סיבוב בתערוכה צל ערים במוזיאון העיצוב בחולון

מאז חנוכתו אני מבקר במוזיאון העיצוב, וכל פעם מוצא את עצמי חושב 'איזו תערוכה שטחית ואיזה בזבוז זמן היה להגיע לחולון. זו הפעם אחרונה'. אכזבה רדפה אכזבה. לכן השמחה היתה כפולה לגלות שלראשונה החליטו להרים שם תערוכה מושקעת וחינוכית. עדיין, הביקור בתערוכה לא אורך יותר מרבע שעה.

הבאזזז שהתערוכה "צל ערים" (אוצר: מרטין וייל) יצרה סביבה גרמה לשינוי בתפיסה ולהגברת המודעות לנוחות אקלימית. זה הביא לכתיבת מאמרים בעיתונות (שבאחד מהם הייתי שותף), כך שגם מי שלא ביקר בתערוכה נחשף לרעיונות שהיא מבקשת להאיר ולהדגיש. השפעתה על אדריכלים פחותה, היות והנושא מובן מאליו, ואדריכל שלא מממש את עיקרון הנוחות האקלימית בפרויקטים שלו, אז גם ביקור בתערוכה לא יעזור לו. אחרי תערוכת המיני גולף שראיתי בבת ים, משמח לגלות תערוכה נוספת שבאה לחדש ולהועיל, והפעם מתקיימת בחולון.

ועל כך ברשימה זו.

.

12032793_1140086609354253_785669339397812209_o

מיליון רסיסים קטנים

.

(1) המחיר

35 שקלים – זה המחיר לביקור בשני אולמות תצוגה ובכיתה שהוסבה לאולם תצוגה. המחיר לא הגיוני ומקומם. התשלום המופקע פוגע בהנאה שבביקור, וגם אם התערוכה טובה הרי שהמחיר המוגזם לא מוצדק.

ראוי שאנשי המוזיאון ילמדו מהתשלום שגובים במוזיאונים אחרים. שלושה מוזיאונים דומים או גדולים יותר גובים מחירים הרבה יותר נמוכים והרבה יותר סבירים: מוזיאון פתח תקוה: 20 שקלים, מוזיאון הרצליה: 20 שקלים, מוזיאון חיפה לאמנות: 30 שקלים. בנוסף, חוץ מלבקר במוזיאון אין הרבה מה לעשות באזור, אלא אם כן ספרייה מרתקת אתכם או שאתם צריכים לעשות קניות בקניון הסתמי שבצד השני של הרחוב. הנסיעה למוזיאון העיצוב משיגה רק ביקור של רבע שעה בחולון וזהו. בפתח תקוה יש את גן העצמאות שתכננו יהלום-צור עם פינת החי המפתיעה + מוזיאון האדם והסביבה + חדר האוכל הנטוש של קיבוץ גבעת השלושה שתכנן אריה שרון מעברו השני של הכביש. בחיפה יש את המושבה הגרמנית + הגנים הבאהיים + העיר התחתית.

.

(2) התערוכה

החלש מבין האולמות הוא האולם התחתון, אבל משחק מחשב מוצלח, מרתק אליו את המבקרים (היינו רק שניים בכל המוזיאון בעת הביקור). במשחק שעיצבה חברת AVS, מתבקש הקהל להתערב במרחב עירוני: לטעת עץ כזה או אחר, לבנות סככה וכדומה. המבקר יכול לבחור היכן להתערב והמחשב בתגובה מציין האם הפעולה שבוצעה מוצלחת או מיותרת ומה השלכותיה. לצורך המשחק הוצבו שני מסכי מגע ענקיים, שתורמים באופן משמעותי להצלחת העבודה.

משרביה – פטנט מהאדריכלות המוסלמית הוא נושא התצוגה באולם ששימש בעבר ככיתה והוסב לאולם תצוגה. מוצגים כאן משרביות שצילם אילן גולדשטיין ב-15 השנים האחרונות. כמו כן יש סדרה גדולה של מודלים המנסים להציע עיצוב עכשווי למשרביה. במרכז האולם שולחן ועליו עמדת עבודה לרשות המבקרים, בה ניתן להתנסות ביצירת משרביה אישית. התערוכה מנצלת שתי סביבות נוספות בבניין, שלרוב הן פחות מנוצלות. האחת היא החדר בו עד היום הוצג סרט על בניין המוזיאון והפעם הוא מנוצל להצגת תחרות אדריכלים לפרויקטים הקשורים בצל. הפרויקטים נראים לפחות בחלקם מרתקים, אך אופן ההצגה דל ולא מאפשר להתרשם מהם, בטח לא בחדר שהוקצה. הסביבה השנייה שנוצלה לצורך התערוכה היא המסדרון שבעורף הקומה התחתונה. התצוגה עוסקת בחומרים ומובילה בסופו של דבר לשירותים שעיצב רון ארד והם לדעתי החדר המוצלח ביותר בבניין, גם אם אין בהם זכר לעיצוב החזותי הייחודי של מוזיאון העיצוב.

עיקר התערוכה נמצא באולם העליון בבניין. שם חילקו את האולם בין שש קבוצות שכל אחת מהן קיבלה חדר קטן משלה. באופן הזה נוצרו "רחובות" מהם אפשר להיכנס ל"בתים" בהם מתרחשת תצוגה אחרת. את האולם כולו עוטפת סדרת תמונות בשחור לבן שצילם בני גם-זו-לטובה, המתארת סביבות שונות בישראל שבכולן חסר צל. מרבית התצוגות מוצלחת ודוקא שיתוף הפעולה עם האקדמיה הוא החלק החלש באולם. ראוי לציין את התצוגה של Public School שלקחו את התקציב שהם קבלו והוציאו במשותף עם ארכיון אדריכלות ישראל ספר קטן וצנוע. במקביל הם דאגו לעצב חדר דמוי כיתה שכל מטרתו לעטוף את הספר. בתכלס, המאמר של אור אלכסנדרוביץ' שמהווה את עיקר הספר, הוא התרומה החשובה ביותר לדעתי של התערוכה. לא בכל החדרים יש שמות של היוצרים וחבל. מתברר שיצא גם קטלוג לתערוכה. נתקלתי במקרה בעותק בודד ומקומט שלו מוחבא בחנות הקטנה שבכניסה למוזיאון. ושוב הפקעת מחירים מטרידה: המחיר לקטלוג הוא 120 שקלים, מחיר שסילק ממני את החשק לקנות אותו.

התערוכה תינעל ב-31.10.

.

DSC04136

מצילים

.

DSC04134

מוזיאון

.

DSC04132

בלי צל

.

DSC04133

דווקא בכניסה שמו עבודות פחות מוצלחות, חלק מהן כבר פורקו לאחר שעשו בושות

.

DSC04139

סככנה נחמדה וסתמית ולא ברור מה היא עושה בתערוכה. זה לא שנגמר הכסף, יותר נראה שנגמרה היצירתיות

.

DSC04127

הבניין שעיצב רון ארד תמיד מפתיע

.

DSC04059

כששאלו את תומרקין מה דעתו על הבניין הוא ענה שהערבים חטפו את הרון ארד הלא נכון

.

DSC04126

בסך הכל ארד רצה לברוח מהבנייה הקבלנית שמסביב

.

DSC04131

בשמש: 35 מעלות ובצל: 30 מעלות

.

DSC04063

שם התערוכה

.

DSC04060

קרדיטים

.

DSC04064

הגלריה התחתונה: נראית נחמד לא מצאתי כאן הרבה אבל המשחק שחותם את הסיבוב מצדיק את כל המאמץ

.

DSC04065

קרית גת?

.

DSC04066

משחק מחשב

.

DSC04070

למרות שהיה יום שישי המוזיאון היה ריק מאדם למעט בחורה אחת שגם היא התעכבה על משחק המחשב

.

DSC04067

במשחק 01

.

DSC04068

במשחק 02

.

DSC04078

תערוכת המשרביות

.

DSC04073

התמונות צולמו במשך 15 שנה

.

DSC04074

בטון

.

DSC04075

עשה זאת

.

DSC04083

התערוכה ממשיכה גם בדרך לשירותים

.

DSC04082

1

.

DSC04080

בשירותים

.

DSC04084

בכניסה לאולם העליון מופיע הטקסט של מרטין וייל אוצר התערוכה

.

DSC04085

התמונות שעוטפות את האולם מציגות סביבות חסרות צל בערי ישראל

.

DSC04123

באולם

.

DSC04116

גן בתורכיה

.

DSC04113

פארקורמן / סטודיו דרור

.

DSC04114

לא כל כך הבנתי מה החידוש כאן בהדמיות

.

DSC04118

גזע עץ מכנף נאה שנגדע

.

DSC04119

שורשים

.

DSC04121

עבודה של הגר ושחר צור

.

DSC04110

רחוב

.

DSC04115

צופה

.

DSC04109

אקרשטיין השתלט עלינו

.

DSC04098

יש לי לחץ באוזניים

.

DSC04101

יפה

.

DSC04103

גרפיקה

.

DSC04106

צהוב

/

DSC04086

החדר של Public School

.

DSC04087

כיתה

.

DSC04088

מקום

.

DSC04089

הדפס

.

DSC04091

הספר

.

DSC04094

כוס

.

DSC04093

למכירה

.

DSC04096

פוסטר

.

DSC04095

הסבר

.

DSC04130

בחנות

.

DSC04141

בדרך חזרה: ראיתי שהאדריכלים מן-שנער ממשיכים ובונים עוד בנייני מגורים בחולון

.

.

שיר לסיום:

.

.

-8-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרשון  On 08/10/2015 at 10:04

    אני תוהה האם "צל ערים" התכוון מרטין וייל לצל מלשון SHADOW או שהערים שלנו אינן בדיוק ערים מבחינה אורבנית…

  • דני  On 08/10/2015 at 13:57

    חסר צל בגני משחקים ובחצרות בתי ספר. בשנים האחרונות יש תנופת חידוש של גני משחקים ברחבי הארץ. למרבה הצער, בניסיון לשוות מראה ארכיטקטוני-חדשני לגני המשחקים, נעשה שימוש לא אפקטיבי ביריעות צל משולשות. לעיתים קרובות המשולשים קטנים והרווחים בינהם גדולים. אין לכך תירוץ – תוכנות מחשב מאפשרות לבחון את הצל הנוצר בכל שעות היממה. לא כיף להתגלץ' על מגלשה רותחת, ומרתיח לחבוש כובע מתחת ליריעות הצצלה שעולות עשרות אלפי שקלים.
    הנה מקבץ תמונות (שימו לב שחלקן צולם בלילה)
    http://www.mako.co.il/living-magazine/Article-6cbfb3c821dcf31006.htm

  • מישהו  On 08/10/2015 at 15:13

    יפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: