סיבוב במבנן מוזנח בשכונת גילה בתכנון רם כרמי

המוזנח מבין המתחמים בגילה יכול להתחרות במצבו רק עם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. המשותף לשניהם: האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל ופעמיים חתן פרס רכטר. סביר להניח שההזנחה בחלקו של המתחם השוכן לאורך הדופן של רחוב האחות יהודית, נובעת מאכלוס לקוי, ניהול גרוע ותכנון שלא התאים לתושבים.

ועל כך ברשימה זו.

.

12309740_1172395619456685_3891754520545524896_o

מבט מהחצר הפנימית בחלק המרכזי על קצה אחת מאצבעות הקוטג'ים

.

111

מפת התמצאות

.

(1) שכונת גילה

עד 1967 היו ממוקמות בשטח עליו הוקמה גילה עמדות ירדניות אך השטח בעיקרו לא היה מיושב. אחרי המלחמה הזדרזה ישראל לנכס את השטח ולבנות עליו את השכונה חדשה, בדיוק כפי שארע במקרים של שכונות רמות, הגבעה הצרפתית והר הצופים. גילה נותרה מחוץ לקו הירוק מה שהופך אותה להתנחלות.

.

(2) שכונה לדוגמה

בשונה מכפי שנהג המדינה בשאר השכונות כאן החליט משרד השיכון להשקיע בתכנון וליצור מעבדת תכנון. המטרה המרכזית היתה אמנם לאכלס את השטח ולתת פתרון דיור, אך לא פחות מזה ביקשה המדינה באמצעות האדריכלים לפתח את סביבת המגורים ולא לחזור ולהשתמש בתכניות קיימות. הביטוי לחדשנות שביקשו ליצור כאן היה בפריסת הבינוי והשטחים הפתוחים, בעיצוב ובהרכב ועד לרמה של תכנית דירה וגימור.

דוגמאות לשכונות בהן הושקעה מחשבה בפיתוח סביבת המגורים ניתן למצוא ב"שכונות לדוגמה" שהוקמו בתל אביב (רמת אביב), באר שבע (שכונה ד') ובדימונה (שכונה לדוגמה). בראש צוות  תכנית שכונת גילה עמד האדריכל אברהם יסקי שצבר ניסיון קודם כשעמד בראש צוות תכנון השכונה לדוגמה בבאר שבע. אתו עבד צוות אדריכלים כשכל אדריכל קיבל נתח מהשכונה לתכנון מפורט. הצוות נפגש מידי פעם וניסח עקרונות תכנון משותפים. התכנית התקדמה לאט. כרמי שהיה אדריכל ראשי של משרד השיכון באמצע שנות ה-70 סייע לזרז את העבודה ולהוציא אותה לפועל. בנוסף, הוא קיבל כמה מתחמים/מבננים לתכנון, על האחרון שבהם כתבתי כאן וכעת מוצג אחד נוסף.

.

(3) המבנן

המתחם מורכב משלושה אזורים: (1) מבנה דירות טורי שנמצא כיום במצב סביר בקצה הצפוני של המתחם, (2) סדרה של ארבע רחובות קטנים המקשרים לקוטג'ים  בקצה הדרומי – שני אלה במצב סביר פלוס, (3) בין שני אלה יש מבנה דירות המקיף חצר פנימית וכאן הבעיה הגדולה של המתחם. כשעומדים במרכזו יש תחושה של פשע.

.

‏‏עותק של image001

אקסונומטריה של המבנן (מקור: אוסף אדריכל רם כרמי)

.

‏‏עותק של image003

הדגשה של השטחים הירוקים במבנן (מקור: אוסף אדריכל רם כרמי)

.

(4) קהילה

בטקסט שנשמע כמו הסבר של חוקר בעלי חיים באפריקה, מתואר העיקרון הקהילתי. הטקסט פורסם בכתב העת "תוי" מ-1980 ועסק במתחמי המגורים הראשונים שנבנו בגילה ועל הרצון ליצור מבנים שהם ערים קטנות עם קהילות מלוכדות:

"כידוע אוהבים בני אדם לגור בקבוצות או קהילות. מגורים בקהילה הם המקנים לבני אדם את תחושת הביטחון וההשתייכות. אם אנו מתכננים עבור קהילות, אזי סביר שהבתים עצמם, יהיו כעין משפחה כאשר כל חבר בה תורם תרומתו, אם זה רחוב, סימטה, רחבה או כל אלמנט אחר של האדריכלות המסורתית של הרחוב בעיר ישנה כלשהי. שם אנו רואים אותם אלמנטים כחללים קהילתיים; הרחובות והסמטאות לתנועה, הרחבות לשהייה. בגילה פירשנו את ההזדקקות למקום בתפשנו את הדירות כמסגרת לרחובות ולרחבות. וכך אותם בנייני ציבור הנחוצים מוקמו בצורה המוסיפה, אף מחזקת את משמעות הרחבות".

הבעיה המרכזית של גילה היתה כנראה באכלוס. האוכלוסייה לא היתה מספיק מגוונת והורכבה מאוכלוסייה שמצפה לקבל ופחות לתת או לשמור על נכסיה. הסתובבתי כבר בהרבה מהמבננים ובאופן קבוע המרחב הציבורי היה מוזנח, לרוב נקי אבל מוזנח. רק בצמוד לדירות דאגו הדיירים לתלות תמונות, מראות ולהוציא עציץ קטן. מה שמרוחק שני מטר מהדירה כבר נחשב להפקר ולא מפותח. אין כאן רק עניין של אוכלוסייה ענייה אלא בעיקר עניין של סדר עדיפויות ומודעות סביבתית נמוכה.

.

(5) ערסים

גילה תוייגה כמעוז הערסים של ירושלים. האם נוכחותם בגילה ירדה עם השנים? כשמחפשים בגוגל "ערסים גילה", מקבלים כל מיני ביטויים. "להתרחק כמו מאש, שכונה זוועתית רק בטון+ערסים" היתה תגובה למאמר מפרגן ולא מציאותי ב-ynet מ-2014. הרשימה "על אהבתם של ערסים ובהמות משא" בבלוג "מהחומר אל הרוח" נפתחת במילים: "לא היה קל להיות ילד חיוור בדאון טאון גילה ירושלים" ואתם יכולים לדמיין את ההמשך. באתר מדלן מצוין אחד החסרונות של בית ספר מקיף גילה: "אוכלוסיה של ערסים מפונקים". בפורום "נשואים טריים" באתר "כיפה" מתארת הכותבת את החיים בגילה ג' ובין השאר טורחת להדגיש: "אין כאן הרבה ערסים, בטח שלא כמו בגילה א´ או במקומות אחרים".

ערסים או לא, בגילה השתלבה במהלך השנים אוכלוסייה חרדית, עולים מרוסיה וגם קצת ערבים. אך כמו שהאוכלוסייה השתנתה כך גם התכנון היה צריך להשתנות – אך זה לא קרה. המתחמים בגילה נותרו בדיוק כפי שתוכננו במקור, בלי אף שינוי. כמעט. התושבים לא יכלו לסבול חלק מהמצב, וככל שהתושבים נתקלו בבעיות גדולות יותר שנבעו מתכנון וממשתמשים, כך נערכו יותר ויותר שינויים. לא מדובר בשינויים גדולים, אך נראה שבחלק האמצעי של המתחם הזה בתכנון כרמי, חלו השינויים הגדולים ביותר: נאטמו כניסות, שטחים משותפים או ציבוריים נוכסו לדיירים פרטיים ושטחים נרחבים הוזנחו. אחד הדיירים אפילו בחר לבנות לעצמו חדר או שניים מלוחות וקרשי עץ, מה שמזכיר את הבנייה בשכונות עוני בדרום אפריקה, הודו, ברזיל ומקסיקו. עולם שלישי.

שבוע שעבר פרסם משרד השיכון שאושרו 891 יחידות דיור חדשות בגילה. בסיום ההודעה לעיתונות שפרסם המשרד הופיע בהדגשה המשפט הבא – "סגן שר הבינוי והשיכון, ח״כ ז׳קי לוי: ״אני מברך על אישור בניית 891 יחידות דיור בבירתנו הנצחית, ירושלים. עלינו לבנות בה ולחזקה ככל הניתן.״

.

(6) רם כרמי (2013-1931)

מבין כל האדריכלים שפעלו בישראל היה כרמי הנועז ביותר. הוא לא רק ניסח שפה אדריכלית ועיצובית ייחודית שהתבססה על תפיסת עולם מגובשת שהתפתחה לאורך השנים, אלא גם ביצע אותה בהיקף רחב. כרמי נגע כמעט בכל תחום: מוסדות חינוך (תיכון ליידי דיוויס בת"א או בניין מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים), תעשייה (מפעל ארגמן ביבנה), מגדלי משרדים (בית אל על בת"א), מגורים משותפים (ברחוב בארי בת"א, בית רוזמרין בהרצליה או מרכז הנגב בבאר שבע), מעונות סטודנטים (אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע), מגורים בקיבוצים (חולדה), מוזיאונים (יד לילד בלוחמי הגטאות), בתי משפט (העליון, בירושלים), מרכזי תחבורה (התחנה המרכזית החדשה בת"א, מסוף היוצאים והנכנסים בנתב"ג), תאטרון (פסאז' הוד עם תאטרון הקאמרי וחידוש תאטרון הבימה) והרשימה ארוכה. ללא יוצא מן הכלל, המשותף לכל הפרויקטים שיצר הוא הרצון לחדש ולפתח ולא לקבל את הפרוגרמה כמובנת מאליה.

הבית שהוא עיר היה הנושא המרתק ביותר בו עסק כרמי ודרכו ביקש לעצב קהילה. כרמי הצעיר שלמד אדריכלות בלונדון בשיא של עידן הרווחה, נחשף לא רק לבנייה הציבורית העצומה שהתרחשה באנגליה באותן שנים, אלא גם לניסיונות פורצי דרך בתחום האדריכלות, ניסיונות שהפכו את האדריכל לא רק לעושה דברם של המזמינים אלא גם כהוגה דעות המצליח באמצעות סדרת שרטוטים לעצב את חייהם של אנשים ולנתב אותם בחיי המשפחה, בעבודה, בלימודים, בשעות הפנאי ובמעבר ממקום למקום. התפיסה החברתית של כרמי שבאה לידי ביטוי בעיקר בעבודות שיצר בעשורים הראשונים לעבודתו, היתה תפיסה אוטופית במהותה וכיום קשה שלא להעריץ את הרצון והשאיפה שלו לחקור וליצור (להרחבה בנושא רצוי לקרוא את הספר "המפעל" שפרסמה טלי חתוקה). אלה שמשתמשים ביצירותיו לרוב יסלדו מעצם מחשבה חיובית על יצירתו ובחלק מהמקרים אפילו יבחרו לנטוש, כפי שארע בקיבוץ חולדה עליו כתבתי כאן או בתחנה המרכזית החדשה עליה כתבתי כאן. מדובר בניסיונות וכך אולי צריך להתייחס אליהם.

החיפוש המתמיד הביאו את כרמי לגעת כאמור בכל תחום. כרמי המשיך וביקש לחפש את הדרך לרכז חלק מהתחומים תחת קורת גג אחת. גם אם לא שילב ייעודים, הוא דאג לפרש את הסביבות השונות שיצר כרחובות וסמטאות שהתחברו לכיכרות והיכלות, מקומות של מפגש ושל התבודדות. לכל אלה גייס את החומרים שמימשו את שאיפותיו, ובעיקר הבטון והאור. שנים ארוכות של עבודה והתנסות הפכו אותו למומחה בתחום. אולם הספורט בתיכון ליידי דיוויס, השדרה המרכזית במרכז הנגב ואפילו חדר המדרגות כאן במבנן בגילה – הם דוגמאות לשליטה של כרמי בפרטים הקטנים. אתמול הזדמן לי לבקר בספרייה העירונית שתכנן כרמי בעשור האחרון לחייו בקריית אונו (נעם רותם הופיע שם ב-45 שח לכרטיס! שבוע הבא יופיע שם אסף אמדורסקי!!!), וגם בה הפרטים הקטנים של דלתות הפנים מעץ או כותרות העמודים מייצגים את רעיונותיו הגדולים.

הרעיונות הגדולים הם אלה שמשכו ביקורות גדולות. אותם רעיונות דרסו לא פעם את החופש של האדם הקטן, קיבלו פרשנות של כוחניות ורבים התקיפו אותם. השיא הגיע בשניים מהפרויקטים האחרונים בהם היה מעורב: מעון ראש הממשלה (תכנית שנגנזה ותוכננה מחדש) ושיפוץ בניין תיאטרון הבימה. הטענות שבחלקן היו מוצדקות לא הפריעו לכרמי לדחות אותן על הסף ולהמשיך בדרכו. אלא שהעבודות של כרמי, כמו גם עבודות של אדריכלים כמו נוימן-הקר-שרון, ישראל גודוביץ אלה עבודות ניסיוניות בהן בא לידי ביטוי הרצון לפרוץ את הלך המחשבה המקובל ולקדם את סביבת החיים והאדריכלות. לא סתם, העבודות של אותם אדריכלים גם אם התגלו ככשלונות אדירים, מהווים עד היום סוג של בית ספר לכיצד כן או לא לתכנן. הדוגמה של המבנן כאן בגילה היא אחת מהן.

.

רםכרמי2011

אדריכל רם כרמי בביתו, 2011

.

‏‏עותק של ‏‏עותק של ‏‏עותק של image003

החצר המרכזית (מקור: אוסף אדריכל רם כרמי)

.

‏‏עותק (2) של ‏‏עותק של image003

החצר המרכזית (מקור: אוסף אדריכל רם כרמי)

.

DSC09624

מימין החלק הצפוני במתחם: מבנה טורי, ומשמטל החזית האחורית של המבנה המקיף חצר פנימית

.

DSC09545

אחת מהכניסות הרבות לחלק הצפוני של המתחם הכולל מבנה טורי

.

DSC09546

הכניסה

.

DSC09625

עוד כניסה

.

DSC09667

החזית המערבית הפונה לרחוב האחות יהודית

.

DSC09669

אחת הכניסות המערביות

.

DSC09670

אחת הכניסות המערביות

.

DSC09671

אחת הכניסות המערביות המקשרת לרחוב מקורה החוצץ בין החלק המרכזי (עם החצר הפנימית) ובין הדרומי (עם 4 רחובות הקוטג'ים)

.

DSC09666

הרחוב המקורי שלאורך רחוב האחות יהודית

.

DSC09673

מעבר בין רחוב האחות יהודית ובין החצר הפנימית

.

DSC09549

בחזית הצפונית של המבנה (הפונה למתחם שתכננו יסקי-גיל-סיון ועליו כתבתי כאן לפני כמה ימים) יש את אחת הכניסות לבניין

.

DSC09545

הכניסה

.

DSC09546

מובילה לשני פתחים מקושתים

|

<|>

סרטון קצר שצלמתי כאן:

.

<|>

|

DSC09649

הכניסה לחלק הצפוני של המתחם במבט מתוך אולם המבואה הפנימי

.

DSC09650

במבואת הכניסה לחלק הצפוני במתחם

.

DSC09651

המבנה הטורי כולל חצרות פנימיות אליהם פונות הדירות

.

DSC09631

באחת החצרות הפנימיות

.

DSC09632

חלק מהחצרות סגורות וכוללות את המדרגות

.

DSC09633

הקשתות מזכירות ארמון אפל

.

DSC09655

החצר נחצית על ידי המדרגות

.

DSC09634

חצר המדרגות

.

DSC09635

החצר מקורה בגג שקוף המחדיר אור טבעי היורד לאט עד לקרקעית

.

DSC09645

מבט

.

DSC09636

/

.

DSC09646

.

DSC09656

9

.

DSC09643

מבט מלמעלה

.

DSC09640

מבט מלמעלה

.

DSC09644

למישהו לא נוח שעוברים מכאן

.

DSC09639

תאורה טבעית שוטפת את כל האולם עד לתחתית

.

DSC09637

מראה, תמונה ועציצים

.

DSC09648

.

DSC09629

החוצה

.

DSC09657

כניסה לחלק האמצעי של המתחם הכולל אגפים הסוגרים על חצר פנימית גדולה

.

DSC09660

בטון צבוע לבן

.

DSC09658

מבט מלמטה 01

.

DSC09659

מבט מלמטה 02

.

DSC09662

מעבר

.

DSC09663

מעבר לחצר הפנימית

.

DSC09706

חשיפה

.

DSC09665

החצר מוקפת בקומה דרכה ניתן להכנס ולצאת מכל כיוון

.

DSC09697

מבט מקצה החצר

.

DSC09664

מוזנח

.

DSC09680

מעבר

.

DSC09691

נוזל

.

DSC09694

לבעלי כסאות גלגלים ועגלות אין מה לחפש כאן

.

DSC09704

הקשתות פרצו לאדריכלות הישראלית מייד אחרי 1967 ובגילה ניתן למצוא אותן בשפע

.

DSC09701

מבט מהחצר: מימין תופסת ארעית-קבועה מעץ

.

DSC09703

אדריכל נולד: התוספת מיוחדת ויצירתית לא פחות מהבניין

.

DSC09700

בחצר

.

DSC09690

מבט מלמטה

.

DSC09692

חלונות עם שפיץ ומזגנים

.

DSC09693

מבט מהצד

.

DSC09661

כניסה טיפוסית

.

DSC09695

כאן אפשר לצלם את הגרסה הישראלית של תפוז מכני

.

DSC09696

לא לבעלי כסאות גלגלים

.

DSC09674

רחוב היקפי שלא ברורה משמעותו עוטף את החלק האמצעי של המבנן, חלק מהפתחים שמקשרים לכניסות לבניינים ולחצר המרכזית נאטמו מה שמזכיר תופעה דומה בתחנה המרכזית בתל אביב

.

DSC09675

אטום

.

DSC09677

הזנחה

.

DSC09678

בהתאם לחוק העזר העירוני המבנים מחופים באבן

.

DSC09676

הכניסה לאחת מזרועות המתחם הדרומי הכולל סדרה של קוטג'ים צמודים. הדלת הפשוטה לא מרמזת על מה שיש בפנים

.

DSC09683

קשה לצלם: מעבר פתוח ומקורה אליו פונות הכניסות לבתים במפלס הקרקע וגם חלק מהחדרים המפלס העליון.

.

DSC09687

מול כל זוג כניסות לבתים יש ערוגת נוי מטופחת יחסית

.

DSC09681

מבט

.

DSC09688

קצה אחת מזרועות הקוטג'ים המהווה את החזית הדרומית של המבנן הפונה לחניון ההיקפי

סרטון קצר שצלמתי בחלק הזה של המבנן:

.

.

תודה לרבקה כרמי

רשימות נוספות על שכונת גילה:

.

(1) מבנן בתכנון אדריכל סלו הרשמן

(2) מבנן בתכנון אדריכל רם כרמי

(3) מרכז מסחר ומגורים בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון

(4) מבנן עם השראה של אריך מנדלסון

(5) מבנן עם רחוב פנימי בתכנון יסקי-גיל-סיון

(6) מבנן משולש סביב לחצר פנימית בתכנון לופנפלד-גמרמן

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • noaosterreicher  On 23/12/2015 at 17:39

    הסדרה שלך על שכונת גילה פשוט נפלאה. הפשע הארכיטקטוני שהותיר אחריו כרמי קשה לעיכול. נולדתי וגדלתי בירושלים (בשיכון טרומי בתלפיות מזרח, שנבנה בשנות ה-80. גם בו היו קשתות…) ואני זוכרת את הבעתה בביקורים בגילה – איך אפשר להבדיל בין הבתים והכניסות? ממליצה לך למצוא (יש ביד שנייה וגם באינטרנט) את הספר "אלינה היא אילנה", שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בסוף הסבנטיז. הוא מאותה סדרה כמו "נוריקו סאן הילדה מיפן", רק שאותו כתבה מירה מאיר וצילמה יעל רוזן (במקור הרי אלה היו לאה גולדברג וחנה ריבקין בריק). הוא עוסק בילדה שעלתה מרוסיה בעלייה של שנות ה-70 (שבה עלתה גם אמא שלי, אגב), והוא מלא בתצלומים יוצאים מן הכלל של שכונת גילה שבה מתגוררת הגיבורה.

  • חגית  On 23/12/2015 at 19:01

    מזל שאי-אפשר להעביר ריח בתמונה! זאת המחשבה הראשונה שעולה לי.
    זוכרת את ההלם שתקף אותי בפעם הראשונה(וגם האחרונה) אי-שם בתחילת שנות ה-80 כשהגעתי לבקר חבר שהתגורר בשכונה, לא הצלחתי להבין מימיני ומשמאלי, הכל נראה לי כמבוך אחד גדול וכל-כך לא ירושלים.

  • ''  On 23/12/2015 at 20:54

    לא סופחה מעולם לישראל?! נראה לי שאתה לא מעודכן קצת.

  • amitaisandy  On 25/12/2015 at 3:07

    אכן עוד מבצר כלא, שמכניס את יושביו לדיכאון כה גדול שהם הופכים אפאתיים לסביבתם. במקום לתת לו פרסים היו צריכים להכניס אותו לגור באחד מבתי הכלא שיצר. אולי יום יבוא ובו גם אדריכלים יועמדו לדין על פשעים נגד האנושות. הניכור של חלק לא קטן מכם כלפי האנשים שאותם אתם אמורים לשרת הוא לא פחות ממפלצתי.

  • שביט  On 26/12/2015 at 11:11

    מזעזע בכיעורו . רם כרמי הותיר בישראל מפגעים ארכיטקטוניים ( אם אפשר לקרוא להם בכלל ארכיטקטורה…) שעדיף להרוס בהקדם ולתעד בתור המבנים שכיערו את ארצנו

  • Dan G.  On 12/02/2016 at 15:10

    מלבד הפשע הארכיטקטוני וההזנחה לה גורמת האוכלוסיה המוזרה (אוכלוסיה רוסית מתבודדת ומזרחית רעשנית להפליא, שצועקת מהחלונות של בניין הרכבת המעוגל שעוטף את "העיגול", ישנם הערסוואתים המצויים שגדלים ומתחזקים את המקלטים שמפוזרים בבנייני הרכבת העוטפים את "העיגול". הם מתנהלים כמו הסלאמס בבולטימור של שנות ה90. אחד המרכזיים שבהם הוא —- שיש לו בעיות ביטחון עצמי ועל כן הוא מפצה עליהן באלימות מילולית ופיזית מתמשכת כלפי חסרי ישע. לדוג' הילד הבעייתי עם תסמונת הטורט (להערכתי) של אחת השכנות – זה שמבלה הרבה בחיפוש אוצרות בזבל עובר התעללות תמידית והקנטות ממנו. והוא לא מתבייש אפילו כשמעירים לו. — מתגאה בהתעללות שלו בחסרי ישע.
    ערסוואתים. מורידים את הרצון להשקיע ולפתח קהילה תומכת. לפחות אין אלימות ודקירות באזור הזה… זה יותר בגילה א' ובגילה ד'-ה'.

  • דן פוגרבצקי  On 05/11/2016 at 22:53

    וואו אני זוכר שכשהייתי קטן הייתי גר בשכונה הזאת וברחוב הזה. כל הילדות שלי הייתה כאן שיחקת אותה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: