סיבוב בשרידי כפרים פלסטינים בכפר דניאל וגמזו וגם שלולית חורף

כל פעם שאני חוזר מירושלים וחולף על הכביש סמוך לכפר דניאל, אני שולח מבט למבנה האבן הישן שניצב בקצה היישוב ממש סמוך לכביש כשסמוך לו מאירות בצבע סגול אותיות הענק המרכיבות את המילה HAZORFIM. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שמדובר בבית ערבי שנבנה לפני 1948, אך עד היום לא עצרתי לראות אותו מקרוב. ביום שישי המשכתי עם יונתן בסיבוב המשותף שלנו שעוקב אחרי כל מה שיש בין פתח תקוה ולוד. כל היינו בתחנת רכבת בריטית נטושה, בשרידי כפרים פלסטינים, בשרידים נוספים מכל מיני תקופות וגם מעיין, באדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב. בסיבוב הפעם, בין טיפות הגשם, עצרנו בעוד כמה תחנות:

(1) שרידי הכפר הפלסטיני דאניאל שנמצא בתוך כפר דניאל.

(2) שרידי הכפר הפלסטיני ג'ימזו שנמצא בצמוד למושב גמזו.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה.

ונשאלת השאלה: האם יש לשמור על אותם בתים שבנו התושבים הקודמים של הארץ? אם כן – מה זה תורם למקום ולאנשים? ואם להרוס – מה תתרום ההריסה והאם יהיה כאן הפסד של רובד בהיסטוריה של המקום שימחק, רובד ממנו ניתן ללמוד לעתיד?

והתשובות הן: (א) הימני יגיד שחובה לשמור כדי לזכור שיש מי שמאיים עלינו ויש להציג את המבנים כהוכחה לניצחון הישראלי. (ב) השמאלני יגיד שחובה לשמור כי הבתים לא שלנו ויש לזכור את אלה שהיו פה קודם, זו הזכות של המקום. (ג) האדריכל יגיד שיש לשמור על גיוון הבינוי, ומבנים אלה מייצגים טכנולוגיות וטיפולוגיות בנייה שאינן מקובלות עוד היום ולכן הן מעשירות את הסביבה. (ד) רק הבהמה תגיד שצריך להרוס את כל מה שהשאירו כאן הערבים, כי הם הורסים הכל אז גם אנחנו נהרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698598_944173595612223_5371883878174118986_n

הנני כאן

.

שוהם וגמזו

מפת התמצאות (שוהם מופיעה ברשימה הקודמת)

.

(1) כפר דניאל ובו שרידי הכפר דאניאל

היום כפר דניאל הוא מושב ששוכן לצד כביש 1 ולצידו הוקם פארק קופים. מה הקשר בין קופים לכפר דניאל? לא יודע.

הכניסה ליישוב היא דרך שכונת ההרחבה, שמתאפיינת בבתים צמודי קרקע (כמו כל הבתים במושבים) אלא שאלה חדשים ומעוצבים ברוח הזמן. אין מה לראות בהרחבה ולכן לא עצרנו כאן, אלא המשכנו לאזור הוותיק ביותר ביישוב. כבר בכניסה אליו ניתן למצוא בית אבן קטן ונטוש, ומאחוריו עוד בית ואחר כך עוד בית ועוד בית. יש כאן לא מעט.

עד 1948 שכן כאן הכפר דאניאל, שכל תושביו היו מוסלמים. ערב המלחמה גרו כאן 476 תושבים ב-119 מבנים. המבנה הגדול והמרשים ביישוב איכלס מאז 1945 בית ספר לבנים. היום יש בו חנות רהיטים ומסעדה. מסגד שנקרא על שמו של הנביא דניאל שכן בתחומי הכפר והיום הוא עדיין קיים ונטוש בשוליים של היישוב הנוכחי. עד לפני שבוע לא היה על דאניאל ערך בויקיפדיה, בעקבות הרשימה הוספתי ערך חדש וקצר עליו שיורחב בהמשך.

תושבי היישוב הנוכחי לא מוצאים עניין באותם מבנים שנותרו מהיישוב הקודם. רוב המבנים שנותרו נטושים ומתפוררים, חלקם כבר הפכו לחורבות. מפתיע שתושבי כפר דניאל לא הרסו וחרשו את אותם בתים אחרונים, מי רוצה לראות כל בוקר בית ואדמה של בעל הבית הקודם, מבלי שהאדמה והבית נקנו ממנו?

תושבי דאניאל הותירו כאן את בתיהם והתפזרו בעולם: בירדן, קטאר, קנדה, ארה"ב. מצאתי ברשת טקסט קצר שכתבה (ב-2004) ריבין נאפאטי, אחת מצאצאיות תושבי דאניאל:

"אני בת למשפחת ראפאטי, נכדתו של מוחמד איסמעיל אל-ראפאטי, וח'ליל אל-ראפאטי, והנכדה הגדולה של השייח' איסמעיל מוחמד ראפאטי. המשפחה שלי ברחה בשנת 1948, כאשר המחוז נכבש. רק אדם אחד נותר מהמשפחה מאחור, הייתה זו הסבתא רבא שלי. שמה היה זוהרה הונאיידי, אום יעקב (במקור היא הייתה מאל-ליד [היום – לוד, מ"י]). בני המשפחה חזרו לעיירה מאוחר יותר לחפש אותה, אך היא לא נמצאה. עד היום, אף אחד לא באמת יודע מה קרה לה. יותר מזה, אחד הבתים ששרד מדאניאל הוא בית הסבים הגדולים שלי. לא מזמן במהלך ביקור בפלסטין ביקרתי בדאניאל. נזרקתי החוצה מהיישוב על ידי מתנחל יהודי ברכב ביטחון, אבל הספקתי לצלם תמונות של בית הסבים הגדולים שלי שעדיין עומד, כמו גם בית הדודים הגדולים שלי. בעתיד אני בהחלט מתכוננת לשוב לטיול בפלסטין, ואני אחזור לדאניאל. אני מסרבת לתת למתנחל יהודי להפחיד ולגרש אותי משם. מסמכים שקיימים עדיין, מוכיחים את הבעלות על הקרקע. עובדה אחת נוספת ומרתקת נודעה לי לאחרונה מבן הסבים הגדולים שלי, הוא הסביר לי שיש ברשותו מסמכים המוכיחים כי סבא רבא שלי גם בעלים של קרקע בתחום שדה התעופה אל-ליד [נתב"ג, מ"י]. דאניאל תמיד יהיה השורש של הלב שלי!!!!".

.

DSC06655

בית 1: עומד נטוש במרכז היישוב

.

וכך כותבת (ב-2013) נור ראפאטי, בת משפחה אחרת:

"סוף סוף היתה לי הזדמנות לבקר בדאניאל! זו היתה חוויה מדהימה שלא אשכח לעולם. כמובן שהסביבה השתנתה לחלוטין כי זה כבר הפך לשכונה יהודית, אבל כל הבתים הישנים עדיין עומדים. כולם נראים מדהימים ונראה כאילו הם היו בתים של מלכים ומלכות. בית הסבא וסבתא שלי עדיין עומד, כמובן שלא הייתי מסוגלת לצאת מהמכונית וללכת לחפש בגלל הציונים שחיים שם".

חמש שנים קודם לכן, כתבה נור ראפאטי את הטקסט הבא:

"אני בת 17, נולדתי וגדלתי אמנם בארה"ב ואני נקראת אמריקאית אבל זה רק בשם כי בלב אני 100% פלסטינית. לא משנה מה היהודים לקחו, זה עדיין שייך לנו, וכשאני אומרת 'לנו' אני כוללת את כל מי שרוצה להצטרף אליי. כשיש כל כך הרבה אהבה לארץ שזורמת בדם שלי, בוורידים שלי ובכל מקום אחר בגוף שלי זה נותן לי כוח. אבל בינתיים, רק דיברתי עליה ורק ראיתי תמונות וקטעי וידאו שלה, אבל אני גאה במי שאני. זה זמן לקחת אחריות לנקוט בכל הכוח ולהכניס אותה אל לבנו, ולעולם לא לשכוח מי את. אללה הוא אכבר ולעד תחיה פלסטין!!!!!!! אנחנו נחזור!".

.

DSC06644

בית 1

.

DSC06647

בית 1

.

DSC06648

בית 1

.

DSC06649

בית 1

.

DSC06651

בית 2: עבר שיפוץ וחידוש והפך לארכיון ובית זיכרון

.

DSC06653

בית 2: 1949 – שנת הפיכתו של היישוב לישראלי (עד 1949 גרו כאן פלסטינאים)

.

DSC06652

בית 2

.

DSC06654

בית 2

.

DSC06661

בית 3 – פנטזיה שלא התממשה: הקמת מתחם מסחרי ובידורי לכלי כסף

.

DSC06658

בית 3

.

DSC06659

בית 3

.

DSC06660

בית 3

.

DSC06657

בית 3

.

DSC06656

בית 3

.

.

DSC06662

בית 4: המבנה הגדול והמרשים ששרד מהכפר הפלסטיני משמש היום בחלקו מסעדה ובחלקו חנות רהיטים

.

DSC06668

בית 4: הכניסה לאגף חנות הרהיטים היא מהחזית המזרחית. ב-1945 נפתח בחלק ממנו בית ספר לבנים

DSC06663

בית 4: חלון בחזית הדרומית

.

DSC06664

בית 4

.

DSC06669

בית 4: למבנה יש תכנית של בית ליוואן = אולם מרכזי שממנו יוצאים לחדרים. פתחי החלונות בחלק העליון של המבנה הם כנראה שינוי מאוחר במבנה המקורי, במטרה להאיר ולאוורר את האולם הארוך

.

DSC06665

בית 4: אחד מהחדרים

.

DSC06666

בית 4: אחד מהחדרים

.

DSC06672

בית 4: אחד מהחדרים

.

DSC06680

בית 4: בקצה האולם יש מבואה מפוארת המשמש את המסעדה

.

DSC06674

בית 4

.

DSC06679

בית 4

.

DSC06675

בית 4: הכניסה למבואה בחזית המערבית היא שער גדול במיוחד

.

DSC06677

בית 4

.

DSC06678

בית 4

.

DSC06681

5: מבנה בנוי בקפידה ובאיכות גבוהה, ששימש כנראה כבריכת אגירת מים

.

DSC06682

5

.

DSC06683

5

DSC06684

בית 6: צמוד למפעל "הצורפים" לכלי כסף ניצב מבנה דו קומתי

.

DSC06687

בית 6

.

סרטון קצר של בית 6:

.

.

DSC06685

בית 6: פתח חלון שנאטם בגוש בטון

.

DSC06700

בית 6: המדרגות לקומה העליונה נהרסו

.

DSC06690

בית 6: המדרגות קרסו אך יש כניסה קלה לחדר שבקומה התחתונה

.

DSC06699

בית 6: עיטורים על תקרת מפרסת הקומה העליונה

.

DSC06698

בית 6: הפתח לחדר הקומה התחתונה

.

DSC06695

בית 6: החדר שימש במשך שנים נגר מקומי. היום הוא נטוש

.

DSC06694

בית 6

.

DSC06696

בית 6

.

DSC06693

בית 6: סורגים מקוריים

.

DSC06688

בית 7: מפעל "HAZORFIM" לכלי כסף

.

DSC06701

בית 8: שימש בחלקו כמסגד, כבית ספר וככל הנראה גם למגורים

.

סרטון קצר של בית 8:

.

.

DSC06732

בית 8: החזית האחורית. במבנה יש 4 חדרים במפלס התחתון וחדר נוסף במפלס עליון

.

DSC06716

בית 8

.

DSC06713

בית 8

.

DSC06707

בית 8: מדרגות לחדר שבקומה העליונה

.

DSC06712

בית 8

.

DSC06703

בית 8

.

DSC06704

בית 8

.

DSC06705

בית 8

.

DSC06706

בית 8

.

DSC06708

בית 8: באחד החדרים קרסה התקרה

.

DSC06709

בית 8

.

DSC06710

בית 8

.

DSC06714

בית 8

.

DSC06717

בית 8: הקומה העליונה מורכבת מחדר אחד

.

DSC06719

בית 8: עקרו מכאן את המצרפות המעוטרות

.

DSC06720

בית 8

.

DSC06722

בית 8

.

DSC06723

בית 8: כתובות בעברית ובערבית חרוטות על קיר החדר

.

DSC06724

בית 8

.

DSC06725

בית 8:עיטור במרכז תקרת המרפסת

.

DSC06715

מול המבנה יש בחצר בית פסל מוזנח ומכוסה גרוטאות של יגאל תומרקין

.

(2) מושב גמזו ובו שרידי ג'ימזו

גם למושב גמזו יש שכונת הרחבה, והיא זו שממוקמת בצמוד לתל עליו עמדו עד 1948 בתי הכפר ג'ימזו. גרו כאן כ-1,750 תושבים מוסלמים ערב המלחמה, בכ-430 מבנים מהם שרד רק מבנה אחד בודד. הבית הבודד נמצא בראש התל הזרוע הריסות בתים. על הגג שלו הקימו תושבי גמזו רחבת תצפית, שהוקדשה לכמה מבני היישוב שנפלו במלחמות.

חוץ מהמבנה הבודד שרדו גם כמה ממצבות בית הקברות שלה כפר, אך בסיבוב הזה לא הגענו אליו כי התחיל לרדת גשם. אין עדיין הרבה מידע זמין ונגיש על הכפר ג'ימזו, אך ב-1995 פורסם ספר עב כרס המסקר את תולדות הכפר ואנשיו. הוא יצא בערבית ואינו זמין ברשת.

היית'אם אל-ג'אמאל מספר (2000):

"במהלך הלחימה בשנת 1948, באחד הלילות של המלחמה, סבא רבא שלי עיסא אל-ג'מאל חזר לכפר לאחר ש"ברח" ממנו. כשחזר הוא סיפר שראה שרידי גופות אנשים פזורות בכל הכפר. הוא ניסה לזהות חלק מהן מהפנים. על שתיים מאותן גופות הוא אמר שנראו לו כמו אחיו ואחותו, שנותרו מאחור כי היו שניהם נכים. הם נאכלו על ידי כלבי בר. הסיפור הזה מביא אתו עצב גדול וגורם לי לתהות מה אותם אח ואחות נכים עשו כדי להיות ראויים להיאכל בחיים על ידי בעלי החיים המזוהמים ביותר בעולם".

.

DSC06734

שורת הבתים האחרונה של מושב גמזו נושקת לגבעה עליה שכן מרכז הכפר ג'ימזו ששכן כאן עד 1948

.

DSC06735

שרידיו של בית אחד בודד בראש הגבעה, קבור בחלקו בצמחייה

.

DSC06736

הבית האחרון

.

DSC06737

על גג הבית הוקמה תצפית לזכר בני הכפר שנפלו במלחמות

.

DSC06739

שלט הסבר

.

DSC06740

ויש גם אופנוענים

.

DSC06741

עוד שלט עם הסבר

.

DSC06742

ועוד שלט

.

DSC06743

וסימן

.

DSC06744

עד לפני 1967 עבר כאן הגבול ונותרה עדיין עמדה מחופרת

.

DSC06745

כניסה לעמדה

.

DSC06747

חזית העמדה

.

DSC06748

הגבעה מכוסה בהריסות בתים

.

רוצים לדעת עוד? במדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ" יש 18 הצעות לסיורים בעקבות כפרים וערים שהיו ואינם. ג'ימזו ודאניאל לא מופיעים בספר. ניתן לרכישה כאן במחיר 50 ש"ח (509 עמודים כריכה רכה). מדובר בספר שירתק אליו כל מי שרוצה להרחיב את אופקיו וללמוד על הסביבה בה הוא חי.

.

IMG_3439

כריכת מדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ" (עורכת חזותית: אביב גרוס-אלון, צילום כריכה: נגה קדמן)

.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין

פארק התעשייה מורכב ברובו ממרכזים לוגיסטיים. אותנו עניינה שלולית החורף ששוכנת במחצבה עתיקה בקצה שלו, ממש צמוד לכביש 6. בדרך עברנו על יד חלק מאותם מרכזים לוגיסטיים עצומים.

.

DSC06749

הכניסה ל"היי פארק שוהם"

/

DSC06753

LILIT COSMETICS (בתכנון אורבך הלוי אדריכלים)

.

DSC06755

LILIT COSMETICS

.

DSC06758

LILIT COSMETICS

.

DSC06760

עדות לעבודות הקרקע שביצעו כאן אפשר למצוא בפיסת הקרקע שנותרה אחרי שנמצא כאן קבר והיזמים אולצו לחפור ולבנות מסביב לחלקת הקבר

.

DSC06762

WISSOTZKY GROUP (בתכנון אורבך הלוי אדריכלים)

.

DSC06764

TEVA (בתכנון זרחי אדריכלים)

.

DSC06763

עוד מרכז לוגיסטי (בתכנון אורבך הלוי אדריכלים)

.

DSC06759

ובקרובL עוד מרכז לוגיסטי (בתכנון אורבך הלוי אדריכלים)

.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה

למרות הגשמים השלולית עדיין ריקה ממים וחיים.

.

DSC06750

שלט בכניסה

.

DSC06751

למרות הגשמים השלולית עדיין יבשה

.

וכך זה נראה כאן כשיש מים (סרטון שפרסמה רשות הטבע והגנים בינואר 2014):

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דליה  On 20/11/2014 at 12:22

    ההורים שלי התגוררו בבית מספר אחד בכפר דניאל בהגיעם לכפר עם אחותי הגדולה עד קבלת בית חדש , הבית האורגינל הכיל 2ני חדרים , ואחד מהם נהרס לפני שנים

  • שולי  On 20/11/2014 at 12:56

    ואני חושבת שבך יש את כל ארבעת הטיפוסים שהוצגו בתחילה

  • M. Mayzel  On 20/11/2014 at 13:36

    א. הבתים הערבים החרבים בדניאל וגמזו. מפליא שעדין נותרו על כנם ולא נהרסו, שהרי רוב הכפרים הערבים נותרו בהריסותיהם עד לאמצע שנות ה-60 [של המאה העשרים], ונהרסו רק אז.
    ב. העמדה בגמזו: במושגים של לפני מלחמת ששת הימים הגבול עבר די רחוק, כמה קילומטרים מזרחה מגמזו. העמדה היא בונקר בנוי בטון, כנראה נבנתה כמה שנים אחרי מלחמת העצמאות. בשנים שלפני מלחמת ששת הימים כל האזור ממזרח לבן-שמן היה אזור אימונים של הצנחנים, עד ברפיליה [עןד כפר ערבי שאיננו], היום העיר מודיעין, ועד ביר מעין, משלט ש״ישב״ על קו הפסקת האש מעל כביש לטרון-רמאללה, והיום הוא מכבים-רעות.

  • sami & susu  On 20/11/2014 at 14:27

    לפני שחוזרים כל הזבלים לחירבות שלהם שיעברו דרך החברים שלהם בדאאש ובסוריה…ISRAEL IS REAL !!! שיחכו עד שהמפתחות של הבתים שלהם שהם שומרים יתפוררו מחלודה …וגם אז אין סיכוי 🙂

  • LeeAnn  On 21/11/2014 at 23:08

    בתור אדם שגר בכפר דניאל יותר מ30
    היישוב שהיה פה לפני היה כפר ערבי, פלסטינאים לא היו לא ב49 ולא ב48 והיישוב ננטש עוד לפני מלחמת השחרור.
    האיזור הזה תמיד היה בתוך גבולות מה שנקרא הקו הירוק
    הבניין של הצורפים מה שאתה קראת לו בית 3 זה מבנה חדש לגמרי ומודרני לגמרי ולא נבנה על שרידים של שום מבנה אחר
    מה שכן זה אחד הדברים המכוערים ביותר שקמו פה, עומד כמו שלד ענקי ועירום שאף אחד לא עושה איתו שומדבר

    • מיכאל יעקובסון  On 22/11/2014 at 19:30

      (1) על פי מסמכים רשמיים השטח בו את גרה נקרא היה עד 1948 "פלסטין".
      (2) היישוב ננטש בתאריך 10 ליולי 1948, במהלך המלחמה.
      (3) האזור נמצא היה בתחום הקו הירוק מאז הסכמי שביתת הנשק עם ירדן שנחתמו ב-1949.
      (4) תקראי שוב את הרשימה – יש התייחסות לכך שבניין 3 תוכנן לקום כמרכז בידור ומסחר סביב תעשיית כלי הכסף.
      (5) בניין 3 הוא אכן מכוער אך מהסיבה שלא השלימו את בנייתו. יש כאן אפשרות להמשיך ולהשלים אותו לפי התכנית המקורית או להפוך אותו למגורים.

  • אשר אבן  On 06/06/2015 at 10:11

    1. הכתבה ותיאור הישוב דניאל הינם ממבט פלסטיני וללא בדיקה של כל העובדות ודיוק בנתונים
    2. בכפר הערבי עד 1948 היו 57 מבנים כולל מבנים שאיחסנו בעלי חיים ומספוא ולא כרשום 119 מרכז הכפר הערבי היה בחלק הדרומי של הכפר דהיום,מדרום למבנה מספר 4
    3. מבנה 5 בריכת המים נבנה ע"י שלטונות המנדט לשיפור אספקת המים לתושבי הכפר
    מאחר ובורות איגום המים בכפר לא הצליחו ככל הנראה לספק את כל תצרוכת המים לכפר
    4. אין כל אסמכתא שהייתה פעילות צבאית במהלך מלחמת השחרור בדניאל, וכנ"ל לא נראו על בתי הכפר סימני ירי הוא ננטש ערב מבצע דני כך שהסיפור מזכרון של בת משפחת ראפאטי אינו מדוייק בלשון המעטה
    5. לא היה מסגד עם צריח בכפר ובית 8 היה חלק ממתחם משפחתי שגדר סביב לו ולכן זה לא היה מסגד או מבנה ציבורי
    6. לא נראה כי בית 6 היה בית ספר עד 1948 כי כ60 אחוז ממבנה זה היה ללא גג וללא ריצפה
    והיו בו סימנים של בית מגורים מפואר דבר שלא תואם בניית בית ספר בכפר עני וקטן
    7. בית מס 3 נבנה בשנות ה80 ולא שייך כלל לכפר הערבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: