סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר וב-AA

מאז הושלמה בנייתו ב-1967 מגדל בלפרון (Balfron Tower) הוא מהמבנים הבולטים באזור מזרח לונדון, בעיקר בגלל גובהו (27 קומות) בסביבה בה הבינוי נמוך יחסית, אבל גם בגלל מגדל המדרגות הצמוד לו ומקושר אליו בסדרה של גשרים. השימוש בבטון חשוף והצורניות האקספרסיבית הופכים אותו לאחד מסמלי סגנון הברוטליזם ולסמל לתקופה בה השקיעה הממשל הבריטי בדיור ציבורי. האדריכל ארנו גולדפינגר (1902-1987), יהודי במוצאו, נולד וגדל בהונגריה אבל התמחה בתכנון מגורים בלונדון, אליה היגר בתחילת שנות ה-30. הוא תכנן שורה ארוכה של מבני מגורים, ששיאה הוא מגדל בלפרון במזרח העיר ומגדל טרליק (Trellick Tower) במערב העיר שהושלם ב-1972.

כמו רבים ממבני הברוטליזם, גם מגדל בלפרון נחשב היה למלכודת עכברים דחוסה בעלת תדמית שלילית, קשה ומחוספסת, שלא מתאימה לכל אחד. בשנים האחרונות גברה המודעות לאיכות המבנים והדירות וערכן עלה. רק כעת מוצדקת כרזת הסרט ויש הרואים בבניין מכרה של זהב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12961312_1258335774196002_4735172590741641425_o

כאן לא אפריקה

.

goldfinger-bond

אדריכל ארנו גולדפינגר עם תושבים בחזית בניין דומה אחר שתכנן (מקור: אוסף התצלומים הלאומי)

.

נקודה ישראלית: גולדפינגר שהיה יהודי שמר על קשרים עם אדריכלים ישראלים צעירים, אחד מהם היה האדריכל דן איתן שאף התארח בביתו בלונדון ב-1962. בתו, שהיתה אדריכלית גם היא, בילתה בשנות ה-60 תקופה בישראל והמשיכה את קשריה עם אותם אדריכלים שהכיר אביה.

.

DSC05629

המגדל מהכביש

.

DSC05633

נקודת ציון מושכת עין

.

DSC05638

27 קומות מגורים, 146 דירות

.

DSC05705

הקצה

.

DSC05632

ללא מכוניות

.

גם כאן האדריכל ארנו גולדפינגר, כמו רבים מבני דורו באמצע המאה ה-20, הושפע מפרויקט "יחידת המגורים" (Unité d'Habitatio) שתכנן לה קורבוזיה, ועל היחידה בברלין כתבתי כאן. השימוש בבטון חשוף, הבנייה לגובה, המסדרונות המשותפים והדירות המתפרסות על פני כמה קומות – את כל אלה למד גולדפינגר מלה קורבוזיה ומימש כאן. את הצבעוניות והאומנות ששילב לה קורבוזיה בבנייני הבטון שתכנן, לא השכילו מרבית האדריכלים לקלוט ולהמשיך וגולדפינגר לא שונה מהם. הצבע היחיד ששילב גולדפינגר בוצע באדום והוא מדגיש את מסגרת פתח הכניסה הראשי לבניין.

מגדל בלפרון לא מופיע כבלוק רחב החוסם את הנוף, אלא יותר כגורד שחקים. דגש לכך העניק האדריכל בסקיצות מוקדמות בהן נראה גוש הדירות צר יותר. גולדפינגר ביקש להעניק לציבור שהיה רגיל לגור בדירות צפופות ואפלות, דירות מרווחות יחסית ומוארות היטב, כשנופה של לונדון נפרס למרגלותיהם מכל חלון. הדירות כולן דומות, למעט שתי קבוצות דירות ששטחן גדול במיוחד ושולבו בקומות 2+1 ו-16+15. דירות אלה בולטות בחזית הבניין ומונעות מיצירת חזרתיות חד-גונית לאורך כל החזית. גם את הפרט הזה למד גולדפינגר מלה קורבוזיה, אלא שלה קורבוזיה חגג את שילוב המודלים השונים של הדירות שבא לידי ביטוי בחזית עשירה, מה שאין כאן.

כמו במתחם רובין הוד גרדנס הסמוך שהצגתי כאן לפני כמה ימים, גם במגדל בלפרון הדירות ייחודיות וכל דירה מתפרסת על פני שתי קומות. דירה אחת מטפסת לקומה נוספת עליונה והדירה הצמודה מתפרסת לקומה התחתונה, כתוצאה מכך, מסדרון מקשר לדירות רק כל שלוש קומות. לכן המעלית עוצרת לא בכל קומה אלא רק בכפולות של 3. בשונה מהמקרה של רובין הוד גרדנס הבניין הזה, כמו רבים מהבניינים שתכנן גולדפינגר, הוכרז לשימור.

אין כאן רק מגורים, כנהוג, אלא משולבים  גם חדרים משותפים שנועדו לתת מענה חברתי לכל הדיירים. יש גן ילדים וכמה חנויות (בבניין קטן וצמוד), יש חדר כביסה לנשים, חדרי חוגים למבוגרים וגם חדר מוסיקה לצעירים.

כדי ללמוד את יתרונות וחסרונות הפרויקט, עבר גולדפינגר לאחר השלמת הבנייה להתגורר באחת הדירות למשך כמה חודשים. את תוצאות הלימוד אפשר למצוא במגדל טרליק (Trellick Tower) שבתכנונו היה עסוק באותה עת. בהמשך, תכנן גולדפינגר בניינים נוספים בסביבת המגדל עם אופי דומה, כשהאחרון שבהם הוא Glenkerry House, המתנשא לגובה 14 קומות ואוכלס בשיטת קואופרטיב בשנת 1979.

עד היום נותרו הדירות במגדל בלפרון ציבוריות. רשות הדיור הציבורי בנתה ואכלסה את הבניין ודאגה לו מאז. אלא שבשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ברשות הכוונה למכור את הדירות, ולהסיר מהעירייה את האחריות לבניין שעלות החזקתו מכבידה. כמובן שהדיירים מתנגדים למהלך שצפוי לפגוע ברקמה החברתית המתנהלת בו. הדיירים מודעים לפרסומו של הבניין וחוששים כי רוכשי הדירות יותירו את נכסיהם ריקים, או ישכירו אותם במחיר גבוה שלא יאפשר לבני המעמד הבינוני לגור כאן. לכן הם דורשים כי לפחות חמישים אחוז מהדירות יוותרו בידי הציבור ולא ימכרו. חוץ מזה הבניין מתוחזק היטב, אמנם המרצפות בכל קומה מורכבות מאוסף לא אחיד, איך עדיין שמרו על הפרטים המקוריים ככל הניתן ולא ביצעו ונדליזם או שינויים משמעותיים.

. . .

הסרט "גולדפינגר" השלישי בסדרת סרטי ג'יימס בונד, יצא בשנה בה החלה בניית המגדל. איאן פלמינג שהמציא את בונד, קרא לדמות הרע בספר שיצא כבר ב-1959 על שמו של שכנו, האדריכל ארנו גולדפינגר. ישנן כמה גרסאות לסיבה שבגללה בחר פלמינג להסתבך בריב שכנים. גרסה אחת טוענת כי פלמינג הביע כך את דעתו על בניין שתכנן גולדפינגר בסמוך לביתו בהמפסטד, בית שפלמינג לא חיבב בלשון המעטה. כיום מאכלס הבניין, שהוכרז לשימור, את הקרן הלאומית לשימור אתרים היסטוריים בבריטניה. גרסה אחרת טוענת שפלמינג היה עד לוויכוח שהתנהל בין גולדפינגר וקרוב משפחה במגרש הגולף, וכך קיבל את ההשראה לדמות (גם בסרט יש תחרות בין גולדפינגר העצבני ובונד המשועשע). בכל מקרה, גולדפינגר לא קיבל את העקיצה הסימפטית בהערכה והגיש תביעה שהסתיימה בפשרה. העלבון גדל כשיצא הסרט והתגלה כי השחקן שנבחר לשחק את גולדפינגר אפילו דומה לו, אבל כאן הבין גולדפינגר שהוא רק מסייע ליחסי הציבור לסרט ושתק. אולי הוא פשוט נירגע כי את הכרזות לסרט ליווה המשפט המחמיא: "כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב".

.

מידע נוסף על הבניין ניתן למצוא באתר מיוחד שהקים לאחרונה אדריכל בריטי.

.

.

ביקור בדירת פופ-אפ ששופצה ונפתחה לציבור לשבוע אחד:

.

.

.

קליפ של The Verve שצולם כאן:

.

.

.

יצירה שהולחנה בהשראת הבניין:

.

.

.

הבניין כל כך ידוע שכבר יצרו לו דגם נייר אותו ניתן לבנות עצמאית:

.

balfrontower-cutout-zupagrafika-filtered

דגם נייר של הבניין (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

balfrontower-zupagrafika2

1:1 (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

cce97322044971.568d88b80817d

יש עוד כמה דגמים (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

DSC05635

המגדל הוא רק חלק ממתחם גדול

.

DSC05634

מבנה טורי באורך של כמעט 200 מטרים סוגר על המתחם ממזרח

.

DSC05642

לעומת הבטון החשוף שבסביבה, השיכון הטורי מורכב מלבנים אדומות

.

DSC05703

לא מדובר במבנה רגיל: כל דירה היא דו-קומתית ומסדרון פתוח מקשר בין הדירות העליונות בקומה השנייה

.

DSC05640

השיכון הטורי מסתיר מאחוריו רחבה מרוצפת ועוד שיכון טורי בלתי נגמר

.

DSC05693

לעומת השיכונים החמימים המגדל חמור הסבר משקיף על הסביבה ומרוחק ממנה

.

DSC05700

במגדל יש גם כמה דירות גדולות במיוחד שלא קשה לגלות היכן הן

.

DSC05699

בטון

.

DSC05698

יש חניון תת-קרקעי ודשא מטופח

.

DSC05696

מדשאה

.

DSC05643

השביל המוביל למגדל

.

DSC05645

מקביל לשביל הולכי הרגל יש כביש יורד לחניון תת קרקעי

.

DSC05695

גם המעקות הם מבטון חשוף

.

DSC05692

מדרגות

.

DSC05691

מגדל המעליות בולט

.

DSC05652

מגדל מעליות ומדרגות בולט גם בניין הסמוך

.

DSC05648

המתחם כולל מספר בניינים בעלי חזות דומה, כמו הבניין שמשמאל שבנייתו הושלמה ב-1979 – Glenkerry House

.

DSC05651

שמו של המגדל מתנוסס על החזית

.

DSC05654

BALFRON TOWER

.

DSC05647

מבט מלמטה

.

DSC05687

פשוט

.

DSC05646

מגדל המדרגות והמעליות מתאפיין בפתחי חלונות צרים

.

DSC05653

| | | | |

.

DSC05655

באולם המבואה 2 מעליות בלבד

.

DSC05676

.

DSC05683

הוראות התמצאות

.

DSC05681

דלת הכניסה הראשית ומשני צידיה לוחות מודעות לדיירים

.

DSC05685

לוח מודעות 01

.

DSC05684

לוח מודעות 02

.

DSC05656

דלת יציאה מאולם המבואה

.

DSC05659

במדרגות

.

DSC05678

במדרגות

.

DSC05679

מעקה ואהבה

.

DSC05660

קומה 1

.

DSC05677

קומה 3: הכניסות לדירות הן כל 3 קומות היות וכמו ברובין הוד גרדנס גם כאן כל דירה היא דו מפלסית, דירה אחת מתפרסת קומה למעלה והדירה הצמודה לה מתפרסת קומה למטה

.

DSC05661

המבואה בקומה 3: החלונות הצרים שנראים קטנים מלמטה מתגלים גדולים יחסית כשעומדים לצידם

.

DSC05675

המבואה בקומה 3 (מימין הדלת המקשרת למדרגות ובקצה הימני דלת המעלית)

.

DSC05673

הריצוף

.

DSC05662

בקצה המבואה פתח המוביל למסדרון המקשר לדירות

.

DSC05663

יש אינטרקום אבל הדלת פתוחה: 18 דירות בקומה

.

DSC05664

הגשר המקשר בין מגדל המעליות והמדרגות ובין מגדל הדירות מואר היטב ומעניק מבט ייחודי על הנוף

 

DSC05665

מבט אל הנוף

.

DSC05666

המסדרון המקשר לדירות

.

DSC05668

בטון חשוף

.

DSC05670

וקרמיקה תכלת

.

DSC05671

כניסה לדירה

.

DSC05672

חזרה: הדלת בקצה המסדרון המקשרת לגשר ובקצה חזרה למגדל המעליות

★★★

ב-AA שבמרכז העיר נתקלתי במקרה בטליה שעשתה לי סיור קצר בבית הספר הנודע לאדריכלות:

.

DSC05835

המשכתי לביקור ב-AA – בית הספר לאדריכלות

.

DSC05836

בית הספר שוכן בסדרה של בתי מגורים ישנים שלא רומזים בכלל שכאן מדובר במוסד אקדמי

.

DSC05868

הכניסה המובילה לאחד הבתים

.

DSC05866

הכניסה לחנות הספרים

.

DSC05857

אחת מחנויות הספרים הגדולות והטובות שיש

.

DSC05858

ספרים חדשים

.

DSC05855

מודרניזם באפריקה: על הכריכה פרויקט בתכנון וביצוע ישראלי

.

DSC05856

למכירה: ספרי סקיצה עם סמל ה-AA

/

DSC05861

דגמי נייר של ברוטליזם, מימין מגדל בלפרון

.

DSC05860

מדרגות עולות לקומות העליונות

.

DSC05863

סטודיו

.

DSC05841

תערוכה המוקדשת ליצירתו של האדריכל האיטלקי Gian Piero Frassinelli וקבוצת 2A+P/A

.

DSC05849

Savage Architecture

.

DSC05843

דגם באקווריום

.

DSC05845

שליטה וחופש

.

DSC05839

הספרייה היום היא למעשה חדש מחשבים

.

DSC05865

על אחד הקירות נתקלתי בכותרת ממוסגרת ובכך אני סוגר את הרשימה הזו

ולסיום:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 09/04/2016 at 20:48

    עושה חשק לעבור ללונדון,ללמוד ב-AA ולגור במגדל בלפרון. אם זה קרוב ואם היו בו מעט שכנים. אני לא אוהבת הרבה שכנים . איפה שאני גרה אנחנו 2 שכנים בקומה ובסה"כ 6 וזה מעולה. ולמהר,לפני שתהיה איסלמיזציה מלאה של אירופה.

  • מרטינה בובר  On 09/04/2016 at 22:44

    "בחדר הכביסה לנשים" יש שלט על הכניסה שמראה שהחדר מיועד לנשים בלבד, או שמא גם לגברים (אולי קצת לא גבריים) מותר להשתמש בו?

  • מרטינה בובר  On 09/04/2016 at 22:45

    על "חדר הכביסה לנשים" יש שלט המורה שהכניסה מותרת לנשים בלבד? או שמא גם לגברים (לא גבריים כל כך) מותר להשתמש בו?

  • Shaul Rind  On 09/04/2016 at 23:57

    כתבה מרתקת….לצאת מהקופסא של הביצה הישראלית….עדיין כנראה בנייה מרקמית נוחה ונעימה יותר מתכנון מגדלים בודדים מוקפים ירוק לא מוגדר

  • רונן  On 10/04/2016 at 19:12

    זה מגדל מרתק. נרשם כאתר חובה לביקור הבא בלונדון.
    אני מצרף כאן לינק לסרטון שמציג את המצב של המגדל היום .אומנם מנקודת המבט של הייזם החדש,אבל זו כנראה לא כל כך רחוקה מהאמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: