סיבוב בתי ספר 15: אפריקה

לכתב-העת "הד החינוך" אין אתר, והיות ואני רוצה שהדברים יפורסמו ויונגשו לכל, בחרתי לפרסם כאן את הדברים למרות שלא מדובר באדריכלות ישראלית אלא משהו שקורה ונבנה באפריקה. במקור היו אמורים להופיע שלושה בתי ספר, אלא שלהפתעתי, האדריכלים (ההולנדים) סרבו לתת לי חומר. גם לבית ספר הצף נדרשתי לשלם עבור חלק מהתמונות, ובאין תקציב נאלצתי להיפרד מהתמונות היפות שצילם צלם מעולה ולהסתפק בתמונות שקבלתי מהאדריכלים.

הצגתי את בתי הספר האלה לפני כמה חודשים בפני תלמידים לתואר שני לחינוך במכללת בית ברל, כחלק ממצגת שהציגה מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. הסטודנטים הביעו עניין ולכן החלטתי לפרסם אותם. לא חשבתי שזה יעניין מישהו אבל מתברר שהייתי יותר מידי ספקן. אולי זה גם יעניין אתכם.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר יורם הרפז עורך הד החינוך, ציפה קמפינסקי עורכת המשנה (שערכה גם את הטקסט) ולנעם תמרי המופקד על העריכה הגרפית.

.

בבנייה: בית ספר צף

.

חינוך נגיש ובחינם במתקנים ראויים אינו עניין מובן מאליו בכל מדינות העולם. באפריקה, למשל, לא כולם זוכים לחינוך. מלבד תוכן פדגוגי וסגל הוראה, המרכיב החסר העיקרי הוא מבנים. דוח שפרסם האו"ם בתחילת העשור הנוכחי מראה שהאויב הגדול ביותר של החינוך באפריקה הוא מאבקים בלתי פוסקים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. חוסר תפקודו של הממשל המקומי ומעשי שחיתות הביאו לצמיחתם של אין-ספור ארגונים לא ממשלתיים, הפועלים בתוך החלל שנפער. אופיים ותפקידם של מוסדות החינוך הקמים במסגרות אלו שונים לרוב מאופיים ותפקידם של המוסדות המוכרים לנו. כפי שנראה גם החזות שלהם שונה.

.

(1)

בית ספר יסודי בלאגואינה, מחוז דוגון, מאלי

תכנון: Joop van Stigt and Jurriaan van Stigt, במימון קרן החינוך של דוגון; ביצוע: 2012

צילומים: Foundation Dogon Education

העיקרון המרכזי שהוביל את מתכנני המבנה, קבוצה של אדריכלים מהולנד, היה שימוש בטכנולוגיות בנייה וחומרים מקומיים בלבד (לבני אדמה שנחפרו בסביבה ועורבבו עם מלט). מבנה בית הספר כולל שתי מרפסות מקורות עם גג קמרון בצורת חבית וארובות אוורור, שנותנות אוורור טבעי באזור שהטמפרטורות בו מגיעות ל-45 מעלות ואין חשמל ומזגן. מלבד מבנה הכיתות, בית הספר כולל גם מבנה שירותים (שאינו מובן מאליו באזור), מבנה מגורי סגל, באר מים ורחבה חיצונית לפעילות קהילתית.

כנהוג במאלי, בית הספר מורכב ממקבצים של שלוש כיתות, ובכל כיתה שישים תלמידים. מיקומו של בית הספר נבחר בשיתוף תושבי הסביבה, שביקשו מבנה שיהיה משותף לכל הכפרים השכנים ולכן מיקמו אותו לצד דרך המקשרת בין הכפרים. המטרה, אגב, לא הייתה רק להקים בית ספר, אלא גם ללמד תושבים את מלאכת הבנייה. בכל שלבי העבודה השתתפו לצד קבלן הביצוע והפועלים המקצועיים גם תושבים ותלמידים מקומיים. שיתוף הקהילה המקומית הוביל למחויבות שמבטיחה את תחזוקת המוסד ושומרת על מעמדו כמוקד קהילתי.

.

בית הספר (מימין) ומגורי הסגל (משמאל)

.

תושבים ופועלים בונים יחד את בית הספר

.

מבנה מגורי הסגל

.

בית הספר

.

חגיגה אזורית עם חנוכת בית הספר

.

תכנית בניין בית הספר

.

בכיתה: 60 תלמידים

.

+

–

(2)

בית הספר הצף של מקוקו, לאגוס, ניגריה

תכנון: NLÉ ; ביצוע: 2013, צילומים: NLÉ

חצי סירה, חצי בניין – כך בנוי בית הספר הצף, שתוכנן כאב-טיפוס לא רק לבית ספר אלא לבנייה ציבורית בכלל באחד האזורים העניים ביותר באפריקה. מקוקו הוא רובע של מבני סירה הממוקם בלגונה בשולי העיר לאגוס. את הפרויקט יזם ועיצב קונלה אדיימי, אדריכל הולנדי יליד ניגריה, המכיר היטב את חיי היום יום באזור ואת קשיי התושבים. ברובע מתגוררים יותר ממאה אלף בני אדם ואין בו כבישים או תשתיות אחרות, לא כל שכן בתי ספר. הפרויקט נועד לחולל מהפכה.

המבנה התלת-מפלסי מתוכנן לשאת לא פחות ממאה תלמידים בזמן נתון, גם במזג אוויר קשה – אז הרוחות וגלי הים מטלטלים אותו. צורתו המשולשת נותנת לו יציבות. המבנה מיועד לשמש בית ספר בשעות היום ומרכז לקהילה בשעות אחר הצהריים והערב. את המבנה בנתה קבוצת תושבים, והוא מורכב בחלקו התחתון ממכלי פלסטיק פשוטים המאפשרים לו לצוף על פני המים. השלד והדפנות מורכבים מלוחות עץ שהוכנו במנסרה סמוכה ומקני במבוק, הנפוצים באזור. במפלס התחתון של המבנה שטח רחב שנועד לשמש חצר משחק פתוחה. המפלס האמצעי יכול להכיל עד ארבע כיתות לימוד, ובקומה העליונה יש חלל המיועד לסדנאות מקצועיות. גרם מדרגות אחד מחבר את שלוש הקומות. דפנות המבנה מורכבות מתריסי עץ שמצלים ומחדירים אוויר פנימה. על חלקן העליון והחיצוני של הדפנות אפשר להתקין לוחות להפקת חשמל מאנרגיית השמש. האדריכלים עיצבו את המבנה בצורה שיהיה אפשר לשכפל אותו ולבנות מתחמים ציבוריים שישלימו את הפער הקיים בסביבה העירונית והצפופה – סביבה שצמחה באופן אורגני ללא תכנון או ארגון שייתנו מענה לצרכים הבסיסיים של התושבים.

.

סרטון קצר המציג את הפרויקט:

.

.

פיילוט לבדיקת בסיס המבנה, ברקע ניתן לראות את סביבת המגורים הצפה הקיימת באזור

.

הבסיס: חביות צפות

.

שלד עץ

.

שלוש קומות בבנייה: חצר למטה, כיתות באמצע וכיתות מקצועיות בקומה העליונה

.

לקראת סיום הבנייה

.

בחלק הימני יש מדרגות שמקשרות בין הקומות

.

תריסי העץ נועדו לסגור על המבנה ולצנן אותו

.

הפועלים

.

תכנית הקומה האמצעית ל-4 כיתות

.

תכנית הקומה העליונה לסדנאות מקצועיות

.

איור המציג את חלקי המבנה

.

הדמיה המציגה חיבור של שלושה מבנים לבית ספר גדול

.

הדמיה המציגה רקמה שלימה של מבנים צפים

.

המאמר כפי שהופיע בכתב העת "הד החינוך" (עיצוב: נועם תמרי)

 . . .

רשימות נוספות בתחום מוסדות החינוך בישראל:

(1) בית הספר ש"י עגנון בנתניה (קוריאל-אמר)

(2) חצר בית הספר היסודי בחורפיש

(3) בתי ספר חדשים במגזר הבדווי בנגב 

(4) אורט יד לבוביץ' נתניה (מרדכי בן חורין)

(5) בית הספר היסודי ע"ש יעקב כהן בקרית אונו (זאב דרוקמן)

(6) בית הספר מאיר דורון ברמת השרון (ברוך-סולומון)

(7) בית הספר כרמים במודיעין (קוריאל-אמר)

(8) בית הספר הירוק בהוד השרון (תגית כלימור) ואחרים

(9) תיכון ליידי דיוויס: בית ספר שהוא עיר (רם כרמי ושות')

(10) חצרות מתחדשות (יעל בר מאור)

(11) תיכון למדעים ברחובות: ספריות במרכז העניינים (עצמון אדריכלים)

(12) בית הספר בשכונת אגמים (לרמן אדריכלים)

(13) שני בתי ספר חדשים ביפיע וכפר כנא (אדריכל איאד אבו-גאנם)

(14) סיבוב בתי שימוש

.