סיבוב בתי ספר 15: אפריקה

לכתב-העת "הד החינוך" אין אתר, והיות ואני רוצה שהדברים יפורסמו ויונגשו לכל, בחרתי לפרסם כאן את הדברים למרות שלא מדובר באדריכלות ישראלית אלא משהו שקורה ונבנה באפריקה. במקור היו אמורים להופיע שלושה בתי ספר, אלא שלהפתעתי, האדריכלים (ההולנדים) סרבו לתת לי חומר. גם לבית ספר הצף נדרשתי לשלם עבור חלק מהתמונות, ובאין תקציב נאלצתי להיפרד מהתמונות היפות שצילם צלם מעולה ולהסתפק בתמונות שקבלתי מהאדריכלים.

הצגתי את בתי הספר האלה לפני כמה חודשים בפני תלמידים לתואר שני לחינוך במכללת בית ברל, כחלק ממצגת שהציגה מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. הסטודנטים הביעו עניין ולכן החלטתי לפרסם אותם. לא חשבתי שזה יעניין מישהו אבל מתברר שהייתי יותר מידי ספקן. אולי זה גם יעניין אתכם.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר יורם הרפז עורך הד החינוך, ציפה קמפינסקי עורכת המשנה (שערכה גם את הטקסט) ולנעם תמרי המופקד על העריכה הגרפית.

.

10557160_894568843906032_6973442015071933628_n

בבנייה: בית ספר צף

.

חינוך נגיש ובחינם במתקנים ראויים אינו עניין מובן מאליו בכל מדינות העולם. באפריקה, למשל, לא כולם זוכים לחינוך. מלבד תוכן פדגוגי וסגל הוראה, המרכיב החסר העיקרי הוא מבנים. דוח שפרסם האו"ם בתחילת העשור הנוכחי מראה שהאויב הגדול ביותר של החינוך באפריקה הוא מאבקים בלתי פוסקים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. חוסר תפקודו של הממשל המקומי ומעשי שחיתות הביאו לצמיחתם של אין-ספור ארגונים לא ממשלתיים, הפועלים בתוך החלל שנפער. אופיים ותפקידם של מוסדות החינוך הקמים במסגרות אלו שונים לרוב מאופיים ותפקידם של המוסדות המוכרים לנו. כפי שנראה גם החזות שלהם שונה.

.

(1)

בית ספר יסודי בלאגואינה, מחוז דוגון, מאלי

תכנון: Joop van Stigt and Jurriaan van Stigt, במימון קרן החינוך של דוגון; ביצוע: 2012

צילומים: Foundation Dogon Education

העיקרון המרכזי שהוביל את מתכנני המבנה, קבוצה של אדריכלים מהולנד, היה שימוש בטכנולוגיות בנייה וחומרים מקומיים בלבד (לבני אדמה שנחפרו בסביבה ועורבבו עם מלט). מבנה בית הספר כולל שתי מרפסות מקורות עם גג קמרון בצורת חבית וארובות אוורור, שנותנות אוורור טבעי באזור שהטמפרטורות בו מגיעות ל-45 מעלות ואין חשמל ומזגן. מלבד מבנה הכיתות, בית הספר כולל גם מבנה שירותים (שאינו מובן מאליו באזור), מבנה מגורי סגל, באר מים ורחבה חיצונית לפעילות קהילתית.

כנהוג במאלי, בית הספר מורכב ממקבצים של שלוש כיתות, ובכל כיתה שישים תלמידים. מיקומו של בית הספר נבחר בשיתוף תושבי הסביבה, שביקשו מבנה שיהיה משותף לכל הכפרים השכנים ולכן מיקמו אותו לצד דרך המקשרת בין הכפרים. המטרה, אגב, לא הייתה רק להקים בית ספר, אלא גם ללמד תושבים את מלאכת הבנייה. בכל שלבי העבודה השתתפו לצד קבלן הביצוע והפועלים המקצועיים גם תושבים ותלמידים מקומיים. שיתוף הקהילה המקומית הוביל למחויבות שמבטיחה את תחזוקת המוסד ושומרת על מעמדו כמוקד קהילתי.

.

SDO_Balaguina1

בית הספר (מימין) ומגורי הסגל (משמאל)

.

ew323

תושבים ופועלים בונים יחד את בית הספר

.

SDO_Balaguina5

מבנה מגורי הסגל

.

SDO_Balaguina4

בית הספר

.

SDO_Balaguina3

חגיגה אזורית עם חנוכת בית הספר

.

123

תכנית בניין בית הספר

.

SDO_Balaguina2

בכיתה: 60 תלמידים

.

+

(2)

בית הספר הצף של מקוקו, לאגוס, ניגריה

תכנון: NLÉ ; ביצוע: 2013, צילומים: NLÉ

חצי סירה, חצי בניין – כך בנוי בית הספר הצף, שתוכנן כאב-טיפוס לא רק לבית ספר אלא לבנייה ציבורית בכלל באחד האזורים העניים ביותר באפריקה. מקוקו הוא רובע של מבני סירה הממוקם בלגונה בשולי העיר לאגוס. את הפרויקט יזם ועיצב קונלה אדיימי, אדריכל הולנדי יליד ניגריה, המכיר היטב את חיי היום יום באזור ואת קשיי התושבים. ברובע מתגוררים יותר ממאה אלף בני אדם ואין בו כבישים או תשתיות אחרות, לא כל שכן בתי ספר. הפרויקט נועד לחולל מהפכה.

המבנה התלת-מפלסי מתוכנן לשאת לא פחות ממאה תלמידים בזמן נתון, גם במזג אוויר קשה – אז הרוחות וגלי הים מטלטלים אותו. צורתו המשולשת נותנת לו יציבות. המבנה מיועד לשמש בית ספר בשעות היום ומרכז לקהילה בשעות אחר הצהריים והערב. את המבנה בנתה קבוצת תושבים, והוא מורכב בחלקו התחתון ממכלי פלסטיק פשוטים המאפשרים לו לצוף על פני המים. השלד והדפנות מורכבים מלוחות עץ שהוכנו במנסרה סמוכה ומקני במבוק, הנפוצים באזור. במפלס התחתון של המבנה שטח רחב שנועד לשמש חצר משחק פתוחה. המפלס האמצעי יכול להכיל עד ארבע כיתות לימוד, ובקומה העליונה יש חלל המיועד לסדנאות מקצועיות. גרם מדרגות אחד מחבר את שלוש הקומות. דפנות המבנה מורכבות מתריסי עץ שמצלים ומחדירים אוויר פנימה. על חלקן העליון והחיצוני של הדפנות אפשר להתקין לוחות להפקת חשמל מאנרגיית השמש. האדריכלים עיצבו את המבנה בצורה שיהיה אפשר לשכפל אותו ולבנות מתחמים ציבוריים שישלימו את הפער הקיים בסביבה העירונית והצפופה – סביבה שצמחה באופן אורגני ללא תכנון או ארגון שייתנו מענה לצרכים הבסיסיים של התושבים.

.

סרטון קצר המציג את הפרויקט:

.

.

NLE_1_Platform_Prototype

פיילוט לבדיקת בסיס המבנה, ברקע ניתן לראות את סביבת המגורים הצפה הקיימת באזור

.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הבסיס: חביות צפות

.

NLE_8

שלד עץ

.

NLE_7

שלוש קומות בבנייה: חצר למטה, כיתות באמצע וכיתות מקצועיות בקומה העליונה

.

NLE_6

לקראת סיום הבנייה

.

NLE_5

בחלק הימני יש מדרגות שמקשרות בין הקומות

.

NLE_3

תריסי העץ נועדו לסגור על המבנה ולצנן אותו

.

NLE_13

הפועלים

.

123

תכנית הקומה האמצעית ל-4 כיתות

.

234

תכנית הקומה העליונה לסדנאות מקצועיות

.

‏‏עותק של Makoko_Diagram

איור המציג את חלקי המבנה

.

NLE_9_RENDER_LAGOS_WATER_COMMUNITIES

הדמיה המציגה חיבור של שלושה מבנים לבית ספר גדול

.

NLE_10_RENDER_LAGOS_WATER_COMMUNITIES

הדמיה המציגה רקמה שלימה של מבנים צפים

.

vs

המאמר כפי שהופיע בכתב העת "הד החינוך" (עיצוב: נועם תמרי)

 . . .

רשימות נוספות בתחום מוסדות החינוך בישראל:
(4) אורט יד לבוביץ' נתניה (מרדכי בן חורין)
(8) בית הספר הירוק בהוד השרון (תגית כלימור) ואחרים
(10) חצרות מתחדשות (יעל בר מאור)
(12) בית הספר בשכונת אגמים (לרמן אדריכלים)
(13) שני בתי ספר חדשים ביפיע וכפר כנא (אדריכל איאד אבו-גאנם)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  On 01/10/2014 at 21:45

    הבצפר הצף מעניין.

  • איתי  On 07/10/2014 at 17:57

    נשמח גם לראות את המצגת שהזכרת, בענין מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. או משהו ממנה, אם לא תרצה להסגיר את כל סודותיך….

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: