סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עין החורש

הקיבוץ הראשון שהוקם בעמק חפר היה עין החורש. כשעלו כאן על הקרקע ב-1931 (בשנתיים שקדמו לכך התמקמו החברים בחדרה), היה זה אזור של ביצות שאף אחד לא התקרב אליו, לכן כנראה הצליחו לרכוש את הקרקע. תוך זמן קצר מעת הקמתו, הוקמו בסביבה כפר הרואה, קיבוץ גבעת חיים וקיבוץ המעפיל ולאחר הקמת המדינה הצטרפו אליהם כמה מושבים. האזור הוא בעל אופי חקלאי והכביש המקשר בין כל אותם קיבוצים ומושבים חוצה פרדסים (לאחד מהם קוראים 'פרדס מיכאל') ושדות ירוקים שגדלים בהם מלפפונים. עצי ברוש ולפעמים גם איקליפטוס ששרדו את השנים משמשים קיר חי לכביש, ובשלב מסוים אפשר לטעות ולחשוב שארץ ישראל הישנה והטובה עדיין קיימת.

את חדר האוכל תכנן האדריכל קובה גבר מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק. זהו מבנה חד קומתי ופשוט, אופקי הבולט הודות לגג הרעפים הגבוה המעטר אותו וכן הודות למיקומו בנקודה הגבוהה באזור.

אולם התרבות, לעומתו, שתכנן האדריכל אילון כהן הוא מבנה שזועק לתשומת לב, דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12304273_1169127529783494_1083102447358551108_o

אולם התרבות

.

עין החורש

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל

1.1 תולדות

חדר האוכל הבנוי הראשון בעין החורש החליף צריף ישן שהחליף אוהל. הצריף היה ניצב בשטח שבין מגדל המים ובין בניין חדר האוכל הנוכחי. לאחר חנוכת חדר האוכל הבנוי, הוקמה בו במה והוא הוסב לאולם להקרנת סרטים ולקיום טקסים, הצגות ומופעים. "בחדר אוכל הישן (הצריף) עוד ראינו הצגות שמענו קונצרטים וחזינו במיטב סרטי ברגמן, פליני, היצקוק ועוד ועוד שסיפקה בנאמנות כל שבוע מחלקת הקולנוע של ההסתדרות", נזכר דודו אמיתי, בן עין החורש. עם חנוכת אולם התרבות (עליו הארכתי בהמשך הרשימה) בשנת 1980, איבד הצריף את מעמדו ונותר מיותם. כבר קודם לכן, בנובמבר 1979 הוחלט גם במזכירות וגם בשיחת הקיבוץ להרוס את מבנה חדר האוכל הישן כיוון שהיווה מפגע בשטח.

חדר האוכל הבנוי נבנה בנקודה הגבוהה באזור ולכן גם צמוד לו מגדל המים. למרות שנראה כי בניין חדר האוכל הוא מסוף שנות ה-40 או ה-50, למעשה הוא נבנה ב-1960 ונפתח לחברים ב-1961. חזיתות פשוטות, בלי חלונות רחבים הפתוחים אל המדשאה או אל הנוף. פתח הכניסה הראשי פנה למדשאה מצפון באופן מדורג וכלל גם אולם מובאה בו הוצב לוח המודעות, תאי הדואר וכו' (לאחר הרחבת הבניין צפונה נהרסה הכניסה הראשית והמבואה והלוח והדואר עברו לכניסה מערבית). לאולם האכילה בקושי מצליחות קרני השמש לחדור פנימה והאולם נותר אפל. הבניין המקורי נועד להכיל את כל חברי הקיבוץ, אך זמן לא רב לאחר חנוכתו כבר הורגש כי המבנה צר מלהכיל את כל החברים. לאחר ויכוחים גדולים הוחלט שלא להרוס את הבניין הקיים אלא רק להרחיב ולהוסיף לו אגף חדש. לתכנון ההרחבה בחרו החברים שלא להמשיך ולעבוד עם קובה גבר, ואת העבודה ביצע האדריכל אברהם ארליק. בגלל בעיות קונסטרוקטיביות הוחלט לבנות את האגף החדש כך שקירותיו אינם ממשיכים באופן רציף את קירות הבניין הישן. התוצאה היתה שלא מתקבל קשר עין בין כל היושבים בחדר האוכל ויש נתק, דבר שמפריע בעת עריכת אירועים ושמחות באולם. מצד שני התקבל אולם גדול במיוחד, כזה שמאפשר להכניס אפילו 1,000 סועדים לסעודת ליל סדר (רק בשנות ה-80 הגיע מספר האורחים לכזה היקף). "בשנות ה-80 הייתה תכנית 'גרנדיוזית' להרחבת חדר האוכל והמטבח, עם כניסה רחבה מכיוון אולם התרבות", מוסיף אהוד רבין, "התכנית נפלה בסוף למזלנו בגלל תקציב מכאן ותחילתם של שינויים בסדרי החיים מכאן.

.

1.2 המבואה

בכניסה לחדר האוכל עבודת ריקוע אמנותית שנקראת "שים שלום". את הריקוע יצר האדריכל אילון כהן, חבר הקיבוץ שתכנן את אולם התרבות הסמוך ועליו אפרט בהמשך הרשימה. הכניסה מובילה למבואה ובה לוח המודעות וחדר הדואר שעדיין מתפקדים. חדר האוכל עצמו כבר איבד מזמן את מעמדו בקיבוץ והוא אינו פעיל.

.

1.3 כיום

סגירת חדר האוכל התרחשה לפני כמה חודשים. "הפעילות בו כיום היא מזדמנת", מתאר את הפעילות הנוכחית בחדר האוכל אהוד רבין חבר עין החורש. "בגלל שיש מרכז אירוח של נבחרות ספורט, אז הן אוכלות בו מידי פעם. כל יום חמישי לפני הצהריים הוא משמש כמזנון כשמגיעים אליו כ-500 גמלאי עמק חפר להרצאה באולם התרבות ולקפה ועוגה בחדר אוכל. לאולם התרבות אין לובי לקהל גדול, אז חדר האוכל שנמצא סמוך משמש כעורף לוגיסטי.

"בחדר האוכל מתקיימים מדי חודש בלילות שבת ערבים שהם המשך למועדוני הזמר והמופעים באולם, אליהם מגיעים מאות אנשים מהארץ למפגש חברתי כיבוד קל וריקודים", מציינת ורדה ויסוצקי העובדת במזכירות הקיבוץ וכן מלווה את אירועי התרבות בעין החורש שנים רבות. "החגים שאנו חוגגים בקהילה בעונות חורף ואביב, חנוכה ובפסח את ליל הסדר הקיבוצי, וכן חג הקיבוץ, מתקיימים גם כן בחדר האוכל".

.

1.4 האדריכל

האדריכל קובה  (יעקב) גבר (1993-1907), חבר קיבוץ עין שמר הוא זה שתכנן את חדר האוכל. גבר נולד בורשה ב-1907 ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל והצטרף ל"קבוצת שמרה". ב-1927 עם חבריו עלה עם חבריו וייסד את קיבוץ עין שמר.

ע לשנות ה-60 עבד בתכנון מבנים בקיבוצו וביישובי הסביבה ללא הכשרה פורמאלית. באותה עת נסע לוינה ולמד אדריכלות. עם שובו ארצה הצטרף למחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי והחל לתכנן במסגרתה בהיקף רחב מבני ציבור ומגורים בתנועה הקיבוצית. גולת הכותרת של יצירתו היא קיבוץ עין שמר שבה תכנן לאורך חייו רבים מהמבנים. הוא תכנן חדרי אוכלב קיבוצים מצר, שדות ים, רגבים, כפר גילקסון, ניר דוד ובעין החורש. 15 מועדונים לחבר, את מפעל גרנות מול קיבוץ גן שמואל, את ביתה ספר האזורי חוף הכרמל בקיבוץ מעגן מיכאל, את אולם הספורט בקיבוץ ניר דוד, שכונות מגורים בעין החורש, מגל, גנן ומצר (שחלקן נקראות עד היום "שכונת קובה'). בבית הספר אלוני יצחק שליד גבעת עדה תכנן ספרייה וחדר אוכל, בכפר יונה תכנן את בניין המועצה המקומית ובתל יצחק תכנן את 'משואה' – מכון ללימודי השואה.

גם בניו המשיכו את דרכו בתחום היצירה; בנו הבכור הוא אביטל גבע – אמן ואיש חינוך שהקים בעין שמר חממה אקולוגית. בנו השני הוא ציבי גבע – אמן ופסל מוערך שמלמד גם אמנות במדרשה לאמנות בבית ברל.

"לא הקו שלו", קבע אביטל גבע כששאלתי אותו מה אפיין את האדריכלות של אביו וכיצד היא באה לידי ביטוי בחדר האוכל בעין החורש. ומה היה הקו שלו? " חדרי האוכל שקובה בנה במספר קיבוצים ביטאו את הפנטזיות שלו. באותה תקופה הקיבוצים רצו ללכת על דברים גדולים, חשבו שיש להם כסף ובנו אדריכלות לא פונקציונלית עם בטונים, גגות תלויים ולקובה היתה כאן הזדמנות לתת דרור לדמיון. חדר האוכל בעין החורש נבנה קצת קודם לכן ולכן אין לו את המרחב ואת הגובה. הוא שטוח ופונקציונלי ולא היתה בו את האפשרות לצאת מהמסגרת. אין בו שום חזית שעשוה 'וואוו' כפי שרצו יותר מאוחר שיהיה בחדרי האוכל. בקיבוצים הרי גרו אנשים אפורים וחדר האוכל היה הבית כנסת שלהם ורצו שהוא יהיה קצת יותר". ואכן, לעומת חדרי האוכל בשדות ים ועין שמר – מבני בטון חשוף, גדולים ומרשימים, בעין החורש חדר האוכל צנוע ופשוט.

.

6

חדר האוכל הראשון: אוהל (מקור: ארכיון עין החורש)

.

4

חדר האוכל השני בבנייה: צריף עץ (מקור: ארכיון עין החורש)

.

2 (2)

1958: סעודת יום עצמאות בצריף (מקור: ארכיון עין החורש)

.

7

1979: צריף חדר האוכל המפורק (מקור: ארכיון עין החורש)

.

8

1979: פירוק שאריות הצריף (מקור: ארכיון עין החורש)

.

9

1979: צריף חדר האוכל בעת פירוקו (מקור: ארכיון עין החורש)

.

5

1960: חזית צפונית של חדר האוכל החדש לקראת סיום הבנייה כשעל פי חתך הזהב נקבע בה פתח רחב עם מדרגות רחבות – שנהרסו מאוחר יותר לטובת הרחבת הבניין צפונה (מקור: ארכיון עין החורש)

.

3 (2)

1975: ארוחה (מקור: ארכיון עין החורש)

.

343gf

1960: חברה שוטפת את הרצפה במכונה מיוחדת לשטיפת רצפות (מקור: ארכיון עין החורש)

.

10

1998: ארוחת בוקר חגיגית (מקור: ארכיון עין החורש)

.

ליל סדר בשנת 2012:

.

DSC09030

שילוט בכניסה לקיבוץ

.

DSC09092

אדריכל הנוף ליפה יהלום ביצע כאן ב-1945 את אחת מעבודות הנוף הראשונות שלו: המדשאה המרכזית מוקפת במבני הציבור

.

DSC09072

חדר האוכל שוכן בראש הגבעה

.

DSC09080

מבט ממזרח על האגף המאוחר של חדר האוכל

.

DSC09081

האגף המאוחר

.

DSC09082

חזית צפונית של האגף המאוחר

.

DSC09088

הכניסה המערבית לחדר האוכל

.

DSC09093

הכניסה המערבית לחדר האוכל

.

DSC09094

הכניסה + קלנועית

.

DSC09122

עבודת אמנות שיצר האדריכל בכניסה

.

DSC09121

זכוכית וברזל

.

DSC09120

ברזל, בלוקים חשופים וטיח

.

DSC09098

משוך

.

DSC09095

"שים שלום" עבודת מתכת שיצר האדריכל בכניסה

.

DSC09096

פרט

.

DSC09119

מבואת הכניסה לחדר האוכל: תכנית מתאר חדשה לקיבוץ משמאל ניצבת לעיון החברים

.

DSC09106

התכנית

.

DSC09109

מרכז הקיבוץ

.

DSC09107

האדריכל

.

DSC09118

לוח המודעות

.

DSC09102

על לוח המודעות 01

.

DSC09099

על לוח המודעות 02

.

DSC09103

על לוח המודעות 03

.

DSC09105

על לוח המודעות 04: ביקור באנדרטה בהמשך הרשימה

.DSC09110

.

DSC09111

שטיפת ידיים

.

DSC09112

תיבות דואר 01

.

DSC09116

תיבות דואר 02

.

DSC09114

תיבות דואר 03

.

DSC09117

דלתות חדר האוכל לא נפתחו. בפנים היה חשוך

.

DSC09125

בחצר התפעולית של חדר האוכל פועלים היום כמה עסקים כמו קונדיטוריה

.

DSC09128

מול הכניסה המערבית יש כניסה מזרחית לבניין

.

DSC09129

הכניסה המזרחית

.

DSC09131

קטע מחזית מזרחית של אגף המטבח

.

DSC09133

שלט בכניסה לחדר האוכל: זכר לימים שחזרו מהשדה או הרפת

.

DSC09134

אולם חדר האוכל

.

DSC09135

תקרת העץ

.

DSC09136

כאן אין ארוחות בוקר

.

DSC09139

שורות שורות

.

DSC09142

8

.

DSC09143

מבט אל אגף המטבח

.

DSC09141

מבט אל אגף שטיפת כלים הסגור

.

DSC09138

הריצוף: למטה ריצוף האגף הוותיק ולמעלה ריצוף האגף המאוחר

.

(2) מבנים שונים במרכז הקיבוץ

.

DSC09084

המועדון לחבר נבנה בשנות ה-60 ועוטר בתבליט קרמיקה שיצרה אראלה הררי, בין השאר יצרה קיר אמנות בהילטון תל אביב (העבודה נהרסה)

.

DSC09089

נוף

.

DSC09090

גלגל

.

DSC09091

פנטזיה

.

DSC09085

בית ביטחון שנבנה בשנות ה-30 נמצא בסמוך, היה זה הבניין הראשון בקיבוץ

.

D15-060

1934: המבנה הראשון בקיבוץ במבט ממגדל המים (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

D15-061

1939: מימין בריכה וברקע אוהלים (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

(3) אולם התרבות

3.1 ביקור

לא צריך לחצות גבעות ויערות כשיוצאים מחדר האוכל בדרך אל אולם התרבות. הוא נמצא ממש ממול. לא יותר מחמישים מטרים ממנו. שביל קטן חוצה מדשאה ובקצה שלה מגיעים לרחבה המרוצפת שמקשרת אל חזית אולם התרבות של עין החורש. לעומת חדר האוכל שהיה פתוח וריק, אולם התרבות היה נעול וכנראה שגם ריק. לכן לא בקרתי בו, אך מעדות המשתמשים מדובר באולם אינטימי ונעים. שרון רז ביקר כאן לפני כמה שנים, הוא לעומתי נכנס וצילם.

למרכז הקיבוץ מפנה הבניין חזית בגובה השביל, אך כשבאים מכיוון אזור המגורים יש גבעת מלאכותית מכוסה בדשא, המייצרת אשליה שהבניין צומח מתוך הקרקע. הגבעה המלאכותית נעשתה כדי לא להעצים יתר על המידה את הבניין שעם הגג הזה כבר ממילא תפש הרבה תשומת לב.

.

3.2 תולדות

למרות שעכשיו אף ישבן לא מחמם את המושבים באולם התרבות, בזמן הופעה יכולים לשבת בו 590 צופים, ואת זה הם יכולים לעשות מאז שנחנך ב-26 באוקטובר של שנת 1979. המבנה הייחודי שמזכיר צריף עם פאה של אשה מטורפת, שוכן על גבעה מלאכותית ובולט היטב לא רק בגלל שאר המבנים המקיפים אותו שמתאפיינים באופקיות וצניעות, אלא בעיקר בגלל הפאה. גג המבנה מורכב משמונה שיפועים שפורצים מקו החזית.

ב-1979 ארץ ישראל הישנה והטובה גססה, אבל בעין החורש ניסו להאחז בכוח בחלומות. לרגל פתיחת אולם התרבות ולציון 50 שנה להקמת עין החורש, הוזמן צוות של גלי צה"ל להקליט כאן הופעה. על הבמה עמדו קיבוצניקים (כמו דודו זכאי מקיבוץ דליה), ושרו שירים שכתבו חברי עין החורש והלחינו חברים מהתנועה הקיבוצית. את ההקלטה הפכו לתקליט לו נתנו את השם היצירתי "שירים בעין החורש" (חברת "התקליט") ועל העטיפה הופיע איור של הבניין, מאותם איורים שבלי להעליב אף אחד שאפשר למצוא כמוהם בכל מיני תערוכות בגלריות של קיבוצים או במבואה של תאטרון ירושלים.

"רציתי לשבור את הסיפור של כל הקופסאות הגדולות האלה ולא לעשות בניין ענק", מספר האדריכל אילון כהן על העיקרון המרכזי שהנחה אותו בתכנון אולם התרבות. "הצעתי מבנה עם תכנית של מצולע כשהגיג מורכב מ-4 רכסים ו-4 נקודות שפל, מיכאל בורט שהיה מרצה שלי בטכניון סייע לי בחישובים". האם היה משהו שתכננת ולא בוצע? " היה רעיון שבין הגג ובין קירות החזית יהיה פס של חלונות, ובעזרת מנוע חשמלי החלונות יפתחו ויסגרו מבלי שיהיה צורך לטפס אליהם וכך יהיה אוורור טבעי. הפרוגרמה שניתנה למתכננים קבעה שהבניין יעבוד גם בלי מיזוג אוויר, אבל בסוף החליטו בקיבוץ לרדת מזה. דבר נוסף היה יציקת אלומיניום שרציתי לעשות וקראתי לה 'אדון החלומות' על בסיס שיר שכתב אבא קובנר אבל זה לא בוצע בגלל מחסור בתקציב". מהיכן הגיע המימון לפרויקט? "היו כמה מקבלי פיצויים מגרמניה וסוכם שהכסף לא ילך למטרות רגילות אלא רצו להשקיע במשהו לנפש ועם הכסף בנו את האולם, אחר כך גם בנו אתו אולם הספורט". עמדת בתקציב? "זה היה יחסית בניין זול. יש בו גם חשיבה אנרגטית. אין בו הרבה זכוכית ולכן הבניין לא מאבד כמעט אנרגיה. הגג מצל על החזיתות  וגם המבנה של מצולע הוא מבנה זול יותר בהשקעה בקירוי לעומת בניין מרובע. לא נשאר כסף לרעפי מרסיי ולכן את הגג עשו מרעפי בטון ועד היום אף אחד מהם לא נשבר". למה חלפו 6 שנים מאז שהתחלת לתכנן ועד חנוכת הבניין? "בנו לאט. היה משבר קיבוצי ראשון וזה מה שעיכב את הבנייה". מה הציגו בחנוכת הבניין? "את ההצגה 'הדיבר ה-11' שכתב אבא קובנר. כל הקיבוץ השתתף בהצגה". הכוונה "הייתה לומר שיש עשר דיברות לתנועת השומר הצעיר וזו ה-11 היא ההגשמה, העלייה ארצה" מסביר עמי בארי את שם ונושא ההצגה במאמר שפרסם לפני כמה שנים.

"ניהלתי את האולם משנת 2000 ועד 2013", מספר אהוד רבין, חבר עין החורש. "הוא היה אולם מקומי כמו בכל קיבוץ אחר והוא לא תוכנן לשמש כאולם אזורי כי בגבעת חיים איחוד ובהעוגן היו אולמות גדולים שהיו אזוריים. אבל היום כל האולמות בסביבה לא פעילים יותר, חוץ מ'בית שרת' בגבעת חיים מאוחד וחוץ מאולם התרבות שלנו. האולמות האחרים היו בנויים על רעיון דו-תכליתי, שהאולם ישמש גם למופעים וגם למסיבות כמו סדר פסח. הסידור הזה הכתיב שלא כל שורה תהיה על מדרגה והכיסאות לא מקובעים כדי שאפשר יהיה להכניס שולחנות בפסח. בעין החורש האדריכל רצה גם כאן לשלב את הרעיון הזה אך הקיבוץ דרש שהאולם יהיה אך ורק למופעים וזה מה שבדיעבד השאיר אותו בחיים". לאחרונה הוחלפו ריפודי המושבים, אך חוץ מזה הבניין נותר כפי שתוכנן במקור. את מלאכת חידוש הריפוד ביצעה אחת מחברות עין החורש, שפתחה לאחרונה מרפדיה בקיבוץ.

"אפשר לראות אותו כמבנה 'מתנשא', אבל נידמה לי שכוונת המתכנן הייתה הפוכה (אולי נכשל?) – לא 'פיל לבן' עם קירות מאיימים וגובה, אלא מבנה שמשתלב בנוף המקומי, אולי דווקא נישא על כנפיים, כנפי רוח", משתף רבין את דעתו על הבניין. "כללית נידמה לי שדווקא היחס לתרבות בכלל הביא קיבוצים לראות בחדרי האוכל, בבתי העם ובאולמות משהו כמו היכל התרבות, מקום שעולים אליו לרגל, מקום שהוא מרכז החיים, בצמוד ל'דשא הגדול' – נושא חברתי תרבותי בפני עצמו. בכל מקרה למבני הציבור המרכזיים בקיבוץ היה ובחלק מהמקרים עוד קיים, תפקיד שהוא מעבר לתכליתם הפונקציונלית, לטוב או לטוב פחות".

"לפני מספר שנים המועצה האזורית עמק חפר שידרגה את האולם בהשקעה גדולה בהכנסת מערכת מיזוג אוויר" מוסיפה ורדה ויסוצקי. "בהמשך הנגישה המועצה את האולם בהכנסת מערכת שמע ואפשרות נכים להגיע לאולם כמו בניית שירותים וחניה מתאימה. האולם נהפך לפעיל כל ימות השנה והוא פועל כאולם האזורי. מתקיימים בו כל האירועים המצריכים אולם גדול כמו הרצאות במכללה לוותיקי האזור, מועדון הסרט הטוב, הצגות לילדי הגנים ובתי הספר ועוד ועוד".

רבין הוא גיסו של האדריכל אילון כהן שתכנן את הבניין, מה שלא הפריע לי לשאול אותו על החסרונות של אולם התרבות אותם למד במהלך תקופת הניהול. "אחת הבעיות בבניין היא מגדל הבמה שלא קיים. לכן הצוגים הם בגובה הבמה ואין הרבה שוליים". שאלתי אותו גם על הגג המיוחד. "לאולם יש גג רעפים כחלק מתפיסת האדריכל שרצה שכמו בחדר האוכל ובשאר המבנים בקיבוץ שיש להם גג רעפים, גם לאולם יהיה גג רעפים".

אמנות באדריכלות היתה חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם של הבינוי בקיבוץ. באולם התרבות יש לוחות רקועים שמעטרים את דלתות הכניסה. רבין סיפר שגם את עבודות האלה יצר האדריכל אילון כהן. האנקדוטה היא שהלוחות נוצרו בעקבות נישואיו של האדריכל עם בת קיבוץ ניר עם. "משאריות האלומיניום שהוא קיבל ממפעל הסכו"ם של ניר עם הוא יצר את הלוחות".

.

3.3 מי הופיע כאן?

"כולם", מצהיר רבין ומפרט: "התזמורת הקאמרית הקיבוצית שיש לה סדרה, יהודית רביץ, חווה אלברשטיין, מתי כספי, יש הצגות ילדים כמו אלה של תיאטרון אורנה פורת". בינואר לדוגמה יופיעו כאן לבד מהתזמורת, גם אביב גפן, שלמה בראבא וההצגה "בוסתן ספרדי".

.

3.4 האנדרטה

לצד השביל המוביל לרחבת התפעול שמאחורי הבניין, מתחבאת בין השיחים אנדרטה נמוכה שגם אותה עיצב אילון כחלק מתכנית הבניין. מדובר בקיר בטון אותו הוא יצק לתבניות קלקר והתשמש בסכין חשמלית כדי ליצוא את החריצים החריצים. האנדרטה נוצרה לזכר מצור שהטילו הבריטים ב-1945 על קיבוץ גבעת חיים הסמוך. והמצור הוטל בעקבות קליטה מהירה של מעפילי ספינות וגם מבצע חיסול מכ"מים בריטים לאורך החוף. ההנהגה החליטה ליצור מצעד גדול שיצא מעין החורש ויפרוץ את המצור שנמשך כבר שלושה ימים. הבריטים לא התלהבו מהמצעד וירו על המשתתפים שחצו את הפרדסים. התוצאה היתה שמונה הרוגים ששניים מהם באו מעין החורש ו-42 פצועים. שנה לאחר האירוע נחנכה אנדרטה בגבעת חיים, אך רק ב-1979 נחנכה האנדרטה בעין החורש.

אילון יצר קיר בטון ושילב בו שני סליקים מברזל. אחד מהם היה שמור בקיבוץ ושני הוא מצא במהלך העבודות להקמת אולם התרבות. לדבריו, הוא החביא סליקים נוספים באולם התרבות וסביבתו, אך העדיף לשמור את הנושא בסוד.

.

3.4 האדריכל

ב-1974 סיים אילון כהן (נולד בעין החורש ב-1942) את לימודי האדריכלות בטכניון, אך כבר ב-1973 הוא ניגש למיכרז סגור לתכנון הבניין. אילון הגיע להסכם מיוחד עם ישראל פיינמסר שעמד באותה עת בראש המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר, שאם יגיש ויזכה במיכרז, יבצע את הפרויקט במסגרת סטאז'. כהן זכה וביצע את העבודה.

בהמשך, תכנן כהן מבנים רבים בעין החורש ובכלל זה כ-80 דירות ו-7 וילות. הוא חידש את חדר האוכל, תכנן את אזור המלאכה החדש של הקיבוץ וכן שכונות מגורים בקיבוצים אחרים כמו דן, רמת השופט, המעפיל – ובחלק מהם נקראות השכונות "שכונת אילון" על שמו.

.

DSC09041

צומח מהדשא: מבט מצפון

.

DSC09078

רחבת הכניסה 01: מבט ממערב

.

DSC09068

מבט מדרום

.

DSC09070

רחבת הכניסה 02: מבט מדרום

.

DSC09077

קיר בטון מנותק מהגג: מבט ממערב

.

DSC09076

הכניסה.

 

DSC09034

חילול שבת

.

DSC09075

עמוד / ספסל / מרזב

.

DSC09035

עמוד / ספסל / מרזב

.

DSC09036

השרשרת מזרימה את ניקוז הגשמים לתעלה תת קרקעית

.

DSC09038

האדריכל יצר עבודת אמנות בסמוך לכניסה המציגה את דמויות כל בעלי המקצוע בתאטרון

.

DSC09031

הידית: עבודת ריקוע שיצר האדריכל

.

DSC09032

הידית

.

DSC09061

אוורור

.

DSC09057

פתחים

.

DSC09060

טיח שפריץ

.

DSC09066

גג רעפים

.

DSC09067

שיפועים ורכסים

.

DSC09064

אחורי הבמה

.

DSC09042

הכביש המקשר לרחבת התפעול שמאחורי האולם: משמאל קיר בטון אמנותי שיצר האדריכל

.

DSC09043

את הדוגמאות יצר באמצעות קלקר

.

DSC09044

בטון

.

DSC09046

הדופן השנייה של הדרך כוללת את האנדרטה לזכר חללי מתקפת הצבא הבריטי על עין החורש ב-1946

.

DSC09050

גם את האנדרטה יצר האדריכל אילן כהן

.

DSC09051

באדמת הפרדס

.

.

תודה לפנינה, יונה ויצחק מארכיון עין החורש ולאהוד רבין.

.

DSC09123

מגדל המים סמוך לחדר האוכל (נבנה ב-1933)

תודה לאביטל גבע, אילון כהן,אהוד רבין, ורדה ויסוצקי, דודו אמיתי ולפנינה, יונה ויצחק

★★

★★★

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם וכדאי לבקר בהם:

.

יזרעאל ועין החורש (מרדכי זברודסקי, אדם איל, אריק ראש ופרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: