סיבוב בחדר האוכל האחרון שנבנה: בקיבוץ גזר

חדר האוכל האחרון שנבנה בתנועה הקיבוצית נחנך בקיבוץ גזר בשנת 1988. תכנן אותו האדריכל גבי גרזון, חבר קיבוץ מעין צבי. כמו עוד חדרי אוכל אחרים, גם כאן הוא כבר לא משמש כחדר אוכל, אלא משרת את הקהילה כחדר אירועים. בקרתי כאן עם שאול לפני כמה שנים. עכשיו החלטתי לחזור לתמונות שצלמתי ולשלב אותן עם הסיפור של המקום, וגם עם תמונות שקבלתי מארכיון קיבוץ גזר.

מבחינה אדריכלית לא מדובר בבניין פורץ דרך. כל חשיבותו היא מעצם העובדה שזה חדר האוכל האחרון, אם תרצו: סוגר דרך. הוא לא הרחבה או הסבת מבנה, אלא מבנה שנבנה מהיסוד כחדר אוכל. מאז, לא בנו עוד חדרי אוכל בקיבוצים. הפעם החלטתי לשוחח עם הטבח הראשי שפעל כאן במשך שנים רבות. כדי ללמוד אדריכלות רצוי ללמוד מאדריכלים, אבל לא פחות חשוב ללמוד מהמשתמשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698406_913131452049771_6979623623664446278_n

חדר האוכל האחרון

.

גזר

מפת התמצאות

.

(2) ביקור

גזר הוא קיבוץ מטופח, הדשא ירוק. לפני כמה חודשים ערכה כאן אחת מבנות הקיבוץ כנס לילדים ג'ינג'ים. אצלי בתודעה הוא מזכיר שכאן באוהל קטן ישבו בשנות החמישים שני חיילים שהפכו לחברים ולאחר מכן לשניים מבכירי האדריכלים בישראל: רם כרמי ודן איתן (והסיפור הזה יזכה בעתיד להרחבה). עכשיו אין כאן אוהל ולא חיילים, רק בניין חדר אוכל גדול וריק. כמו רבים מחדרי האוכל, גם הוא דו-קומתי ומנצל את הטופוגרפיה כך שהמטבח ואולם האכילה נמצאים בקומה העליונה. בקומה התחתונה יש מבואה מפולשת וחדר שטיפת ידיים ותאי דואר.

אולם האכילה עצמו נעול. לכן בקשתי מעפרה סבלדי שתצלם לי כמה תמונות של האולם במצבו הנוכחי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לה על התמונות והמידע.

.

חדר האוכל הראשון

חדר האוכל הישן-ישן (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

(2) תולדות

גזר הוא קיבוץ שעבר כמה גלגולים לאורך שנות קיומו: הוקם ב-1945 ובמהלך מלחמת העצמאות הותקף על ידי הליגיון הירדני שהרג עשרים מחבריו. לאחר הקמת המדינה היה יישוב ספר, ששכן קילומטרים בודדים מהגבול עם ירדן. הקיבוץ נעזב ב-1961, הפך לתחנת רכבת של גרעיני התיישבות עד שב-1974 התיישבו בו גרעיני עולים מארה"ב והקיבוץ זכה לקבל שורשים. הקשיים הכלכליים של הקיבוץ שליוו את החברים הביאו לבסוף להפרטתו.

חוסר היציבות הוא כנראה גם המקור לכך שבשנים בהן הוקמו חדרי אוכל לתפארת בתנועה הקיבוצית, בקיבוץ גזר הסתפקו בצריף ולאחר מכן במבנה מתועש שהקימה חברת אשטרום ב-1977.כנראה שבשלב מסוים הורגש כאן שגשוג חברתי או כלכלי (אולי שניהם יחד), ובסוף שנות ה-80, כשהתנועה הקיבוצית נקלעה למשבר הגדול שלה, בגזר תכננו חדר אוכל חדש וגדול. לטענת עפרה, בחדר האוכל הישן היו 12 שולחנות בלבד ולכן נאלצו לאכול במשמרות, דבר שגרם לחוסר נוחות שהוביל להחלטה להקים חדר אוכל גדול וחדש. לתכנון הבניין הוזמן האדריכל גבי גרזון מהמחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד.

בשיחה עם גרזון, שעובד היום במשרד א"ב מתכננים (משרד שהוא סוג של המשך למחלקה הטכנית שהתפרקה), הוא מספר שחדר האוכל בגזר היה חדר האוכל היחיד שתכנן. הוא סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1977 ומאז התמחה בתכנון בתי מלון (מלון הגושרים), תכניות אב ומתאר וכן גני זיכרון (גן בקיבוץ הגושרים וחדר זיכרון במעין צבי). מטעם קיבוץ גזר הופקדה על ליווי הפרויקט ויויאן סילבר.

חייו של חדר האוכל היו קצרים: נפתח ב-1988 והפסיק לעבוד בשנת 2000. "לאחר ההפרטה פחות ופחות חברים הגיעו לארוחות, וכיוון שגזר הוא קיבוץ קטן לא השתלם להפעיל את כל המערך של מטבח", מספרת עפרה. "המטבח הושכר תחילה לחברת קייטרינג שהפעילה גם את חדר אוכל ואחר כך הושכר לחברת הקייטרינג 'בית אבא' שמשתמשת בו עדיין. חדר האוכל עצמו הושכר לחברת אירועים. אחרי זמן הם יצאו ועכשיו הפיל הלבן משמש לאירועים של הקיבוץ: חגים, בר מצוה, חג המשק ואירועים פרטיים".

.

1996 פיטר במטבח

1996: פיטר במטבח (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

ציור של פיטר מהטריאטלון בחג המשק 4.7.2013

2013: ציור של פיטר המציג את הטריאלטון שהתקיים בחג המשק – למעלה במרכז מבנה חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

(3) הטבח

"בן זוגי שהיה הטבח בתקופת בניית חדר האוכל רוצה להגיד שלא התייעצו עם עובדי המטבח על תכנונו והמטבח שנבנה לא היה נוח", אמרה לי עפרה. "הוא מעוניין, אם יש לך עניין, לדבר איתך על כך". אז התקשרתי אליו.

פיטר רגיל (71) הגיע לגזר ב"גלגול הרביעי" ב-1971. הוא חזר לארה"ב וב-1979 חזר לארץ לקיבוץ נצר סרני, בו נקלט לראשונה למטבח וגם הכיר את בת זוגתו שלימדה אותו באולפן. לאחר זמן קצר עברו השניים לגזר, בה הם גרים עד היום. בהתחלה שימש כטבח רגיל. הוא התקדם בסולם והגיע למעמד "ראש מטבח", תפקיד אותו נשא עד סגירת חדר האוכל. "לא למדתי טבחות, אז יכולתי ללכת בדרך שלי. נולדתי בברוקלין, שם הכינו אוכל איטלקי מאזור סיציליה. אחר כך הסתובבתי בעולם, גרתי באפריקה וגרתי בסן פרנסיסקו שם אכלתי אוכל סיני חצי מבושל וכך קבלתי ידע". במסגרת תפקידו כטבח חדר האוכל, ליווה את תהליך בניית הבניין. הוא אמן שמרבה לצייר וגם במטבח הוא ראה סוג של אמנות (בקרו בדף שלו בפייסבוק).

פיטר רגיל: היתה הצבעה של הקיבוץ האם לבנות בניין שטוח או של שתי קומות, והתוצאה  היתה שהחליטו על שתי קומות. אבל לאורך התכנון לא דברו בכלל עם צוות המטבח והתוצאה היתה שלא היה נוח לעבוד שם בכלל.

מיכאל יעקובסון: מה היו הבעיות בבניין?

פ"ר: הבעיה החשובה ביותר היתה ששולחנות העבודה במטבח היו צמודים לקיר ולא קרוב לאש. בגלל זה לא השתמשנו בכלל בשולחנות האלה שהיו מרוחקים. התוצאה היתה שבמקום לעבוד על שולחנות, העדיפו לעבוד על עגלות נירוסטה. בנוסף, היתה שמירה בקיבוץ על כשרות, ובתכנון לא לקחו את זה בחשבון. לא היה תכנון להפרדה בין בשר לחלב ולכן לא היו שני מקררים, שני כיורים וכו'. הכל היה חפיף, אבל למזלי היה לי קשר טוב עם המשגיח שהגיע שלוש פעמים בשבוע. הוא הבין את המצב והיה גמיש.

מ"י: למה חדר האוכל שמר על כשרות?

פ"ר: חלק מהאנשים שבאו מארה"ב שמרו על כשרות.

מ"י: אז בסוף עשיתם את ההפרדה בין בשר וחלב?

פ"ר: בסוף היו לנו שני סטים של סכו"ם. חלק קטן רצו לשמור על כשרות וזה השפיע על הכל.

מ"י: כמה אנשים אכלו בחדר אוכל?

פ"ר: בשיא אכלו 250 אנשים ובליל הסדר היו אפילו 400.

מ"י: איזו אווירה היתה בחדר האוכל?

פ"ר: האווירה היתה מאד חיובית. כשהקיבוץ החליט על הפרטה, אז מישהו אמר לי שהחליטו את זה בכוונה כדי לסגור את חדר האוכל במטרה לשבור את הרוח של הקיבוץ. רוב האנשים בסופו של דבר לא רצו חיים משותפים, אבל החיים בתוך חדר האוכל היו חיוביים.

.

(4) האוכל

מ"י: מה הוגש בארוחות?

פ"ר: היתה לנו ארוחת צהרים חלבית פעמיים בשבוע וכל יום אחר בשבוע היה בשרי. הוגשו ארוחות בוקר, צהריים וערב כל השנה, חוץ מיום כיפור. התקציב היה מוגבל מאד ולכן השתמשתי הרבה בשאריות. כך הצלחתי לחסוך הרבה כסף. במנות עצמן היינו גמישים. חלק היו צמחוניים ולכן הגשנו פנקייקים דקים (פריקס) והיינו עושים עם מילוי ב-8 סוגים כמו תפוחי אדמה, תרד, או פירות. הייתי גם טבח צמחוני ולכן הכנו המון טופו. היתה מנה של טופו עם ירקות, דגן מיוחד כמו אורז ושעועית עם קארי, פיתות מיוחדות לצמחונים כמו ג'פטי. המטבח היה מאד צמחוני ביחס לקיבוצים אחרים.

מ"י: איזו מנה הכי אהבת להכין?

פ"ר: אהבתי להכין בשר סיני במחבת מוקפץ. חתכתי ביד כל ירק בנפרד, לא במכונה. בישלתי כל מגש בנפרד וזה הגיע לחדר האוכל טרי. לכל ירק היתה טקסטורה וטעם אחר, ולא מעורב כך שבסוף יוצא גולש ולא אוכל סיני. היתה תקופה שאהבתי להכין חצי ברווז חצי עוף. זו היתה מנה שומנית, אבל עם טעם מיוחד ואין את זה היום בארץ.

.

בניה חדר אוכל 1974

1974: בניית חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

D290-119

1977: חדר האוכל הישן (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

D290-120 משה מילנר 1977

1977: חדר האוכל הישן (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

18.8.1986 ו 8.9

1986: מודעות מלוח המודעות לקראת הבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

22.10.1986 דיווח על התקדמות הבניה

22.10.1986: מודעה מלוח המודעות (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

דגם חדר אוכל ינואר 1986 האחראים

1986: דגם חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

דגם חדר אוכל ינואר 1986

1986: מודל חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

דגם חדר אוכל ינואר 1986 בלי הגג

1986: המודל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

אוקטובר 1987

1987: פינוי מבנה לטובת בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

הכנת השטח 8.86

1987 עבודות הקרקע (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

הנרי מרך וגבי + קונסט' על הגג. מבט מדרום מערב יוני 1987

1987: שלד הבניין עם קונסטרוקציית הגג, עומד במרכז: האדריכל גבי גרזון (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

הקונסטרוקציה של הגג יולי 1987

1987: קונסטרוקציית הגג (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1987 בניית חדר האוכל

1987: הרכבת הרעפים (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

עם סיום בנית חדר אוכל 1988

1988: עבודות פיתוח (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

נובמבר 1988

1988: השלמת הגינון (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

נובמבר 1988 (2)

1988: מראה כללי של חדר האוכל מכיוון דרום (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

גבי גרזון- אדריכל נובמבר 1988

1988: אדריכל גבי גרזון באולם חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1 (1)

שער ספר האורחים לפתיחת חדר האוכל החדש, 1988 (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1 (18)

ספר האורחים 01: אדריכל גבי גרזון – מתכנן חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1 (17) (1)

ספר האורחים 02: עמרי גולן – מלווה בנייה (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1 (13)

ספר האורחים 03 (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1989 ערב קומיקאים איציק

1989: ערב קומיקאים – ערב תרבות של הקיבוץ (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1989 שטיפת כלים מיכל חדא חדש

1989: שטיפת כלים (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1990 חדר אוכל הגשת אוכל ניר

1990: הגשה וברקע מכונת שטיפת כלים (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1994 הדלי במטבח שימורים

1994: במטבח שימורים (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1994 חדר האוכל מצלית

1994: המצלית בחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

"הייתי צמחונית ואהבתי טופו", מספרת עפרה, "בנצר סירני הגישו לצמחונים בעיקר פשטידות עם גבינה. בגזר האמריקאים נתנו את הטון והיה דגש אחר על האוכל, הרבה יותר בריא והיו גם יותר צמחונים. היה טופו בסגנון סיני, קצת מטוגן ועם תבלינים".

.

1997 תורנות חדר אוכל אריה

1997: תורנות במטבח (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

1 (2)

חדר האוכל היום (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

20091023_1164

הבניין מנצל את הטופוגרפיה ואולם חדר האוכל שוכן בקומה העליונה שמצד מזרח היא בגובה הקרקע

.

חדר אוכל אזור המטבח

חזית מזרחית

.

20091023_1168

חזית דרומית: שתי קומות

.

20091023_1170

חדר האוכל צופה אל הקיבוץ

.

20091023_1165

מבט מהקומה המפולשת שמתחת לאולם האכילה

.

20091023_1179

תיבות הדואר שוכנות כמו ברבים מהקיבוצים באחד החדרים שבבניין

.

חדר אוכל היום (7)

מדרגות מובילות לאולם חדר האוכל (מקור: ארכיון גזר)

.

חדר אוכל היום (5)

חדר האוכל היום משמש את הקהילה (מקור: ארכיון גזר)

.

חדר אוכל היום (2)

התקרה מחופה בחלקה בעץ (מקור: ארכיון גזר)

.

(5) מכון החליבה

בקצה הדרום-מזרחי של הקיבוץ שוכן מבנה נטוש. מדובר במכון חליבה שהוקם ב-1947 על פי מודל שנעשה בו שימוש ביישובים נוספים בארץ כמו בית חרות, גברעם, בן שמן ומזכרת בתיה. המיוחד במבנה המתועש הזה, הוא הגג המורכב מלוחות בטון הנושאים אחד את השני, וכן שלד הבטון הנושא את הגג. סביב למבנה הוקמו שלוש סככות לפרות, שאחת מהן שרדה עד היום. המבנה הוסב בשנות ה-70 ליונקיה לעגלות וב-1988 ננטש.

קיבוץ גזר בשיתוף גורמים אחרים מבקש בשנים האחרונות להשיג תקציב, לשקם את המבנה ולהפוך אותו למרכז מבקרים שישרת מטיילים שיבואו לטייל בתל גזר השוכן בסמוך. כאן יוכלו לקבל מידע, לראות חלק מהממצאים שנחשפו בתל, וגם להיחשף לקורות קרב גזר שהתחולל כאן במלחמת העצמאות (גם לצלבנים היה כאן קרב לפני כ-850 שנה).

במשרד "אלרם שחר אדריכלים ומתכנני ערים", ערכו לאחרונה תיק תיעוד למבנה דומה, השוכן במושב בית חרות. הודות לסיון קבלתי חתך ומבט פרספקטיבי שנערך במשרד, ומציג את גג המבנה בבית חרות שזהה לגג כאן.

.

הרפת (2)

מבנה הרפת (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

הרפת בבניתה

1947: הרפת בעת בנייתה (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

1972 רפת (9)

1972: הרפת (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

הרפת

ברפת (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

plan

תכניות המבנה (מקור: ארכיון קיבוץ גזר)

.

11

חתך ומבט פרספקטיבי על הגג (מתוך תיק תיעוד למבנה דומה בבית חרות, מקור: אלרם שחר אדריכלים ומתכנני ערים)

.

22

חתך ומבט פרספקטיבי על הגג (מתוך תיק תיעוד למבנה דומה בבית חרות, מקור: אלרם שחר אדריכלים ומתכנני ערים)

.

20091023_1195

הרפת

.

20091023_1180

חזית

.

20091023_1181

בלוקים

.

20091023_1193

גג

.

20091023_1192

פתח

.

20091023_1190

בפנים 01

.

20091023_1189

בפנים 02

.

20091023_1186

בפנים 03

.

20091023_1191

בפנים 04

.

20091023_1185

חלון אחורי

.

.

.

ורגע לפני סיום, אני מקדיש את השיר הבא לבחורה לגמרי דפוקה:

.

.

.

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם:

.

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: