סיבוב בבניין של RIBA בלונדון

הדיון סביב החרמות על ישראל אקטואלי עכשיו יותר מתמיד, גם בארגון האדריכלים הבריטי, או בשמו המלא – המכון המלכותי של אדריכלי בריטניה, הדיון הזה עמד על סדר היום. הידיעה האחרונה בנושא היא מדצמבר 2014, אז דרש הארגון לסלק את האדריכלים הישראלים מהארגון העולמי, אך מאז נראה שלא עסקו שם בשאלה הזו ופנו לטפל בנושאים חשובים יותר. רק אתמול פרסמה גילי יובל שישראל תשתתף בביאנלה הראשונה לעיצוב שתתקיים הקיץ בלונדון. חרמות זה עסק ילדותי שלרוב עומדים מאחוריו אנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם בקלות מבלי לנסות ולפתור אתגרים באופן יסודי. היות וב-RIBA ירדו מהחרם אז לא חששתי ובקרתי בביתם החמוד.

הזדמנות לחלום ניתנת כשמסתובבים בבניין הארגון הממוקם במרכז לונדון. הזדמנות לחלום איך היה יכול להיות גם כאן בארץ ישראל, בניין שמרכז בתוכו גלריה איכותית, אולמות הרצאות וכנסים, ספרייה עשירה, בית קפה, מסעדה וגולת הכותרת: חנות ספרים.

תזכורת: גם לנו היה כזה ברחוב דיזנגוף 200 – "בית המהנדס והאדריכל", כמו שיש כזה בירושלים בתכנון האדריכל דוד רזניק. הנציב העליון ארתור ווקופ הניח את אבן הפינה לבניין ב-1935, פחות משנה אחרי פתיחת בניין RIBA בלונדון. בין כתלי "בית המהנדס והאדריכל" בתל אביב נערכו אירועים בהיקף ומענה הדומים לאלו הקיימים עד היום בארגון בלונדון, במשך עשרות שנים התארחו כאן ראשי ממשלה, שרים ודמויות בולטות מכל העולם. לא היתה אמנם בבניין בדיזנגוף 200 חנות ספרים, אבל המקום היה תוסס ומעמדו היה מרכזי בזירת התכנון. לעומתו, מה מעמדו של "בית האדריכל" ביפו?

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_NUoaiU

.

(1) למה?

אז למה בישראל עמותת האדריכלים לא פועלת ולא נראית כמו המקבילה המלכותית בלונדון? התשובה מורכבת מאוסף שאלות:

  1. האם זה בגלל מספר האדריכלים הקטן יחסית שיש לנו למרות שב-1935 מספרם היה בטח פחות ממאית לעומת היום?
  2. תקציבים מצומצמים?
  3. המיקום בשוליים המרוחקים ממרכז או מאזור מגורים?
  4. חונטה ששולטת בתפקידי מפתח?
  5. בגלל חוסר המסורת, ההשכלה והתרבות?
  6. אולי בגלל מי שמנהל את העמותה ומי שמוביל אותה?
  7. ואולי אין כבר בכלל צורך בגוף שכזה ולכן הוא שוקע?

ספק אם היום האדריכלים הבריטים היו יכולים להקים ארגון כמו שיש להם כיום. אם פעם לאדריכלים היו מטרות חברתיות ברורות והם גם פעלו ויישמו אותן, הרי שכיום המציאות השתנתה. ההבדל אולי בין האדריכלים הבריטים ובין אלה הישראלים הוא בכך שהם ידעו לשמור יחסית על מעמדם ועל ארגונם ובישראל האדריכלים התפצלו. בנוסף, בבריטניה קיים קשר הדוק בין האקדמיה ובין הארגון שדואג בין השאר לקיום הכשרות מקצועיות איכותיות שמצליחות למשוך קהל רב. אם בבריטניה יש ארגון גג חזק, הרי שבישראל ארע ההיפך וכמו שקרוה לרוב אצל יהודים – חל פיצול כשרוב האדריכלים עזבו בטריקת דלת את ארגון הגג (איגוד האדריכלים ומתכנני ערים) והקימו את העמותה (עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל) שלא הצליחה להגיע למעמד משמעותי.

.

(2) חנות הספרים ב-RIBA

הספרים הם הזירה הכמעט יחידה בה ניתן להתעמק בנושאים שונים. לא בדקתי מהו מספר ספרי האדריכלות היוצאים לאור בבריטניה, אבל בישראל נראה שמספר ספרי האדריכלות היוצאים לאור מידי שנה נמצא במגמת עלייה. עמותת האדריכלים כגוף מקצועי שנדרש בין השאר להוות גוף המעודד את חבריו להרחיב ולהעמיק את השכלתם המקצועית, לא מחזיקה בחנות. העמותה לא פועלת כגוף שיעודד את הוצאתם לאור של ספרים בכל נושא הקשור לאדריכלות, ולמעשה אין חנות ספרי אדריכלות בישראל וחבל שכך.

החנות היחידה שמתקרבת לכך היא חנות "מרכז באוהאוס" שפועלת כבר 16 שנה ברחוב דיזנגוף 99, ומקפידה להפיץ כל ספר אדריכלות בעברית שניתן עדיין לשווק. כזו חנות לא היתה יכולה להתקיים במיקום הכל כך שולי בו נמצאת העמותה, שאפילו את הספרייה שיש לה (אם אפשר לקרוא לשני ארונות ספרים ספרייה) היא הפכה למחסן. בניין העמותה בשונה מהבניין של RIBA לא מעוצב כמקום מפגש ולא כמקום מקצועי מרכזי. אפילו נגישות לבעלי מוגבלות אין. כבר בכניסה יש מדרגה, כך שמי שנע על כיסא גלגלים יאלץ להישאר בחוץ. חוסר הנגישות בבניין העמותה ביפו מטריד. לא ברור איך הארגון של בעלי המקצוע שנדרשים לתכנן לבני אדם ולפי החוק – שוכן בבניין שלא מתוכנן לבני אדם ולא שומר על החוק.

.

DSC05101

את בניין הארגון ברחוב פורטלנד 66 שנחנך ב-1935 תכנן האדריכל George Grey Wornum וזו יצירתו החשובה ביותר. הבניין מוגדר כיום כבניין לשימור דרגה 2

.

DSC05099

הבניין עטור אמנות כמו תבליט האבן בראש החזית לו ניתן השם Architectural Aspiration שיצר Edward Bainbridge Copnall

.

DSC04995

חלון רחב וורטיקלי חוצה את כל חזית הבניין והד לו נמצא בתוך הבניין וכן בחזית הנגדית

.

DSC04996

הבניין פתוח לציבור, משני צידי הכניסה דלתות המעוטרות בעבודת מתכת שיצר James Woodford ומתארות מבנים שונים בלונדון

.

DSC05098

נהר התמזה המתואר באחת הדלתות

★★

(3) אולם המבואה:

בלונדון בכל מקרה יש מעלית והנגישות לכל חדרי הבניין שווה לכל אדם, גם לישראלים.

DSC05091

אולם המבואה המרווח כולל עמדת שומר וספות המתנה נוחות מבלי שמזכירת הארגון תערוך ועדת חקירה לכל מבקר בפרצוף זועף

.

DSC05097

על קירות האולם מופיעים שמות זוכי מדליית הזהב שמעניק הארגון

.

DSC05092

על הקיר ממול מופיעים שמות נשיאי הארגון

.

DSC05023

חברים גם אם ישראלים?

.

DSC05025

בלי ההגנה והאצל אולי היום היינו גם אנחנו חברים ב-RIBA?

★★

(4) הגלריה: 

התערוכה Creation from Catastrophe – how Architecture rebuilds Communities היא תערוכה קטנה ונחמדה שבעיקר מהווה טריגר לקיומם של 18 אירועים שונים כמו הרצאות, דיונים, סיורים וסדנאות וכן לא פחות מ-6 אירועים לילדים ולכל המשפחה. התערוכה עצמה אמנם קטנה אך היא מושקעת ומוקפדת.

DSC04998

מידי שלושה חודשים מתחלפת כאן תערוכה בגלריה

.

DSC05094

התערוכה הנוכחית עוסקת בשיקום אזורים מוכי אסון

.

DSC05004

לצורך התערוכה אולם הגלריה מחולק לשלושה חדרים באמצעות לוחות שעם

.

DSC05005

שעם

.

DSC05006

בין השאר מוצגים כאן תכניות, תרשימים, סקיצות, מודלים ווידאו

.

DSC05001

בעת הסיבוב בגלריה באמצע היום ביקרו כאן במקביל חמישה מבקרים

.

DSC05007

גם לונדון עצמה חוותה כמה פעמים שיקום: אחרי השרפה הגדולה שהתרחשה בה לפני 350 שנה בדיוק וכן לאחר מלחמת העולם השנייה

.

DSC05009

התערוכה תיסגר ב-24 באפריל והעיקר בה הוא לא התערוכה עצמה אלא 18 האירועים שיתרחשו במהלכה

.

DSC05011

חוץ מהרצאות, יתקיימו סיורים בעקבות השיקום הגדול שחוותה לונדון לאחר השרפה שהתרחשה בה לפני 350 שנה, סדנאות וכן לא פחות מ-5 אירועים המכוונים למשפחות ולילדים

.

DSC05012

מקום לישיבה לצפייה בסרטים

.

DSC05013

הסרטים מוקרנים בלופ וניתן להעביר כאן אחר צהריים שלם

.

DSC05019

"אזור אסון בו הכל אבד הוא ההזדמנות המושלמת עבורנו כדי לייצר מבט חדש על מטרת האדריכלות", טען האדריכל טויו איטו שפרויקט שתכנן ביפן לאחר רעידת האדמה ב-2011 ומוצג כאן (משמאל)

.

DSC05022

מודל ותכניות של טויו איטו

★★

(5) סביבת המדרגות והאולמות: 

המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי חנכו את הבניין ואולי לא במקרה המקום הכי מרשים בבניין הם המדרגות המלכותיות שמקשרות בין שלושת הקומות המרכזיות בבניין. סביב המדרגות יש מקומות ישיבה ומפגש וכן לתערוכות ותצוגה, מהם נכנסים לאולמות נוספים שנועדו למפגש, כנסים ומסיבות וכן למסעדה מרווחת שהיתה חצי מלאה בעת הסיבוב.

DSC04997

עמוד השדרה של הבניין מקשר בין שלושת הקומות העיקריות בבניין

.

DSC05036

והוא כולל מדרגות רחבות עם פינות ישיבה, מפגש ותצוגה

.

.

DSC05044

מסך הזכוכית החוץ בין האולם הגדול ובין אגף המדרגות

.

DSC05047

האולם הגדול מבעד למסך הזכוכית

.

DSC05050

המדרגות וסביבתן הופכות את הפונקציה של עליה במדרגות לאירוע בפני עצמו

.

DSC05051

עמודי בטון מחופים באבן שחורה תומכים בקומות העליונות

.

DSC05037

המסעדה בקומה הראשונה

.

DSC05038

מסך הזכוכית במסעדה משקיף על רחוב פורטלנד

.

DSC05041

מגן דוד!!

.

DSC05045

חדר ישיבות

.

DSC05046

קיר ומתלה כובעים בחדר הישיבות

.

DSC05049

ישיבה ארוכה באחד החדרים

.

DSC05026

אולם הכנסים והאירועים המרכזי יכול להכיל בקלות כמה מאות אנשים בו זמנית

.

DSC05029

היום יש פה רק ארוחת צהריים קטנה

.

DSC05031

קיר עץ גדול בקצה האולם מתאר את מלאכות הבנייה השונות

.

DSC05032

מסך זכוכית במרכז האולם מקביל למסך הזכוכית שבחזית הראשית

 

DSC05028

תבליטים אמנותיים מופיעים בקירות ועמודי האולם וכן בתקרה

.

DSC05043

בקומה השלישית תצוגה נוספת הממשיכה את התערוכה שלמטה

.

DSC05052

התצוגה מכילה לוחות שהכינו אדריכלים במסגרת סדנאות מיוחדות שנערכו במקביל לתערוכה

.

DSC05042

אופן התלייה המרושל לא כל כך מתאים לבניין

.

DSC05048

הדמיות שנראות כמו עוד מיליון אחרות וכך גם הפתרונות

★★

(6) הספרייה:

יותר מ-4 מיליון פריטים כוללת הספרייה. ספרי אדריכלות, מגזינים, כתבי עת, הקלטות, סרטים, תצלומים, מודלים, תכניות, סקיצות ועוד. הכניסה לספרייה שנוסדה כבר ב-1834 היא חופשית ומזמינה.

DSC05053

בויטרינה שבמבואה לספרייה מוצגים כמה פרויקטים שתכננו חברי הארגון

.

DSC05054

בספרייה יש אוסף של מיליון וחצי ספרי אדריכלות, מגזינים וכתבי עת מקצועיים

.

DSC05057

בעת הסיבוב היו בספרייה 12 אנשים (לא כולל חמישה אנשי צוות)

.

DSC05063

הכניסה לספרייה חופשית ומומלצת כמו לרוב חלקי הבניין

.

DSC05055

שולחן לעיון

.

DSC05056

חוקים

.

DSC05060

בתי כנסת

.

DSC05062

תאורה

.

DSC05065

באולם נפרד ניצב קומפקטוס

.

DSC05067

אדריכלי המאה העשרים

.

DSC05068

בקומת הגלריה יש כתבי עת ועמדות מחשב

.

DSC05069

בולטין

.

DSC05073

עמדות המחשב צופות על האולם מלמעלה

.

DSC05071

מבט כללי על הספרייה

★★

(7) חנות הספרים:

מחירי הספרים לא גבוהים יחסית למה שיש בארץ אולי בגלל שכיום רוב הספרים מודפסים בסין ושם מחיר ההדפסה זול יותר, אולי בגלל הכמות שמודפסת ואולי בגלל עלויות הפקה ומיסים נמוכים יותר. מחירי הספרים הממוצעים בחנות הם כ-10 עד 20 פאונד. בחנות לא היה כמובן אף אחד מהספרים שיוצאים בארץ בעברית.

DSC05095

חזרה לקומת הכניסה שם נמצאת חנות הספרים

.

DSC05096

דלת הזזה אדומה גדולה מובילה לחנות

.

DSC05087

בחנות 01

.

DSC05081

בחנות 02

.

DSC05083

בחנות 03

.

DSC05085

מגזינים וכתבי עת

.

DSC05076

ספרים חדשים

.

DSC05077

עבודה של אדריכל שמואל מסטצ'קין בים המלח (מימין) בספר חדש

.

DSC05086

מתייבשים על המדף

.

DSC05088

דגמים לבנייה עצמית

.

DSC05089

הייתי

.

DSC05082

איפה הן?

.

DSC05090

צמוד לקופה: אדריכלות+סוריה

.

DSC05093

וצמוד לחנות הספרים יש בית קפה (והוא נוסף על המסעדה שיש בקומה למעלה)

נקודת אור: בגלריה בבית האדריכל ביפו תוצג החל משבוע הבא (7.4) תערוכה על פעילות האדריכלים הישראלים באפריקה:

.

Africa Invite-01

לחצו להגדלה

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 30/03/2016 at 9:57

    בית חמוד?? וואו. איזה בניין ואיזה ריצוף. חוץ מהתקרה במבואה,מושלם. הייתי הורגת (איזה כמה בריטים שרצו להחרים אותנו) בשביל בניין כזה.
    צריך שכל האיגודים המקצועיים האלה יהיו ממומנים ע"י המדינה וכל הפעילויות יהיו פתוחות לכולם,גם לכאלה ממקצועות אחרים. פעם באתי לקנות ספר במכון הייצוא ושאלו אותי בכניסה לאן זה. מה זה בניין של השב"כ?
    במקום חנות ספרים צריך שתהיה חנות מזכרות שיהיו בה ספרים עם תמונות ,כמו במוזיאון . כי מי קונה ספרים? אני קונה ספרים ולא פותחת אותם. הדבר הכי טוב בספרים זה התמונות. אני הייתי שמחה אם מישהו היה בא עם איזו משאית ולוקח ממני את כל הספרייה שלי . יש לי ספרים בפיזיקה תיכונית למקרה שתהיה לי בעיה בנושא. ומה הסיכוי שזה יקרה? באינטרנט אין את הנוסחאות?

    באיזו מצלמה אתה מצלם? אתה מצלם ממש טוב.

    • מיכאל יעקובסון  On 30/03/2016 at 10:25

      כשטיפוסים כמו מירי רגב או איווט ליברמן מנהלים מדינה והתקציבים הממשלתיים מצומצמים את יכולה להמשיך לחלום. קריאת ספרים היא חשובה ובבסיסה יש גם עניין של חינוך. אתמול עברתי ברמת גן וראיתי שלט ענק שבקרוב יתקיים בבתי הספר בעיר "שבוע החינוך". אם בתי ספר צריכים "שבוע חינוך" אז כנראה שיש בעיה בבתי הספר ויש נתק ביניהם ובין החינוך.
      בנושא הצילום: תודה! מצלמת סוני זעירה ופשוטה, בלי עדשות ובלי פלש.

      • שלגיה  On 30/03/2016 at 15:27

        שלא יחשבו שאני נעל. התכוונתי שלקנות ספרים זה פאסה. אפשר לקרוא בספריה או באינטרנט. נגיד אתה גר בפרויקט השוק, איפה תשים את הספרים? בארונות מטבח? וגם אם אתה גר בבית של 50 דונם,מי קורא ספרי נייר? מה שיפה בספר נייר זה העיצוב שלו והתמונות.

        שכחתי להגיד שאני לא אוהבת פרקטים. למה בלונדון שמו פרקטים? הם עושים לי דווקא

        שעמם לי אז נכנסתי לאתר של עיריית רמת גן לראות מה זה שבוע החינוך והם כותבים באתר שהם מובילים בחינוך. נראה לי שהבעיה היא שיצאת מתל אביב.

        אתה תכתוב על צבע טרי? זה מתחיל ממש בקרוב. אני אוהבת לקנות גלויות סודיות ולגלות שמה שבחרתי זה של ציירים מוכרים.

        • מיכאל יעקובסון  On 30/03/2016 at 16:02

          הם לא עושים לך דווקא. עץ נשרף בקלות והם פשוט מקווים שכל העסק ישרף יחד עם חנות הספרים ואז הם יחגגו על הביטוח.
          כל עירייה אוהבת להתגאות שהחינוך הכי חשוב להם כי אז הם מצפים שמשפחות חזקות יבחרו לגור בעיר. ממתי את הולכת אחרי ססמאות?
          לא יודע אם אכתוב על צבע טרי. היריד השני שהתקיים במתחם התחנה היה היריד הכי טוב אבל אחר כך העסק הזה התמסחר מידי ופחות מצאתי בו עניין.

  • עוזי דיסלר  On 30/03/2016 at 15:34

    אכן אני זוכר את ימיו התוססים של הבית ברח' דיזינגוף 200. אבל אז זה היה בית המהנדס והאדריכל, לא רק בית האדריכל , אולי לכן הוא היה בפעילות מלאה. אני זוכר שבבית התנהלה אפילו קרן חיסכון פנסיוני שפתאום הודיעה על הפסקת פעילותה וכל כספי החוסכים ירדו לטמיון.
    הכתבה, כרגיל מעולה.
    בהזדמנות זו רציתי לשאול אם יש לך כתבה על מבני הסילו (אסמים) בקיבוצים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: