סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים

"עמנואל טל הניח את אבן הפינה למחקר האדריכלות הקיבוצית בארץ", קובע צבי אלחייני על מי שערך בשנות ה-80 את המחקר החלוצי, שכאן בבלוג אתם יכולים למצוא את ההמשך הישיר שלו. עמנואל טל (1998-1925) הוא דמות אניגמטית, חוקר שנעלם ולא ניתן היה לגלות מה הניע אותו ומה היה היקף המחקר שערך.

באופן חריג, הרשימה לא עוסקת בבניין, גינה או שכונה. הרשימה מוקדשת לעמנואל טל, וזאת במטרה לשוב ולחשוף את תרומתו וחשיבותו.

במקביל למחקר של טל, נערכה עבודה חלוצית אחרת אותה הוביל מיכאל לוין ועסקה בדיוק באותן שנים באדריכלות הישראלית בהן התמקד. אלא שלעומת טל שחקר את הקיבוץ, חקר לוין את האדריכלות הבינלאומית בישראל, מה שהתגלגל לתערוכה "עיר לבנה" שהוצגה במוזיאון תל אביב, הפכה לאטרקציה וגררה אחריה מחקרים, ספרים, תערוכות ובעיקר הביא למהפכה נדל"נית. לעומת גורל מחקרו של לוין, גורל המחקר ומושא המחקר של טל לא זכה כמעט לפרסום והמשך.

ועל כך ברשימה זו.

.

12805689_1230468713649375_5083922903576708214_n

שער עבודת ה-.M.A של עמנואל טל (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

בזמנו, קראתי בעניין רב את המאמר שפרסם טל בשנות ה-90 בכתב העת "קתדרה" (גיליון 70), ועסק בראשית עיצוב חדרי האוכל בקיבוצים. עורכי "קתדרה" השכילו להבין את חשיבות המאמר והד לו העניקו על כריכת החוברת בה הציגו את חדר האוכל בתל יוסף. המחקר הראשון של טל התמקד בחדרי האוכל שנבנו עד לשנות ה-40. לאחר מכן, המשיך טל וחקר גם את התכנון הקיבוצי בכללותו, ולכן היקף עבודתו מתרכז הן במיקרו והן במקרו.

מובאים כאן דבריהם של ד"ר עדינה מאיר-מריל שליוותה והנחתה את שני מחקריו של טל שנערכו במסגרת לימודיו בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, אדר' פרדי כהנא שליווה את טל באותן שנים בעת שזה האחרון ערך את "דף מידע – בטאון המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת", וד"ר אדריכל צבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל שמחזיק בחלקים מהאוסף שטל הותיר אחריו. את הרשימה חותם סיפור קורות חייו המקצועיים שכתב בנו – אודי טל.

.

cat_70

1994: שער גיליון כתב העת קתדרה ובו מאמרו של עמנואל טל על ראשית תכנון חדר האוכל הקיבוצי

.

DSC04449

חוברות 'דף מידע' שערך עמנואל טל (ארכיון יד טבנקין, אוסף פרדי כהנא)

.

(1) אדריכל פרדי כהנא | לשעבר אדריכל בכיר במחלקות התכנון של התנועה הקיבוצית ומחבר הספר "לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910", חבר קיבוץ בית העמק:

"יום אחד הופיע עמנואל טל במחלקה לתכנון המאוחדת ששכנה באותו זמן בבית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין בתל אביב והציג את עצמו כאיש בניין בקיבוצו וככה הכרנו. כמה חודשים לאחר מכן הוא בא ואמר שהוא מתכוון לעשות תואר שני באוניברסיטת תל אביב ולכתוב על חדרי אוכל בקיבוצים. מידי פעם הוא היה בא ומראה לי מה הוא עשה. קראתי את מה שכתב וזו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי במה שקרה פה בארץ באותם הימים. זה היה חדש בשבילי כל העניין.

עמנואל ביקש שלאחר סיומו של התואר השני ובזמן שיעבוד על התואר השלישי אמצא לו עבודה במחלקה. היות והיינו יותר ממאה איש במחלקה והיה צורך בריכוז מידע, אז הצעתי לו שייקח על עצמו את סידור וארגון הספרייה של המחלקה. אחרי ויכוח פנימי גדול, פינינו במחלקה חדר והוא הלך לאסוף את הספרים. הוא היה יקה ורשם בדייקנות על גבי כרטיסיות ובנה מכלום ספריית אדריכלות לתפארת. כשהוא סיים את כתיבת המחקר על תכנון ואדריכלות בקיבוץ, הצלחנו למצוא כסף והדפסנו ספר של המחקר ב-30 עותקים. העבודה הציגה בפעם הראשונה ובצורה יוצאת מן הכלל, את ראשית הבנייה בקיבוץ ובכך עמנואל היה חלוץ של התיעוד האדריכלי בקיבוץ בשנות העשרים והשלושים ושל חדרי האוכל באותן שנים והעבודה ראויה לפרסום גם היום.

כולם במחלקה העריכו את עבודתו ואמרו כל הכבוד, אבל באותם הימים ההיסטוריה לא כל כך עניינה איש. אצלי זה כן הדליק נורה אדומה שאכן צריך להתייחס ולדאוג לתיעוד העבר בכבוד. לקח לי עוד עשרים שנה כדי לקום ולהמשיך את מה שהוא התחיל.

כשהקמנו את שלוחת המחלקה בקריית ביאליק, התחלתי להוציא את הגיליון הראשון של 'דף מידע' (בטאון פנימי שפרסמה המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת). לאחר מכן עמנואל המשיך להוציא אותו בתל אביב, בצורה מהודרת יותר ובתדירות של שלוש פעמים בשנה. כך ערך עמנואל בצורה מכובדת 37 גיליונות, שהם התיעוד הכי טוב שיש מאותן שנים. 'דף מידע' היה תופעה יוצאת דופן שעד היום מהווה תיעוד ייחודי של התכנון והאדריכלות של הקיבוץ באותה תקופה והמזכה כולו של עמנואל.

הוא המשיך וערך את 'הדף' עד סגירת מחלקות התכנון ב-1990 כשהכל הופרט. בסופו של דבר עמנואל טל נכנס לפנתאון של תולדות האדריכלות בארץ, אבל לצערי הוא לא קיבל, עד כה, את ההכרה הראויה".

.

טל0001

1992: שער הספר המבוסס על עבודת הדוקטורט של טל וממנו הודפסו רק 30 עותקים (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

‏‏עותק של ‏‏עותק של DSC02937

1992: בפתח הספר

.

(2) ד"ר עדינה מאיר-מריל | לשעבר חברת סגל הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, חיברה וליוותה מחקרים רבים על אדריכלות ישראלית:

"ב-1972 באתי בפעם השלישית לישראל מברלין שם סיימתי דוקטורט. באתי ממרכז של 'מרד הסטודנטים' ועם ראייה של אדריכלות חברתית. המנחה שלי בברלין היה פרופ' יוליוס פוזנר שכתב עם האדריכל הישראלי סם ברקאי עוד ב-1937 על אדריכלות ארצישראלית. לא היה אז מחקר. כשבאתי לארץ רציתי להתקבל בטכניון, אך הם לא קבלו אותי וזה המזל כי אז הייתי מלמדת כל שנה אותו הדבר, אבל באוניברסיטת תל אביב היה לי יותר חופש.

באתי עם הרעיון שצריך לכתוב על חדרי האוכל, שמהם התרשמתי מהפרסומים של פוזנר. אז הגיע אלי עמנואל טל שנשא בתפקידים שונים במשך שלושים שנה בקיבוץ אורים שם הוא גר ולעת זקנה הרשו לו ללמוד באוניברסיטה. הוא בחר ללמוד היסטוריה קלסית. צריך להבין שבבולגריה שם הוא נולד, הוא התחנך בבית ספר אמריקאי, בארץ הוא היה חניך בכפר הנוער בן שמן שם הוא ספג את החינוך של זיגפריד להמן שנתן דגש על התרבות הגרמנית. כשהוא בא ללמוד אצלי בקורסים ותמיד שאל שאלות שלא יכולתי לענות עליהן, הוא היה סקרן מאד. הוא היה התלמיד היחיד שקיבל ממני ציון 100 על עבודה סמינריונית. היה לו כתב קליגרפי מיניאטורי והיו לו בייבי פייס שאף פעם לא ידעתי באמת בן כמה הוא.

באתי אז למוטי עומר, ראש החוג, ואמרתי לו שיש מועמד שיכול לכתוב מחקר על אדריכלות. מוטי דחה את ההצעה וטען שאין פה אדריכלות ישראלית. אמרתי לו 'סליחה, בברלין מתעניינים בזה אז בתל אביב זה לא נחשב?'. התעקשתי ולא היתה לו ברירה והוא נאלץ להסכים. עמנואל ידע לקרוא גרמנית והתעניין בנושא של ערי גנים, כפרי נוער שמבוססים על רעיון של בתי ספר רפורמים בגרמניה ואנגליה, ישובים אוטופיים. אחרי שהוא חקר את חדר האוכל הקיבוצי מצאנו נושא לעבודת דוקטורט על תכנון הקיבוץ. היה לנו ברור שמקור ההשראה לתכנון היה בגרמניה. אני עוד הכרתי את האדריכלית לוטה כהן שעבדה אצל ריכרד קאופמן שתכנן את הקיבוצים הראשונים. עמנואל עשה מחקר מאד יסודי והייתי מאד גאה בו. הוא כתב מכתבים לכל הקיבוצים ושאל אותם שאלות מדויקות. כך הוא העיר את האנשים כי לפניו אף אחד לא התייחס לבניינים האלה. מאז, הקיבוצים התחילו קצת לשמור על דברים ותרומתו היתה לעורר אנשים בקיבוצים שיסתכלו על הבניינים שלהם.

אני חייבתי את עמנואל לעבוד על מחשב, אבל לצערי הרב הוא השתמש בתוכנה של הקיבוצים שנשמרה בדיסקטים גדולים ובגלל זה כל החומר נזרק. הוא היה כבר קרוב לגיל 70 ונתן שני קורסים באוניברסיטה על תכנון חדרי האוכל וערי הגנים, אבל אז הוא חלה ולא הספיק יותר. היום אני יודעת שהמחקרים שלו הן העבודות האקדמיות הראשונות על אדריכלות בקיבוץ".

.

httpwww.schoellkopf.fr

עמנואל ודינה טל בדירתם בקיבוץ אורים (צילום: Jean-Louis Schoellkopf)

.

(3) ד"ר אדריכל צבי אלחייני | מייסד ומנהל ארכיון אדריכלות ישראל:

״ייחודו של אוסף טל הוא גם בתכניו, המתעדים את ראשית אדריכלות הקיבוץ, אבל בעיקר בטיוטות המחקר של טל, שהן עדות לניצני המחקר של אדריכלות הקיבוץ שנערך על ידיו בתחילת שנות ה-80, במקביל למחקריו החלוציים של פרופ׳ מיכה לוין על אדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ.

בארכיון אדריכלות ישראל נקלטים לא רק אוספים של אדריכלים-יוצרים אלא גם ארכיוניהם של חוקרי אדריכלות, למשל האוסף של ד"ר אוריאל אדיב – מראשוני חוקרי עבודתו של האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן. או האוסף של ד"ר עדינה מאיר-מריל, שחקרה שנים ארוכות את תולדות האדריכלות הארצישראלית והישראלית המוקדמת, את עבודתם של אדריכלים כמו אלכסנדר ברוולד, אלכסנדר לוי וראובן טרוסטלר, אדריכלות כנסיות ובתי כנסת בישראל ובחו״ל ועוד. החלקים מאוסף עמנואל טל שנכללו באוסף של עדינה הם חלק מתופעת האוסף-בתוך-אוסף שחוזרת באוספים אישיים רבים שנקלטים בארכיון. כמי שהנחתה את טל בעבודות המאסטר והדוקטורט שכתב באוניברסיטת תל-אביב, חומרים רבים מהמחקר שלו נותרו ברשותה, ומשמסרה את אוספיה לארכיון גם החומרים שלו כעת כאן. חשוב להדגיש שעל פי עקרון הנהוג בארכיון, החומרים של טל ממשיכים להישמר כחלק מאוסף עדינה מאיר ואינם מופרדים כאוסף נפרד בנושא עמנואל טל או אדריכלות הקיבוץ. פעולות המחשוב והסריקה שמתבצעות כעת בארכיון יאפשרו בקרוב את איתור החומר בקלות על פי מילות מפתח, ישובים, קיבוצים, שנים וכו׳״.

.

IMG_5031

חלק מאוסף עמנואל טל הנכלל באוסף עדינה מאיר בארכיון אדריכלות ישראל

.

IMG_5029

האוסף

.

.

.

(4) קורות חיים | מאת אודי טל:

עמנואל טל נולד ב-1925 בסופיה, בולגריה. אביו, אדוארד פרוידנטל, נולד בטרנופול (כיום אוקראינה), לאחר לימוד מסחר בווינה הוצב כפקיד בנק בבולגריה שם התקדם והפך בשנות ה-30 למנהל מטוויה גדולה בעיר ורנה. אמו, ארנסטינה (לבית פרידמן) נולדה וגדלה בעיר פלובדיב שבמרכז בולגריה. עמנואל גדל בבית מבוסס בוורנה ומגיל 13 למד בתנאי פנימיה בקולג' האמריקאי בסופיה. ב-1941 עלה לארץ ישראל ברכבת של עליית הנוער יחד עם אחותו גוסטה שנישאה בהמשך לאדריכל זאב פורת (במקור היה נקרא וילי אוכס). השניים נקלטו בכפר הנוער בן שמן, שם למד נגרות אצל יעקב גלמן (אביה של סוניה פרס) לו רכש הערכה רבה. הוא הושפע מהחינוך בבן שמן שהטיף להומניזם, הסתפקות במועט, צניעות, נתינת העצמי למטרה משותפת ונגד קרייריזם. בשהותו בהכשרה בגניגר מצא חברה שונה מבן שמן שבה בולטים העקרונות האנרכיסטיים המקוריים.

ב-1945 היה ממקימי הקבוצה שנקראה בהמשך אורים. נקודת ההתיישבות הראשון של הקבוצה היה סמוך למושבה רעננה. במוצאי יום הכיפורים תש"ז נמנה טל עם קבוצה של 30 איש מתוך קבוצת אורים, שעלו על הקרקע בצפון הנגב במסגרת הקמת 11 הנקודות (הוא נבחר בזכות היותו נגר). עד 1948 המשיך המשק ברעננה להתקיים והחברים התחלפו בשהותם בין הנגב ובין רעננה.

לאחר שהוריו עלו לארץ ישראל בסוף 1945, יצא מהקיבוץ באביב 1947 כדי לסייע להם. באותה עת השתלם בנגרות ובשרטוט אדריכלי במשרדה של האדריכלית ג'ניה אברבוך. מעט לפני כ"ט בנובמבר 1947 גויס גיוס מלא על ידי ההגנה והיה מחויל עד סתיו 1948, אז חזר לקיבוץ אורים בנגב. באורים פגש את דינה סלומון שבנעוריה התגוררה והתחנכה בבית אלפא ובגניגר והם נישאו בסוף 1949. באורים שימש עד 1955 כרכז הנגרייה ולאחר מכן שימש בתפקיד רכז בניין וכן גזבר הקיבוץ בשתי קדנציות עד 1977. בשנים 1988-1980 ערך את "דף מידע" במחלקת התכנון של התק"ם.

כבר מצעירותו שאף ללמוד לימודים אקדמיים, אך דבר זה לא היה מקובל בקיבוץ. ב-1962 יצא ללימודים באוניברסיטה העברית והיה הראשון מבין חברי אורים שיצא ללימודים אקדמיים. מאותה שנה ועד מותו תפסו הלימודים מקום מרכזי בחייו. גם כשעבד בתפקידים בקיבוץ, תמיד המשיך ללמוד באופן עצמאי. אסף וניתח חומרים בצורה מסודרת ומדוקדקת: תחילה בנושאים הקשורים לרומא העתיקה ובהמשך בנושאים הקשורים לאדריכלות הקלסית ולאדריכלות המודרנית. בילה ימים רבים בארכיון הציוני בירושלים בקריאה ובאיסוף של חומרים מתקופת ראשית ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל. ב-1966 סיים את התואר הראשון שהתמקד ביוון וברומא העתיקה וב-1978 שב לאקדמיה, הפעם לאוניברסיטת תל אביב. ב-1984 הגיש את מחקרו על 'ראשית תכנון חדר האוכל הקיבוצי', וב-1992 סיים את מחקרו על 'התכנון האדריכלי של הקיבוץ בשנים 1930-1920', ובעקבות מחקריו הוזמן להעביר קורס באוניברסיטה.

נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן ב-1998 בהיותו בן 73. הוא הותיר אחריו אשה וארבעה בנים.

.

1947

1947: עמנואל טל שוקד על לימודיו בתל אביב (מקור: אוסף משפחת טל)

.

My beautiful picture

סוף שנות ה-50: עמנואל אוחז בבנו ולצידו דינה (מקור: אוסף משפחת טל)

.

שנות ה90

שנות ה-90: עמנואל ודינה טל (מקור: אוסף משפחת טל)

תודה לעדינה מאיר-מריל, פרדי כהנא, אודי טל וצבי אלחייני שבלעדיו הרשימה לא היתה נכתבת

★★

חדרי אוכל עליהם כתבתי ומהווים המשך למחקרו של עמנואל טל:

.

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 26/03/2016 at 20:35

    אם אני מבינה נכון אז הביצוע היה של ריכרד קאופמן ומקור ההשראה בגרמניה, אבל מאיפה הכסף לאדריכלות הטובה שיש בקיבוצים ושל מי היה החזון ? למה דווקא בקיבוצים ולא בכל המדינה?

    • מיכאל יעקובסון  On 26/03/2016 at 21:55

      בשנות ה-20 וה-30 לא היתה עדיין מדינה, ולא רק בקיבוצים בנו אלא בכל הארץ. ואכן החזון של הקיבוצים היה מקורי וייחודי, אך גם החזון של אנשי תל אביב, עפולה ופתח תקוה היה בשעתו הניב תוצאה פיסית מרשימה

  • Shaul Rind  On 26/03/2016 at 23:41

    האם המחקר שערך טל כלל את הקיבוצים שהו שייכים לפועלי אגודת ישראל, האם הם נעזרו בתכנון וביצוע של התנועה הקיבוצית ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: