסו לניקיון חדר האוכל החדש לקראת המעבר (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_58_09_533_002

1986: העברת ציוד המטבח וההגשה מחדר האוכל הישן אל החדש (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_59_28_071_001

עוברים (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_08_03_01_366_001 - Copy

1986: ניקוי חדר האוכל לקראת המעבר (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_53_24_128_001 - Copy

1986: חדר האוכל החדש ערוך לארוחה הראשונה. מימין עבודה שרקמו חברי גלגל לכבוד חג העשור (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_08_03_46_693_001

1986: ערוך לארוחה הראשונה (מקור: ארכיון גלגל)

.

חדא_001 - Copy

1986: ארוחה ראשונה (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_55_25_300_001 - Copy - Copy

הגשה עצמית (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_55_25_300_001 - Copy

סועדים (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_08_01_48_865_001

פסח ראשון בחד"א החדש. הילדים עומדים על הכיסאות לשיר את ארבע הקושיות (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_53_24_128_002 - Copy - Copy

במטבח (מקור: ארכיון גלגל)

.

scan_2016_05_16_07_53_24_128_002 - Copy

במטבח (מקור: ארכיון גלגל)

.

.

(1) גלגל

בוקר והקיבוץ ריק. פועלים בדואים חוצים ברכבי עבודה מכאן לשם ובעיקר לבריכה, שם מתפעלים אותה, כי הגיע הרגע לפתוח את עונת הרחצה. היא עדיין ריקה אבל מזרימים כבר מים ובודקים שהכל תקין, אחרי שהיתה ריקה ולא פעלה במשך יותר מחצי שנה. המדשאה המרכזית שבלב של הקיבוץ היא מהמטופחות והגדולות שנתקלתי בקיבוצים ואני משער שהיא גם מקור לגאווה לחברים. ממש נוה מדבר.

חדר האוכל ריק. האולם עצמו נעול מאחורי סורגים, אבל אפשר להציץ ולראות שחלק מהאולם ריק ובחלק אחר מאורגנים השולחנות עם כיסאות, ואפילו חלק מהשולחנות ערוכים לסעודה: מפה סגולה, לצד כל מושב מונחת מפית ועליה מזלג סכין וכוס שתייה.

המטבח הענק נעול וסגור ואפילו להציץ אליו אי אפשר. אם רוצים לראות משהו שווה אז כדאי ללכת לקצה המדשאה ולטפס על התלולית שבדופן המזרחית של הקיבוץ, ממש ליד מגדל השמירה הישן. "גבעת הקשת" קוראים לה כאן, אולי בגלל יחידת הקשתיות (סוג של תצפיתניות) שאיישו צריף קטן שעומד נטוש ליד. יש כאן שרידים להיאחזות נח"ל-גלגל שהוקמה ב-1969 והתפרקה ב-1973 כשהמקום החליף ידיים, אוזרח והפך לקיבוץ. בראש התלולית מגדל שמירה ותעלות קשר חפורות. התלולית עצמה נראית מלאכותית ונועדה להגן על הקיבוץ בין השאר מפני עיניים פולשות ממזרח (שכנים קרובים או רחוקים). למרות שהתעלות נחפרו לפני כמעט חמישים שנה, הן עדיין נראות כמו חדשות. לוחות הפח הגלי לא התבלו, והם ניצבים בדפנות התעלות ושומרות שהאדמה לא תגלוש ותקבור אותן.

.

שלוש ארוחות ביום הגישו כאן פעם. ב-2004 הפסיק חדר האוכל לפעול במתכונתו המלאה ומאותה עת לקוחותיו היו בעיקר הילדים שבאו לאכול ארוחת צהריים אחרי בית הספר או הגן וגם תיירים שבאו והלכו. אחר כך גם אלה עזבו וחדר האוכל איבד את מעמדו בחיי היומיום של גלגל. כיום רק בימי רביעי בערב נערכת כאן ארוחה שמבשלים החברים בתורנות. ליל הסדר האחרון התקיים ב-2013 (תמונות בהמשך).

זהו חדר האוכל השני של הקיבוץ. עד 1986 שימש את החברים מבנה מתועש, שהוסב לאחר מכן לכל-בו. מבנה חדר האוכל הישן היה אמור לשמש לתקופה קצרה, אך בניית חדר האוכל החדש שציפו לו כבר ב-1973 עם אזרוח היישוב, התעכב במשך שנים ארוכות. לבסוף חדר האוכל החדש נבנה ונחנך כאמור ב-1986.

המעבר והכניסה לחדר האוכל החדש היה אירוע משמעותי בקיבוץ, לא רק מדובר היה במבנה הגדול ביותר שהוקם בתחומי היישוב הקטן, אלא גם במבנה משוכלל שנועד לכנס תחתיו את החברים לפחות שלוש פעמים ביום ודרכו ליצור את האווירה הקיבוצית החברתית. עדות לכך ניתן למצוא בסדרת תמונות שהנציחה את האירוע ומצויה בארכיון גלגל. בתמונות רואים את החברים מפנים את חדר האוכל הישן ומעבירים את הסירים, הצלחות ושאר הציוד לחדר האוכל החדש, לא לפני שכל החברים עמלו על ניקיון הבניין החדש.

האדריכלית ארנונה אקסלרוד שתכננה את חדר האוכל החדש, היתה בשעתו אדריכלית אחראית על כל הקיבוצים באזור. אקסלרוד, ילידת קיבוץ רמת הכובש (1935) תכננה גם את חדרי האוכל במבוא חמה, גרופית (על שניהם כתבתי כאן) וגלעד – שלשתם מתאפיינים בקווים רכים ובשימוש בסוג של טיח חוץ גס שלוכד את החול והאבק המתעופף ברוח ומשתלב בצבע המקומי. אלה גם חדרי אוכל עם אופי מבצרי, זאת הודות לקומה העליונה הדומיננטית עם פתחי חלונות מרווחים באולם האכילה לעומת החזיתות האטומות יחסית בכל שאר חלקי הבניין, ובעיקר הודות לגושניות האקספרסיבית שבולטת בחדר האוכל שתכננה בקיבוץ כפר גלעדי (עליו כתבתי כאן). זו היתה אחת העבודות האחרונות שתכננה אקסלרוד בקיבוצים. שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1989, הוחלט להפריט את המחלקה הטכנית ורבים מהאדריכלים בחרו לפרוש ולא להצטרף למשרד א"ב תכנון (כיום א"ב מתכננים). אקסלרוד פנתה לדרך עצמאית ולבסוף פרשה סופית מהמקצוע.

בנייה בשטחים: אקסלרוד כאמור הופקדה כאדריכלית אחראית על הקיבוצים באזור – גלגל, נערן, מצפה שלם, אלמוג וקלי"ה. היום קשה להבין כיצד תנועה שמצטיירת כתנועה שמאלנית בונה ומיישבת מעבר לקו הירוק. שאלתי את אקסלרוד אם לא היתה לה בזמנו בעיה עם זה. "לא… מה פתאום…" היא צוחקת, "אז זה היה מאד רצוי. התנועה הקיבוצית ומפלגת העבודה היו בהחלט בעד היישובים האלה, זו היתה המדיניות ואני לא זוכרת שדברו נגד. מפלגת העבודה היא ששלחה את האנשים ליישובים וכל הדברים נעשו עם כל האישורים. התנועה הקיבוצית עברה מאז תהליכים ותנועת העבודה היא כבר בכלל משהו אחר לגמרי. אני לא נגד אלא בהחלט בעד היישובים האלה. לדעתי ההתייחסות של האירופאים והעולם לישראל ולהתנחלויות מושפע מהמוסלמים שנמצאים אצלם. נראה אותם מתמודדים עם המוסלמים. ההתנגדות להתנחלויות זה תירוץ, והם פשוט לא רוצים את מדינת ישראל".

בעקבות החזרת השטחים שיזם "הליכוד" ב-1978, דנו בתנועה הקיבוצית על מעמדם של הקיבוצים השוכנים בשטחים. במאמר שפורסם באותה שנה בעיתון "דבר", הובאו דברים מישיבת מפלגת העבודה. בין השאר מצוטטים דבריו של חבר גלגל החושפים את הלך הרוח: "אנו משוכנעים שישיבתנו בבקעה אינה מכשול לשלום אלא תנאי לשלום יציב ובר קיימא. כשהקמנו את הישוב שלנו ידענו שאנו חוסמים לא את הדרך לשלום אלא את הדרך של התותחים הירדניים ללב מדינת ישראל". בהמשך דבריו הוסיף החבר כי "הקיבוץ המאוחד הלך לאזורי ספר ומדבר, ללא נישול וללא ניצול".

.

DSC07879

שער צהוב ושלט

.

DSC07841

ישר לחדר אוכל

.

DSC07806

המדשאה המרכזית

.

DSC07797

המדשאה הגדולה והמטופחת הטובלת בעצים וצמחיה עשירה עומדת בניגוד לאופי המדברי של האזור

.

SAM_1389

סמוך למדשאה ניצב חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון גלגל)

.

DSC07847

בקצה המדשאה משמאל מציץ בניין חדר האוכל

.

DSC07844

כזה פארק היה נחשב לפארק שכונתי גדול, וכאן יש לא יותר מ-42 משפחות

.

DSC07848

חדר האוכל

.

DSC07858

אגף חדר האוכל מוסתר מאחורי עצים מימין ואגף המטבח שמשאל חשוף

.

DSC07792

החזית הצפונית של חדר האוכל משקיפה על המדשאה והיא היחידה מבין חזיתות הבניין שכוללת פתחי חלונות רחבים יחסית

.

DSC07800

הכניסה הראשית היא מאולם מבואה במפגש החזיתות הצפונית והמזרחית

.

DSC07803

מבט מלמטה על הגג הבולט מקו החזית ומצל על פתחי החלונות

.

DSC07804

חזית צפונית עם פתחי חלונות רחבים

.

DSC07827

רחבה מרוצפת וגדולה מקשרת/מנתקת את הבניין עם המדשאה

 

.

DSC07805

הרחבה והמדשאה במבט מהכניסה לחדר האוכל

.

DSC07830

תולעת

.

DSC07834

לאגף המטבח (חזית מזרחית) פתחי חלונות צרים במיוחד

.

DSC07836

בחלקו האחורי של אגף המטבח, בחזית הדרומית, רחבת תפעול

.

DSC07777

רחבת התפעול

.

DSC07791

קטע מחזית מערבית

.

DSC07778

כניסה נוספת לחדר האוכל יש מהחזית המערבית

.

DSC07781

הכניסה, משמאל פתח חלון צר במיוחד

.

DSC07790

הצצה

.

DSC07780

טיח חוץ

.

DSC07825

חזרה למבואת הכניסה הראשית

.

DSC07819

אולם המבואה פונה לרחבה המרוצפת שבחזית הבניין המזרחית

.

DSC07818

על קירות המבואה תמונות החברים

.

DSC07824

חברים

.

DSC07808

גלגולו של מקום

.

DSC07807

קייטרינג גלגל

.

DSC07820

מועדון במפלס הקרקע. התקרה מטויחת בטיח גס כמו בחזית הבניין

.

DSC07812

חדר שטיפת ידיים

.

DSC07811

המדרגות המבוילות לקומת אולם האכילה שבמפלס העליון

.

DSC07813

סגור: בקצה המדרגות סורגים נעולים

.

DSC07817

חשוך בחדר האוכל

.

DSC07788

חלק מהשולחנות ערוכים

.

DSC07786

החלונות הצרים הפונים מערבה

.

ליל הסדר 2013 010

2013: ליל סדר (מקור: ארכיון גלגל)

.

ליל הסדר 2013 292

2013: ליל סדר (מקור: ארכיון גלגל)

.

DSC07857

חזרה למדשאה המטופחת

.

DSC07846

בריכת השחייה בקצה השני של המדשאה, רגע לפני שהיא מתמלאת במים

.

DSC07866

על התלולית הקטנה שבחלק המזרחי של היישוב יש נקודת תצפית על הנוף ועל הקיבוץ עצמו וכאן נחשף מראה של עצים לעומת המדבר העוטף

.

DSC07871

עמדת שמירה ישנה

.

DSC07874

שובך

.

DSC07870

תעלות הקשר נותרו שלמות ונקיות

.

DSC07868

התעלות מדופנות בלוחות פח גלי המחוזקים במוטות ברזל פשוטים

.

DSC07869

קצה תעלה הצופה מזרחה על שדות הקיבות והרי ירדן

★★★

(2) עין סוכות

צמוד לגדר הגבול עם ירדן, כמה עשרות קילומטרים צפונית לגלגל ולא רחוק מכביש 90, שוכנת בריכת מים מתוקים גדולה ויפה, חביבה במיוחד על המתנחלים הגרים באזור.

.

DSC07890

על שפת הבריכה

.

DSC07891

בריכה קטנה נוספת

.

DSC07892

נקי

★★★

במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

עצרתי בהמשך של כביש 90 בתחנה שלישית. יש כאן עכשיו תערוכה יפה של נתן טל, אמן חבר קיבוץ שפיים.

.

DSC07904

הכניסה למוזיאון

.

DSC07931

חדר האוסף של המוזיאון

.

DSC07905

תערוכה של האמן נתן טל, חבר קיבוץ שפיים

.

DSC07907

ציור

.

DSC07909

נתן טל שילב אמנות בבית הספר האזורי בשפיים שתכנן האדריכל מנחם באר, שתי התמונות של הבניין שצילם עמרי טלמור מוצגות בתערוכה

.

DSC07908

טל עיטר גם את ספרי השירה של רחל שפירא

.

DSC07910

טל יצר סוכה בהזמנה של תושב בני ברק והיא מוצגת בתערוכה

.

DSC07920

אחד מלוחות הסוכה המוקדש לירושלים ולכותל המערבי

.

DSC07919

קיר סוכה המוקדש לארבעת המינים

.

DSC07921

שלום

תודה ליעל ונטורה ולאדריכלית ארנונה אקסלרוד.

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:

.

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 01/06/2016 at 18:37

    למה אתה חושב שבקיבוצים יש רומנים? כשהייתי באה לבקר את סבתא שלי באפיקים ,זה תמיד היה נראה לי שגם אם מישהי תכנס לחדר אוכל ערומה ,אף אחד לא ישים לב לכך. אלא אם כן היא עירונית או מתנדבת.

  • ברוך  On 01/06/2016 at 23:30

    מיכאל היקר , ההערות הפוליטיות שלך קצת מעצבנות. ההתיישבות בבקעת הירדן הייתה חלק ממה שנקרא בזמנו "תוכנית אלון" . (מי עוד זוכר את יגאל אלון ? ) ביסוד התוכנית הזו עמד העיקרון להגיע לשלום עם שכנינו כאשר אנו מחזיקים בגבולות ברי הגנה . אני חוזר "גבולות ברי הגנה " . עד היום יש הסכמה שאיננו יכולים לעשות שלום בלי שנקבל בהסדר הסופי גבולות ברי הגנה. בלי גבולות ברי הגנה (אני לא יודע מה הניסיון הצבאי שלך ? ), לא תוכל לכתוב את הפוסטים שלך מדירתך החמימה בגוש דן. . תסתכל במראה ותשאל את עצמך האם אתה מוכן לקחת סיכון . אני מציע לך להתרכז בארכיטקטורה ולא בפוליטיקה….

    • מיכאל יעקובסון  On 01/06/2016 at 23:35

      א. ארכיטקטורה מייצגת פוליטיקה.
      ב. הכותרת המשנית של הבלוג כוללת את המילה פוליטיקה.

  • ברוך  On 01/06/2016 at 23:56

    זו לא תשובה . אתה מתחמק מלענות על השאלה המרכזית.

  • Mosheshy  On 02/06/2016 at 7:03

    ברוך.
    ההערות הפוליטיות הן במקום,ומתחברות למה שמיכאל כותב ומעלה.
    די.
    נשבר מהיורים ובוכים המזוייף,ומהשקר של "עד שיהיה שלום בין שכנינו".

    ישראל מעולם לא הושיטה את ידה לשלום. אם כבר,ידה של ישראל הושטה לסיפוח שטחים.עוד ועוד שטחים ,ואכלוסם בישראלים ומתנחלים.

    ציטוט:" זמן לא רב לאחר מכן, באמצע יולי 1967, גיבש יגאל אלון את התוכנית הנושאת את שמו, שנהפכה בסיס למדיניות ממשלות המערך עד למהפך במאי 1977. בהתייחסו לרצועת עזה כתב אלון במסמך שהגיש לממשלה: "רצועת עזה תיועד להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל על תושביה הקבועים. חיבורה הרשמי של הרצועה למדינה ייעשה רק לאחר שפליטי הרצועה ישוקמו מחוצה לה. עד אז יהיה לרצועה מעמד של אזור כיבוש המוחזק על ידי הממשל הצבאי. יעשו הסידורים הדרושים שאונר"א תוסיף לשאת באחריות לפליטים ובמשרדי הממשלה יטפלו באוכלוסייה הקבועה".

    מדיניות הסיפוח וההתנחלויות התחילה עוד בימי מפא"י.
    לכן,הפסק להפחיד,לשקר ולקשקש.

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.922349

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: