סיבוב בבניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן

יש כאן ממד של הפתעה, ואולי בגלל זה בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן הוא אחד הבניינים האהובים עלי. מבחוץ הבניין נראה סתמי: קופסה מחופה באבן נסורה שמבהיקה בשמש, והצמחייה כיסתה חלק מהחזיתות עם החלונות הצרים. רק כשנכנסים פנימה מגלים עולם אחר שפועל על כל החושים. המרכיב הראשון הוא האור החודר מבעד למערכת פתחים בתקרת האולם, המרכיב השני הוא הבדלי הטמפרטורות, שבפנים תמיד קריר יותר למרות שאין מערכת מיזוג מרכזית שמצננת את השטחים המשותפים בבניין. המרכיב השלישי הוא עיצוב האולם המרכזי.

תכנן את הבניין משרדו של האדריכל אריה אל-חנני שבאותה עת היו שותפים בו גם האדריכל יגאל אל-חנני (שהיה אחראי על תכנון הבניין) והאדריכל ניסן כנען.

ועל כך ברשימה זו.

.

11012158_1095186390510942_4070507537358854412_o

אור

.

(1) יחס לסביבה הבנוייה: בניין המנהלה תוכנן בהתאם לתכנית אב באופן שהוא ניצב על שדרת הולכי רגל, שמשני צידיה שורות מבנים הניצבים לה, שלושה ממערב ושניים ממזרח. בניין מנהלה הוא הבניין הדרומי בשורה המערבית ופונה לכיכר המרכזית של האוניברסיטה. יחד עם זאת, האדריכלים לא השכילו להתייחס לכיכר והחזית הצפונית זהה לחזית הדרומית, כפי שהחזית המזרחית זהה לחזית המערבית למרות השוני הרב בפעילות המתרחשת ביחס לכל אחת מהחזיתות.

(2) בנייה אקלימית: גם בהיבט האקלימי נראה שהטיפול בחזיתות מתעלם מהנושא. דווקא לחזיתות מערב ומזרח ששם פוגעות קרני שמש חזקות בתחילת היום ובסופו, הפנו האדריכלים מסכי זכוכית. למרות כל אותם בעיות, אפשר להתלונן עד מחר אבל זו עובדה שכאשר נכנסים לבניין מרגישים היטב את הבדלי הטמפרטורה בין החוץ הלוהט ובין הפנים הצונן והנעים.

(3) תכנית: אולם גדול פתוח ורחב תופס את כל מרכז הבניין לכל גובהו (שלוש קומות. קומת מרתף נוספת נמצאת למטה ומקושרת במדרגות צדדיות). חדרי הפקידים מקושרים באמצעות מסדרון המקיף את האולם המרכזי, ופתוח אליו בדופן אחת, כשמדרגות נוחות מקשרות בין הקומות. מתקרת האולם חודר אור זהוב ורך אל האולם ומאיר אותו באופן מלא. הפרט הזה של תאורה טבעית מסוננת החודרת ממשטח גדול בתקרה היתה באופנה בסוף שנות ה-60 והופיעה בבניינים כמו בית אגד בתל אביב (בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון), בניין מסחר ומלונאות במתחם "כיכר אתרים" (בתכנון האדריכלים יעקב רכטר וורנר יוסף ויטקובר) וגם פה בבר אילן בבניין הספרייה המרכזית (שגם אותו תכנן אל-חנני). זהו פרט שאמנם דורש טיפול וניקוי ולא ניתן להזניח אותו אחרת האור החודר פנימה נראה כאילו חודר דרך חרא, אך הוא עובד טוב ונותן הרגשה טובה.

(4) סלון: בתחתית האולם יש הנמכה של חצי מטר במטרה ליצור מקומות ישיבה אינטימיים, ובעיצוב אלגנטי ומודרני לשעתו, עם הקפדה על פרטים. במקור היתה כאן בריכת נוי, אך ב-1986 הודות לתרומה התאפשר לבטל את הבריכה וליצור כאן מקום של מפגש ומנוחה. למרות שעבר כבר חצי יובל שנים מאז הקמת הסלון, העיצוב המקורי נותר על מקומו. זהו מקום מפגש לשיחה והמתנה, נעים ונוח, שאינו יוצר נתק בין היושבים בו ובין שאר חלקי הבניין ומצליח לייצר סביבה פרטית ושקטה באופן פשוט מאד, אך כזה השובר את השגרה.

(5) חומרים: יש כאן גם הקפדה על חומרים. חיפוי החזית באבן נסורה שמבהיקה בשמש, וזאת לעומת מבני הבטון המקיפים את הבניין. הבטון החשוף רק מרומז בחזית, אך בפנים הוא שולט בעיבוד של סיתות גס במעקות הבנויים, בעמודים ובמסגרת הסוגרת על פתח התאורה הטבעית בתקרה. רצפת הטארצו מורכבת ממרצפות מלבניות קטנות יחסית ובגוון ירוק-טורקיז, שמרכך באופן מוצלח את הבטון הקשה והאפור, רצפה שיודעת לספוג יפה את האור הזהוב שחודר מהפתח בתקרה.

(3) אדריכלים: המשרד של אריה אל-חנני שלט באוניברסיטת בר אילן במשך שנים ארוכות, והצליח לתכנן חלק משמעותי בבנייני הקמפוס בשנות ה-60 וה-70. כך הוא תכנן את בניין הספרייה המרכזית, את בנייני כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, חינוך, מדעי הרוח ועוד. את הבניינים באוניברסיטת בר אילן בעשורים הראשונים לקיומה (בשונה מקמפוסים כמו העברית, תל אביב ובאר שבע), תכנן לרוב באופן אחיד משרד אדריכלים בודד. תחילה היו אלה ארתור ובלהה שרגנהיים ולאחר מכן אל-חנני. משרדו של אל-חנני תכנן גם מספר מבנים בקמפוס מכון ויצמן ברחובות, ובין השאר תכנן שם את בניין המנהלה. אחרי אל-חנני היתה כוונה שמשה ספדיה ימשיך ויוביל את התכנון, אך לבסוף אחרי שני מבנים הוא פרש. אז גם החלה הידרדרות איכות התכנון בקמפוס עד לשלב הנוכחי בשני העשורים האחרונים בו נראה שהאדריכלות בקמפוס הרמת-גני היא הגרועה ביותר מבין האקדמיות הפועלות בישראל.

.

brtertb

מקרים דומים של פתחים לחדירת אור טבעי מסונן בבניינים אחרים שתוכננו בסוף שנות ה-60: מימין: בית אגד בתל אביב (בתכנון האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון). למעלה: בניין מסחר ומלונאות. במתחם "כיכר אתרים" (בתכנון האדריכלים יעקב רכטר וורנר יוסף ויטקובר) למטה: מבואת הכניסה העליונה לאולם הספרייה הראשי באוניברסיטת בר אילן (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען)

.

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

.

D479-005

1970: בניין המנהלה הפונה לכיכר המרכזית של הקמפוס (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

D466-071

1970: בניין המנהלה הפונה לכיכר המרכזית של הקמפוס (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

DSC00500

חזית מזרחית

.

DSC00502

כניסה מזרחית

.

DSC00501

חיפוי אבן נסורה וחלונות צרים

.

DSC00503

בטון מסותת ביד

.

DSC00504

בסיוע

.

DSC00506

ידית דלת הכניסה הראשית

.

DSC00507

לוח תורמים / חבר המייסדים

.

DSC00508

איש ואשה

.

DSC00511

סמל האוניברסיטה

.

DSC00509

אולם מרכזי מקשר בין שלושת הקומות העליונות של הבניין

.

DSC00512

אור מסונן מאיר את האולם באופן טבעי

.

DSC00513

ספסלי עץ מקיפים את האולם

.

DSC00526

סביבת ישיבה מונמכת בקומת הכניסה

.

DSC00519

מנורות חומות וספות כחולות מקוריות

.

DSC00523

כחול וצהוב

.

DSC00555

הריצוף השווה

.

DSC00515

מעקה המדרגות מבטון מסותת ביד עם מאחז יד מברזל

.

DSC00528

במדרגות

.

DSC00530

בקומה אמצעית מפגש של המדרגות

.

DSC00524

אור ובטון

.

DSC00531

מלבן

.

DSC00533

מסגרת בטון סוגרת על מסניי האור

.

D466-072

1970: תקרה דומה באולם המבואה העליון לספרייה המרכזית בבר אילן (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

DSC00522

מעקה הבטון מורכב מיחידות נפרדות

.

DSC00538

מעקה הבטון ממשיך את השפה העיצובית של מעקה המדרגות

.

DSC00535

מסדרון מקיף את האולם המרכזי ומקשר לחדרי הפקידים

.

DSC00539

מבט מפינת המסדרון בקומה העליונה

.

DSC00540

סטנלי יאהב את זה

.

DSC00556

דלתות כניסה לחדרי הפקידים

.

DSC00557

הצצה לחדר

.

DSC00552

שלט בכניסה

.

DSC00541

מדרגות

.

DSC00558

אזור הישיבה האינטימי והאקסוליסיבי מתחת למדרגות


DSC00563

בקומת המרתף המנצלת את המדרון הטבעי יש מסדרון ארוך

.

DSC00562

שמקשר בין השאר לאולם גדול

.

DSC00564

חזית מערבית זהה לחזית מזרחית, ורק כוללת גם את המפלס התחתון המחופה באבן פראית

.

.

רשימות נוספות על מבנים באוניברסיטת בר אילן:

.

מעונות הסטודנטים (בתכנון משה ספדיה)

בניין פסיכולוגיה (בתכנון דוד נופר ולואיס קרול)

בניין בגין (בתכנון דוד נופר)

הספרייה המרכזית + שיר אהבה (בתכנון אריה אל-חנני וניסן כנען)

מגדל המים (בתכנון ארתור ובלהה שרגנהיים)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלמה  On 21/07/2015 at 18:31

    אני גדלתי בילדותי בתחומי האוהיברסיטה וביליתי רבות בבנין המנהלה גם כדי להפקיד את החסכונות שצברתי כילד בסניף מזרחי ששכן בבנין בקומת הכניסה. אבל תיקון קטן לכתבה: האיזור של הספות לא היה כזה במקור. האיזור שימש כבריכת נוי מלאה במטבעות. רק בשנים האחרונות הוא הוסב לפינת ישיבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: