סיבוב בסביבת גינדי סיטי ברמלה

בתשע היתה לי פגישה אז היה לי מספיק זמן לראות כמה דברים ברמלה. רציתי לראות מה זה "גינדי-סיטי" – פרויקט הכולל 4 מגדלי מגורים המתנשאים לגובה 18 קומות ובהם 364 דירות, שזה בערך 1,400 דיירים. כבר על הנייר הפרויקט הזה נשמע היה לי נועז ורק לאחרונה הושלם אכלוסו. בצמוד לפרויקט הולך ונבנה קניון עזריאלי, סנונית נוספת בתהליך הוצאת רמלה מהקיפאון והתדמית החלשה שמאפיינים אותה מאז החליפה ידיים בתש"ח.

העובדה שרמלה היא עיר מעורבת לא מסייעת לתדמיתה החלשה. בישראל פשוט לא יודעים להתמודד עם מעורבות. מבין הערים בגוש דן, נראה שרמלה היא העיר עם ההיסטוריה הכי עשירה (חוץ מיפו). את העתיקות, המגוון התרבותי והעבר המפואר ממשיכים לפורר ולהזניח כאן, והיחס לבני אדם לא יותר טוב. במישור הפיסי כל פינה משדרת עליבות.

גינדי סיטי ממוקם בלב העיר ממש, בין מסגדים ובין בתי כנסת, בין הקניון החדש שיזם איש העסקים הקנדי דוד עזריאלי ובין המגדל העתיק שהקים הסולטאן הממלוכי אל מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

אזהרה!

.

(1) קניון עזריאלי

הבנייה בקניון נמצאת בעיצומה והשלמתו עתידה להתרחש בעוד שנה. את המעטפת כבר סיימו ובפינת הקניון נפתח סניף של רשת המרכולים "יש – הכל בזול". כמו בכל הקניונים של עזריאלי, גם כאן הקניון אטום לסביבתו. קופסת פח באמצע העיר, "חור שחור" העתיד לשאוב לקרבו אנשים וכסף. את הרעיון הזה יזם אדם שכינה עצמו אדריכל ועל שמו נקרא עוד בחייו בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. אם סטודנט יגיש כזה פרויקט באוניברסיטת תל אביב, האם יקבל ציון מצוין? היות וידוע לי שעזריאלי התערב גם בתכנים של בית הספר, סביר להניח שכן.

את הקניון תכנן האדריכל אבנר שר – אדריכל וותיק בעל ניסיון הפועל בעיקר באזור חיפה והקריות אך גם במרכז: גלובוס מקס קריון, בית משפט השלום בקרית ביאליק, קניון אורות באור עקיבא, קניון רננים ברעננה ובקרוב יחנוך גם את קניון ארנה נהרייה. תכנון קניון הוא תכנון אשליה. המטרה המרכזית היא למשוך את הקהל פנימה ולדאוג שהוא ישאר כמה שיותר זמן, כך שיותיר את כספו בין כותלי הבניין ובעדו יקבל שתייה עם גז, משולש פיצה או סמרטוט ללבוש.

בשיחה עם האדריכל שר (שחלק קטן ממנה הופיע בהספד המרגש שפרסמתי עם פטירתו של דוד עזריאלי), הוא לא הכחיש שבתכנון קניון עזריאלי למד לממש את גחמותיו של עזריאלי, גחמות שנועדו כולן למקסם את הרווחים העתידים לצמוח כאן מכספי התושבים. כך הוא הציג לי דוגמה אחת מכמה, להתנהלות שלו מול עזריאלי במהלך התכנון (שהוא הפרויקט הראשון שמבצע שר לקבוצת עזריאלי): "בקניון תוכננו משני קצות ציר ההליכה המרכזי כניסות ראשיות, והשאלה הייתה אם בכפוף לאורך הציר יש להוסיף כניסה ראשית שלישית. דוגמה נוספת היא עד כמה צריך להתאמץ בתכנון חניונים עיליים כדי להחדיר קהל לקומות העליונות בקומות – אלה סוגיות מאוד מהותיות בתכנון קניון".

אחרי מאות ביקורים בקניונים יש לי כמה מסקנות עקרוניות. לחלק מהקוראים הן ברורות, לחלק אולי פחות, אבל בכל מקרה כדאי לחזור ולהדגיש אותן כי זו עובדה שמקבלי החלטות ממשיכים לאשר אותם ואדריכלים ממשיכים לתכנן אותם:

א. ככה הורסים ערים (ומפרנסים מיליארדרים).

ב. זה הפתרון האדריכלי הכי נמוך למרכז מסחרי. כדי לעשות חלונות בצורת מעוינים לא צריך ללמוד חמש שנים.

ג. מי שמתכנן ככה בלי טיפה רצון לתרום לעיר, הוא למעשה לא אדריכל אלא זונה של יזמים.

ד. תושבי רמלה יחשבו שיזכו בקניון נוצץ, אבל הקניון יפגע בעסקים הפרטיים הקיימים בעיר, ועל חשבונם צפויים להתחזק הרשתות שלא אכפת להן בכלל מתושבי רמלה אלא אך ורק מהפקת רווחים. כולם יעבדו כאן בשכר מינימום. על כל חולצה שהרמלאים יקנו כאן, ירוויחו את הכסף רק כמה אנשים שגרים בסביון, כפר שמריהו או תל אביב. קבוצת עזריאלי תרוויח מהפדיון וחולצה שהעלות האמתית שלה X שקלים, תעלה 2X שקלים (או 8X) כדי לשלם לכל אותם אנשים שאין להם שום קשר לייצור. ואת כל זה עטף האדריכל בלוחות פח.

שכונת "קרית האמנים" היא ניסיון להתנתק מהתדמית של רמלה, אך השכונה נבנתה בקצה, מעברו השני של כביש סואן ומתנהלת כיחידה עצמאית ללא קשר לרמלה. "גינדי סיטי" יחד עם הקניון החדש, גם אם לא אמרו את זה במפורש, נראה כאילו הולך להיות המרכז החדש של רמלה.

.

כבר נפתחה הסנונית הראשונה

.

(2) גינדי סיטי

הפרויקט לכשעצמו הוא טיפוסי לנוף הבנייה העכשווי בישראל: המתחם לא סגור הרמטית, אבל עשו הכל כדי לתת תחושה שמדובר כאן בסביבה נפרדת. זה מתחיל בפיתוח המדרכות עם העצים ועמודי התאורה. ממשיך בגדר ובמצלמות האבטחה שמקיפות את כל המתחם. ובכלל בעצם קיומם של המבנים: מגדלים שכמוהם אין ברמלה – הגובה, העיצוב, הפיתוח – מיד ברור שמדובר במשהו זר לרמלה.

הזרות באה כאן לידי ביטוי לא רק בניתוק, אלא גם בטיפולוגיה והמורפולוגיה של המבנים שיוצרת אנונימיות. אין כאן קשר לרחוב, אין כאן זהות למבנים, אלא אוסף של דירות שנערמו האחת על השניה. האדריכל שחתום על "גינדי סיטי" הוא גיל שנהב, מהאדריכלים הפעילים ביותר בתחום תכנון המגורים בישראל. יתכן ושנהב השקיע יצירתיות בתהליך הכנת תכנית המתאר המקומית שהיתה אולי מסובכת, אך בתחום הפיסי של המבנה עצמו הוא מציג פתרון צפוי ולא יצירתי וחבל. אכתוב על כך בהרחבה בהמשך החודש. אבל בכל מקרה, יתכן והפתרון של שנהב, שהוא לא חריג בנוף הישראלי אך כן חריג ברמלה – מתאים דווקא לכאן היות וכדי לחזק את התדמית של רמלה יש צורך בשימוש בשפת בינוי ועיצוב ממקומות שלא סובלים מתדמית חלשה. ועדיין, האם רמלה צריכה את זה? אני עדיין מתלבט.

לא טרחו להשקיע כאן בחניונים תת-קרקעיים (בכל זאת זה רמלה ונתנו ליזמים לחסוך), ולכן החניה תופסת את כל מפלס הקרקע המקיף את הבניינים. שביל צר ועלוב עם מעט גינון משיק למגדלים ויוצר חציצה בינו ובין הקיר העצום והאטום של הקניון. בהמשך יש גם מרכז ספורט ונופש שיחד עם אצטדיון הכדורגל שממזרח לפרויקט ממקם את "גינדי סיטי" באחד המיקומים הטובים ביותר ברמלה.

הלכתי לראות מה הולך בתיבות הדואר. לא התפלאתי כשלא מצאתי על התיבות שמות משפחה ערבים, וזאת למרות שאחוז הערבים בעיר גבוה ומגיע ל-25%. יתכן שדווקא בבניין בו עצרתי אין ערבים ובבניין הסמוך יש. עכשיו מסקרן לגלות איך סיננו אותם בתהליך שיווק הדירות.

כך שיווקו סיגל שחמון וגיל שנהב את הפרויקט ואפילו ראש העירייה הצטרף למאמץ:

.

.

קניון עזריאלי רמלה

.

חזית לשכונה 01

.

חזית לשכונה 02

.

חזית לשכונה 03

.

חזית לשכונה 04

.

חזית לשכונה 05

.

חזית לשכונה 06

.

מימין חזית הקניון האטומה. באמצע גינת משחק ערירית. משמאל מגדלי מגורים מנותקים.

.

"טיילת" בין קירות וחומות

.

קבלו את גינדי סיטי!

.

מגדר את השחקים

.

יש כאלה 4

.

גינדי סיטי ברחוב המגדל הלבן

.

חזית מלמטה

.

מרפסות מלמטה

.

מגדלים מלמטה

.

בין המגדלים

.

שחור ולבן

.

שלטים

.

גדרות

.

עוד גדרות

.

שערים

.

מצלמות

.

עוד מצלמות

.

מנורות

.

בקרה

.

לא רק לוי וחיימוב אלא גם אלייב ואהרונוביץ

.

חזית

.

שביל

.

חומה

.

חנייה

.

שביל

.

דיירי גינדי סיטי הם ברי מזל, כי חמש דקות הליכה והם יושבים מול צלחת חומוס מעולה:

.

חומוס חליל

.