סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים

תאומים כמעט זהים הם שני חדרי האוכל של נירים ואורים, אבל את כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. בנירים היה זה האדריכל אברהם ארליק והבניין נחנך ב-1976, ובאורים האדריכלית רחל ניסים והבניין נחנך ב-1977. הראשון של הקיבוץ הארצי והשני של איחוד הקבוצות והקיבוצים, כך שיתכן שמי שיצר את הדמיון בין שני המבנים היה זה משרד השיכון שמימן את הפרויקטים והציב דרישות משלו, יתכן וגם הקבלן – סולל בונה וסביר להניח שגם רוח הזמן.

לא מדובר ביצירות מופת של האדריכלות הישראלית וגם לא משהו שמתקרב. אבל כן מדובר בחלק בלתי נפרד מרובד רחב של מבני ציבור מרכזיים ביישובים, מבנים שאיחדו, כינסו וייצגו קהילות ערכיות בישראל של המאה ה-20, קהילות עם חזון. מבנים בעלי ייעוד זהה ששינו את פניהם בכל יישוב בו הוקמו בהתאם למקום, לזמן, לחברה ולאדריכל שבנה אותם. מצבם הנוכחי בכל קיבוץ גם הוא משתנה בהתאם לתנאים, מרכיב שמייחד את מעמדו של כל אחד מחדרי האוכל.

תכנית שני חדרי האוכל: רחבה מרוצפת ופתוחה מנקזת אליה את שבילי הקיבוץ. ממנה ממשיכים לקומה מפולשת המובילה אל הכניסה הראשית לבניין. אולם מבואה עם לוח מודעות, חדר שטיפת ידיים, חדר דואר ובעורף חדר מכונות ומחסנים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה שם נמצא אולם האוכל הצמוד למטבח המקושר לרחבת פריקה וטעינה. בשני חדרי האוכל יש רמפה להולכי רגל במקום מעלית. בנירים יש טופוגרפיה טבעית כך שהרחבה והמטבח מצויים במפלס הכביש, אך באורים נדרשה הקמת רמפה רחבה למשאיות שמובילה למטבח שבקומה העליונה.

ממש במקרה אתמול התקיים אירוע לציון 70 שנה ל-11 הנקודות שהקיבוצים אורים ונירים היו שתיים מאותן נקודות. אירוע נוסף יתקיים בהמשך השנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12513777_1195198380509742_7972313468484854532_o

כחול טובעני

.

נירים ואורים

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בקיבוץ נירים:

דנגור: נירים הוקם במסגרת 11 הנקודות שעלו להתיישב בנגב במוצאי יום הכיפורים של שנת 1946. נקודת ההתיישבות הראשונה נקראה דנגור ובמלחמת העצמאות הוחרב הישוב עד היסוד. חדר האוכל הוחרב גם הוא וכל מה שנותר ממנו היה אחד הקירות עליו התנוססה הכתובת "לא הטנק ינצח כי אם האדם". לאחר המלחמה הוקמה באתר אנדרטה, ניטעה חורשה ובצמוד הוקם מאוחר יותר קיבוץ סופה.

אנדרטת דנגור: על בית הקברות של נירים וכן על האנדרטה שתכנן האדריכל חילק ערד באתר בו שכנה נירים במקור – כתבתי כאן.

.

D833-068 1946

1946: תצלום אוויר של נירים במיקומה הראשון בדנגור (מקור: לע"מ)

.

D833-063 זולטן קלוגר 1947

1947: חברי נירים וברקע בתי הקיבוץ הראשונים שנהרסו במלחמת העצמאות (צילום: זולטר קלוגר, לע"מ)

.

תולדות: נירים הוקם בפעם השנייה ב-1949 באתר הנוכחי. במיקום החדש נבנה צריף פשוט ששימש את החברים כחדר אוכל תקופה קצרה, ואחר כך הוסב למחסן ונהרס. אחריו הוקם (כנראה ב-1951) "חדר האוכל הגרמני" או "הצריף השוודי" שהיה למעשה צריף עץ, בדיוק כמו כל הרהיטים להרכבה עצמית שמציעה כיום איקאה. כמו הצריף הזה נבנו עוד עשרות צריפים זהים בעשרות קיבוצים ורובם כמו זה בנירים נהרסו לאחר שתם תפקידם כחדר אוכל. ב-1976 נחנך חדר האוכל החדש בסמוך וממזרח לצריף. למה נהרס הצריף? "היו ויכוחים כאלה ואחרים. היינו קבוצה שרצתה שיישאר וישמש אולם לחברים וגם מסיבה היסטורית", נזכר היום דוד לב חבר נירים. "הויכוחים היו עד השמיים אבל זה לא עזר והוא פורק בצער רב וביגון".

ארוחות: חדר האוכל תוכנן ל-180 סועדים במקביל. עד לפני כחמש שנים הוא נהנה גם מתפוסה מלאה ומשלוש ארוחות ביום. בעקבות השינויים במבנה השיתופי בנירים הופסקו תחילה ארוחות הערב, לאחר מכן הופסקו ארוחות הבוקר ונותרו רק ארוחות הצהריים וארוחת שישי בערב. בשלב מסוים, הפסיק המטבח לפעול והאוכל החל להגיע ממטבח חדר האוכל של קיבוץ אור הנר. "השנה הציבור אמר את דברו ונוספה ארוחת ערב ביום חמישי שאותה מכינים החברים בסבב של צוותים תורנים".

ליל סדר: בימי השיא של נירים נערכו אירועי ליל הסדר באולם הספורט שיכול היה להכיל אפילו 700 סועדים. עם הצטמצמות הקהל, עבר האירוע לחדר האוכל ובוצע בשתי משמרות. כיום משתתפים בליל הסדר כ-140 איש והאירוע מתקיים במשמרת אחת בודדה בחדר האוכל.

.

לחיילי נירים

לחיילי נירים (מקור: ארכיון נירים)

.

אמנות: בחדר האוכל ששכן בצריף השוודי שולבו לוחות שיצרה מרגלית זומר בהשראת רצפת פסיפס עתיקה שנחשפה באזור במקרה. הרצפה נחשפה במהלך סלילת כביש לקיבוץ ניר עוז, כקילומטר מנירים. הרצפה היתה שייכת במקור לבית כנסת של יישוב יהודי, מעון או מנואיס, ששכן כאן במאה ה-6. כשהצריף נעזב, הוסרו הלוחות והועברו לאחד המחסנים בקיבוץ. לאחר ארבעים שנה איתר אותם דוד לב ותלה את חלקם מחדש בארכיון הקיבוץ. בחדר האוכל החדש שולבה בקומת המבואה המפולשת עבודה שיצר דב הלר, חבר נירים, ומקבלת את פני הבאים. לפי הנחיות מדויקות שהגדיר האדריכל נצבעה תקרת קומת המבואה, בגוונים האופייניים לסביבת הקיבוץ: חום-אדמדם, כחול-אפור וצהוב. לפני כעשר שנים נצבעה התקרה מחדש בגווני כחול.

שינויים ושיפוצים: "אם תשים לב לצילומי חדר האוכל בעת הבנייה, תראה חלונות צרים הקרובים לגג", מספר דוד לב, "חלונות אלו נאטמו לפני שנים מספר בלוחות גבס בגלל קשיי הטיפול בהם. כשאתה מצלם היום, זה נראה כמו נישות. יש בכך משום שינוי מתכניתו של האדריכל". השינוי הזה הוא משני לעומת שינויים מפליגים עליהם חלמו כבר בתחילת שנות ה-80. היתה אז כוונה להרחיב את חדר האוכל. "היו הרבה פנטזיות אבל הכל ירד מסדר היום", מספר דוד לב. אחרי שהמועדון נשרף, היתה התלבטות אם לבנות מועדון חדש. בסוף הוחלט לשפץ את חדר האוכל ואת המועדון למקם בקומת העמודים המפולשת של חדר האוכל. במסגרת השיפוץ תתווסף גם מעלית. לפני שנתיים התחיל האדריכל אבי חינקיס להכין תכניות, אבל רק לפני כשבועיים פונה חדר האוכל מסועדיו ועבר למבנה אחר באופן ארעי. "חדר האוכל היה המקום שעברנו בו את כל השמחות, האזכרות, המופעים, שיחות הקיבוץ. הכל קרה בחדר האוכל", מסיים דוד לב, "גם היום יש מפגשים כאלה ואחרים, כמו שעת ג'ימבורי לילדים ולהורים. הדברים בינתיים משתנים. אלה זמנים אחרים".

נוי: את הנוף בנירים עיצב אדריכל הנוף דן צור (2012-1926), מבכירי אדריכלי הנוף שפעלו בישראל וחתן פרס ישראל. צור היה בין מייסדי הקיבוץ ועזב למרכז לטובת התפתחות מקצועית. קיבוץ נירים היה לאחת היצירות המוקדמות והשלמות שיצר צור והיה מקום קרוב ללבו עד מותו. צור עיצב את הנוי בכל נירים וכן את בית העלמין שם הוא טמון. לאחרונה עבר הקיבוץ שינויים, נסללו דרכים חדשות ואחרות חודשו, הוחלף ריהוט החוץ וגופי התאורה ולצורך העבודות נעקרו שיחים ועצים ויצירתו המקורית של צור השתנתה.

האדריכל אברהם ארליק (1991-1905): את בניין חדר האוכל תכנן ארליק. הוא היה אדריכל בוגר המחזור השני בטכניון, ששילב בין פרקטיקה כאדריכל פעיל במסגרת המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי לבין פעילות עיונית בנושאי האדריכלות. כאן בבלוג סיקרתי חדרי אוכל שתכנן בקיבוצים נחשונים, עין החורש (הרחבה) וכן פרסמתי מחדש מאמר שפרסם ארליק על האדריכל זאב רכטר. ארליק גם תכנן את חדרי האוכל בעין השופט, נגבה, בית אלפא (הרחבה). אולם ספורט אזורי של המועצה האזורית נעמן. אולמות ספורט ביד מרדכי, דן ובגבעתיים. מפעל "ארד" בדליה, מפעל "תמה" במשמר העמק וכן בתי מגורים ומבני חינוך רבים. לאחר שיצא לפנסיה היה מרצה באוניברסיטת תל אביב בנושאי תולדות האדריכלות. ארליק גם פרסם מאמרים רבים בתחום, שהופיעו כמעט בכל כתב עת ועיתון יומי שיצא בישראל. "זכיתי לעבוד אתו במשך כ-30 שנה, ואני באמת רואה בכך זכות גדולה", נזכר אינג' שלום שרגא שעבד אתו במחלקה. "ארליק היה אדם דעתן, איש שיחה מרתק, בעל ידע עצום, צנוע. המבנים שתכנן היו, עד כמה שאני יכול להאריך, פשוטים ופונקציונליים". הוא פרסם מספר ספרים במהלך השנים: "שעורים בתולדות הארכיטקטורה" (1964), "הארכיטקטורה ביוון העתיקה" (1970), "מבוא לארכיטקטורה – מושגי יסוד" (1980). ב-1983 פרסמה היחידה לתיעוד הארכיטקטורה בפקולטה בטכניון את הספר "על ארכיטקטורה ובינוי ערים" – המרכז מבחר מאמרים שפרסם בעיתונות ומעידים על איכות כתיבתו. "אינני יודע אם יהיה זה נכון לומר שהיה 'קודם כל אדריכל'", ממשיך ומתאר אותו עמיתו שלום שרגא, "כי היתה לו אישיות רב-גוונית ורב-צדדית שהתבטאה גם בכתיבת אין ספור מאמרים, בהשתתפות עקבית ופעילה בדיוני מועדון 'צוותא', לצד המשורר אברהם שלונסקי, האדריכל מיכאל קון ועוד רבים, בחניכה סבלנית ותורמת של אדריכלים צעירים ובידע נרחב בתחומים רבים, תוצאה של סקרנות בלתי נלאית שלא דעכה עם הזמן". נכדו של ארליק הוא הבמאי מולי שגב ששיחק בתפקיד מולי ב"קרובים קרובים". אם ברשותכם מידע נוסף על ארליק – אשמח לשמוע ולעדכן את הפרטים.

.

ראשון1

צריף חדר האוכל הראשון (צילום: גבי וולפסון, מקור: ארכיון נירים)

.

ראשון2

צריף חדר האוכל הראשון (צילום: גבי וולפסון, מקור: ארכיון נירים)

.

D295-047 משה פרידן 1955

1955: ארוחה בצריף חדר האוכל הראשון בנירים (צילום: משה פרידן, לע"מ)

.

חא2

הרכבת צריף חדר האוכל (מקור: ארכיון נירים)

.

ח אוכל ישן 1

הכניסה לחדר האוכל בצריף הגרמני (מקור: ארכיון נירים)

.

ח אוכל ישן 2

ילדי נירים בחזית חדר האוכל בצריף הגרמני (מקור: ארכיון נירים)

.

שוטפים את חדר האוכל

שטיפת חדר האוכל (מקור: ארכיון נירים)

.

ארוחת ערב

ארוחת ערב בצריף הגרמני (מקור: ארכיון נירים)

.

צהריים

ארוחת צהריים בחדר האוכל בצריף הגרמני (מקור: ארכיון נירים)

.

1975

1975: ארוחה בצריף הגרמני (מקור: ארכיון נירים)

.

חדר האוכל הישן צילום מ1965

1965: על קירות חדר האוכל נתלו העתקים שצוירו בגואש ותיארו את קטעי רצפת פסיפס שהתגלתה באזור ונחשפה במקרה בעת סלילת כביש (צילום: אלי ברגר, מקור: ארכיון נירים)

.

פסיפס

במעבר לחדר האוכל החדש הוסרו הלוחות, הופקדו במחסן וכיום הם מוצגים בארכיון הקיבוץ (מקור: ארכיון נירים)

.

ח אוכל ישן 3

חדר האוכל בצריף (מקור: ארכיון נירים)

.

ישן בצד חדש

1975: מימין הצריף הגרמני ומשמאל חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון נירים)

.

עוד

1975: לוח שנתלה בצריף לקראת פתיחת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון נירים)

.

נחנך

1976: ידיעה (מקור: ארכיון נירים)

.

סדר המסיבה

1976: תכנית אירוע חנוכת חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון נירים)

.

מבט ממגדל הגרעינים

1976: מבט מראש הסילו על חדר האוכל והמדשאה המרכזית לאחר הריסת הצריף השוודי (מקור: ארכיון נירים)

2016:

.

DSC01117

רחבת הפריקה הצמודה למטבח

.

DSC01119

קיר אטום בחזית המערבית בעורף המטבח

.

DSC01120

חזית מערבית עם ירידה לחדר מכונות תחתון

.

5

בשטח הזה שממערב לחדר האוכל עמד בעבר צריף חדר האוכל (צילום: דוד לב)

.

DSC01121

חזית מערבית עם רמפה להולכי רגל ועגלות המובילה לכניסה משנית לחדר האוכל שבקומה העליונה בבניין

.

DSC01122

הרמפה

.

DSC01143

בקצה הרמפה החזית המערבית

.

1

חזית צפונית של חדר האוכל מכיוון המדשאה הגדולה (צילום: דוד לב)

.

2 (2)

חזית צפונית (צילום: דוד לב)

.

4

מבט מכיוון צפון-מערב (צילום: דוד לב)

.

DSC01123

מראה כללי של חדר האוכל מכיוון צפון-מערב

.

DSC01126

למטה קומת התכנסות פתוחה ומקורה ומעליה אולם האכילה

.

DSC01124

רחבה מרוצפת אליה מתנקזים שבילי הקיבוץ מקשרת לבניין

.

בבנייה

1973: בבנייה (צילום: גבי וולפסון, מקור: ארכיון נירים)

.

בבניה 5

1973: שלבי בנייה אחרונים (צילום: גבי וולפסון, מקור: ארכיון נירים)

.

DSC01156

לבניין כניסות מכל כיוון ומפלס. גם בחזית המזרחית יש מדרגות עם דלת קטנה

.

DSC01127

בקומה המפולשת צבעו בגווני כחול

.

DSC01128

אמנות: עבודה של דב הלר, חבר נירים

.

DSC01150

כאן (בשונה מחדרי אוכל אחרים) יש ברזייה כבר ברחבת הכניסה החיצונית

.

DSC01129

המדרגות המקשרות במזרח לאולם  האכילה

.

DSC01154

המדרגות החיצוניות

.

DSC01155

מבט מקצה המדרגות על החזית המזרחית ועל המדשאה המרכזית

.

DSC01148

אולם מבואה ובו לוח מודעות וחדרי שירות נוספים כמו:

.

DSC01133

דואר

.

DSC01134

תיבות

.

DSC01153

מודעות 01

.

DSC01131

מודעות 02

.

DSC01152

מודעות 03

.

DSC01151

מודעות 04

.

DSC01137

שטיפת ידיים

.

a

המדרגות העולות מהמבואה התחתונה אל אולם האכילה (צילום: דוד לב)

.

b

אדום עולה (צילום: דוד לב)

.

DSC01144

מדרגות חצי ספירליות

.

DSC01146

מבט מלמעלה

.

DSC01145

מנורה

.

c

בקצה העליון של המדרגות דלתות הזכוכית המובילות אל אולם האכילה (צילום: דוד לב)

.

חדר האוכל בליל הסדר ב-2015:

.

.

DSC01138

חדר האוכל נעול וממתין לשיפוץ

.

D295-027 יעקב סער 1976

1976: ארוחת צהריים (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

D295-028

1976: ארוחת צהריים (צילום: יעקב סער, לע"מ)

.

פורים 81 חדר האוכל

1981: מסיבת פורים בחדר האוכל (מקור: ארכיון נירים)

.

פורים 81 קומת העמודים

1981: מסיבת פורים בקומת העמודים של חדר האוכל (מקור: ארכיון נירים)

.

d

2015: פס החלונות העליון נאטם (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

הסעודה האחרונה

2015: ארוחה אחרונה לפני שיפוץ הבניין (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

ראשוני ארוחות הבוקר

ראשוני ארוחת הבוקר (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

התפריט האחרון

2015: ארוחה אחרונה לפני שיפוץ (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

סוף תקופה

ינואר 2016: לציון המעבר מחדר האוכל לחדר אוכל ארעי  לצורך שיפוצו, צילם ועיצב דוד לב גלויה שנשלחה לחברים. למטה מימין: חדר האוכל הארעי (מקור: ארכיון נירים)

.

כלים לחדר האוכל 1975

צלחות עם לוגו נירים השמורים בארכיון הקיבוץ (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

DSC01157

המטבח

.

DSC01160

בנירים יש גם סניף קטנטן של חברת ההייטק EMC2

.

בית המגן

מבנה שפספסתי אך אשלים בעתיד: "יד למגנים" שנחנך בשנת 1955, משמש כספרייה וחדר עיון ותכנן אותו האדריכל שמואל מסטצ'קין (צילום: דוד לב, מקור: ארכיון נירים)

.

נירים קולטת חברים חדשים:

.

★ ★ ★

★ ★ ★

★ ★ ★

(2) חדר האוכל בקיבוץ אורים:

עתיד: "אני לא רוצה לחתום לך על עתיד חדר האוכל", אומר לי מורדי אבני, חבר אורים מאז 1963 שהיה אחראי על ליווי הקמת חדר האוכל בשנות ה-70. "באוקטובר עברנו להיות קיבוץ מתחדש, אז אנחנו בתהליך של הכנות מבחינת הפעלה ביומיום. האוכל עדיין מסובסד. בקיבוץ בית העמק שהוא קיבוץ מתחדש כבר יותר מ-15 שנה עדיין מסבסדים את חדר האוכל ולכן הוא ממשיך לתפקד, אבל יתכן שכאן יבטלו את הסבסוד ואז המחירים יעלו. כשהמחירים יעלו יפסיקו לבוא אנשים".

תולדות: כמו נירים גם אורים הוקמה במסגרת 11 הנקודות שעלו על הקרקע במוצאי יום הכיפורים של שנת 1946. אורים קמה סמוך לאתר בו שוכן כיום קיבוץ גבולות. אחר כך נדד היישוב לאתר השוכן כיום ממזרח לקיבוץ צאלים. אחרי תקופה מסויימת פורקו הצריפים ועברו לאתר אחר. באתר המקורי נותר רק בית הביטחון שהפך מטרה לאימוני ירי של צה"ל, אך הוכרז ברגע האחרון אתר לשימור וניצל ממחיקה. לאחרונה נעשה ניסיון לשמור על הבניין יציב. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ, עברו החברים כאמור לאתר שלישי בו שכנה תחנת משטרת "עימארה" הבריטית שניצבה בצמוד למסילת הרכבת שקישרה בין עזה ובין באר שבע וכאן שוכן הקיבוץ עד היום. לצד מבני המשטרה הפעילו הבריטים מרכז אזורי שבין השאר כלל חנות, מרפאה ובית ספר. שניים מהמבנים הבריטים נותרו בשטח הקיבוץ ושוקמו. שני מבני התחנה המרכזיים שכנו באתר בו הוקם חדר האוכל ונהרסו. ממסילת הרכבת לא נותר זכר, אך בסביבה ובפארק אשכול הסמוך נותרו שרידים. מבנה המשטרה נוצל לחדר אוכל למשך 4 שנים. לאחר מכן הוסב המבנה למחסן מזוודות של החברים ולבסוף נהרס. כמו בנירים, גם כאן קיבלו החברים ב-1951 צריף גרמני להרכבה עצמית, מסוג הצריפים שהוקמו באותה תקופה בקיבוצים רבים. הצריף עמד ממערב לחדר האוכל הנוכחי. לבסוף הוא נהרס לטובת רחבת גרנוליט המנקזת אליה את שבילי הקיבוץ לקראת הכניסה לחדר האוכל החדש.

.

D19-023קלוגר1946

1946: אורים במיקום המקורי בתצלום של זולטן קלוגר המציג את הנוף המדברי שנעלם (מקור: לע"מ)

.

D834-007 זולטן קלוגר 1946

1946: שכן וסוסתו מבקרים באורים (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

כיום: בשעת צהריים מאוחרת של יום חמישי ניצב חדר האוכל המתנשא לגובה שתי קומות בקצה המדשאה הגדולה שקט ודומם. אך חדר האוכל לא ננטש כאן, הוא פעיל ומוגשות בו מידי יום ארוחת בוקר וארוחת צהריים וכן ארוחה בערב שישי.

ויכוחים: תכנון חדר האוכל החל ב-1973. שנתיים לאחר מכן החלו בעבודות הבנייה וב-1977 נחנך. כמו כל חדר אוכל אחר בתנועה הקיבוצית, גם את חדר האוכל באורים ליוו ועדיין מלווים ויכוחים של חברים. במשרד השיכון הכתיבו את הצורך שהבניין יהיה גבוה לפחות מטר מפני הקרקע. החברים החליטו שאם כך, אז עדיף להוסיף שני מטרים ולהרוויח קומה ובה ימוקמו מחסנים, מקררים, חדרי שירותים ומבואת כניסה מרווחת. הבעיה היתה שכך גם המטבח עלה קומה והיה צורך בשינוע. החברים רצו רמפה גדולה שתוביל משאיות לרחבת פריקה בחזית המטבח. מורדי אבני שניהל את הבנייה הציע מעלית הידראולית. החברים החליטו על רמפה. שלום אמיר שהיה רכז בניין ושימש כאקונום של חדר האוכל בשנותיו הראשונות כשהיה חדש, זוכר את הדברים אחרת: "זה שהעלו את חדר האוכל לגובה זה כדי שהחברים באורים שרגילים כל כך למישור ולא רגילים לצפות על הנוף מלמעלה, יוכלו לראות מלמעלה". אתה צוחק? "לא, זו היתה אחת הסיביות העיקריות להגבהת הבניין". בתפקידך כאקונום האם הבניין תוכנן לשביעות רצונך? "שלי לא תכננה את חדר האוכל כמו שצריך. בסך הכל החדר אוכל היה נחמד ויפה ביחס לחדר האוכל הקטן שהיה לנו קודם לכן. למשל המעלה נחיל הזה שהיא עשתה, אי אפשר לעלות ולרדת בו לבד וצריך עזרה. היא עשתה אותו מעוגל ושאלתי אותה מדוע. היא התפלאה שלא שמתי לב שזה מתאים לבית התרבות שנמצא בצד השני של המדשאה והוא מעוגל. אמרתי לה שבטח שלא ראיתי את זה כי לא הייתי בהליקופטר שייקח אותי למעלה, כי רק משם אפשר לראות את הקשר".

קונסטרוקציה: הבניין מתפרס על פני 640 מ"ר שטח בנוי כשהקונסטרוקציה שלו מורכבת למעשה משני מבנים המחוברים זה לזה. לדברי אבני, בגלל סוג הקרקע נוצקו יסודות שלדעתו יכולים לשאת גם מגדל של עשר קומות. היסודות נוצקו עד לעומק של 14 מטרים וברוחב של מטר וחצי. פסי חלונות רחבים במיוחד עוטפים את אולם האכילה מכיוון צפון ומערב ומפנים מבט אל המדשאה המרכזית. לכיוון מזרח פס החלונות צר, וזאת מתוך כוונה לפרק בעתיד את הקיר ולאפשר הקמת אגף חדש לבניין. "בימים ההם חשבנו שהקיבוץ יצמח עד אין סוף", נזכר אבני. "בשיא שלנו היינו 280 חברים ודברו על 400 חברים, בסוף יצא שכיום יש 170". כמו בחדר האוכל בנירים, גם כאן היה פס חלונות שנאטם, אלא שכאן תפסו את הטעות כבר בעת הבנייה. מעל פס החלונות בחזית המערבית יש אטימה של בטון. במקור היה אמור להיות פס נוסף בחזית של חלונות לאוורור ותאורה, אך החברים החליטו בניגוד לדעת האדריכלית שיתקשו לתחזק כל כך הרבה חלונות. ההחלטה הגיעה לאחר ששלד הבניין הושלם, ולכן הוחלט לאטום בבטון את הפתחים, מה שלא פגע בחזית הבניין.

אמנות: על חזית חדר האוכל תלויה עבודת קרמיקה קטנה שיצר חיים כהנא חבר אורים. באולם עצמו תלוי לאורך כל הדופן המזרחית ציור נוף פנורמי מרהיב שיצר רון גנג שגם הוא חבר אורים.

אוכל: את אורים הקימו צעירים שעלו מבולגריה. לאחר מכן הצטרפו לקיבוץ עולים מארה"ב. למרות קיבוץ הגלויות לא ניתן למטבח הבולגרי והמטבח האמריקאי ביטוי באורים והתפריט נותר רגיל וללא הפתעות מיוחדות. אודי טל יליד וחבר הקיבוץ נזכר: "שני מאכלים שזכורים לי אך כבר לא נמצאים בתפריט הם 'דלוגי' שנהגה DELUGI, ואין לי מושג מה מקור השם. זה אשל שערבבו בו פירות העונה – ענבים, בננות חתוכות, תפוחים חתוכים וכשהאקונום היה נדיב הוסיפו גם שברי עוגיות. המנה השנייה נקראה 'אוכל סיני' וכללה רוטב מסוים עם נתחי עוף קטנים. את זה היו יוצקים על אורז לבן והמהדרין היו מוסיפים שקדי מרק למעלה".

האדריכלית רחל (שלי) ניסים: שתכננה את חדר האוכל היתה ילידת בולגריה ובוגרת הטכניון. כמו עוד רבים מהעובדים במחלקת התכנון של התק"ם, ניסים לא היתה חברת קיבוץ אלא תושבת תל אביב. היא נפטרה לפני כשנתיים ולא הצלחתי למצוא עליה מידע, למעט דבריו של האדריכל ויטוריו קורינלדי שעבד איתה במחלקה: "בתחילת דרכה עבדה תחת האדריכל חנן הברון אך לאחר תקופה מסוימת עבדה באופן עצמאי. היא תכננה את חדרי האוכל במנרה, משאבי שדה, עינת ובאפיק [האדריכלית ארנונה אקסלרוד הוסיפה שניסים תכננה גם את חדר האוכל בקיבוץ רביבים, מ"י]. אם ברשותכם מידע נוסף על ניסים – אשמח לשמוע ולעדכן את הפרטים.

בית תרבות: בקצה השני של המדשאה, מול חדר האוכל, נחנך ב-1965 בית תרבות המתאפיים בקווים מעוגלים. הבניין מורכב משני אגפים שחצר קטנה מפרידה ביניהם. יש כאן אולם מופעים וקולנוע באגף מערבי וחדרי התכנסות קטנים באגף מזרחי. את הבניין תכנן האדריכל יהודה דרכסלר, שהיה אדריכל בכיר במשרד השיכון ותרם תרומה חשובה לתכנון היישובים בפריפרייה בשנות ה-60 וה-70.

.

12594018_1199418620087718_5172511519949128357_o

2016: "בית הביטחון" – שריד אחרון לאתר מיקומו השני של הקיבוץ בסמוך לצאלים

.

‏‏עותק של 10

1960/1971: בית הביטחון ההרוס (מקור: ארכיון אורים)

.

חדר אוכל אורים משטרת עימארה מבט מדרום

מבנה תחנת המשטרה הבריטית "עימארה" שנהרס לטובת הקמת חדר האוכל באורים. היו שניים כאלה ובאחד מהם שכן חדר האוכל הראשון בקיבוץ (צילום: עמנואל טל)

.

חדר אוכל אורים משטרת עימארה0006

חדר האוכל במבנה המשטרה (צילום: עמנואל טל)

.

חדר האוכל 20006

1951: בחדר האוכל הראשון (מקור: ארכיון אורים)

.

מטבח אורים משטרת עימארה0008

במטבח שבמבנה המשטרה הבריטית (צילום: עמנואל טל)

.

חדר אוכל אורים צריף בנייה 20002

1951: הרכבת הצריף השוודי (צילום: עמנואל טל)

.

3 (2)

1951: הרכבת הצריף השוודי (צילום: עמנואל טל, מקור: ארכיון אורים)

.

חדר אוכל אורים צריף0002

1951: "חדר האוכל השוודי" (צילום: עמנואל טל)

.

5

1955: חדר האוכל בצריף (מקור: ארכיון אורים)

.

חדר אוכל אורים צריף הכנת שולחנות לפסח0014

תחילת שנות ה-50: הכנות לליל סדר (צילום: עמנואל טל)

.

חדר אוכל אורים צריף ציור של ג'ון בייל לפסח0012

תליית ציור על הקיר מעשה ידי הצייר ג'ון בייל, חבר אורים בשעתו, שגם מצולם תולה את הציור (צילום: עמנואל טל)

.

חדר האוכל 20005

1954: פסח וברקע ציורו של ג'ון בייל (מקור: ארכיון אורים)

.

‏‏עותק של 7

1960: אסיפת חברים בחדר האוכל (מקור: ארכיון אורים)

.

חדר אוכל אורים צריף פסח 1952

1952: ליל סדר (צילום: עמנואל טל)

.

חדר אוכל אורים צריף פורים כנראה 19550016

1955: פורים (צילום: עמנואל טל)

.

‏‏עותק של 8

1962: מקהלה בסדר פסח (מקור: ארכיון אורים)

.

9

1972: מקהלה בסדר פסח (מקור: ארכיון אורים)

.

חדר האוכל 20008

1976 (מקור: ארכיון אורים)

.

מטבח אורים צריף0010

המטבח בצריף חדר האוכל שהחליף את מבנה המשטרה הבריטית (צילום: עמנואל טל)

.

My beautiful picture

1976: יציקת רצפת חדר האוכל (צילום: מורדי אבני)

.

My beautiful picture

1976: יציקת רצפת חדר האוכל (צילום: מורדי אבני)

.

My beautiful picture

1976: יציקת רצפת חדר האוכל (צילום: מורדי אבני)

.

הנחת אבן הפינה-בית התרבות ב- 19610002

1961: טכס הנחת אבן פינה לבית התרבות עם גולדה מאיר ואברהם הרצפלד (מקור: ארכיון אורים)

.

הנחת אבן הפינה-בית התרבות ב- 19610004

1961: טכס הנחת אבן פינה לבית התרבות עם גולדה מאיר ואברהם הרצפלד (מקור: ארכיון אורים)

.

הנחת אבן הפינה-בית התרבות ב- 19610003

1966: טכס חנוכת בית התרבות (מקור: ארכיון אורים)

.

Scan

גלויה עם בית התרבות (מקור: ארכיון אורים)

2016:

.

DSC01244

חדר אוכל מופיע בשילוט בכניסה לקיבוץ אורים

.

DSC01234

בחזית הדרומית רמפה רחבה מובילה למטבח שבמפלס העליון

.

DSC01204

חדר האוכל במבט מהמדשאה המרכזית

.

DSC01161

חזית מזרחית של חדר האוכל הפונה לכיוון החנייה והמשק

.

DSC01162

חזית צפונית

.

DSC01163

בטון חשוף בעיבודים שונים

.

DSC01197

מדפי הצללה מבטון בחזית המערבית

.

DSC01196

אמנות בפינת הבניין שיצר חיים כהנא חבר הקיבוץ

.

DSC01195

אגף המטבח וכניסה נוספת לחדר האוכל בחזית המערבית

.

DSC01230

אגף המטבח בחזית המערבית

.

DSC01199

רמפה העולה לקומה העליונה חוסכת מעלית

.

DSC01200

מבט על שבילי הקיבוץ המתנקזים לחדר האוכל מכיוון הכניסה לחדר אוכל בחזית המערבית

.

DSC01164

קומת עמודים פתוחה להתכנסות לקראת הכניסה הראשית לחדר האוכל

.

DSC01194

מבט מהכניסה אל הקיבוץ

 

DSC01193

על דלת הכניסה

.

DSC01172

אין תרבות

.

DSC01173

החברים, 2011

.

DSC01165

על לוח המודעות 01

.

DSC01166

על לוח המודעות 02

.

DSC01167

על לוח המודעות 03

.

DSC01168

על לוח המודעות 04

.

DSC01170

על לוח המודעות 05

.

DSC01176

תכנית המתאר לקיבוץ תלויה בכניסה לחדר האוכל

.

DSC01177

האדריכל החתום על התכנית

.

DSC01175

שטיפת ידיים

.

DSC01174

לוח התפריט ריק

.

DSC01171

מדרגות מובילות לקומה העליונה ובה אולם האכילה

.

DSC01178

בקצה העליון של המדרגות

.

DSC01179

בכניסה תמונה של חדר האוכל ב-1949

.

DSC01181

חדר אוכל

.

DSC01186

חדר האוכל, מעל החלון תלוי ציור פנוראמי של נוף האזור שיצר רון גנג חבר אורים

.

DSC01182

חלון אופקי רחב מעניק מבט פנורמי על המדשאה המרכזית ובתי הקיבוץ

.

DSC01188

לכיוון מזרח (המשק) החלונות צרים ורק בגובה העיניים של הסועדים, כאן יש הכנה להרחבת האולם בעתיד (אם יהיה עתיד)

.

DSC01184

נוף למערב

.

DSC01185

נוף לצפון

.

DSC01192

הגשה עצמית

.

DSC01190

מחירים

.

DSC01189

קופה

.

DSC01180

שטיפת כלים

.

הארכיון / המקלחות המשותפות:

.

DSC01229

סמוך לחדר האוכל מצוי מבנה הארכיון השוכן במבנה המקלחות המשותפות

.

DSC01228

ר

.

DSC01226

בכניסה

.

DSC01225

פסיפס שיצר מץ למדן (בעלה של יונינה) בכניסה לארכיון

.

מבנה בריטי:

.

DSC01223

שריד בודד ממתחם תחנת המשטרה הבריטית ששכנה כאן עד 1948

.

DSC01222

שלט על המבנה

.

מבנה מגורים:

.

DSC01221

מבני מגורים שתכנן האדריכל פרדי כהנא (מודל שנבנה בהמשך למודל שתכנן כהנא בקיבוץ גשר הזיו)

.

DSC01205

במה במרכז המדשאה המרכזית

.

בית התרבות:

.

DSC01206

בית תרבות בקצה השני של המדשאה בתכנון האדריכל יהודה דרכסלר

.

DSC01219

גדר בנויה עם פתחים אקראיים מקשרת בין המדשאה הגדולה ובין הבניין

.

DSC01215

חזית מערבית ודרומית של בית התרבות

.

DSC01216

מדרגות חיצוניות לחדר מקרן

.

DSC01217

מדרגות

.

DSC01214

כניסה מחזית צפונית

.

DSC01213

פסל שיצרה יונינה למדן, חברת אורים

.

DSC01212

בית התרבות – 1966

.

DSC01209

בית התרבות מורכב משני מבנים: משמאל אולם גדול ומימין מועדון וחדרים. הקירוי הוא תוספת מאוחרת

.

DSC01210

כיום יש כאן גלריה לאמנות

.

DSC01211

וגם מועדון לחבר

.

מבנה חנות:

.

DSC01236

חנות

.

DSC01237

שלט על החנות

.

מבנה בריטי: הבריטים בנו כמוהו בכל רחבי האימפריה וחלקם שרדו את כל השנים ומשמשים לצרכים שונים. מצאתי שאחד מהם משמש כקולנוע, אחד ככנסיה ויש גם מוזיאון. במקור שימשו למגורי חיילים, מפקדות, חדרי מלחמה, מרפאות, מועדוני חיילים. בישראל שרדו כאלה כמה במרחב האזרחי אך גם בבסיסי צה"ל שוכנים לא מעט מבנים כאלה.

.

DSC01238

לצד החנות מבנה בריטי ישן

.

DSC01242

מבנה עם גג פח מקומר וקירות בטון ולבנים

.

DSC01241

חזית מערבית

.

DSC01243

שלט

תודה לדוד לב, מורדי אבני, אודי טל, דליה אמיר, שלום אמיר, יוחנן הגלילי, גבי וולפסון, עופר יוגב, אינג' שלום שרגא ולאדריכל ויטוריו קורינלדי. תודה גם לאלדד שורק ולנתן פרייזלר שנאלצו להסתובב איתי.

כתבה חמודה ששודרה ביומן של ערוץ 1 על חדרי האוכל:

.

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי וכדאי לבקר:

.

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום הארוחה:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 03/02/2016 at 21:57

    יפיפיים החדרי אוכל. למה אתה כותב רק על חדרי האוכל? הרי בקיבוצים יש גם כולבו,בתי הורים,ארכיונים,דירות,פינת חי.

  • דוד לב  On 04/02/2016 at 17:43

    תגובתך מעוררת תאבון. אולי תבקר חדרי אוכל פעילים ותפרסם מהי המנה המוצלחת : – )))

    וברצינות. חדר האוכל של אורים לא מוכר לי, ואגב כך למדתי עוד דברים על אורים. תודה על כך ועל החלק הקשור לבית שלי – נירים.

  • יריב  On 27/07/2016 at 18:29

    מיכאל שלום.
    אני בן קיבוץ אורים ומאד נהניתי מהכתבה. לכן החלטתי לחפש את בנות רחל.
    מצאתי את שתי בנותיה של רחל ניסים, דברתי עם אחת מהם, אתה יכול להתקשר אליה. איך אפשר להעביר לך את מספרי הטלפון שלא בפומבי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: