סיבוב בבניין חדש ברחוב השוק + תערוכה

בפס ייצור המבנים שמפיק משרדם של האדריכלים טלי וגידי בר אוריין בולטים כמה מבנים שונים, אחד מהם הוא הבלוק שבנייתו הושלמה לאחרונה ברחוב השוק. הבניין עכשיו ריק. הוא לא נטוש אלא רק ריק ובימים הקרובים יעצרו בחזיתו כמה עשרות משאיות חמודות, יפרקו רהיטים וקופסאות והבניין כולו יתמלא בעשרות דיירים חדשים. כל הדירות נמכרו.

רחוב השוק הוא אחד מרחובות האורך הצרים המקשרים בין רחוב פלורנטין ודרך יפו והוא מקביל לרחוב הרצל ונחלת בנימין. הבניין כמו כל הבניינים באזור, בנוי בקו אפס של הרחוב כשהוא צמוד לבניינים שמשני צידיו. כך נוצר בלוק עירוני כמו שרק באזור פלורנטין בנו ואפשר למצוא עד היום.

מה מיוחד בבניין? הוא נבנה על שני מגרשים צרים (14 מ') ומוארכים (סה"כ 26.5 מ'), וכך נוצר בלוק משמעותי ורציף לאורך הרחוב. הפתחים בו עוצבו בהתאם, ומדגישים משחק צורני המתבסס על מלבנים אנכיים ורוחביים, משחק של לבן ושחור, אטום ושקוף, פתוח וסגור. כרגיל, הפתרון הוא רק בקליפת הבניין ולא מחלחל לתכנון הקומות או הדירות עצמן שנותרו סטנדרטיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

12828460_1229806900382223_7885264581977027714_o

עיר לבנה

.

"התחלנו לעבוד על הפרויקט הזה לפני הרבה מאד זמן, כבר ב-2004", מספר האדריכל גידי בר אוריין על הפרויקט שהחליף כמה ידיים במהלך העבודה, אך הצליח כעת להסתיים. מדובר בשני מגרשים נפרדים שיחד מגיעים בסך הכל לשטח של 0.65 דונם.

על שני המגרשים (רחוב השוק 43 ו-45) נבנו למעשה שני מבנים נפרדים שחוברו בחזיתותיהם. לכל בניין חדר מדרגות ומקלט תת-קרקעי משלו (אין ממ"דים קו ממ"קים). בקומת הקרקע שתי חנויות בכל בניין ושתי דירות עם גינה פרטית בעורף לכל דירה. בשלושת הקומות העליונות הדירות לא יותר גדולות, ובמקום גינה יש מרפסת אורכית הפונה גם היא לעורף המגרש. מה שיפה במרפסות האלה, שהן פונות למרפסות אחרות המצויות בסך הכל חמישה או ששה מטרים מהם וכך נוצר קשר בין השכנים והשכנות. לא מדובר במרפסות האחוריות שכדוגמתן יש באזור שנותר וותיק בפלורנטין, כשהכל מיושן, עם מרפסות סגורות או רקובות, אלא חזיתות ובתים חדשים, נקיים ומתוחזקים היטב.

"הבעיה בבניינים החדשים בפלורנטין שיש בהם המון דירות קטנות ולכן הם עמוסים בחלונות ויש עומס צורני עצבני בחזית", מסביר לי בר אוריין את הרעיון המרכזי שהוביל בעיצוב החזיתות. לכן החלטנו לשים את חדרי המדרגות על החזית ואת הפתחים עצמם לעצב באופן רנדומלי ורגוע. כשעשיתי את זה לפני יותר מעשר שנים חשבתי שזו יצירת מפות, אבל למרות כל השנים שעברו וכל ההתפתחויות אני רואה שהפרויקט הזה עדיין רלוונטי, למרות שאני לא מבסוט מהפיניש שהלך מאד קשה".

בסך הכל יש 12 דירות בכל בניין, 4 דירות בקומה כשבכל דירה 2 עד 3 חדרים. דירות זעירות שהקטנה בהם בת 34 מ"ר והגדולה בת 72 מ"ר. אלה דירות שמתאימות לבודדים או לזוגות. החדרים לא מוארים מספיק והנפחים שלהם מעט הזויים. התכנון שלהם סתמי ולא נעשה כאן כל ניסיון ליצור סביבת מגורים שונה מזו שמכירים. סביר להניח שתהיה כאן תחנת דרכים וסביר להניח שלא רבים יהיו אלה שיבחרו לגור כאן את כל חייהם. תחנת דרכים של שוכרים היא ספתח להזנחה והידרדרות מהירה, אלא אם כן יש ניהול מעולה שיודע לאכוף זלזול ותרבות "מגיע לי" של דיירים ומצד שני יודע לתחזק ולחדש כשצריך.

.

DSC04248

אדריכל גידי בר אוריין

.

DSC04041

את הבניין רואים היטב דרך החינון שמקשר לרחוב העליה

.

DSC04078

הבניין תופס כמעט חצי מהחזית המזרחית של רחוב השוק

.

DSC04079

החזית הפונה לרחוב מעוצבת מפתחי חלונות, דלתות ומרפסות

.

DSC04081

כמו בבתי הסגנון הבינלאומי "חלון טרמומטר" הנמתח לכל גובה הבניין מאיר היטב את חדר המדרגות

.

DSC04082

בהשראת חזית כנסיית רונשאן שתכנן בצרפת האדריכל לה-קורבוזיה, כל פתח בממדים שונים

.

DSC04083

חדר המדרגות הצפוני אינו כולל חלון אנכי כמו בחדר המדרגות באגף הדרומי אלא רק חלון המרמז על קיומם של המדרגות

.

DSC04085

מבט על הבניין ברחוב השוק: נבנה על שני מגרשים ולכן מתפקד גם כשני בתים נפרדים כשלכל בית חדר מדרגות משלו

.

DSC04069

מדרגות מזמינות ויתור על שימוש במעלית

.

DSC04070

הודות לפתחי החלונות הגדולים אין בכלל צורך בתאורה מלאכותית

.

DSC04043

בזמן העלייה או הירידה במדרגות אפשר להשקיף על הרחוב והנעשה בו

.

DSC04073

מעקה פשוט כמו שצריך

.

DSC04075

המסדרון כמו כל הבניין מתאפיין בגוונים בהירים

.

DSC04050

דירה בקומת הקרקע: תקרה גבוהה במיוחד. המטבח והכניסה לדירה

.

DSC04044

מסדרון מוביל לחדרים

.

DSC04046

חדר

.

DSC04048

חדר נוסף עם יציאה לגינה פרטית

.

DSC04045

חדר רחצה

.

DSC04047

בסלון פתח רחב לגינה הפרטית של הדירה

.

DSC04055

היציאות המדירה לחצר הפרטית

.

DSC04056

מבט על החצר: אפשר לגדל כאן ירקות ותרנגולות

.

DSC04051

מבט לכיוון השני

.

DSC04054

מבט למעלה: בקומות העליונות יש מרפסות ארוכות

.

DSC04061

דירה בקומה עליונה: כניסה לדירה ומטבח

.

DSC04059

חדר: במקום חלון יש דלת צרה שמקשרת למרפסת המלווה את כל הדירה בחזית המזרחית ופונה לחצר האחורית

.

DSC04058

חדר רחצה

.

DSC04057

בסלון

.

DSC04066

במרפסת: מינימום פרטיות

.

DSC04064

מבט למטה

.

DSC04063

מבט לשכנים ממול

.

DSC04074

יורד חזרה למטה במדרגות

.

DSC04077

מבט מחלון המדרגות אל החניון וברקע בתי רחוב העליה

.

מאוחר יותר חזרתי והגעתי לקריית המלאכה לראות את התערוכה החדשה של אלעד רוזן שנפתחה בגלריה רוזנפלד:

.

DSC04100

קריית המלאכה

.

DSC04099

שלט לגלריה רוזנפלד

.

DSC04098

בכניסה לגלריה

.

DSC04087

בתערוכה

.

DSC04096

4 ציורים וספסל

.

DSC04089

3 צופים

.

DSC04097

רגלים ראש ופות

.

DSC04093

צ'ומפי

.

DSC04088

ילדותי השנייה

.

DSC04090

תותים וספקות

.

DSC04092

אף ותותים

★★

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 12/03/2016 at 20:21

    מינימום אדריכלות. מינימום פרטיות. מינימום מרחב. מינימום.

    • מיכאל יעקובסון  On 12/03/2016 at 20:52

      נכון, האנשים שיגורו כאן החיים שלהם יהיו בעיקר בחוץ. מי שרוצה להסתגר בבית שילך למודיעין או רמת גן.

      • שלגיה  On 12/03/2016 at 22:17

        למה אתה מגן על החלכאים והנדכאים? הבניין הזה הוא מכוער, הכל בו מכוער. אם המרחב קטן שיעשו דירות סטודיו. אם המרפסות קטנות ואפשר רק לעמוד בהן ,אז בלי מרפסות. ושיעשו חלונות בנוסף לדלתות. כל האנשים בפרויקט הזה חזירים.

        • מיכאל יעקובסון  On 12/03/2016 at 22:20

          את צודקת בנושא הדירות שאפשר היה להיות יותר יצירתי בהן. ומה דעתך על הציורים?

          • שלגיה  On 13/03/2016 at 6:10

            מתיילד. הייתי תולה את הציורים בממלכת הילדים של איקאה.

            • מיכאל יעקובסון  On 13/03/2016 at 8:40

              איקאה זה חמוד, ציור מתיילד יצרו גם אריה ארוך ורפי לביא כך שרוזן נמצא בחברה טובה

              • שלגיה  On 13/03/2016 at 9:43

                זה שאתה מתעקש למצוא את הטוב שבכל דבר, זה הורג אותי,אתה חייב לעבוד על עצמך ולהשתנות. אני לא מכירה את הציירים האלה, אז הסתכלתי בגוגל תמונות ואני לא רואה קשר. אצלם יש איזה עניין. רפי לביא אני לא אוהבת ולא מעניין ואריה ארוך אני אוהבת ומעניין.
                ננסה שוב,היה לי מרצה שהיה אומר לנו: " מה קורה כשסטודנט מהטכניון עובר לאוניברסיטת באר שבע? הממוצע של האיי קיו עולה בשני המקומות". זה מה שיקרה כשהציורים האלה יעברו לממלכת הילדים באיקאה.
                אני לא מבינה איך הגידי בר אוריון הזה או איך שקוראים לו,נשען על המעקה של הפרוייקט המהולל שלהם,,כולו שביעות רצון עצמית,כאילו שהוא מינימום מציג את הפרויקט שלהם במרזוק ועזר

                • מיכאל יעקובסון  On 13/03/2016 at 9:53

                  נתן אלתרמן כתב את השיר "משקפיים ורודות" ושם בין השאר כתב: "ב[משקפיים] שחורות הכל פרובלמה, רעש ובילבול וריב. בוורודות אומרים בדמע: אבל זוהי תל אביב…"

                  • שלגיה  On 13/03/2016 at 15:21

                    אומרים משקפיים ורודים ולא ורודות. אני כמעט בטוחה

  • 1haam  On 13/03/2016 at 0:54

    דירות איומות. חדרים שהם כוכים נטולי אוויר, חרכי ירי במקום חלונות, וחושך על פני תהום. יש כאלה בשפע בפלורנטין, ואני מרחמת על השוכרים שיצטרכו לשלם 5,000 ש"ח ל34 מ"ר לאיזה זוג מבוגר שקנה לילדים שלו "להשקעה"

  • תל אביבית  On 13/03/2016 at 13:47

    הכל מינימום. תיכנון, חומרים , גמר, תחזוקה( כבר עכשיו מזגנים תלויים על קיר חיצוני!
    גם ״ שיכון״ צריך לדעת לתכנן.
    וידעו היטב לעשות זאת בזמנו.
    ״פס הייצור״ כשל הפעם לחלוטין.
    אולי מלבד ההברקה של פתחים בגדלים ומקומות שונים.

  • ליזי  On 16/03/2016 at 19:02

    דווקא בעיני לא כל כך רע. החזית נראית ממש טוב,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: