סיבוב בבית הכנסת החדש בעיר הבה"דים

הבניינים שמצידי השדרה המרכזית החוצה את קריית ההדרכה מקבילים לה כמו חיילים, למעט בניין אחד. בית הכנסת מוטה בזוית.  ההטיה נובעת מהרצון לכוון אותו לכיוון התפילה, לירושלים, אך אפשר גם אחרת כפי שהצגתי באמצעות בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אווברוך. מרכיב נוסף שמדגיש את שונות המבנה והבלטתו הוא ההחלטה להציבו בקצה רחבה גדולה בכניסה לקרייה. אמנם אין עליו כל סממנים של בית כנסת אבל שני המאפיינים שהזכרתי הופכים אותו לבניין הבולט ביותר. בניין ששובר את הסדר והארגון. ההחלטה להציב את מבנה הדת באופן בולט ושונה מאחרים נראית לי קצת תמוהה. מה זה אומר על צבא שבוחר להציג כך את הדת בפרויקט הדגל שלו, פרויקט שנועד להכשיר את דור העתיד של חיילי צה"ל?

את הבניין תכנן משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין שזכה ותכנן את כל קריית ההדרכה, שללא ספק זהו הפרויקט הגדול, המורכב והייחודי ביותר שנבנה בישראל בידי גורם אחד ובתקופה קצרה כל כך. קריית ההדרכה ע"ש סא"ל אריאל שרון הוא השם הרשמי של עיר הבה"דים, ראשי תיבות של בסיסי הדרכה, שהועתקו לכאן בעיקר ממחנה צריפים שבמרכז הארץ. כאן, 24 ק"מ דרומית מבאר שבע, בצמוד לצומת הנגב הציפייה שהקריה הגדולה תחייה את הדרום גדולה.

לכתוב על בית הכנסת בפרויקט, זה כמו לכתוב על הצ'ופצ'יק של הקומקום. ההיבטים העיצובים מתגמדים ביחס להיבטים התפקודיים, הניהוליים, הכלכליים, האורבניים, האקלימיים, והנופיים של הפרויקט. בהמשך אכתוב על הקירייה כולה, אבל בינתיים אסתפק רק בבית הכנסת שלדעתי מייצג את ההיבט הרעיוני הן של הצבא והן של משרד האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1237375_1216992108330369_3638221747533395441_o

האור בקצה

.

(1) ביקור

הקטן מבין המבנים הקיימים בקריית ההדרכה הוא בית הכנסת ובו מקום ל-250 מתפללים. אח תאום שלו פועל בצד השני של הקרייה, ובעתיד הקרוב יבנה בית הכנסת הגדול שימוקם במרכז ויאכלס 350 מתפללים.

אין סממן חיצוני של בית כנסת, לכן אולי דאגו להצמיד לחזית את צמד המילים "בית הכנסת". קובייה בגוון חום-אדמדם ומתוכה מבצבצת קובייה לבנה. החזית הראשית הפונה לכניסה לבסיס ולרחבה הגדולה אטומה למעט פתח הצמוד לקצה המערבי שלה ומכוון את המבקר פנימה. בשאר החזיתות יש פתחים אנכיים המחדירים אור טבעי. בשונה משאר המבנים, אין כאן כל הצללה על הפתחים.

עיצוב הפנים מתאפיין בגוונים בהירים. הוא נע בין לבן ובין עץ אורן. הקווים הנקיים והצורניות הבסיסית והפשוטה שהופיעה בחזיתות ממשיכה ומופיעה גם בתכנון הפנימי: אולם מבואה מלבני מוביל לאולם תפילה ריבועי וגבוה. אולם אחד רציף ללא הפרעות, כשעיצוב התקרה האקוסטית עם גופי התאורה ופתחי מיזוג האוויר, והקירות עם חיפוי לוחות העץ, מחזקים את תחושת הסדר והניקיון. אלה כולם מאפיינים שחוזרים ומופיעים בעבודות משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין, שעל אולם הכנסים שתכננו במכון ויצמן כתבתי כאן ועל בניין מבקר המדינה בירושלים כתבתי כאן.

עזרת הנשים נפרדת רק במחיצה ארעית ובקלות ניתן להזיז או לבטל אותה בהתאם לצורך. את הריהוט ביצעה הנגרייה של קיבוץ לביא בתיאום האדריכלים שתכננו בעצמם את ארונות הספרים המשולבים בקירות.

פתוח כאן סביב השעון ותמיד אפשר למצוא כאן מישהו שמתפלל, לומד או סתם נח ובוהה התקרה ובטח חושב על העתיד שמצפה לו אחרי שרק יצא מכאן.

.

DSC03286

האדריכלים רנדי אפשטיין, עופר קולקר ואמיר קולקר במשרדם בתל אביב

.

(2) האדריכל אמיר קולקר על בית הכנסת

צניעות: "הצבא ניזון מכספי ציבור ולא מתרומות ולכן מראית העין מחייבת צניעות. הסברנו לצבא שהציפייה למבנים שנראים כמו באוניברסיטאות לא שייכת כאן, גם בגלל מראית העין וגם בגלל שהמכרז לא היה על טיב ואיכות אלא על בסיס תקציבי. בית הכנסת נבנה בהמשך למחשבה שצריך לבנות בתקציב מוגבל ולכן הבנייה היתה כולה מתועשת. אבל למרות התיעוש דאגנו שהבניין ישדר איכות גבוהה. צניעות לא מחייבת פשטנות ו גם בתקציב נמוך אפשר להשיג איכויות אדריכליות ועוצמה מרגשת בלי להשתמש בשפה מוגזמת של צורות".

מכובדות במקום מטפורה: "התפיסה שלנו היא לא התפיסה שאפשר למצוא לדוגמה בבית הכנסת בבה"ד 1 שצורתו כמו הסנה הבוער. צריך להיזהר ממטפורה פשטנית ובמוקה לחפש מכובדות צנועה ומאריכת ימים, כזו שמתבטאת בפרופורציות החלליות ואיכותן. חלל שתוכנן בפרופורציה טובה עולה פחות כסף ועונה טוב יותר על הצרכים. לגן, קיבל כאן בית הכנסת חלל מאד מדויק. קודם נכנסים לחלל מונמך דרכו רואים את נוף המחנה. לאחר שהרכנת ראש נכנסים לחלל גדול וקובייתי שמתנשא לגובה של 7 מטרים ובו קופסה פשוטה שבה ארון הקודש והוא הנושא העיקרי".

קהילה: "בית הכנסת הוא מקום קהילתי יותר מאשר מקום מפואר, לכן רצינו ליצור איכות יומיומית. זה ההבדל בין בית כנסת לעומת הכנסייה שתפקידה ביסוד הגוטי הוא לתת תחושה של קטנות לעומת גודלו של האל. לבית הכנסת הולכים כמו שבאים למרכז קהילתי, סוג של חדר משפחה גדול המשרת קהילה שלימה".

.

DSC02960

מבט מהשדרה הראשית: בית הכנסת הוא המבנה הבולט במרחב גם הודות למיקומו וגם הודות להפנייתו בזוית שונה משאר המבנים

.

DSC02447

קובייה ללא כל מאפיין מזהה לבית כנסת

.

DSC02442

קויים נקיים וישרים

.

DSC02443

זה הבית כנסת הקטן ובקרוב יבנו בקרייה בית כנסת גדול יותר

.

DSC02452

הזיהוי היחיד בבניין שזה בית כנסת

.

DSC02449

בית הכנסת משקיף על בניין מפקדת ומנהלת הקרייה

.

DSC02454

התורמים

.

DSC02448

הפינה

.

DSC02444

חיפוי הקרמיקה שייצרה חברת אקרשטיין מחפה את כל המבנים בקריית ההדרכה

.

DSC02457

מבואת הכניסה יכולה לשמש כמקום תפילה ולימוד נוסף בעת הצורך

.

DSC03067

חדרי שירותים וממ"ד בעורף

.

DSC03068

נטילת ידיים

.

DSC02456

לוח יהדות

.

DSC02458

זמני תפילות

.

DSC02459

איגרת הרבצ"ר

.

DSC02474

כיפות

.

DSC02462

ארון לתפילין וטליתות בכניסה לאולם התפילה

.

DSC02461

הכניסה לאולם התפילה היא מול ארון הקודש

.

DSC03056

אולם קופסתי רחב, גבוה ומואר היטב

.

DSC03059

עזרת הנשים מוגדרת בפינת האולם באמצעות מחיצות ארעיות

.

DSC03060

הבמה וארון הקודש בגוונים זהים לחיפוי הקירות

.

DSC02466

חזית בית המקדש על ארון הקודש

.

DSC02468

מבט מארון הקודש: מימין המבואה המתפרסת על כל חלקו הצפון-מערבי של המבנה

.

DSC03058

חיפוי הקירות 01

.

DSC02473

חיפוי הקירות 02

.

DSC02465

התקרה

.

DSC02472

את הריהוט ביצעה הנגרייה בקיבוץ לביא בהנחיית האדריכלים

.

DSC02469

ארונות הספרים מעוצבים כשקעים בקיר

.

DSC02470

תלמוד

.

DSC02475

סידורים

.

DSC03062

חותמת בית הכנסת בפתח סידור

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בבית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 20/02/2016 at 21:17

    ראשית,מיכאל,שכחת לצרף סרטון. שנית,המבנה ורדרד או שאני עיוורת צבעים? נראה מבנה יפה מאוד גם מבחוץ וגם מבפנים. והחותמות על הספרים משמחות. הגיע הזמן להפסיק לכער את המדבר עם הצבעים והחומרים שמשתמשים . ויש את המלון בראשית הזה עם כל האבנים המטופשות שלו. הכיוון צריך להיות מבנים ורדרדים ,מבנים מוזהבים. שרם קולהאוס יתכנן איזה מבנה בדרום הארץ,הכלניות לא מספיקות.

    • מיכאל יעקובסון  On 21/02/2016 at 1:34

      לא צלמתי סרטון… האריחים המחפים את המבנה משנים את צבעם לפי הזוית בה פוגעות קרני השמש מחום כהה ועד ורוד. המדבר יכול להיות ורוד בעיקר באזור הרי אילת והרי אדום. איך היה באילת?

      • שלגיה  On 21/02/2016 at 8:48

        חזרתי בחמישי ולקח לי יומיים להתרגל, בבוקר ובערב חיכיתי לבופה של אוכל ,העוזרת הגיעה ביום שישי וניקתה את החדר וסידרה אותו,כי התרגלתי לזרוק בגדים על הרצפה. הייתי במלון דן פנורמה שהעיצוב שלו נחמד ואין לי ניסיון בחופשות בארץ וזה היה לי כיף שכולם מדברים עברית. לא אהבתי את הריהוט בלובי,המעליות נתקעות וגם במרפסת יש ריהוט של כתר פלסטיק- יכלו להשקיע יותר. טיילתי בהרי אילת והסתכלתי על הים האדום לכיוון עקבה ועם כל הטבע הזה זה נראה הדבר הכי הגיוני בעולם לגור באילת. הבנתי איך אנשים קונים שם דירות (ואחר כך הבנתי איך הם מתייאשים ומוכרים אותן), הסתובבתי באזור המלונות וזה כמו להיות בתוך קניון חנויות אחד גדול ,פתוח,צפוף. משעמם ל"תיירים"באילת. דרום הארץ זה אזור מוזנח. אני אוהבת שיכונים ואולי מי שגר בשיכונים של אילת נהנה,לא הסתובבתי בשכונות. אילת צריכה תכנון .

        • מיכאל יעקובסון  On 21/02/2016 at 9:43

          הספקת לבקר גם באייסמול?

          • שלגיה  On 21/02/2016 at 10:26

            nope

            • שלגיה  On 21/02/2016 at 11:49

              מיכאל,יש לך רעיון איך אפשר להשאיר את שדה התעופה בתוך העיר אילת? טובות הנאה,מעטפות כסף,הפרת אמונים-מה שצריך. זה ממש נחמד לשבת במרפסת ולראות המראות ונחיתות ,אין הרבה וגם המטוסים קטנים-זה קצת נראה כמו מיני ישראל. תחשוב איזה זוועת עולם יעשו עם השטח שיתפנה. השדה הזה (בלי כלניות) עם כל התצורה הצנועה שלו,הוא הצלה לעיר.

              • מיכאל יעקובסון  On 21/02/2016 at 11:54

                המדינה בונה עכשיו שדה תעופה חדש ומשוכלל כמה ק"מ צפונית מהעיר. אין סיכוי שרשות שדות התעופה תמשיך את פעילות השדה באילת. יבנו שם קזינו גדול ומושקע ובמקום לשבת במרפסת ולראות המראות ונחיתות תרדי לשחק קצת עם קוביות, רולטות ומכונות מזל.

  • חיים רובינשטיין  On 20/02/2016 at 22:37

    במצרים ראיתי מספר פעמים את התופעה של מבנה מסגד שאינו מקביל לקו המגרש או הרחוב כדי לכוון אותו למכה.

  • גיל גרטי  On 21/02/2016 at 0:09

    בבקשה תתקן: אלוף אריאל שרון ולא סא"ל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: