סיבוב בארמון התרבות והמדע בורשה

בטיול שואה עם התיכון הבניין הזה סקרן אותי. הוא לא היה במסלול ולכן נאלצתי לחכות להזדמנות שנייה. מה שסקרן אותי היה אופיו השונה משאר המבנים בורשה. שילוב קודר ומאיים עם עיצוב נאו-קלאסי, שמזכיר את גורדי השחקים מתחילת המאה הקודמת ובראשם Empire State Building שנחנך במנהטן ב-1931. לעיניים זרות האיום לא היה דבר מובן מאליו, אך אחרי שהמדריך הסביר שהבניין ייצג את השלטון הסובייטי בעיר שכבר אז לא היה קיים בפולין, קשה שלא היה לראות בו גורם מאיים.

חובבי אדריכלות יוכלו לבלות שעות ארוכות בבניין ולא לחזור על אותו אולם פעמיים. העיצוב הוא טוטלי ומתאפיין בפאר וקרירות. הפאר בא לידי ביטוי בחומרי גמר יקרים, בריצוף, בתקרות, בקירות, בנברשות, פיתוחי העץ, עבודת הנגרות והפרזול. הפיסול המונומנטלי גם הוא מדגיש את חשיבות הבניין והוא מלווה את המבקר כבר מהמפגש עם חזיתות הבניין שם מוצבים פסלי אישיים בגודל ענק, וגם מזרקות מים המדגישות את הסימטריה של חזיתות הבניין. יש כאן ארמון אמיתי, אלא שפה אין ולא היו מלך ומלכה אלא העם.

הזמן שעמד לרשותי היה קצר אבל לא רציתי לוותר על סיבוב בחלקים משמעותיים מהארמון. עשיתי אותו בריצה קלה בין האולמות בקומות המסד, בקומות המשרדים המשעממות ולבסוף במרפסת העליונה. מה שלא הספקתי חזרתי ובאתי לראות למחרת. כך שלוש פעמים.

ועל כך ברשימה זו.

.

12491994_1198274103535503_4721942188847204284_o

מי הבוס

.

"מתנת השלטון הסובייטי לאנשי פולין" – כך הציגו הרוסים את הפרויקט. מתנה כפויה שמעטים הפולנים ששמחו לקבל. מלחמת העולם השנייה הותירה את ורשה כמעט שטוחה לאחר שהגרמנים החריבו חלק משמעותי מהבתים. בעקבות המלחמה הוחלט לשחזר את העיר העתיקה שנהרסה, פרויקט עליו הוכרז לימים כאתר מורשת עולמי. לעומת העיר העתיקה ששוחזרה, מרכז העיר בו שרדו מבנים רבים, עבר השטחה מלאה ובמרכזו הוחל לבנות ב-1952 את הארמון הגדול.

תוך שלוש שנים הושלמה הבנייה. המהירות היחסית התאפשרה הודות לגיוס 3,500 פועלים שהובאו מרוסיה (16 מהם נהרגו במהלך הבנייה המהירה). שכונת מגורים קטנה הוקמה במיוחד עבורם סמוך לאתר הבנייה, שכונה ובה לבד מבתי מגורים גם קולנוע, מסעדה ובריכת שחייה.

האדריכל לב רודנב (Rudnev) שהוזמן לתכנן את הפרויקט, הובא כמו הפועלים גם הוא מרוסיה. הוא חיבב שיכפול מבנים קודמים שתכנן והשלטון אהב. אך לקראת תכנון הפרויקט בורשה בחר רודנב לערוך סיור מקיף בפולין כדי ללמוד על סגנונות הבנייה המקומיים. בעקבות הסיור בחרו הוא וצוותו לשלב מרכיבים מהתרבות הפולנית שלעין זרה בקושי ניתנים לזיהוי. ההשפעה המקומית לא היתה משמעותית והתבססה בעיקר על שילוב פרטי בניין שנלקחו מבניינים היסטוריים מקרקוב וזמושץ', ונשתלו באדריכלות הטיפוסית של סגנון הסוציאל קומוניזים. החומרים בהם בחר האדריכל היו פשוטים וזמינים: פלדה, בטון, קרמיקה, אבן גיר, גרניט, אבן חול ועץ. ברמת הגימור היתה הקפדה וגם חומר פשוט זכה לטיפול קפדני שחיזק את ממד הפאר בבניין ונתן לו את הזכות להיקרא ארמון. במקור היה הבניין בעל חזות בהירה הודות לחיפוי האבן, אך עם השנים הבהירות פינתה את מקומה לכהות מסוימת שנתנה לו מראה אפרפר שתרם לאופי המדכא של הארמון הסובייטי.

.

BUDOWA~1

1954: בבנייה

.

סדרת דיווחי חדשות על התקדמות הבנייה:

.

עד היום ארמון התרבות והמדע הוא הבניין הגבוה בורשה: 237 מטר כולל האנטנה, 187 מטר בלעדיה. למרות שהוא נראה כיום נמוך ביחס לרוחבו, הרי שהגובה אליו הוא מתנשא הוחלט לאחר ניסוי שערכו האדריכל וצוותו. הקבוצה עמדה הרחק מהאתר בכמה נקודות ברחבי העיר, כשמטוס קטן טס בגובה הצפוי אליו תוכנן הבניין להתנשא. המטרה היתה לבחון לאיזה גובה מספיק שהבניין יתנשא כך שיראו אותו היטב מכל חלקי העיר השטוחה יחסית גם כך. בעקבות הניסוי הוחלט שהבניין עצמו יתנשא לגובה 120 מטרים (לא כולל אנטנה), אך אחרי לחצים שונים שונתה ההחלטה והבניין "קיבל" 47 מטרים נוספים.

יש בו 3,299 חדרים וגם מרפסת תצפית הממוקמת בקומה ה-30. שנתיים לאחר שנפתחה המרפסת לציבור, החלו תושבים מיואשים לקפוץ ממנה. הקופץ הראשון היה דווקא אזרח צרפתי. הנהלת הבניין לא התאמצה לעצור את הקופצים ולא רצתה לפגוע בעיצוב המפואר של המרפסת וכתוצאה מכך חל עיכוב בהרכבת חסמים שימנעו קפיצות. רק בשנות ה-70 עם התגברות גל הקופצים, הותקנו גדרות ברזל מעל מעקות האבן המקוריים והקפיצות פסקו.

במקור נקרא היה הארמון על שמו של יוזף סטאלין, שליט ברה"מ שיזם את הפרויקט ונפטר שנתיים קודם להשלמת הבנייה. ב-1956 עם ההחלטה על ביטול פולחן האישיות של סטאלין, נמחק שמו מהבניין וכך גם פסל דמותו שניצב היה במבואת הכניסה הראשית.

.

הרולינג סטונס עשו היסטוריה כשהופיעו כאן לשתי הופעות בשיא הצלחתם ב-1967 והיו ללהקת הרוק הגדולה היחידה שהופיעה בפולין בשנות ה-60. לכל אחד מחברי הלהקה הצמיד השלטון שני סוכנים ונאסר עליהם לעזוב את שטח המלון. הכרטיסים חולקו לבכירי המפלגה ומקורביהם ובעיקר בניהם ובנותיהם. מעריצי הלהקה שלא הצליחו לרכוש כרטיסים התגודדו בכניסה לארמון התרבות והיה בלגאן שלם שזלג גם להופעה עצמה שנגמרה בהתפרעות שבסופה רוסקו המושבים. השלטון החליט להתנקם בלהקה וגבה על השהייה במלון סכום זהה לסכום שהרוויחה הלהקה משתי ההופעות. אחר כך חיכתה להם דרשיה לשלם מס על ההכנסות, אך מזה הצליח אמרגן הלהקה להתחמק. תיעוד חמוד מהביקור אפשר לראות בסרטון בו ניתן תועדה ההתגודדות בחזית הארמון וההופעה שהתקיימה בתחומו:

.

.

לאונרד כהן הפתיע והופיע כאן ב-1985, הנה אחד מרגעי השיא בהופעה:

.

.

דיוויד בואי ביקר פעמיים בשנות ה-70 בעיר. פעם ראשונה בתקופת זיגי ב-1973. הביקור נמשך לא פחות מכמה שעות אבל במהלכו בואי בכלל לא נגע באדמת פולין. שוטר שעלה על הקרון בו נסע בואי, הפחיד אותו בדרישה לעיין במסמכיו והוא העדיף להשאר ברכבת עד לתחנה האחרונה בברלין. הביקור השני נערך ב-1976 ונמשך גם הוא לא פחות מכמה שעות. אלא שהפעם בואי ירד מהרכבת והסתובב בעיר עם איגי פופ. הם עצרו בחנות תקליטים במרכז העיר ובואי רכש אלבום שירי עם, שאחת הרצועות בו, Helokanie, השתלבה בסופו של דבר בשיר שחיבר בעצמו. בואי ביקש להעביר באמצעות השיר ממד של כמיהה לחופש אותה ביסס מביקוריו בערים קומוניסטיות. את השיר עצמו הוא הקליט בברלין המערבית, כמה מאות מטרים מהחומה. בשיר מנגנים בואי ובראין אינו וקטע השירה באמצעו מבוסס על אותה הקלטה של מקהלת ילדים שנכללת באלבום שרכש בעת ביקורו בעיר. למרות שמדובר בקטע שברובו אינסטרומנטאלי, בהחלט לא קרוב להיות להיט ובקושי להיקרא שיר, השפעתו על מוסיקאים היתה אדירה. בואי ניגן אותו לאורך השנים בהופעות רבות ואף פתח איתו את הופעותיו במסע שליווה את יציאת האלבום Low.

.

.

שנה שעברה ציין הארמון 60 שנה להקמתו. האדריכל לב רודנב (Rudnev) שתכנן אותו, היה רגיל לשכפל את הבניינים הסוציאל קומוניסטים האלה בכל מקום שהוזמן לתכנן: מוסקבה, ריגה, באקו וגם ורשה – כולם פרויקטים לאומיים ששיקפו את הקשר ההדוק בין שלטון ובין אדריכלות, קשר בו עשו שימוש בעיקר ממשלים טוטליטריים. בבניין עצמו לא נערכו לציון היומולדת העגול, אך מגוון חוקרים פולנים שקדו על פרסום ספרים שבחנו את מעמדו של הפרויקט לאורך השנים (הספרים בפולנית לכן אף אחד מהם לא ברשותי).

כיום מתלבטים הפולנים כיצד להתייחס לשרידים הסובייטים שמייצגים עבר מדכא. ב-2007 הוכרז הארמון כאתר מורשת לאומי והחלטה עוררה פולמוס מתמשך. נגד ההחלטה קמו לא רק פוליטיקאים, אלא גם אנשי תרבות ואדריכלים והיא כמעט בוטלה. אבל המגדל הפך מזמן למוקד תרבותי מרכזי בפולין בכלל ובורשה בפרט. בקומות המסד יש מוזיאונים, תאטראות, ברים, מרכז כנסים, בריכת שחייה ואולמות תצוגה מבוקשים ומרהיבים. במגדל יש משרדים וגם אוניברסיטה שתופסת שתיים מהקומות.

שטח עצום ופתוח מקיף את הבניין מכל עבריו. רובו של השטח לא מנוצל כיום והוא מכוסה אספלט ומכונה "כיכר המצעדים" (Plac Defilad w Warszawie), חלק מהשטח הוא גן וחלק חניון לא מוצלח. במקור שימש השטח למצעדים חגיגיים שארגן השלטון אך עם נפילת הקומוניזם איבדה את השטח (שקשה לכנות אותו כיכר היות ומדובר בסתם שטח פתוח). היות הוקרקע כולה היא ציבורית, מנסה השלטון לערוך שינויים באזור. חלק מהשטח מיועד לבנייה רוויה שתשלב בה מבני ציבור, כמו מוזיאון לאמנות ששוכן כבר כמה שנים במבנה זמני. בקיץ האחרון בקרתי בתערוכה שבמסגרתה הציגה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת ציריך הצעת בינוי לשטח באמצעות דגם ענק. תודה למכון הפולני על ההזדמנות לכתוב על האתר הזה ושאר האתרים שכתבתי עליהם ועוד אכתוב בהמשך.

.

צילום הארמון באמצעות רחפן:

.

.

הצעה לפיתוח המרחב המקיף את הארמון:

.

★★★

DSC05360

מבט על הארמון מבעד לחלון המוזיאון לאמנות מודרנית של ורשה

.

DSC06224

מבט מדרום-מערב

 

DSC05277

בקצה העליון של המגדל יש שעון בכל אחת מהחזיתות

.

DSC05273

רוב השטח המקיף את המגדל משמש כמגרש חניה לא מנוצל ורק חלק קטן הוא גן פורח ומטופח

.

DSC05865

חוץ ממשרדים יש בבניין תאטרון, קולנוע, מוזיאון, מסעדות, ברים ומרכז קונגרסים

.

DSC05826

מזרקה גדולה למרגלות החזית הצפונית

.

DSC05832

נוכחות השואה: צמודה למזרקה אנדרטה לזכר יאנוש קורצ'ק

.

DSC05833

באופן ספונטני מונחים כאן מידי יום פרחים

.

DSC05831

שלט למרגלות האנדרטה

.

DSC05834

חזית צפונית

.

DSC05830

בראש המגדל מרפסת תצפית פתוחה לציבור בתשלום

.

DSC05829

קצת מזכיר את האמפייר סטייט בילדינג במנהטן

.

DSC06145

מבט מלמטה

.

DSC06215

חזית דרומית: כניסה לקולנוע

.

DSC06216

השלט המיושן מוסיף צבע לבניין האפור

.

DSC06147

עציצים בכניסה

.

DSC06213

הצגות בתאטרון

.

DSC06214

אחת משלנו

.

DSC06209

בתאטרון

.

DSC06211

זקן לבן

.

DSC05842

באחד האולמות בסמוך לכניסה מתקיימת מכירת נדל"ן

.

DSC05844

מודל

.

DSC05846

מודל

.

DSC05852

אולם

.

DSC05853

חדר

.

DSC05851

תקרה עם נברשות

.

DSC05856

מסדרון

.

DSC05860

אולם

.

DSC05863

מסדרון

.

DSC05857

אולם

.

DSC06150

נברשת

.

DSC05848

דלתות

.

DSC05849

קיר

.

DSC05850

מדרגות

.

DSC05855

חדר

.

DSC05858

אולם

.

DSC05840

Ashes To Ashes

.

DSC05847

נברשת

.

DSC05859

אולם

.

DSC06151

אחת הכניסות הראשיות לבניין מובילות לאולם מבואה גדול

.

DSC05837

אולם כניסה מרכזי מוביל למעליות המקשרות לקומות המשרדים וגם למרפסת התצפית בגג

.

DSC06152

דוכן קניית כרטיסים למרפסת התצפית

.

DSC05838

שעות פתיחת המרפסת

.

DSC06155

הסבר קצר

 

DSC05862

המעליות

.

DSC06208

אולם המבואה למרפסת התצפית

.

DSC06158

נברשת

.

DSC06159

רצפת שיש

.

DSC06160

ספסל

.

DSC06207

תכנית הקומה

.

DSC06206

מעבר היקפי חוצץ בין האולמות הפנימיים ובין מפרסת התצפית

.

DSC06162

במרפסת 01

.

DSC06161

במרפסת 02

.

DSC06169

במרפסת 03

.

DSC06170

במרפסת 04

.

DSC06173

במרפסת 05

.

DSC06202

במרפסת 06

.

DSC06196

במרפסת 07

.

DSC06205

במרפסת 08

 

.

DSC06163

מגרשי חנייה: הנוף הזה צפוי להיעלם מתחת לבניינים שיקומו כאן

.

DSC06171

מה היה כאן קודם?

.

DSC06164

המבנה העגול והמיוחד משמש כבנק ומהווה דוגמה לברוטליזם הפולני המקורי, אך בקרוב ייהרס לטובת בניין חדש

.

DSC06182

מרכז תעסוקה ומסחר ולצידו תחנת האוטובוס והרכבת המרכזית של ורשה

.

DSC06179

"הרגל" המוזרה של המגדל השמאלי נועדה להעניק אור שמש לבניין המגורים שמאחור, בהתאם לחוק הפולני

.

DSC06177

המוזיאון לאמנות מודרנית גוסס בין מגדלים, בקרוב גם הוא ייהרס לטובת "התחדשות עירונית"

.

DSC06181

מגדל מגורים חדש בתכנון משרדו של האדריכל דניאל ליבסקינד

.

DSC05864

בדרך החוצה מיציאה צדדית שוב משקיף על המגדל של ליבסקינד

.

DSC06125

בערב התבוננתי במודל שיצרו סטודנטים לאדריכלות בציריך ובמרכזו ארמון התרבות והמדע

★★★

שיר לסיום:

.

★★

★★

★★

עוד אדריכלות בורשה:

.

(1) מגדל חדש ודפוק שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר

(2) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים

(3) כנסיית אלכסנדר הקדוש

(4) תחנת הרכבת ורשבה פובישלה ומגדל מגורים סמוך

(5) הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה

★★★

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 02/03/2016 at 20:19

    בניין יפה מבפנים ומבחוץ. הייתי בפולין ולא זוכרת שראיתי את הבניין הזה. זה היה מחוץ למסלול גם בטיול שאני הייתי בו. יש בוורשה בניינים מאכזבים ,חוץ מהעיר העתיקה אולי . הקסם של העיר הזאת היא לא בבניינים שלה. אולי באנשים. שילוב של זקנים בריח של נפטלין וצעירים מגניבים . הליבסקינד הזה הוא מפגע מתגלגל. אני לא יכולה לסבול את הבניינים שלו. בחודש הבא יש לי יום הולדת, ב-4/4. יהיה קוסם ואני אגיש חצאי פיתות עם חומוס ומלפפון חמוץ -זה הכי הולך. אתה תפרסם פוסט חגיגי לכבוד היום הולדת שלי?

    • מיכאל יעקובסון  On 02/03/2016 at 21:06

      אפשר, אבל מה יהיה בפוסט? בדרך כלל אני מתאר כל מיני מבנים או אתרים

      • שלגיה  On 03/03/2016 at 4:11

        מבנים ,אתרים ואוכל אבל שקשורים אליי: 1. גוש 10 בעכו העתיקה (בית עבוד,גלידה אינדומלה,ככר גנואה,בית האומנויות,כנסיית סנט ג'ורג', רחוב לואי התשיעי, מלון האפנדי מבחוץ,מסגד אל מג'דלה,בית עבדאללה פאשה,מוזיאון אסירי המחתרות) 2. מתחם נגה ביפו (הבניין הירוק והשימור שהוא מתוכנן לעבור, בית טאנוס, קפהליקס,בית כנסת זכרון ברוך,ניצנה 13-15) 3. פסגות אפק בראש העין 4. בודפשט (דוכן לאנגוש בקומה העליונה של שוק האוכל המקורה,נהר הדנובה,בניין הפרלמנט) 5. פראג (אלטנוישול)

  • amitaisandy  On 03/03/2016 at 2:21

    אוהב את הבניין הזה, אולי בגלל שאני לא פולני. הוא בטח יותר יפה משאר המבנים שהותירו בעיר הקומוניסטים, מצודות כלא אפורות שאתה בטח מת עליהן. אוהב כי זה ארמון טוטאלי מוגזם, כמו שהייתי מצייר בגילאי 5-12. עיצוב הפנים נהדר, כמו בסרטים. שתיתי שם בבר בקומת הקרקע, היה מלא בפולנים צעירים ומגניבים.

  • liebermanorna  On 03/03/2016 at 13:39

    כתבה מרהיבה, מושקעת, ומסבירה היטב ופוקחת עיניים לאנשים כמוני שלא ממש מתמצאים בתחום. וכנ"ל גם לרשומתך על המוזיאון היהודי בברלין.

  • שלגיה  On 04/03/2016 at 21:39

    נכון יפה?

    http://ybgsna.com/portfolios/fashion-museum-in-omotesando-street/

  • מיכל  On 04/03/2016 at 22:55

    כתבה נהדרת 🙂 שווה לבקר גם בקומות המרתף, בהן עדיין פועלות כל מערכות בקרת החשמל והמיזוג המקוריות של הבניין, משנות החמישים. אפילו אפשר למצוא כיתובים ושלטים ברוסית…
    ודווקא חגגו 60 שנה לארמון – ביולי 2015 התקיים לכבוד הארוע שבוע של הרצאות, סיורים, הופעות וזיקוקים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: