סיבוב בגן הבוטני של באזל

בקצה רחוב עתיק בבאזל יש מגדל שמירה (Spalentor) ששרד את כל תהפוכות הזמן. אחרי שחוצים אותו אפשר להיכנס לגן בוטני שכולל בין השאר כמה חממות טרופיות. העולם שמתנהל בתוכן הפוך למתרחש בחוץ: האקלים, הצמחיה, השלווה, העיצוב והתנועה. בזמן שבחוץ כפור אימים, ויורד גשם ואולי אפילו שלג, בתוך החממות חם ולח. עולם אחר שקליפת זכוכית מפרידה בינו ובין החוץ והוא פתוח חינם במשך כל שעות היום לציבור. הביקור יכול לקחת גם רק רבע שעה, יכול גם יותר אך הוא בהחלט שווה.

ראשיתו של הגן כבר ב-1589, מה שהופך אותו לגן הבוטני הוותיק ביותר בשווייץ. הגן צמוד לאוניברסיטת באזל ומופעל על ידה. בראשית ימיו פעל הגן באופן פרטי ושימש רוקחים וחוקרים של האוניברסיטה שנפתחה כבר ב-1460. היום לומדים כאן כ-13 אלף סטודנטים (כשליש מאוניברסיטת תל אביב), ולאוניברסיטה יש שם עולמי כמרכז אקדמי המתמחה ברפואת מחלות זיהומיות ובמיוחד כאלה באזורים טרופיים. כך, שלמרות שמדובר בביקור נחמד ונעים, המטרה של הגנים היא רפואה.

ועל כך ברשימה זו.

.

die

אחת מארבע החממות וברקע בניין הספרייה המרכזית של אוניברסיטת באזל שתכנן האדריכל אוטו סן (1968)

.

הגן בבאזל הוקם כמו גם הקמפוס האוניברסיטאי הצמוד אליו, בתקופה בה העיר טרם התפשטה לאזור. התפתחות העיר לאזור, לא הביאה את פרנסי העיר והאוניברסיטה להעתיק אותו לשוליים במטרה לנצל את הקרקע היקרה לנדל"ן. הם בחרו להשאיר אותו במקומו, להעשיר את החוויה העירונית ולהמשיך להעניק שירות טוב לסטודנטים וגם לציבור.

הגישה לגן באמצעות מספר שערים שנסגרים בשעות הערב ונפתחים מחדש בשעות הבוקר. בעת הביקור מצאתי מבקרים בשתי החממות אליהן נכנסתי. באחת היו אלה הורים עם ילדים, סבתות עם ילדים או סתם אנשים שהחליטו להיכנס וליהנות מהמקום. בחממה השנייה המכונה "בית ויקטוריה", בלטו בקהל שני חוקרים שהתעכבו על כמה צמחים ודנו בהם ברצינות מסקרנת. החממה הראשונה היתה גבוהה ורחבה במיוחד, קצת אפלה בגלל הצמחייה הסבוכה והעשירה. היא כללה שביל שהקיף את מרכז החממה שלבד מצמחים יש גם בעלי חיים קטנים שחלקם הסתובבו באופן חופשי. ציוץ ציפורים וטפטוף מים הם הקולות המלווים את הביקור. מערכת מיזוג האוויר היא ככל הנראה המרכיב החשוב ביותר בחממה, וחדירת האוויר החם מתבצעת מהחלק התחתון של הספסלים המפוזרים לאורך השביל כל כמה מטרים. כך מהווים הספסלים שילוב של פתרון ישיבה ותשתית (ספסלים דומים יצר האדריכל חיים דותן בעשור הקודם במכללת סמי שמעון בבאר שבע).

אלה כמובן לא חממות שהוקמו לפני 600 שנה, אלא מבנים שהוקמו החל מסוף המאה ה-19, אך הן מתבססות על צמחיה שנשמרה ופותחה כבר כמה מאות. כאן התקיים בית קברות עירוני ישן, הקברים פונו והגן הוקם. לצד החממה הראשונה ניצבת החממה המכונה "בית ויקטוריה" (Viktoriahaus). מבנה כיפתי המורכב כולו מזכוכית ופלדה. היא הוקמה ב-1898 (ושופצה ב-1996), במטרה לשכן בה את שושנת ויקטוריה המלכותית. החממה עוצבה בהשראת יצירות הפלדה והזכוכית של האדריכל ג'וזף פקסטון, הידוע בתור מתכנן ארמון הזכוכית בלונדון.

רציתי לבקר גם בספרייה אבל הייתי רעב והעדפתי ללכת לאכול.

 

DSC01141

המגדל הוקם במסגרת ביצור העיר באמצע המאה ה-14

.

ביום שישי האחרון ישבתי עם טלי, כרמל, חן ויונתן ועבדנו על הספר המשותף שיעסוק במעמד הקיים והרצוי של הנוף והגנים בערים הישראליות (הספר עתיד לצאת בתחילת 2016). בין השאר עלה הרעיון שבישראל אין גנים בוטניים כחלק מהגנים הקיימים. נזכרתי מיד בגן הבוטני שבקרתי בו לפני כמה חודשים בבאזל. הוא אמנם צמוד ומשויך לאוניברסיטה, אך ממוקם במרכז העיר ופתוח חינם לציבור שמכיר ויודע לנצל אותו.

כרמל ציינה שבפארק הירקון יש גן מיוחד אבל הוסיפה שהכניסה אליו בתשלום. מעטים יודעים על קיומו ומעטים עוד יותר מבקרים בו. זה לא גן בוטני אך בישראל יש כמה גנים בוטנים שהגישה אליהם מוגבלת או מסובכת, הנה סקירה על הבולטים שבהם:

  • בקצה רחוב הרצל יש גן בוטני (שראשיתו ב-1940), והוא סגור לציבור כבר הרבה זמן.
  • הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב קיים מאז 1973. הוא מסתתר בעורף האוניברסיטה, ולמרות שמשקיף על ציר התנועה הסואן ביותר בישראל (נתיבי איילון), גם אותו פוקדים מעטים.
  • מאז 1931 יש גן בוטני בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. כשהייתי סטודנט בבצלאל ביקרתי בו כמה פעמים, אך גם הוא נסתר, משרת סטודנטים מעטים וגם צמד מתים: י"ל פינסקר ומנחם אוסישקין שקבורים במערת קבורה עתיקה בתחומי הגן.

גנים בוטנים נוספים אפשר למצוא בקמפוס גבעת רם, במקווה ישראל, בקיבוץ ניר עוז, בחוות הנוי והדר שבעמק חפר, במכללת אורנים שבקריית טבעון, בקיבוץ עין גדי, ואפילו באילת. אבל בישראל כל אותם גנים בוטנים ממוקמים בנפרד מהמערך העירוני ובטח שלא במרכז העיר, כמו שמצאתי במקרה של באזל.

.

DSC01156

מכיוון הקמפוס יש שער גדול המקשר לגן

.

DSC01142

החממה ראשונה: ספסל שמשמש גם לכניסת אוויר חם

.

DSC01153

בית ויקטוריה ומאחריו בניין הספרייה

.

DSC01154

נבנה בסוף המאה ה-19 בהשראת ארמון הזכוכית בלונדון

.

DSC01155

חממה נוספת

.

DSC01149

פרט בחזית בית ויקטוריה

.

DSC01148

שעות פתיחה

.

DSC01144

בתוך בית ויקטוריה: במרכז המבנה ברכת מים ובה שושנת ויקטוריה

.

.

DSC01147

למרות שהמבנה שופץ באופן יסודי לפני כעשרים שנה, לא הצליחו האדריכלים להטמין את המערכות החדשות והן בולטות בתקרת הזכוכית

.

DSC01146

שביל ההליכה מקיף את הבריכה

.

DSC01157

הגן המרכזי סביבו מאורגן קמפוס האוניברסיטה הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, ללא גדרות ושומרים

 

DSC01158

הבניין המרכזי הושלם ב-1939 בעקבות תחרות אדריכלים (לשוויצרים בלבד) בה זכתה הצעת האדריכל רולנד רוהן (Roland Rohn) שהיה בן 26 בעת הזכייה

.

DSC01159

לבניין יש כניסה מכל חזית ולצד כל כניסה יש גם עבודת קיר אמנותית

.

DSC01160

פסיפס

.

DSC01161

עבודת קיר פסיפס "השליחות" שיצר וולטר אגלין (Walter Eglin) הושלמה ב-1946 ומעטרת את המבואה הראשית למבנה. העבודה מתפרסת על שטח של 80 מ"ר.

.

.

ולסיום מוסיקה:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: