הנוף הפורח של קיבוץ גלגל עומד בניגוד לנוף המדברי והצחיח של בקעת הירדן. בתחילת שנות ה-70 קמה לתחייה קצרה התנועה הקיבוצית, והמשיכה בדרך בה עצרה עם קום המדינה. התנועה חזרה ויצרה קיבוצים חדשים, שקמו בשטחים פנויים כמו הערבה, או כבושים כמו יהודה, שומרון והגולן. כבר ב-1974 הכריזה התנועה כי לא פחות מ-20 קיבוצים יוקמו תוך שלוש שנים ורובם בשטחים. זאב צור, מבכירי התק"מ, ציין שבועות ספורים לאחר הקמת קיבוץ גלגל בבקעת הירדן, כי "הקיבוץ המאוחד רואה זהות בין גבולות התיישבותיים, מדיניים וביטחוניים והוא יפעל לחיזוק מגמה זו".
הדילמה הפוליטית כנראה לא העסיקה את התנועה או החברים עד עלייתו של בגין לשלטון ותחילת הדיבורים על נסיגה. ביקור קצר בקיבוץ גלגל חושף נוה מדבר מטופח ויפיפה, מוקף גדר עם שער חשמלי ושומר, ובמרכז חדר אוכל בתכנון האדריכלית נעמי יודקובסקי. אני חוזר עכשיו משם, ברחתי מ-41 מעלות.
על סיבוב בשלוש תחנות לאורך כביש 90 ברשימה זו.
.
.
.

1973: ידיעה בעיתון "דבר" על אזרוח היישוב והסבתו מהיאחזות נח"ל-גלגל לקיבוץ גלגל. יצחק בן-אהרון הפתיע והשתתף בטקס (הספרייה הלאומית)
.

ארוחת ערב בחדר האוכל הישן שכיום משמש כל-בו (מקור: ארכיון גלגל)
.

ארוחת ערב בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון גלגל)
.
.
.

נראה לי שהצלם היה דלוק עליה (מקור: ארכיון גלגל)
.

במטבח הישן (מקור: ארכיון גלגל)
.

1986: לקראת המעבר ניקוי אולם שטיפת הידיים הסמוך למבואת הכניסה לחדר האוכל החדש (מקור: ארכיון גלגל)
.

1986: כל החברים גויסו לניקיון חדר האוכל החדש לקראת המעבר (מקור: ארכיון גלגל)
.
.
.

1986: ניקוי חדר האוכל לקראת המעבר (מקור: ארכיון גלגל)
.

1986: חדר האוכל החדש ערוך לארוחה הראשונה. מימין עבודה שרקמו חברי גלגל לכבוד חג העשור (מקור: ארכיון גלגל)
.

1986: ערוך לארוחה הראשונה (מקור: ארכיון גלגל)
.

1986: ארוחה ראשונה (מקור: ארכיון גלגל)
.
.
.

פסח ראשון בחד"א החדש. הילדים עומדים על הכיסאות לשיר את ארבע הקושיות (מקור: ארכיון גלגל)
.
.
.
.
(1) גלגל
בוקר והקיבוץ ריק. פועלים בדואים חוצים ברכבי עבודה מכאן לשם ובעיקר לבריכה, שם מתפעלים אותה, כי הגיע הרגע לפתוח את עונת הרחצה. היא עדיין ריקה אבל מזרימים כבר מים ובודקים שהכל תקין, אחרי שהיתה ריקה ולא פעלה במשך יותר מחצי שנה. המדשאה המרכזית שבלב של הקיבוץ היא מהמטופחות והגדולות שנתקלתי בקיבוצים ואני משער שהיא גם מקור לגאווה לחברים. ממש נוה מדבר.
חדר האוכל ריק. האולם עצמו נעול מאחורי סורגים, אבל אפשר להציץ ולראות שחלק מהאולם ריק ובחלק אחר מאורגנים השולחנות עם כיסאות, ואפילו חלק מהשולחנות ערוכים לסעודה: מפה סגולה, לצד כל מושב מונחת מפית ועליה מזלג סכין וכוס שתייה.
המטבח הענק נעול וסגור ואפילו להציץ אליו אי אפשר. אם רוצים לראות משהו שווה אז כדאי ללכת לקצה המדשאה ולטפס על התלולית שבדופן המזרחית של הקיבוץ, ממש ליד מגדל השמירה הישן. "גבעת הקשת" קוראים לה כאן, אולי בגלל יחידת הקשתיות (סוג של תצפיתניות) שאיישו צריף קטן שעומד נטוש ליד. יש כאן שרידים להיאחזות נח"ל-גלגל שהוקמה ב-1969 והתפרקה ב-1973 כשהמקום החליף ידיים, אוזרח והפך לקיבוץ. בראש התלולית מגדל שמירה ותעלות קשר חפורות. התלולית עצמה נראית מלאכותית ונועדה להגן על הקיבוץ בין השאר מפני עיניים פולשות ממזרח (שכנים קרובים או רחוקים). למרות שהתעלות נחפרו לפני כמעט חמישים שנה, הן עדיין נראות כמו חדשות. לוחות הפח הגלי לא התבלו, והם ניצבים בדפנות התעלות ושומרות שהאדמה לא תגלוש ותקבור אותן.
.
שלוש ארוחות ביום הגישו כאן פעם. ב-2004 הפסיק חדר האוכל לפעול במתכונתו המלאה ומאותה עת לקוחותיו היו בעיקר הילדים שבאו לאכול ארוחת צהריים אחרי בית הספר או הגן וגם תיירים שבאו והלכו. אחר כך גם אלה עזבו וחדר האוכל איבד את מעמדו בחיי היומיום של גלגל. כיום רק בימי רביעי בערב נערכת כאן ארוחה שמבשלים החברים בתורנות. ליל הסדר האחרון התקיים ב-2013 (תמונות בהמשך).
זהו חדר האוכל השני של הקיבוץ. עד 1986 שימש את החברים מבנה מתועש, שהוסב לאחר מכן לכל-בו. מבנה חדר האוכל הישן היה אמור לשמש לתקופה קצרה, אך בניית חדר האוכל החדש שציפו לו כבר ב-1973 עם אזרוח היישוב, התעכב במשך שנים ארוכות. לבסוף חדר האוכל החדש נבנה ונחנך כאמור ב-1986.
המעבר והכניסה לחדר האוכל החדש היה אירוע משמעותי בקיבוץ, לא רק מדובר היה במבנה הגדול ביותר שהוקם בתחומי היישוב הקטן, אלא גם במבנה משוכלל שנועד לכנס תחתיו את החברים לפחות שלוש פעמים ביום ודרכו ליצור את האווירה הקיבוצית החברתית. עדות לכך ניתן למצוא בסדרת תמונות שהנציחה את האירוע ומצויה בארכיון גלגל. בתמונות רואים את החברים מפנים את חדר האוכל הישן ומעבירים את הסירים, הצלחות ושאר הציוד לחדר האוכל החדש, לא לפני שכל החברים עמלו על ניקיון הבניין החדש.
בנייה בשטחים: האדריכלית נעמי יודקובסקי, חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, כאמור הופקדה כאדריכלית אחראית על הקיבוצים באזור – גלגל, נערן, מצפה שלם, אלמוג וקלי"ה. היום קשה להבין כיצד תנועה שמצטיירת כתנועה שמאלנית בונה ומיישבת מעבר לקו הירוק. שאלתי את האדריכלית ארנונה אקסלרוד שעבדה לצד יודקובסקי במחלקת התכנון של התק"מ אם לא היתה להם בזמנו בעיה עם זה. "לא… מה פתאום…" היא צוחקת, "אז זה היה מאד רצוי. התנועה הקיבוצית ומפלגת העבודה היו בהחלט בעד היישובים האלה, זו היתה המדיניות ואני לא זוכרת שדברו נגד. מפלגת העבודה היא ששלחה את האנשים ליישובים וכל הדברים נעשו עם כל האישורים. התנועה הקיבוצית עברה מאז תהליכים ותנועת העבודה היא כבר בכלל משהו אחר לגמרי. אני לא נגד אלא בהחלט בעד היישובים האלה. לדעתי ההתייחסות של האירופאים והעולם לישראל ולהתנחלויות מושפע מהמוסלמים שנמצאים אצלם. נראה אותם מתמודדים עם המוסלמים. ההתנגדות להתנחלויות זה תירוץ, והם פשוט לא רוצים את מדינת ישראל".
בעקבות החזרת השטחים שיזם "הליכוד" ב-1978, דנו בתנועה הקיבוצית על מעמדם של הקיבוצים השוכנים בשטחים. במאמר שפורסם באותה שנה בעיתון "דבר", הובאו דברים מישיבת מפלגת העבודה. בין השאר מצוטטים דבריו של חבר גלגל החושפים את הלך הרוח: "אנו משוכנעים שישיבתנו בבקעה אינה מכשול לשלום אלא תנאי לשלום יציב ובר קיימא. כשהקמנו את הישוב שלנו ידענו שאנו חוסמים לא את הדרך לשלום אלא את הדרך של התותחים הירדניים ללב מדינת ישראל". בהמשך דבריו הוסיף החבר כי "הקיבוץ המאוחד הלך לאזורי ספר ומדבר, ללא נישול וללא ניצול".
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

החזית הצפונית של חדר האוכל משקיפה על המדשאה והיא היחידה מבין חזיתות הבניין שכוללת פתחי חלונות רחבים יחסית
.
.
.

חזית צפונית עם פתחי חלונות רחבים
.
.
.

תולעת
.
.
.
.

קטע מחזית מערבית
.
.
.
.
.

חזרה למבואת הכניסה הראשית
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

על התלולית הקטנה שבחלק המזרחי של היישוב יש נקודת תצפית על הנוף ועל הקיבוץ עצמו וכאן נחשף מראה של עצים לעומת המדבר העוטף
.
.
.
.
.
★★★
(2) עין סוכות
צמוד לגדר הגבול עם ירדן, כמה עשרות קילומטרים צפונית לגלגל ולא רחוק מכביש 90, שוכנת בריכת מים מתוקים גדולה ויפה, חביבה במיוחד על המתנחלים הגרים באזור.
.
.
.
★★★
במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד
עצרתי בהמשך של כביש 90 בתחנה שלישית. יש כאן עכשיו תערוכה יפה של נתן טל, אמן חבר קיבוץ שפיים.
.
.

חדר האוסף של המוזיאון
.
.
.

נתן טל שילב אמנות בבית הספר האזורי בשפיים שתכנן האדריכל מנחם באר, שתי התמונות של הבניין שצילם עמרי טלמור מוצגות בתערוכה
.
.
.
.
.
★
תודה ליעל ונטורה ולאדריכלית ארנונה אקסלרוד.
★
חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:
.
געש (מנחם באר)
גזית (חיליק ערד)
חוקוק (שלי ניסים)
רביבים (שלי ניסים)
החותרים (שלי ניסים)
רשפים (מנחם באר)
שפיים (עירא אפרתי)
שלוחות (לאון שרמן)
ברקאי (אברהם ארליק)
ניר אליהו (שמשון הלר)
דברת (מרדכי זברודסקי)
משמרות (יעקב מטריקין)
גלעד (ארנונה אקסלרוד)
ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)
כפר המכבי (שלמה גלעד)
בית ניר (שמואל מסטצ'קין)
יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)
עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)
שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)
כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)
עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)
גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)
חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)
מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)
נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)
גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)
גבע (אריה שרון, אמנון לוי)
כרמיה (שמואל מסטצ'קין)
גלגל (נעמי יודקובסקי)
יקום (שמואל מסטצ'קין)
נגבה (שמואל מסטצ'קין)
דורות (מרדכי זברודסקי)
בית גוברין (אמנון לוי)
געתון (מנחם באר)
שניר (מנחם באר)
גת (מנחם באר)
אלונים (שלמה גלעד)
ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)
בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)
צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)
שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)
אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)
הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)
גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)
מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)
אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)
משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)
בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)
מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)
כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)
גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)
עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)
שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)
ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)
הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)
כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)
מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)
משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)
סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)
ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)
גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)
יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)
כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)
יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)
נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)
גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)
עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)
צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)
שובל (שמואל מסטצ'קין)
נצר סרני (שמשון הלר)
כפר בלום (פרדי כהנא)
זיקים (מנחם באר)
כברי (חנן הברון)
מבוא גולן (חנן הברון)
יד חנה (ישראל גודוביץ)
נחשונים (אברהם ארליק)
גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)
מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)
שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)
תל יוסף (לאופולד קרקואר)
כרם שלום (ישראל גודוביץ)
עין גדי (שמואל מסטצ'קין)
חפץ חיים (מיכאל קראוס)
בארות יצחק (לא ידוע)
נען (שלמה גלעד)
בחן (לא ידוע)
גונן (דוד בסט)
גינוסר (חנן הברון)
מזרע (אפשטיין ובניו)
גבעת ברנר (רוברט בנט)
רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)
גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)
★
תגובות
למה אתה חושב שבקיבוצים יש רומנים? כשהייתי באה לבקר את סבתא שלי באפיקים ,זה תמיד היה נראה לי שגם אם מישהי תכנס לחדר אוכל ערומה ,אף אחד לא ישים לב לכך. אלא אם כן היא עירונית או מתנדבת.
בכל מקום יש רומנים, זה טבעי ונחמד.
אתה נשוי?
כן, וגם חצי רומני
ואוהב ערבים
מיכאל היקר , ההערות הפוליטיות שלך קצת מעצבנות. ההתיישבות בבקעת הירדן הייתה חלק ממה שנקרא בזמנו "תוכנית אלון" . (מי עוד זוכר את יגאל אלון ? ) ביסוד התוכנית הזו עמד העיקרון להגיע לשלום עם שכנינו כאשר אנו מחזיקים בגבולות ברי הגנה . אני חוזר "גבולות ברי הגנה " . עד היום יש הסכמה שאיננו יכולים לעשות שלום בלי שנקבל בהסדר הסופי גבולות ברי הגנה. בלי גבולות ברי הגנה (אני לא יודע מה הניסיון הצבאי שלך ? ), לא תוכל לכתוב את הפוסטים שלך מדירתך החמימה בגוש דן. . תסתכל במראה ותשאל את עצמך האם אתה מוכן לקחת סיכון . אני מציע לך להתרכז בארכיטקטורה ולא בפוליטיקה….
א. ארכיטקטורה מייצגת פוליטיקה.
ב. הכותרת המשנית של הבלוג כוללת את המילה פוליטיקה.
זו לא תשובה . אתה מתחמק מלענות על השאלה המרכזית.
ברוך.
ההערות הפוליטיות הן במקום,ומתחברות למה שמיכאל כותב ומעלה.
די.
נשבר מהיורים ובוכים המזוייף,ומהשקר של "עד שיהיה שלום בין שכנינו".
ישראל מעולם לא הושיטה את ידה לשלום. אם כבר,ידה של ישראל הושטה לסיפוח שטחים.עוד ועוד שטחים ,ואכלוסם בישראלים ומתנחלים.
ציטוט:" זמן לא רב לאחר מכן, באמצע יולי 1967, גיבש יגאל אלון את התוכנית הנושאת את שמו, שנהפכה בסיס למדיניות ממשלות המערך עד למהפך במאי 1977. בהתייחסו לרצועת עזה כתב אלון במסמך שהגיש לממשלה: "רצועת עזה תיועד להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל על תושביה הקבועים. חיבורה הרשמי של הרצועה למדינה ייעשה רק לאחר שפליטי הרצועה ישוקמו מחוצה לה. עד אז יהיה לרצועה מעמד של אזור כיבוש המוחזק על ידי הממשל הצבאי. יעשו הסידורים הדרושים שאונר"א תוסיף לשאת באחריות לפליטים ובמשרדי הממשלה יטפלו באוכלוסייה הקבועה".
מדיניות הסיפוח וההתנחלויות התחילה עוד בימי מפא"י.
לכן,הפסק להפחיד,לשקר ולקשקש.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.922349