סיבוב בראש הנקרה

מאז 1968 עולות ויורדות שתי קרוניות זעירות, משפת המצוק בראש הנקרה ועד לפתח הנקרות הממוקמות בנקודה הנמוכה והצפונית ביותר בחוף הים הישראלי. את הפרויקט יזם קיבוץ ראש הנקרה יחד עם המועצה האזורית, ואת המימון למיזם השאפתני השיגו הודות להלוואה שקיבלו ממשרד התיירות. כבר בשבועיים הראשונים לפתיחת הרכבל ביקרו כאן 20 אלף איש, עכשיו, 46 שנה מאוחר יותר נראה שזרם המבקרים לא פוחת באופן משמעותי.

מחיר הכניסה למבקר ב-68'  היה 2.5 ל"י, וכיום הוא עומד על 45 ש"ח. הרכבל קצת השתכלל, יש סרט וידאו ואפשרות להשכיר אופניים או רכב חשמלי קטן, אבל לא הרבה השתנה כאן מאז.

הביקור באתר הוא חשיפה לאחד מפלאי הטבע היפים שיש בארץ, וגם לכמה מפרויקטי הבנייה הנועזים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20. זה החל עם חציבת מנהרות הרכבת הבריטית והמשיך בפרויקט הבנייה שיצר את המצפה והרכבל באתר התיירות הישראלי.

.

10685338_918153994880850_6221204782470256917_n

כמו על סיפון אוניה בלב ים – המסעדה באתר ראש הנקרה

.

(2) הביקור:

יש כאן תמונות שמציגות את האתר, אך את המראות והקולות אפשר לחוות רק באמצעות ביקור פיסי. קודם כל עניין אותי המבנה האמורפי שמעטר את פסגת האתר. המבנה יכול היה להראות טוב יותר עם היה זוכה לעיצוב פנים עדכני או על-זמני, אך הוא נופל על הנישה של עיצוב פריפרייאלי שמנותק מהמציאות: ריהוט, ציורים על הקיר, גופי תאורה, תקרה. מקרה קשה. בנוסף, חשבתי שאחרי שאתר פתוח 50 שנה יגישו כאן דברים מקוריים, אך המסעדה נראית כל כך מיושנת ולא מזמינה, שחוץ מקרטיב לא לקחתי כלום. בצמוד למסעדה יש מרפסת תצפית שאיבדה את משמעותה ואף אחד לא עוצר בה, ממש כמו במסעדה.

העיצוב של מבנה המסעדה הוא גולת הכותרת האדריכלית של המקום, ולמרות שהמבנה ראה ימים יפים יותר, עדיין ניתן להתרשם מהקו החופשי והאמורפי שיצר האדריכל. האדריכלות הישראלית שאהבה קוים ישרים וקופסאות, מציגה כאן על קצה המצוק את אחת היצירות החריגות שלה. לא פלא שאת חלק ממגדלי היערנים שהוקמו ביערות ישראל תכנן אותו האדריכל, וגם הם מתאפיינים בחלקם בקווים חופשיים המזכירים את המסעדה בראש הנקרה.

מנהרות הרכבת מתגלות כמנהרות מאוד צרות. ההשקעה הגדולה שהשקיעו כאן הבריטים כדי להקים את קו חיפה-ביירות, מוכיחה שהם לא התכוננו לעזוב את המזרח התיכון כל כך מהר. המסלול בנקרות הוא מרתק ומעניק בכל צעד חשיפה שונה למפגש הסוער בין הים ובין הסלע.

(3) האדריכלים:

את אתר ראש הנקרה תכננו האדריכל ישראל דן מילוסלבסקי ובנו האדריכל אורי מילוסלבסקי. המשרד נפתח בצפת ב-1945 וב-1963 נפתחה גם שלוחה בתל אביב שנדדה בינתיים לבניין מפעל דובק לשעבר, השוכן בגבול רמת גן ובני ברק. ב-1995 הצטרף הדור השלישי – האדריכל גיא מילוסלבסקי והמשרד קיבל תנופה חדשה ומעסיק היום 28 אדריכלים. לאחרונה חבר למשרד האדריכל אמנון שוורץ המתמחה בתכנון מגדלים.

.

DSC04586

המצפה עם הקיוסק, גלוית פלפוט משנות ה-60 (אוסף אאי)

.

(4) שיחה על הפרויקט עם האדריכל אורי מילוסלבסקי:

מיכאל יעקובסון: כיצד קבלתם את העבודה?

אורי מילוסלבסקי: זו היסטוריה ארוכה. ב-1967 החליט קיבוץ ראש הנקרה לפתח את המקום. בקיבוץ היה רכז בשם מושיק שהיה מאד נחמד ואמביציוזי והוא שדחף את הפרויקט. הקיבוץ עשה סיבוב וחיפש אדריכל שיתאים לאופי ולפרויקט ובאותה תקופה אבא ז"ל עשה את חוות הסוסים והמסעדה "ורד הגליל" והצורה של התכנון שם מאוד קסמה לקיבוץ. את התכנית עשה אבא ז"ל ואני הייתי בשנה האחרונה בלימודים בטכניון.

מ"י: מה היה הרעיון התכנוני הראשוני?

א"מ: אבא נתן להם את הרעיון לעשות בשלב הראשון מבנה פתוח שמי שישב בו ירגיש כאילו הוא יושב על סיפון של אונייה. היה מעקה ומי שישב מאחוריו ראה רק את הים. התקרה היתה תקרת בטון שטוחה ומאד דקה, 4 או חמש ס"מ. העסק פעל ככה במשך כמעט עשור ואז הם חזרו ואמרו שיש רוחות חזקות וזה מטריד. אז סגרנו להם את המבנה באמצעות קיר בחלק האחורי וחלונות אלומיניום בחלק שפונה לים. ממזנון זה הפך למסעדה אז היה צורך במטבח, בישול ואחסנה. החלפנו באותה הזדמנות גם חלק מהגג, מפני שהוא היה דק מאוד ולא יכול היה לשאת שום דבר חוץ מעצמו. תוך כדי עבודה גם התברר שהמלחים אכלו חלק מהברזל שהיה בבטון ולכן החלפנו גם אותם בברזל נירוסטה מאד עמיד שמחזיק עד היום. אז גם עשיתי את הקיר החיצוני של המסעדה עם סימני הדרך לירושלים ולביירות.

מ"י: איך התמודדו הבנאים המקומיים עם הפרויקט המסובך הזה, שלדעתי לא היה לו תקדים באדריכלות הישראלית?

א"מ: זה היה פרויקט מאוד מורכב. נושא הביסוס היה קשה במיוחד היות והכל יושב על סלע תלול והנגישות במהלך העבודה לא היתה קלה ודרשה זהירות גבוהה. זו היתה שאלה גדולה איך אתה מכניס מכונת קידוח מבלי להסתכן, זה דרש הרבה זהירות אבל בסופו של דבר הכל הלך שוטף אבל הלך לאט.

מ"י: בניתם צמוד לגבול, לא היו בעיות עם השכנים הלבנונים?

א"מ: זה הלך יוצא מן הכלל. עם כל הבעיות שהיו בגבול הצפון ובגליל המערבי, כאן לא היתה שום פגיעה ושום הטרדה. יכול להיות שזה בזכות זה שהאו"ם יושב שם.

.

DSC04590

הרכבל עם התחנה התחתונה, גלוית פלפוט משנות ה-60 (אוסף אאי)

.

מ"י: האם זה הרכבל הראשון בארץ?

א"מ: כן, זה היה הרכבל הראשון בארץ והוא אחד הרכבלים התלולים בעולם. הרכבל עצמו מכסה הפרש גובה של 70 מ' ואורכו כ-100 מ'. אחריו, ב-1969, התחלנו בתכנון הרכבל בחרמון במשותף עם חברה אוסטרית בשם דופלמאייר, שאתה גם תכננו את הרכבל בראש הנקרה. מאוחר יותר בשנות ה-80 תכננו רכבל שלישי שנועד לחבר בין צפת ובין הכנרת, מרחק של 11 ק"מ. הפרויקט הזה לא בוצע.

מ"י: למה?

א"מ: זה נפל בגלל שהיזם האמריקאי לא יכל להחזיק מעמד מול משרד התיירות והבירוקרטיה.

מ"י: בקרת בראש הנקרה לאחרונה?

א"מ: כן, לפני כשנה וחצי.

מ"י: ומה דעתך על מה איך שהמבנים שתכננת נראים ועובדים היום?

א"מ: אף פעם דברים לא נראים כמו שרציתי. גם כשאתה עושה גן ילדים אז הגננת עושה מה שהיא רוצה וכשאתה בא לראות את הגן אתה נתקע בדברים משונים. אני תכננתי את מלון קיסר באילת ב-69' ואחרי עשר שנים הגעתי למלון וכשהגעתי לדלפק הקבלה פנתה אלי בחורה צעירה שעמדה שם ושאלה אותי אם היא יכולה לעזור לי, חשבתי לעצמי באותו רגע – הבניין הזה הוא הבייבי שלי שאני מכיר מא' ועד ת' ואז באה איזו בחורה צעירה ומתייחסת אלי כמו אל זר שלא מכיר את המקום, זה נראה לי מאוד משונה, זה כאילו עשיתי ילד ושמתי אותו במקום והלכתי. במקצוע שלנו אתה משקיע את הנשמה ואחרי כן אתה נותן את הבניין למשתמש ויש לו חיים משלו.

.

D424-080

1975: מראה כללי של אתר ראש הנקרה עם מנהרת הרכבת (צילום: יעקב סהר, לע"מ)

.

D424-079

1984: תחנת הרכבל העליונה (צילום: הררד גורודצקי, לע"מ)

.

D424-088

1967: בניית התחנה התחתונה (צילום: אילן ברונר, לע"מ)

.

D424-084

1968: הרכבל (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

D424-083

1972: המצפה והמזנון עם הרכבל (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

2014:

.

IMG_2507

החוף שלמרגלות ראש הנקרה באופק נהריה ועכו

.

IMG_2505

גשר רחב ונגיש מוביל לאתר ומשקיף על הים (בתכנון אדריכל דניאל כהנא)

.

IMG_2517

הים

.

IMG_2651

ברוכים הבאים

.

IMG_2611

הגבול

.

IMG_2612

המסעדה

.

IMG_2650

על חזית המסעדה הטבעה בבטון שיצר האדריכל

.

IMG_2642

בטון וחלוקי נחל

.

IMG_2653

מבט על המסעדה מכיוון דרום

.

IMG_2626

מבט מכיוון צפון

.

IMG_2613

נטוש

.

IMG_2629

עירוב סגנונות בעיצוב הפנים

.

IMG_2614

ויש גם ציור

.

IMG_2617

במסעדה

.

IMG_2618

שני סועדים משקיפים על הים

.

IMG_2620

חלונות האלומיניום הותקנו בשלב מאוחר

.

IMG_2637

חלון לים התיכון

.

IMG_2652

מרפסת תצפית לקראת הירידה לרכבל: גג בטון שטוח ודקיק, עמודי פלדה

.

IMG_2615

מרפסת התצפית – מבט מצפון

.

IMG_2608

מבט מלמטה על המרפסת

.

IMG_2607

בדרך לרכבל: מתחת למרפסת משקיף על המסעדה

.

IMG_2509

החלק העליון של הרכבל

.

IMG_2510

החלק התחתון: מרחק של 100 מטר ונמוך ב-70 מטר

.

IMG_2545

אחד משני תאי הנוסעים

.

IMG_2543

הרכבל בפעולה

.

IMG_2591

מבט ממנהרת הרכבת אל גשר הרכבת ובמרכז התחנה התחתונה של הרכבל

.

IMG_2511

מנהרת הרכבת הצפונית שבמרכזה עובר הגבול עם לבנון

.

IMG_2521

במנהרת הרכבת הצפונית. מימין למטה נותרו עדיין פסי הרכבת בתוך הריצוף המאוחר

.

IMG_2541

בקצה המנהרה, רגע לפני לבנון, מקרינים סרט על האתר

.

IMG_2537

בסרט 01

.

IMG_2539

בסרט 02

.

IMG_2546

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 01

.

IMG_2547

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 02

.

IMG_2548

על גשר הרכבת הממוקם בין שתי המנהרות 03 (פתח המנהרה הדרומית)

.

IMG_2587

דופן המנהרה

.

IMG_2590

המנהרה הדרומית 01

.

IMG_2592

המנהרה הדרומית 02

.

IMG_2596

המנהרה הדרומית 03

.

IMG_2594

הקצה הדרומי של המנהרה הדרומית

.

IMG_2593

הטבעה מעל פתח המנהרה הדרומית: 1942

.

IMG_2550

שלט בכניסה לנקרות בעברית ובאנגלית (אך לא בערבית משום מה)

.

סרטון קצר שצלמתי בנקרות:

.

.

IMG_2551

הירידה לנקרות

.

IMG_2559

נקרה 01

.

IMG_2562

נקרה 02

.

IMG_2553

נקרה 03

.

IMG_2572

ראש הנקרה

.

IMG_2623

בדרך חזרה

.

GetImage (1)

מודעה משנות ה-60

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 05/10/2014 at 9:37

    תיקון טעות – למרות הרצון להיות חלוציים בתחום, זה לא היה הרכבל הראשון בארץ!
    הרכבל הראשון הותקן ופעל ביריד המזרח בגני התערוכה שבשדרות רוקח בתל אביב כבר בתחילת שנות הששים של המאה שעברה. הרכבל חצה את מגרשי היריד בציר מזרח-מערב באמצעות סדרת עמודי פלדה בגובה של כ-10 מטרים וסדרה של קרוניות (פתוחות) עם מקום לכארבע נוסעים מבוגרים שאפשרו מבט מלמעלה על הגנים, הביתנים והסביבה. הציוד הלך והדרדר בגלל שבמשך שנים רבות לא התקיימו שם אירועים במהלך השנה (כמו היום) ובסופו של דבר העמודים פורקו והכל נעלם. אבל זה היה הרכבל הראשון בישראל.

  • disler12  On 05/10/2014 at 10:00

    יופי של כתבה. ההסברים הצילומים הסרטון , הכול מאורגן להפליא . תענוג מיוחד היה לי לפגוש בכתבה את מילוסלבסקי . היום אני מצטער שלא עשינו אתו יותר עבודות באיילת-השחר. פשוט חששנו מהדמיון שלו שיכניס אותנו להוצאות שלא נעמוד בהם. מכל מקום במוצאי סוכות מתקיים באמפיתאטרון שהוא (הסבא) תכנן , מופע במסגרת חגיגות 100 שנה לאיילת-השחר. מפליא לחשוב שאם כל הבנייה המסיבית של חדר-אוכל, בית העם , אנחנו חוזרים לאמפי הישן שתוכנן איפה שהוא בשנות ה-40 ועדיין משמש אותנו כ"כ יפה.

  • בני  On 06/10/2014 at 3:00

    רשימה יפה – תודה!
    ומחשבה אופטימית (הזויה?) אחת שמלווה אותי לאורך התמונות:
    המנהרות עוד שם, חסומות רק חלקית (בצד הישראלי לפחות), והרוחב אולי עוד מתאים למסילות מודרניות, והכל אולי עוד שמיש, או לפחות בר-השמשה… הלואי …

  • גולדבלט משה  On 06/10/2014 at 11:53

    יש לי סנטימנטים למקום בהיותי חבר גרעין לראש הנקרה קיבוץ שעזבתי ב1977. ביחס לרכבל תמיד תהיתי לשם מה היה בו בכלל צורך-ניתן להגיע לפתח הנקרות דרך מנהרת הרכבת שנחסמה כדי לשרת את האתר

  • aviva osri  On 09/10/2014 at 15:19

    ראוי לצין שאת מסלול הסיור בתוך הנקרות, החצוב כולו בידי אדם, תכננו אדריכלי הנוף החיפאים מילר ובלום. החציבה בוצעה ע"י פועליס מחב" ת.ה.ל. אשר רכשו את נסיונם בחציבת מנהרות המוביל הארצי. עבודת הביסוס יוצאת הדופן (עפ"י מחקר שנערך בטכניון),תוכננה ע"י משרד רוזנהאופט, החיפאי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: