סיבוב בראש הנקרה

מאז 1968 עולות ויורדות שתי קרוניות זעירות, משפת המצוק בראש הנקרה ועד לפתח הנקרות הממוקמות בנקודה הנמוכה והצפונית ביותר בחוף הים הישראלי. את הפרויקט יזם קיבוץ ראש הנקרה יחד עם המועצה האזורית, ואת המימון למיזם השאפתני השיגו הודות להלוואה שקיבלו ממשרד התיירות. כבר בשבועיים הראשונים לפתיחת הרכבל ביקרו כאן 20 אלף איש, עכשיו, 46 שנה מאוחר יותר נראה שזרם המבקרים לא פוחת באופן משמעותי.

מחיר הכניסה למבקר ב-1968 היה 2.5 ל"י, וכיום הוא עומד על 45 ש"ח. הרכבל קצת השתכלל, יש סרט וידאו ואפשרות להשכיר אופניים או רכב חשמלי קטן, אבל לא הרבה השתנה כאן מאז.

הביקור באתר הוא חשיפה לאחד מפלאי הטבע היפים שיש בארץ, וגם לכמה מפרויקטי הבנייה הנועזים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20. זה החל עם חציבת מנהרות הרכבת הבריטית והמשיך בפרויקט הבנייה שיצר את המצפה והרכבל באתר התיירות הישראלי.

.

כמו על סיפון אוניה בלב ים – המסעדה באתר ראש הנקרה

.

(2) הביקור:

יש כאן תמונות שמציגות את האתר, אך את המראות והקולות אפשר לחוות רק באמצעות ביקור פיסי. קודם כל עניין אותי המבנה האמורפי שמעטר את פסגת האתר. המבנה יכול היה להראות טוב יותר עם היה זוכה לעיצוב פנים עדכני או על-זמני, אך הוא נופל על הנישה של עיצוב פריפרייאלי שמנותק מהמציאות: ריהוט, ציורים על הקיר, גופי תאורה, תקרה. מקרה קשה. בנוסף, חשבתי שאחרי שאתר פתוח 50 שנה יגישו כאן דברים מקוריים, אך המסעדה נראית כל כך מיושנת ולא מזמינה, שחוץ מקרטיב לא לקחתי כלום. בצמוד למסעדה יש מרפסת תצפית שאיבדה את משמעותה ואף אחד לא עוצר בה, ממש כמו במסעדה.

העיצוב של מבנה המסעדה הוא גולת הכותרת האדריכלית של המקום, ולמרות שהמבנה ראה ימים יפים יותר, עדיין ניתן להתרשם מהקו החופשי והאמורפי שיצר האדריכל. האדריכלות הישראלית שאהבה קוים ישרים וקופסאות, מציגה כאן על קצה המצוק את אחת היצירות החריגות שלה. לא פלא שאת חלק ממגדלי היערנים שהוקמו ביערות ישראל תכנן אותו האדריכל, וגם הם מתאפיינים בחלקם בקווים חופשיים המזכירים את המסעדה בראש הנקרה.

מנהרות הרכבת מתגלות כמנהרות מאוד צרות. ההשקעה הגדולה שהשקיעו כאן הבריטים כדי להקים את קו חיפה-ביירות, מוכיחה שהם לא התכוננו לעזוב את המזרח התיכון כל כך מהר. המסלול בנקרות הוא מרתק ומעניק בכל צעד חשיפה שונה למפגש הסוער בין הים ובין הסלע.

(3) האדריכלים:

את אתר ראש הנקרה תכננו האדריכל ישראל דן מילוסלבסקי ובנו האדריכל אורי מילוסלבסקי. המשרד נפתח בצפת ב-1945 וב-1963 נפתחה גם שלוחה בתל אביב שנדדה בינתיים לבניין מפעל דובק לשעבר, השוכן בגבול רמת גן ובני ברק. ב-1995 הצטרף הדור השלישי – האדריכל גיא מילוסלבסקי והמשרד קיבל תנופה חדשה ומעסיק כיום 28 אדריכלים.

.

המצפה עם הקיוסק, גלוית פלפוט משנות ה-60 (אוסף אאי)

.

(4) שיחה על הפרויקט עם האדריכל אורי מילוסלבסקי:

מיכאל יעקובסון: כיצד קבלתם את העבודה?

אורי מילוסלבסקי: זו היסטוריה ארוכה. ב-1967 החליט קיבוץ ראש הנקרה לפתח את המקום. בקיבוץ היה רכז בשם מושיק שהיה מאד נחמד ואמביציוזי והוא שדחף את הפרויקט. הקיבוץ עשה סיבוב וחיפש אדריכל שיתאים לאופי ולפרויקט ובאותה תקופה אבא ז"ל עשה את חוות הסוסים והמסעדה "ורד הגליל" והצורה של התכנון שם מאוד קסמה לקיבוץ. את התכנית עשה אבא ז"ל ואני הייתי בשנה האחרונה בלימודים בטכניון.

מ"י: מה היה הרעיון התכנוני הראשוני?

א"מ: אבא נתן להם את הרעיון לעשות בשלב הראשון מבנה פתוח שמי שישב בו ירגיש כאילו הוא יושב על סיפון של אונייה. היה מעקה ומי שישב מאחוריו ראה רק את הים. התקרה היתה תקרת בטון שטוחה ומאד דקה, 4 או חמש ס"מ. העסק פעל ככה במשך כמעט עשור ואז הם חזרו ואמרו שיש רוחות חזקות וזה מטריד. אז סגרנו להם את המבנה באמצעות קיר בחלק האחורי וחלונות אלומיניום בחלק שפונה לים. ממזנון זה הפך למסעדה אז היה צורך במטבח, בישול ואחסנה. החלפנו באותה הזדמנות גם חלק מהגג, מפני שהוא היה דק מאוד ולא יכול היה לשאת שום דבר חוץ מעצמו. תוך כדי עבודה גם התברר שהמלחים אכלו חלק מהברזל שהיה בבטון ולכן החלפנו גם אותם בברזל נירוסטה מאד עמיד שמחזיק עד היום. אז גם עשיתי את הקיר החיצוני של המסעדה עם סימני הדרך לירושלים ולביירות.

מ"י: איך התמודדו הבנאים המקומיים עם הפרויקט המסובך הזה, שלדעתי לא היה לו תקדים באדריכלות הישראלית?

א"מ: זה היה פרויקט מאוד מורכב. נושא הביסוס היה קשה במיוחד היות והכל יושב על סלע תלול והנגישות במהלך העבודה לא היתה קלה ודרשה זהירות גבוהה. זו היתה שאלה גדולה איך אתה מכניס מכונת קידוח מבלי להסתכן, זה דרש הרבה זהירות אבל בסופו של דבר הכל הלך שוטף אבל הלך לאט.

מ"י: בניתם צמוד לגבול, לא היו בעיות עם השכנים הלבנונים?

א"מ: זה הלך יוצא מן הכלל. עם כל הבעיות שהיו בגבול הצפון ובגליל המערבי, כאן לא היתה שום פגיעה ושום הטרדה. יכול להיות שזה בזכות זה שהאו"ם יושב שם.

.

הרכבל עם התחנה התחתונה, גלוית פלפוט משנות ה-60 (אוסף אאי)

.

מ"י: האם זה הרכבל הראשון בארץ?

א"מ: כן, זה היה הרכבל הראשון בארץ והוא אחד הרכבלים התלולים בעולם. הרכבל עצמו מכסה הפרש גובה של 70 מ' ואורכו כ-100 מ'. אחריו, ב-1969, התחלנו בתכנון הרכבל בחרמון במשותף עם חברה אוסטרית בשם דופלמאייר, שאתה גם תכננו את הרכבל בראש הנקרה. מאוחר יותר בשנות ה-80 תכננו רכבל שלישי שנועד לחבר בין צפת ובין הכנרת, מרחק של 11 ק"מ. הפרויקט הזה לא בוצע.

מ"י: למה?

א"מ: זה נפל בגלל שהיזם האמריקאי לא יכל להחזיק מעמד מול משרד התיירות והבירוקרטיה.

מ"י: בקרת בראש הנקרה לאחרונה?

א"מ: כן, לפני כשנה וחצי.

מ"י: ומה דעתך על מה איך שהמבנים שתכננת נראים ועובדים היום?

א"מ: אף פעם דברים לא נראים כמו שרציתי. גם כשאתה עושה גן ילדים אז הגננת עושה מה שהיא רוצה וכשאתה בא לראות את הגן אתה נתקע בדברים משונים. אני תכננתי את מלון קיסר באילת ב-69' ואחרי עשר שנים הגעתי למלון וכשהגעתי לדלפק הקבלה פנתה אלי בחורה צעירה שעמדה שם ושאלה אותי אם היא יכולה לעזור לי, חשבתי לעצמי באותו רגע – הבניין הזה הוא הבייבי שלי שאני מכיר מא' ועד ת' ואז באה איזו בחורה צעירה ומתייחסת אלי כמו אל זר שלא מכיר את המקום, זה נראה לי מאוד משונה, זה כאילו עשיתי ילד ושמתי אותו במקום והלכתי. במקצוע שלנו אתה משקיע את הנשמה ואחרי כן אתה נותן את הבניין למשתמש ויש לו חיים משלו.

.

1975: מראה כללי של אתר ראש הנקרה עם מנהרת הרכבת (צילום: יעקב סהר, לע"מ)

.

1984: תחנת הרכבל העליונה (צילום: הררד גורודצקי, לע"מ)

.

1967: בניית התחנה התחתונה (צילום: אילן ברונר, לע"מ)

.

1968: הרכבל (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

1972: המצפה והמזנון עם הרכבל (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

2014:

.

החוף שלמרגלות ראש הנקרה באופק נהריה ועכו

.

גשר רחב ונגיש מוביל לאתר ומשקיף על הים (בתכנון אדריכל דניאל כהנא)

.

הים

.

ברוכים הבאים

.

הגבול

.

המסעדה

.

על חזית המסעדה הטבעה בבטון שיצר האדריכל

.

בטון וחלוקי נחל

.

מבט על המסעדה מכיוון דרום

.

מבט מכיוון צפון

.

נטוש

.

עירוב סגנונות בעיצוב הפנים

.

ויש גם ציור

.

במסעדה

.

שני סועדים משקיפים על הים

.

חלונות האלומיניום הותקנו בשלב מאוחר

.

חלון לים התיכון

.

מרפסת תצפית לקראת הירידה לרכבל: גג בטון שטוח ודקיק, עמודי פלדה

.

מרפסת התצפית – מבט מצפון

.

מבט מלמטה על המרפסת

.

בדרך לרכבל: מתחת למרפסת משקיף על המסעדה

.

החלק העליון של הרכבל

.

החלק התחתון: מרחק של 100 מטר ונמוך ב-70 מטר

.

אחד משני תאי הנוסעים

.

הרכבל בפעולה

.

מבט ממנהרת הרכבת אל גשר הרכבת ובמרכז התחנה התחתונה של הרכבל

.

מנהרת הרכבת הצפונית שבמרכזה עובר הגבול עם לבנון

.

במנהרת הרכבת הצפונית. מימין למטה נותרו עדיין פסי הרכבת בתוך הריצוף המאוחר

.

בקצה המנהרה, רגע לפני לבנון, מקרינים סרט על האתר

.

בסרט 01

.

בסרט 02

.

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 01

.

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 02

.

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 03 (פתח המנהרה הדרומית)

.

דופן המנהרה

.

המנהרה הדרומית 01

.

המנהרה הדרומית 02

.

המנהרה הדרומית 03

.

הקצה הדרומי של המנהרה הדרומית

.

הטבעה מעל פתח המנהרה הדרומית: 1942

.

שלט בכניסה לנקרות בעברית ובאנגלית (אך לא בערבית משום מה)

.

סרטון קצר שצלמתי בנקרות:

.

.

הירידה לנקרות

.

נקרה 01

.

נקרה 02

.

נקרה 03

.

ראש הנקרה

.

בדרך חזרה

.

מודעה משנות ה-60

.