בטיול שואה עם התיכון הבניין הזה סקרן אותי. הוא לא היה במסלול ולכן נאלצתי לחכות להזדמנות שנייה. מה שסקרן אותי היה אופיו השונה משאר המבנים בורשה. שילוב קודר ומאיים עם עיצוב נאו-קלאסי, שמזכיר את גורדי השחקים מתחילת המאה הקודמת ובראשם Empire State Building שנחנך במנהטן ב-1931. לעיניים זרות האיום לא היה דבר מובן מאליו, אך אחרי שהמדריך הסביר שהבניין ייצג את השלטון הסובייטי בעיר שכבר אז לא היה קיים בפולין, קשה שלא היה לראות בו גורם מאיים.
חובבי אדריכלות יוכלו לבלות שעות ארוכות בבניין ולא לחזור על אותו אולם פעמיים. העיצוב הוא טוטלי ומתאפיין בפאר וקרירות. הפאר בא לידי ביטוי בחומרי גמר יקרים, בריצוף, בתקרות, בקירות, בנברשות, פיתוחי העץ, עבודת הנגרות והפרזול. הפיסול המונומנטלי גם הוא מדגיש את חשיבות הבניין והוא מלווה את המבקר כבר מהמפגש עם חזיתות הבניין שם מוצבים פסלי אישיים בגודל ענק, וגם מזרקות מים המדגישות את הסימטריה של חזיתות הבניין. יש כאן ארמון אמיתי, אלא שפה אין ולא היו מלך ומלכה אלא העם.
הזמן שעמד לרשותי היה קצר אבל לא רציתי לוותר על סיבוב בחלקים משמעותיים מהארמון. עשיתי אותו בריצה קלה בין האולמות בקומות המסד, בקומות המשרדים המשעממות ולבסוף במרפסת העליונה. מה שלא הספקתי חזרתי ובאתי לראות למחרת. כך שלוש פעמים.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
"מתנת השלטון הסובייטי לאנשי פולין" – כך הציגו הרוסים את הפרויקט. מתנה כפויה שמעטים הפולנים ששמחו לקבל. מלחמת העולם השנייה הותירה את ורשה כמעט שטוחה לאחר שהגרמנים החריבו חלק משמעותי מהבתים. בעקבות המלחמה הוחלט לשחזר את העיר העתיקה שנהרסה, פרויקט עליו הוכרז לימים כאתר מורשת עולמי. לעומת העיר העתיקה ששוחזרה, מרכז העיר בו שרדו מבנים רבים, עבר השטחה מלאה ובמרכזו הוחל לבנות ב-1952 את הארמון הגדול.
תוך שלוש שנים הושלמה הבנייה. המהירות היחסית התאפשרה הודות לגיוס 3,500 פועלים שהובאו מרוסיה (16 מהם נהרגו במהלך הבנייה המהירה). שכונת מגורים קטנה הוקמה במיוחד עבורם סמוך לאתר הבנייה, שכונה ובה לבד מבתי מגורים גם קולנוע, מסעדה ובריכת שחייה.
האדריכל לב רודנב (Rudnev) שהוזמן לתכנן את הפרויקט, הובא כמו הפועלים גם הוא מרוסיה. הוא חיבב שיכפול מבנים קודמים שתכנן והשלטון אהב. אך לקראת תכנון הפרויקט בורשה בחר רודנב לערוך סיור מקיף בפולין כדי ללמוד על סגנונות הבנייה המקומיים. בעקבות הסיור בחרו הוא וצוותו לשלב מרכיבים מהתרבות הפולנית שלעין זרה בקושי ניתנים לזיהוי. ההשפעה המקומית לא היתה משמעותית והתבססה בעיקר על שילוב פרטי בניין שנלקחו מבניינים היסטוריים מקרקוב וזמושץ', ונשתלו באדריכלות הטיפוסית של סגנון הסוציאל קומוניזים. החומרים בהם בחר האדריכל היו פשוטים וזמינים: פלדה, בטון, קרמיקה, אבן גיר, גרניט, אבן חול ועץ. ברמת הגימור היתה הקפדה וגם חומר פשוט זכה לטיפול קפדני שחיזק את ממד הפאר בבניין ונתן לו את הזכות להיקרא ארמון. במקור היה הבניין בעל חזות בהירה הודות לחיפוי האבן, אך עם השנים הבהירות פינתה את מקומה לכהות מסוימת שנתנה לו מראה אפרפר שתרם לאופי המדכא של הארמון הסובייטי.
.
.
סדרת דיווחי חדשות על התקדמות הבנייה:
.
…
עד היום ארמון התרבות והמדע הוא הבניין הגבוה בורשה: 237 מטר כולל האנטנה, 187 מטר בלעדיה. למרות שהוא נראה כיום נמוך ביחס לרוחבו, הרי שהגובה אליו הוא מתנשא הוחלט לאחר ניסוי שערכו האדריכל וצוותו. הקבוצה עמדה הרחק מהאתר בכמה נקודות ברחבי העיר, כשמטוס קטן טס בגובה הצפוי אליו תוכנן הבניין להתנשא. המטרה היתה לבחון לאיזה גובה מספיק שהבניין יתנשא כך שיראו אותו היטב מכל חלקי העיר השטוחה יחסית גם כך. בעקבות הניסוי הוחלט שהבניין עצמו יתנשא לגובה 120 מטרים (לא כולל אנטנה), אך אחרי לחצים שונים שונתה ההחלטה והבניין "קיבל" 47 מטרים נוספים.
יש בו 3,299 חדרים וגם מרפסת תצפית הממוקמת בקומה ה-30. שנתיים לאחר שנפתחה המרפסת לציבור, החלו תושבים מיואשים לקפוץ ממנה. הקופץ הראשון היה דווקא אזרח צרפתי. הנהלת הבניין לא התאמצה לעצור את הקופצים ולא רצתה לפגוע בעיצוב המפואר של המרפסת וכתוצאה מכך חל עיכוב בהרכבת חסמים שימנעו קפיצות. רק בשנות ה-70 עם התגברות גל הקופצים, הותקנו גדרות ברזל מעל מעקות האבן המקוריים והקפיצות פסקו.
במקור נקרא היה הארמון על שמו של יוזף סטאלין, שליט ברה"מ שיזם את הפרויקט ונפטר שנתיים קודם להשלמת הבנייה. ב-1956 עם ההחלטה על ביטול פולחן האישיות של סטאלין, נמחק שמו מהבניין וכך גם פסל דמותו שניצב היה במבואת הכניסה הראשית.
.
הרולינג סטונס עשו היסטוריה כשהופיעו כאן לשתי הופעות בשיא הצלחתם ב-1967 והיו ללהקת הרוק הגדולה היחידה שהופיעה בפולין בשנות ה-60. לכל אחד מחברי הלהקה הצמיד השלטון שני סוכנים ונאסר עליהם לעזוב את שטח המלון. הכרטיסים חולקו לבכירי המפלגה ומקורביהם ובעיקר בניהם ובנותיהם. מעריצי הלהקה שלא הצליחו לרכוש כרטיסים התגודדו בכניסה לארמון התרבות והיה בלגאן שלם שזלג גם להופעה עצמה שנגמרה בהתפרעות שבסופה רוסקו המושבים. השלטון החליט להתנקם בלהקה וגבה על השהייה במלון סכום זהה לסכום שהרוויחה הלהקה משתי ההופעות. אחר כך חיכתה להם דרשיה לשלם מס על ההכנסות, אך מזה הצליח אמרגן הלהקה להתחמק. תיעוד חמוד מהביקור אפשר לראות בסרטון בו ניתן תועדה ההתגודדות בחזית הארמון וההופעה שהתקיימה בתחומו:
.
.
לאונרד כהן הפתיע והופיע כאן ב-1985, הנה אחד מרגעי השיא בהופעה:
.
.
דיוויד בואי ביקר פעמיים בשנות ה-70 בעיר. פעם ראשונה בתקופת זיגי ב-1973. הביקור נמשך לא פחות מכמה שעות אבל במהלכו בואי בכלל לא נגע באדמת פולין. שוטר שעלה על הקרון בו נסע בואי, הפחיד אותו בדרישה לעיין במסמכיו והוא העדיף להשאר ברכבת עד לתחנה האחרונה בברלין. הביקור השני נערך ב-1976 ונמשך גם הוא לא פחות מכמה שעות. אלא שהפעם בואי ירד מהרכבת והסתובב בעיר עם איגי פופ. הם עצרו בחנות תקליטים במרכז העיר ובואי רכש אלבום שירי עם, שאחת הרצועות בו, Helokanie, השתלבה בסופו של דבר בשיר שחיבר בעצמו. בואי ביקש להעביר באמצעות השיר ממד של כמיהה לחופש אותה ביסס מביקוריו בערים קומוניסטיות. את השיר עצמו הוא הקליט בברלין המערבית, כמה מאות מטרים מהחומה. בשיר מנגנים בואי ובראין אינו וקטע השירה באמצעו מבוסס על אותה הקלטה של מקהלת ילדים שנכללת באלבום שרכש בעת ביקורו בעיר. למרות שמדובר בקטע שברובו אינסטרומנטאלי, בהחלט לא קרוב להיות להיט ובקושי להיקרא שיר, השפעתו על מוסיקאים היתה אדירה. בואי ניגן אותו לאורך השנים בהופעות רבות ואף פתח איתו את הופעותיו במסע שליווה את יציאת האלבום Low.
.
.
שנה שעברה ציין הארמון 60 שנה להקמתו. האדריכל לב רודנב (Rudnev) שתכנן אותו, היה רגיל לשכפל את הבניינים הסוציאל קומוניסטים האלה בכל מקום שהוזמן לתכנן: מוסקבה, ריגה, באקו וגם ורשה – כולם פרויקטים לאומיים ששיקפו את הקשר ההדוק בין שלטון ובין אדריכלות, קשר בו עשו שימוש בעיקר ממשלים טוטליטריים. בבניין עצמו לא נערכו לציון היומולדת העגול, אך מגוון חוקרים פולנים שקדו על פרסום ספרים שבחנו את מעמדו של הפרויקט לאורך השנים (הספרים בפולנית לכן אף אחד מהם לא ברשותי).
כיום מתלבטים הפולנים כיצד להתייחס לשרידים הסובייטים שמייצגים עבר מדכא. ב-2007 הוכרז הארמון כאתר מורשת לאומי והחלטה עוררה פולמוס מתמשך. נגד ההחלטה קמו לא רק פוליטיקאים, אלא גם אנשי תרבות ואדריכלים והיא כמעט בוטלה. אבל המגדל הפך מזמן למוקד תרבותי מרכזי בפולין בכלל ובורשה בפרט. בקומות המסד יש מוזיאונים, תאטראות, ברים, מרכז כנסים, בריכת שחייה ואולמות תצוגה מבוקשים ומרהיבים. במגדל יש משרדים וגם אוניברסיטה שתופסת שתיים מהקומות.
שטח עצום ופתוח מקיף את הבניין מכל עבריו. רובו של השטח לא מנוצל כיום והוא מכוסה אספלט ומכונה "כיכר המצעדים" (Plac Defilad w Warszawie), חלק מהשטח הוא גן וחלק חניון לא מוצלח. במקור שימש השטח למצעדים חגיגיים שארגן השלטון אך עם נפילת הקומוניזם איבדה את השטח (שקשה לכנות אותו כיכר היות ומדובר בסתם שטח פתוח). היות הוקרקע כולה היא ציבורית, מנסה השלטון לערוך שינויים באזור. חלק מהשטח מיועד לבנייה רוויה שתשלב בה מבני ציבור, כמו מוזיאון לאמנות ששוכן כבר כמה שנים במבנה זמני. בקיץ האחרון בקרתי בתערוכה שבמסגרתה הציגה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת ציריך הצעת בינוי לשטח באמצעות דגם ענק. תודה למכון הפולני על ההזדמנות לכתוב על האתר הזה ושאר האתרים שכתבתי עליהם ועוד אכתוב בהמשך.
.
צילום הארמון באמצעות רחפן:
.
.
הצעה לפיתוח המרחב המקיף את הארמון:
.
★★★
★
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

אחת הכניסות הראשיות לבניין מובילות לאולם מבואה גדול
.
.
.

שעות פתיחת המרפסת
.
.
.
.
.

ספסל
.

תכנית הקומה
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

"הרגל" המוזרה של המגדל השמאלי נועדה להעניק אור שמש לבניין המגורים שמאחור, בהתאם לחוק הפולני
.
.
.
.
★★★
שיר לסיום:
.
★
עוד אדריכלות בורשה:
.
(1) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים
(2) תחנת הרכבת ורשבה פובישלה ומגדל מגורים סמוך
(3) האנדרטאות משני צידי מוזיאון לתולדות יהודי פולין
(4) מגדל חדש שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר
(5) הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה
(6) מוזיאון לתולדות יהודי פולין
(10) ארמון התרבות והמדע
(11) בית הספר לכלכלה
(12) מוזיאון ורשה
★
תגובות
בניין יפה מבפנים ומבחוץ. הייתי בפולין ולא זוכרת שראיתי את הבניין הזה. זה היה מחוץ למסלול גם בטיול שאני הייתי בו. יש בוורשה בניינים מאכזבים ,חוץ מהעיר העתיקה אולי . הקסם של העיר הזאת היא לא בבניינים שלה. אולי באנשים. שילוב של זקנים בריח של נפטלין וצעירים מגניבים . הליבסקינד הזה הוא מפגע מתגלגל. אני לא יכולה לסבול את הבניינים שלו. בחודש הבא יש לי יום הולדת, ב-4/4. יהיה קוסם ואני אגיש חצאי פיתות עם חומוס ומלפפון חמוץ -זה הכי הולך. אתה תפרסם פוסט חגיגי לכבוד היום הולדת שלי?
אפשר, אבל מה יהיה בפוסט? בדרך כלל אני מתאר כל מיני מבנים או אתרים
מבנים ,אתרים ואוכל אבל שקשורים אליי: 1. גוש 10 בעכו העתיקה (בית עבוד,גלידה אינדומלה,ככר גנואה,בית האומנויות,כנסיית סנט ג'ורג', רחוב לואי התשיעי, מלון האפנדי מבחוץ,מסגד אל מג'דלה,בית עבדאללה פאשה,מוזיאון אסירי המחתרות) 2. מתחם נגה ביפו (הבניין הירוק והשימור שהוא מתוכנן לעבור, בית טאנוס, קפהליקס,בית כנסת זכרון ברוך,ניצנה 13-15) 3. פסגות אפק בראש העין 4. בודפשט (דוכן לאנגוש בקומה העליונה של שוק האוכל המקורה,נהר הדנובה,בניין הפרלמנט) 5. פראג (אלטנוישול)
אוהב את הבניין הזה, אולי בגלל שאני לא פולני. הוא בטח יותר יפה משאר המבנים שהותירו בעיר הקומוניסטים, מצודות כלא אפורות שאתה בטח מת עליהן. אוהב כי זה ארמון טוטאלי מוגזם, כמו שהייתי מצייר בגילאי 5-12. עיצוב הפנים נהדר, כמו בסרטים. שתיתי שם בבר בקומת הקרקע, היה מלא בפולנים צעירים ומגניבים.
נו שוין
כתבה מרהיבה, מושקעת, ומסבירה היטב ופוקחת עיניים לאנשים כמוני שלא ממש מתמצאים בתחום. וכנ"ל גם לרשומתך על המוזיאון היהודי בברלין.
נכון יפה?
http://ybgsna.com/portfolios/fashion-museum-in-omotesando-street/
כתבה נהדרת 🙂 שווה לבקר גם בקומות המרתף, בהן עדיין פועלות כל מערכות בקרת החשמל והמיזוג המקוריות של הבניין, משנות החמישים. אפילו אפשר למצוא כיתובים ושלטים ברוסית…
ודווקא חגגו 60 שנה לארמון – ביולי 2015 התקיים לכבוד הארוע שבוע של הרצאות, סיורים, הופעות וזיקוקים.