סיבוב בחדרי האוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ברעם, כפר גלעדי ומצובה

שלושה חדרי אוכל שונים מאד זה מזה: אחד צנוע והשנה מציין 50 שנות קיום בקיבוץ ברעם בן ה-65. שני ענק יחגוג שנה הבאה 30 לבנייתו בלב קיבוץ כפר גלעדי שיחגוג 100 שנה להקמתו. ושלישי לא יחגוג כלום כי הוא נטוש ופרוץ כבר כמה שנים בלב קיבוץ מצובה. כל אחד מהם נבנה על ידי אדריכל אחר: את חדר האוכל בברעם תכנן אהרון אלבוים. שני בברעם תכננה ארנונה אקסלרוד ושלישי במצובה תכנן גם אדריכל, אחר שלא הצלחתי לגלות את זהותו.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) בברעם חשוב לבקר בגן הלאומי ברעם ושם לראות את בית הכנסת העתיק אבל בעיקר את שרידי הכפר בירעם והכנסייה שניצבת סמוך לבית הכנסת בין שרידי הכפר. רצוי להמשיך ולבקר גם בשרידי הכפר איקרית, הנמצאים כמה דקות נסיעה מערבה. על שניהם כתבתי כאן.

(2) בכפר גלעדי יש כמה וכמה דברים לראות כמו מוזיאון בית השומר. מחוץ לקיבוץ יש את חצר תל חי ואת בית הקברות עם פסל האריה שיצר אברהם מלניקוב, שגם טמון כאן מתחת לאחת המצבות. חמש דקות נסיעה ואפשר גם להגיע למפל התנור.

(3) מצובה נמצאת חצי קילומטר משלומי – אחת מעיירות הפיתוח הבודדות שלא התפתחו באופן משמעותי ונותרו קטנות. כדאי לבקר באזור התעשייה, שם אפשר למצוא ממש בין המפעלים בית קברות מתפורר – שריד לכפר אל-באסה שהיה כאן עד תש"ח. ביקור באל-באסה הוא סיומת ראויה לביקור בחדר האוכל הנטוש והחרב. ואולי לא.

.

IMG_20131018_082255

קטע מחדר האוכל הישן בכפר גלעדי בתכנון אדריכל דב קוצ'ינסקי

.

גבול הצפון

מפת התמצאות

.

(1) חדר האוכל בקיבוץ ברעם

בברעם ביקרתי כי רציתי לראות את שרידי הכפר בירעם וגם בקיבוץ עצמו את בניין אולם המופעים שתכנן חיליק ערד ב-1972. האולם היה נעול אבל חדר האוכל היה פעיל, מטופח ומתוחזק היטב וגם היה נראה לי מיוחד בעיצובו הודות לחזית הצנועה והמקומרת הפונה למדשאה לא גדולה מידי.

הקיבוץ בנוי על טופוגרפיה הררית, ולמתכננים היו שתי חלופות: להתפזר או להצטופף. הם בחרו באפשרות השנייה, וזאת כדי למנוע הליכות ארוכות מידי וגם כדי להקל על תכנון הכבישים (עסק מסובך שבגלל השיפועים והבדלי הגובה נדרשות עבודות עפר גדולות ויקרות). חוץ מבנייה לגובה שמתגמדת הודות לניצול הטופוגרפיה, יש כאן כיכר המרכזת סביבה את כל מבני הציבור העיקריים של הקיבוץ. בשאר הקיבוצים כמות כזו של מבנים היתה תופסת לפחות 20 דונם, אבל כאן הקרקע נוצלה הודות לציפוף ולכן הגיעו לשליש מהשטח שנהוג בקיבוצים לנצל.

משום מה במהלך הביקור שכחתי ממוזיאון בר דוד, כך גם לא ידעתי על בית התרבות שתכנן אברהם ארליק, כמה בניינים שתכנן צבי לישר ומבנייני המגורים שנבנו לגובה. התמקדתי רק בחדר האוכל ואולם המופעים. משמעות הדבר היא שאחזור ואבקר כאן שוב.

.

006

גלויה עם חדרי האוכל מזמנים שונים ובעונות שונות (מקור: ארכיון קיבוץ ברעם)

.

שיחה עם יעקב זוהר בנושא חדר האוכל בברעם:

"את חדר האוכל תכנן האדריכל אהרן אלבוים. הוא היה גאון", מספר לי יעקב זוהר (84) ממייסדי קיבוץ ברעם. זוהר שימש במשך שנים רבות בתפקיד רכז הבניין כבר מיומו הראשון של הקיבוץ, וליווה במסגרת זו את הקמת חדר האוכל לפני 50 שנה. "הוא היה אדריכל שעלה מאוסטריה, שם הוא היה בעיקר פעיל. בארץ עבד בסוכנות היהודית והיתה בינינו כימיה יוצאת מהכלל. היתה לנו שפה משותפת".

מיכאל יעקובסון: איך הגעתם אל אלבוים שהוא יתכנן את הבניין?

יעקב זוהר: אלבוים היה כבר בן 70 ואני הייתי בשנות ה-30 לחיי. הסוכנות היהודית שנתנה לנו תקציב זעום לבנייה, נתנה לנו יד חופשית לבחור אדריכל ובחרנו בו, שבמקרה הוא גם עבד שם ובנינו אתו את מה שאנחנו רוצים. הוא היה זריז, עשה את העבודה מהר, לא סחב אותנו ונתן את החומר.

מ"י: למה פניתם דווקא לאדריכל מחוץ לתנועה הקיבוצית?

י"ז: אני עבדתי בשעתו במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי והכרתי את היתרונות והחסרונות של המחלקה. שם חשבו שהקיבוצים נמצאים בשבילם ולא הם בשביל הקיבוצים.

מ"י: אבל כן עבדתם עם אדריכלים מהמחלקה הטכנית, כמו חיליק ערד שתכנן לכם את אולם המופעים וגם מגורים.

י"ז: בהתחלה העבודה אתו הלכה טוב מאד והוא תכנן לנו את הבריכה והמגורים. אז עבדתי אתו מצוין. אבל באולם המופעים הסיפור היה בדיוק הפוך. בניית האולם הלכה קשה מאוד. אני איש ביצוע אז גם אני איש קשה, כי המטרה שלי היא לקבל מבנה שיעמוד בתקציב, לשמור על קצב הבנייה ושהבניין ישמש אותנו בסופו של דבר. בשלב מסוים הקיבוץ הפסיק לעבוד עם המחלקה הטכנית ועברנו לעבוד עם אדריכלים אחרים.

מ"י: מתי השלמתם את הבנייה?

י"ז: הבנייה נמשכה רק שנה אחת וב-1964 כבר נכנסנו לחדר האוכל. זה סגנון עבודה שהתאים לנו ולאדריכל. לצערי, אחרי שסיימנו את העבודה תוך כמה שנים אלבוים ניפטר. ב-1970 כשרצינו לבנות את השלב הבא בבניין, אז כבר נאלצנו לקחת אדריכל אחר אבל הוא תכנן על פי מה שאלבוים תכנן. אז הבניין היה במצב הכי מוצלח שלו, אבל אחרי שגמרתי לעבוד באו הדורות הבאים ושיפצו. זה קיבוץ דמוקרטי ויכולים לעשות שינויים…

מ"י: מה השינויים שנעשו?

י"ז: השינוי העיקרי הוא התקרה. בזמנו תכננו חדר אוכל בלי מיזוג אוויר אלא רק עם חימום. היום כבר לא עובדים כך, אז כשהכניסו את המיזוג החליפו תקרה. השקענו אז המון המון מחשבה בבנייה בקיבוץ ברעם ויותר מכל בחדר האוכל. כל אבן, כל מדרגה, הרוחב, הקשתות – לכל דבר היה נימוק, למה וכמה.

מ"י: לא ראיתי הרבה קיבוצים שההגשה היא במרכז חדר האוכל. בדרך כלל היא צמודה למטבח, האם זה גם שינוי מאוחר?

י"ז: אנחנו הכנסנו את זה למרכז האולם מההתחלה. נכון שאולי זה לא הכי יפה ונראה כמו בלגאן כשיש 500 איש שמסתובבים באמצע, אבל זה כיף וזה נוח. בחדר אוכל יש גם חסרונות. כך גם למשל שיש מעט מאוד פרטיות. אם אתה אוהב פרטיות זה לא המקום. היו קיבוצים שהקימו מחיצות, אבל אצלנו יושבים 8 או 16 איש בשולחן. זה הסגנון לטוב ולרע.

מ"י: כמו רבים מהמבנים בקיבוץ שמתי לב שגם חדר האוכל מנצל את הטופוגרפיה ואת הבדלי הגבהים.

י"ז: חדר האוכל והמטבח נוצלו כך שלחדר האוכל ניתן להיכנס מקומה 0, מהפיאצה. בגלל השיפוע נוצר מצב שרבע משטח הבניין נמצא נמוך יותר ושם מיקמנו דואר, שירותים, לוח מודעות וגם מחסן למטבח ומשרד.

מ"י: שמתי לב שחזית חדר האוכל המערבית הפונה למדשאה היא לא חזית ישרה אלא מקומרת מעט. זה נובע רק מסיבה עיצובית או שהיה פה רעיון נוסף?

י"ז: יש. מכיוון שחדר האוכל צריך לתת הרגשה של חדר ולא של אולם, לכן לא רצינו בניין מלבני. מאותה סיבה הורדנו גם את התקרה ולכן היא כל כך נמוכה. אנחנו לא אולם של מסעדה אלא חדר אוכל ורצינו שירגישו כמו בחדר. הקשתות לצד מערב מגנות גם מהשמש. ידענו שחדר האוכל צריך להתחרות עם המטבח הפרטי וכך בנינו את חדר האוכל ואת כל מבני הציבור בקיבוץ.

מ"י: מי יצר את קיר האמנות בכניסה המערבית לבניין?

י"ז: יצרה אותו תלמה מאסטרו, חברת הקיבוץ שהיא גם קדרית. את העבודה היא ביססה על ציור שצייר לנו בהזמנה אמן מאוד מפורסם באיטליה שקראו לו ללה או משהו כזה.

מ"י: מתי החדר אוכל מגיש ארוחות?

י"ז: ברעם הוא קיבוץ שיתופי לגמרי וחדר האוכל מפוצץ לגמרי. מוגשות בו שלוש ארוחות ביום, כל השבוע, כל השנה כולל יום כיפור. אוכלים בחדר אוכל בין 500 איש ביום רגיל ועד 800 איש בעונת הקטיף. בפרוגרמה המקורית הגדרנו את חדר האוכל ל-500 איש.

.

ניסיתי למצוא פרטים על האדריכל אהרון אלבוים שתכנן את בניין חדר האוכל, אך לא מצאתי כלום. יזהר טוען שבנו הוא גם אדריכל, אך הפרט הזה לא עזר לי. אם מישהו יודע משהו – אשמח לשמוע ולהשלים את החסר.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשולה מארכיון קיבוץ ברעם על התמונות ההיסטוריות וליעקב זוהר ששימש בעבר רכז הבניין בקיבוץ ברעם. השיחה אתו מציגה היבטים שלא תמיד התייחסתי אליהם וגם לא תמיד ניתן להיות מודע אליהם מבלי לשמוע את אלה שעסקו ממש במלאכה.

.

001

חדר האוכל בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ ברעם)

.

003

חדר האוכל לאחר חנוכתו (מקור: ארכיון קיבוץ ברעם)

.

004

מראה כללי של החזית המערבית (מקור: ארכיון קיבוץ ברעם)

.

005 (1)

גלויה (מקור: ארכיון קיבוץ ברעם)

.

הבניין היום:

.

IMG_4034

חזית חדר האוכל הפונה למדשאה 01

.

IMG_4033

חזית חדר האוכל הפונה למדשאה 02

.

IMG_4035

חזית חדר האוכל הפונה למדשאה 03

.

IMG_4037

קצה החזית הפונה למדשאה והופך לדו-מפלסי עם קיר אמנות המכסה על קיר תמך משמאל

.

IMG_4038

חתימת יוצר העבודה: קובה לבל (מקיבוץ כפר מסריק)

.

IMG_4039

חיפוי הקיר

.

IMG_4040

על הקיר – הד לבית הכנסת העתיק בכפר ברעם

.

IMG_4042

מבט על הכניסה הדרומית של הבניין

.

IMG_4041

הכניסה הדרומית: למעלה חדר האוכל ולמטה דואר, משרדים ולוח מודעות

.

IMG_4031

הכניסה השלישית לחדר האוכל היא ישר לאולם האכילה ומקושרת לחצר מרכזית המקושרת למבני ציבור נוספים בקיבוץ

.

IMG_4032

את הכניסה מעטרת עבודת אמנות שיצרו כל משפחות הקיבוץ לציון 60 שנה לברעם. קיר כזה יש בעוד הרבה קיבוצים.

.

IMG_4029

בלוח המודעות 01

.

IMG_4028

בלוח המודעות 02

.

IMG_4025

בחדר האוכל 01 (מבט לחזית המערבית)

.

IMG_4027

בחדר האוכל 02

.

IMG_4026

בחדר האוכל 03 (מבט לחזית הדרומית)

.

IMG_4018

הכיכר המקשרת את מבני הציבור העיקריים בקיבוץ

.

IMG_4016

בניין המועדון לחבר כולל ספריה, חדר ביליארד וקפיטריה

.

IMG_4020

חזית הכניסה (במבט מהחצר המרכזית) לאולם מופעים בתכנון אדריכל חיליק ערד שהוקם ב-1972

.

על אדריכל חיליק ערד יצא לפני כמה שנים ספר הסוקר את יצירתו ומומלץ להשיג אותו לפני שיעלם. על הספר כתבתי כאן.

.

IMG_4021

פתח פיסולי בחזית האטומה

.

IMG_4019

בחזית

.

IMG_4017

קומת הכניסה בנסיגה ומחופה באבן מקומית פראית

.

IMG_4024

חזית קומת הכניסה

.

IMG_4023

קטע בחזית

.

IMG_4012

חזית אחורית של אולם המופעים

.

IMG_4014

מלמטה 01

.

IMG_4047

מלמטה 02

.

IMG_4048

חלקה התחתון של החזית האחורית בבניין אולם המופעים: בטון ואבן

.

אחר כך המשכתי ל"גן לאומי ברעם":

.

IMG_3970

בית הכנסת בגן לאומי ברעם מהמאה ה-4 או ה-5 לספירה

.

IMG_3996

הכנסייה של כפר בירעם

.

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ כפר גלעדי

שלושה חדרי אוכל נבנו עד היום בכפר גלעדי. הראשון היה במבנה אבן שהקימו פקידי הברון רוטשילד ב-1918, והיה ממוקם בתחומי חצר החווה ההיסטורית. תכננו אותו אדריכלים צרפתיים שישבו כנראה במשרד בבירות. חדר האוכל שימש את החברים 33 שנה.

ב-1951 נפרד הקיבוץ מחדר האוכל הראשון שהיה כבר צר מלהכיל את כל החברים. חדר אוכל שני נבנה לא הרחק מהבניין הראשון ותכנן אותו האדריכל דוב קוצ'ינסקי, שהיה אדריכל המזוהה יותר מכל עם הסגנון הבינלאומי. קוצ'ינסקי היה ידוע בעיקר הודות למתחמי המגורים שהקימה ההסתדרות ונקראו "מעונות עובדים". אחד הוא תכנן ברחוב עזה פינת ארלוזורוב בירושלים ושלושה נוספים בתל אביב.

.

הדסה והחברה בית ראשונים שנות 30

בפתח חדר האוכל הראשון: במטפחת לבנה הדסה גלעדי (בתו של ישראל גלעדי שעל שמו קרוי הקיבוץ), בשיער השחור – מרים בת אברהם – לויטין עם הכובעים: מימין יגאל קרול, בן כפר גלעדי, חיים צפורי – לשעבר חבר תל חי שעבר לכפר גלעדי ועל שמו אולם הספורט הראשון (מקור: גדעון גלעדי)

.

את חדר האוכל השלישי, שנחנך ב-1985 ופעיל עד היום, תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד שלפני כמה שבועות כתבתי עליה ערך חדש בויקיפדיה. אקסלרוד נולדה אמנם בקיבוץ רמת הכובש, אך את שארית חייה העבירה בתל אביב. לאחר שעבדה כמה שנים במשרדו של האדריכל שמעון פובזנר, הצטרפה למחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד. במסגרת זו תכננה חדרי אוכל, מועדונים ומגורים. ב-1989 עם סגירת המחלקה החלה לפעול כאדריכלית עצמאית.

חדר האוכל בכפר גלעדי היה אחת מהעבודות האחרונות שתכננה בקיבוצים. "אני מתגעגעת למחלקת התכנון", היא סיפרה לי שבוע שעבר, "אם היו קוראים לי היום לבוא ולעבוד באותו סטטוס במחלקה, מחר הייתי באה. מחר". מה היה כל כך מיוחד בעבודה במחלקה? "זה היה מקום שנתן לנו חינוך של בניה בצנעה. גם אז היו כל מיני השתוללויות בחוץ של יזמים וגם היו סיפורים שלא שילמו וכל דבר ראו דרך החור של הגרוש, אבל אצלנו לא עמדו על הראש והיתה מודעות של צניעות. ככה גם נשארתי אחר כך כשעשיתי עבודות פרטיות. כל החינוך שלי היה צנוע, כי בנוסף לזה באתי גם מהמשרד של פובזנר שהקו שלו היה צנוע".

אקסלרוד מסבירה שהסיבה לבניית חדר האוכל היתה המצב הביטחוני באזור גבול הצפון בתחילת שנות השמונים: "זה חדר אוכל ביטחוני. הוא נבנה בתקופה שהם חטפו את כל ההפגזות והמדינה מימנה להם חדר אוכל שהיה בנוי מבטון".

את העובדה שאין בו אף זווית ישרה, אלא היא בחרה לעשות שימוש באלכסונים, היא מסבירה כפתרון להתמודדות עם בניין גדול במיוחד: "זה חדר אוכל מאד גדול, אז רציתי לחלק אותו לכמה אגפים שיחד יהוו חלל אחד גדול. כדי שבכל זאת הוא יהיה מחולק, נוצרה הצורה שלו וזה מתבטא גם בתקרה".

.

בהזדמנות זו אני מודה לשוש הורביץ מארכיון קיבוץ כפר גלעדי על התמונות ההיסטוריות. תודה לגדעון גלעדי (מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי, חבר הקיבוץ ונכד לישראל גלעדי – איש השומר שעל שמו נקרא הקיבוץ) . תודה לו על התמונות והשיחה שחלק ממנה מופיע בהמשך. תודה ליגאל אשוח ש-26 מהתמונות ההיסטוריות המופיעות כאן הוא צילם. תודה גם לאדריכלית ארנונה אקסלרוד על השיחה.

.

ח'א 2 איזומטריה 1946 קוצ'ינסקי

פרספקטיבה של מבנה חדר האוכל השני, 1946 (מקור: גדעון גלעדי)

.

שיחה עם גדעון גלעד בנושא חדר האוכל השני והישן בכפר גלעדי:

גדעון גלעדי: "כשבן גוריון הגיע לוועידת ההסתדרות שהתקיימה בכפר גלעדי ב-1951 וראה את חדר האוכל שנחנך באותה שנה, הוא אמר: 'קיבוץ שבונה חדר אוכל כזה, יכול לשלוח שמונים חברים להקים קיבוץ חדש'. את חדר האוכל הזה יזמו כבר ב-1946, אך בגלל המלחמה בנייתו התעכבה ורק אחריה השלימו את העבודה. בזמן המלחמה שלד הבניין שכבר נבנה שימש כממגורת חיטה.

מיכאל יעקובסון: מי תכנן אותו?

ג"ג: הקיבוץ פרסם מכרז לתכנון וזכה בו אחד האדריכלים הגדולים בארץ בזמנו, שכרגע אני לא זוכר את שמו. חברי כפר גלעדי לא היו מרוצים מההחלטה ועשו קלפי ( = הצבעה חשאית), שזה דבר מאד נדיר בקיבוץ, וכך שינו את ההחלטה.

מ"י: מה ידוע לך על תהליך התכנון שלו?

ג"ג: המיקום של חדר האוכל השני נפל בדיוק על אחד מאותם בתי אבן שהקים הברון ב-1922 וחברי כפר גלעדי לא הסכימו בשום אופן להוריד אותו. אז האדריכל נאלץ להוריד את גובה בניין חדר האוכל שהוא תכנן במטר, וזה כדי לכלול באגף המטבח את בית האבן הישן. עשרות שנים מאוחר יותר, כשישבנו בפעמים הראשונות על נושא תכנון חדר האוכל החדש – השלישי, לפני שעוד הגיעה ארנונה אקסלרוד, ישבנו עם האדריכל ויטוריו קורינלדי והתיעצנו אתו. הוא הגיע לכאן לפחות פעמיים. כמו בחדר האוכל מ-51' גם הפעם היו בתי אבן על השטח שיועד לקום עליו חדר האוכל החדש ושוב היה דיון אם להרוס אותם. קורינלדי אמר במילים אלה – 'יש כאן דיאלוג בין סגנונות", והשארנו את המבנים למעט אחד אותו נאלצנו להרוס. הפיצוי להריסה היה בתכנון כל קירות התמך הנמוכים, במשטחים שמסביב לחדר האוכל, שבנויים מאותן אבנים שנלקחו מבניין האבן שנהרס.

מ"י: ממזרח לחזית הראשית של הבניין, המשיך האדריכל את הגגון שמעל דלת הכניסה הראשית והבליט אותו מזרחה מקו הבניין. קבלתי עליו המון לייקים באינסטגרם. מה זה?

ג"ג: סתם ליופי. זה מסוכך על הגינה שמחוץ לבניין. מה שמיוחד היה בבניין זה דווקא הגג שנבנה ברמת איכות גבוהה. הגג נבנה מחומרים שהובאו במיוחד משוויץ. ייצרה אותו חברת אטרניט שהתמחתה בחומרי בנייה מאסבסט, הרבה לפני שישראבסט הישראלית הוקמה כאן. היתה כוונה לצבוע את הגג באדום, רכשו פחי צבע, אבל המלחמה פרצה והפחים שנרכשו בתחילת הבנייה לפני המלחמה, נשכחו במחסן והגג מעולם לא נצבע אלא נותר אפור. כשהחלפנו את הגג לפני כמה שנים, אז מצאנו באיטליה חברה שמייצרת לוחות דומים אבל מבטון. הפעם צבענו אותם באדום.

מ"י: שמתי לב שבחיפוי קירות החזית יש שילוב של טיח וחיפוי דמוי אבן, זה מקורי?

ג"ג: בהחלט. את הבית בנו בנאים ירושלמים מחברת "המהנדס" והם יצרו את החזית עם חיפוי של אבן מלאכותית. עם אותו טיח שממנו הם ייצרו את האבנים המלאכותיות, הם ציפו את שאר חלקי הבניין ויצרו בו שקעים באמצעות אזמלים. גם שאר מרכיבי הבנייה היו איכותיים במיוחד, כמו המרצפות הבהירות בגודל 30 על 30 ס"מ, גופי תאורת הפלורסנט שהובאו מארה"ב וקיימים עד היום. את עבודות הנגרות ביצעו בנגרית הקיבוץ באיכות גבוהה ובמיוחד השקיעו בדלת הכניסה הגדולה שהורכבה מעץ אלון עם הגנת נחושת. היתה תקרה יפה שעוצבה בשילוב סגנונות. רק בחלונות פישלו והם היום רקובים. הם התייחסו כל כך ברצינות לבניית הבניין, כך שב-2005 כשהפכנו את המטבח של חדר האוכל לכל-בו וערכנו שיפוץ, פרקנו את התקרה בפעם הראשונה מאז הבנייה ואז גיליתי שעל אגדי הגג מונח ארגז. לקחתי סולם לראות מה יש שם, הוא היה סגור שם 50 שנה בלי שאף אחד נגע בו או ידע עליו. מצאתי בתוכו מסודרים פאנלים רזרבים לרצפה. הם הכינו אותם כך שביום פקודה יהיו פאנלים מוכנים. הם הניחו את זה שם בלי לספר לאף אחד ורק הבנאים ידעו, אבל כולם הלכו לעולמם.

מ"י: אז החלפתם באותה הזדמנות את הפאנלים?

ג"ג: לא היה צריך כי לא נשברו כמעט בכלל פאנלים לאורך השנים.

.

ח'א ב קונסטרוקציה גג

הקמת קונסטרוקציית הגג לחדר האוכל השני, 1947 (מקור: גדעון גלעדי)

.

חדר אוכל ב בנית גג

הקמת קונסטרוקציית הגג לחדר האוכל השני, 1947 (מקור: גדעון גלעדי)

.

מ"י: מה המשפט שכתבו על הקיר בתוך חדר האוכל? ראיתי אותו כשהצצתי פנימה ועכשיו אני רואה בתמונה הישנה שקבלתי מהארכיון.

ג"ג: זה פסוק מספר תהילים "יהי שלום בחילך ושלוה בארמונותיך", אבל זו לא הכתובת המקורית. בשלב מסוים עשו שיפוץ ומחקו את הכתובת המקורית. ניסו לשחזר אותה אבל השחזור לא יצא מוצלח כמו האותיות המקוריות.

מ"י: למה דווקא הפסוק הזה?

ג"ג: בחדר האוכל הם לא בנו אפילו שירותים. הם לימדו את כולם שלחדר האוכל 'באים מוכנים'. הם התייחסו אליו כמו לבית מקדש. אברהם דונדה שריכז בזמנו את הבנייה בקיבוץ, היה שואל את האנשים 'מי הקים את בית המקדש השני' והיו עונים לו הורדוס והוא היה ממשיך ושואל 'מי הקים את הבית השלישי', והיו עונים שלא נבנה מקדש שלישי. הוא היה עונה להם שאברהם דונדה הקים את הבית השלישי… בכניסה לחדר האוכל הם הקימו ברכות מיוחדות לשטיפת המגפיים שלא יכנסו חס וחלילה מלוכלכים. לא היו גם שירותים, אלא רק לעובדי המטבח היו שני תאים בקצה המטבח, אז החברים היו חוצים את כל המטבח לשירותים.

מ"י: למה הסבו את חדר האוכל לאחר שנפתח חדר האוכל החדש?

ג"ג: את המטבח הפכנו לכל-בו. את החלק הצפוני לספרייה ובקרוב גם יהיה שם אולם הנצחה ומועדון לחבר. את החלק הדרומי שם היה אולם האכילה המרכזי, הפכנו לאולם לאירועים, קונצרטים ושיעורי התעמלות. בקרוב נעשה שם את משרדי הקהילה.

מ"י: עוד משהו יש לך לספר על חדר האוכל הישן לפני שנעבור לדבר על חדר האוכל החדש?

ג"ג: כן. כשבאו לבנות את חדר האוכל ב-1946, והיה צורך בציוד מטבח, היה קשר בין הקיבוץ ובין יהודים מארה"ב. היהודים רכשו אוניית מלחמה שעמדה אז למכירה אחרי מלחמת העולם. הם פרקו כל מה שאפשר ורוקנו אותה מכל הציוד ושלחו לכפר גלעדי. הם פרקו בעיקר את כל ציוד המטבח, סירים, מכונות כמו מכונה לשטיפת כלים שהיתה הראשונה בארץ ישראל, אמבטיות חימום, עגלות הגשה. את האונייה הם מכרו לסוחר מתכות וגם יצאו עם רווח. עד היום יש לנו בקיבוץ ציוד שנלקח מאותה אונייה ועובדים אתו.

.

חדר אוכל הישן 1970

חדר האוכל השני, 1970 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

בניה חדר האוכל הישן חג העצמאות 1980 החלון פונה צפונה (1)

השולחנות הערוכים לליל הסדר בחדר האוכל הישן, סוף שנות ה-50 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי) את הכתובת המצוטטת מספר תהילים וגם את הדגלים יצר גידי קייך – חבר הקיבוץ ומעצב גרפי

.

שיחה עם גדעון גלעד בנושא חדר האוכל השלישי (החדש מ-1985) בכפר גלעדי:

גדעון גלעדי: את חדר האוכל השלישי נאלצנו לבנות רק בגלל הקטיושות שעשו נזקים גדולים ויצרו סכנה. לכן נאלצנו לבנות בניין בטון חדש. מהנדסי הבניין היה משרד סוחובולסקי-שפלטר-סולומון. מדובר היה בבניין הרבה יותר מודרני עם רמפה גדולה שנכנסה ישר לחדרי הקירור. הכל תוכנן אחרת. משוכלל יותר, נוח יותר, בנוי בהתאם לאקלים עם יניקת גזים, מערכות חשמל משוכללות, אוורור. הכל כבר היה מודרני. יש גם מרתף מתחת למטבח, שהוסיף לנוחיות התקנת מערכת האינסטלציה שהיתה מקצועית לעילא ולעילא.

מיכאל יעקובסון: חוץ מבנייה מבטון, איזה עוד מענה לקטיושות תוכנן בבניין?

ג"ג: בכל הבניין החלונות ממוקמים בקו גבוה, מהסיבה שאם נופלת קטיושה אז שהרסיסים לא יפגעו באנשים. חשוב לציין שהגג כולו בנוי מבטון עבה ומעליו שכבת פיצוץ מאיסכורית, שמפעילה את הנפץ של הרקטה לפני הגיעה לבטון. הפטנט הזה הוכיח את עצמו במקומות רבים.

מ"י: דווקא אחד הדברים שבלטו לי בעין בביקור הקצר בחדר האוכל היה הריצוף.

ג"ג: מאוד התעקשנו על הריצוף, ייצרה אותו חברה "חימר" שהיתה בזמנו בבעלות "סולל בונה". מדובר בשיש ערד כהה ויפה שכמעט לא רואים בארץ. היצרן סיפר לנו ששיבוץ האבנים במפעל על סרט נע נעשה ביד, על ידי התאמת האבנים. הכל היה לפי דרישת ארנונה. את הריצוף במטבח הבאנו מאיטליה. גם התקרה בחדר האוכל היתה סיפור מיוחד. קודם לבנייה נסענו לכמה קיבוצים ולמדנו אותם. תקרה כמו שיש כאו, ראינו קודם בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי וגם במעין צבי. התקרה מורכבת מפירמידות עץ שהרכיבו על הרצפה ואחר כך העלו אותן למעלה בחבלים. מאחוריהן מסתתרים שמונים רמקולים. את האקוסטיקה תכנן משיח מחיפה. לצורך אירועים העברנו רשת שלמה של חיבורים וכבלים שעוברת מתחת לרצפת חדר האוכל. את החשמל תכנן שמשון מיכאלי – תושה אלקנה. הוא הביא תכניות מאוד מוקפדות. אלה מערכות שמחזיקות עד היום. השתמשנו בנורות פלורסנט כי בגלל תקרת העץ לא רצינו מנורות שיחממו את התקרה. לא היתה אז מודעות ולכן אין מערכת כיבוי אש, אלא רק התקנו מערכת התראה.

מ"י: מי עיצב את פנים הבניין?

ג"ג: ארנונה נעזרה במעצב שהומלץ על ידי מחלקת התכנון של התק"ם, אבל ארנונה הובילה גם בתחום הזה. היא השקיעה בתכנון הרבה.

מ"י: היה משהו שתכננתם ולא בוצע?

ג"ג: תוכננה פינת שתייה שנייה. יש לה הכנות אבל בסוף לא רכשנו את הציוד כי נגמר התקציב. רצו גם קירות הפרדה על מסילות כדי ליצור הפרדה בין אזורים בחדר האוכל הגדול, אבל גם זה בסוף לא בוצע. בעיה רצינית היא התקרה הנמוכה מידי, וגם זה היה עניין של תקציב.

מ"י: מה הקיבוץ סיפק מבחינת בינוי?

ג"ג: היות ואנחנו היינו יצרנים של מוזאיקה, סיפקנו את כל המוזאיקה לגרנוליטים. כל החדר מבפנים ומבחוץ מחופה בגרנוליט. בפנים הבניין הדוגמה של הגרנוליט עדינה יותר מזו שבחוץ, אבל אין מטר אחד טיח. הכל חיפוי עץ או גרנוליט. לכן, לא צריך לסייד את חדר האוכל ואנחנו לא מתעסקים עם הקירות כבר עשרות שנים. גם את תיבות הדואר עשו בנגרייה של הקיבוץ. חלק מהריהוט בנינו לבד וחלק מהריהוט קנינו בקיבוץ צרעה.

מ"י: מה היה התפקיד שלך בפרויקט?

ג"ג: הייתי בוועדת התכנון שליוותה את התכנית. הייתי גם אחראי על הנושאים הטכניים ואחראי שמירה על האינטרסים של הקיבוץ.

מ"י: תוך כמה זמן נבנה חדר האוכל?

ג"ג: בנו מהר. תוך 18 חודש הוא עמד. מטעם כפר גלעדי ניהל את ההקמה אורי אמיר, שהיה אז רכז הבניין ובהמשך מהנדס המועצה האזורית הגליל העליון והקבלן היתה חברת "סולל בונה".

מ"י: מי מימן את הפרויקט?

ג"ג: נכון שביקשנו מהמדינה מימון לחדר האוכל, אבל כל מה שקבלנו היה 7% ממשרד השיכון, ו"תוספת ביטחונית" ממשרד הביטחון עבור עובי נוסף לבטון נגד הקטיושות. עלות הבניין היתה 3.5 מיליון דולר. תוריד מזה קצת לפי המתואר כאן ותראה שהרוב שולם על ידינו.

מ"י: לכמה סועדים תוכנן חדר האוכל החדש?

ג"ג: התכנית היתה להכיל 1,100 סועדים באירועים.

מ"י: מתי מגישים בו ארוחות?

ג"ג: מאז שעברנו הפרטה, פותחים אותו לארוחת צהרים וביום שישי גם לאורחת ערב חגיגית. בשבת סגור. חדר האוכל מוסיף הרבה מאוד לחיים החברתיים. יש לנו מטבח כל כך גדול ומשוכלל והמלון משתמש בו, לכן הכשרנו אותו על ידי הרב צפניה דרורי מקרית שמונה.

.

untitled

1980: קטע מסיכום דיון שהתקיים בקיבוץ ועסק בנושא בניית חדר אוכל חדש (מקור: גדעון גלעדי)

.

בניה חדר אוכל

חדר האוכל השלישי בעת הבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

חדר אוכל יציקת תיקרת חדר האוכל 1984 3 (2)

יציקת תקרת חדר האוכל, 1984 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

Copy of חדר אוכל יציקת תיקרת חדר האוכל 1984 3 (2)

יציקת תקרת חדר האוכל, 1984 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

חדר אוכל מהפינה המיזרחית מערבה בצד שמאל חדר האוכל הישן 1985 (1)

תחילת עבודות הפיתוח בסביבת חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

בניה חדר אוכל חנוכת הבית בתמונה יהודית הורביץ וגדעון גלעדי 1985

חנוכת הבניין, 1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי), משמאל צועד גדעון גלעדי

.

חדר אוכל  חזית חדר אוכל 1985 4 (2)

חזית ראשית , 1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

חדר אוכל  חזית חדר אוכל 1985 צד ימין חרר האוכל הישן 1986 5

חזית ראשית כשמימין מופיע קצה חדר האוכל הישן, 1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

Copy of חדר אוכל  חזית חדר אוכל מבט מדרום לכוון הכניסה 7

הכניסה לחדר האוכל, 1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

חדר אוכל  חזית חדר אוכל מבט מדרום לכוון הכניסה 7

הכניסה לחדר האוכל, 1985 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

בניה חדר אוכל פסח 1990 בחדר האוכל החדש (1)

סדר פסח בחדר האוכל, 1990 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

בניה חדר האוכל הישן בהקמתו 1942

1947: חדר האוכל הישן בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

חדר אוכל הישן 1970

1970: חזית חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי)

.

IMG_5908

2014: חדר האוכל הישן

.

IMG_5913

חזית

.

IMG_5909

חזית: חיפוי האבן המלאכותית הוא מקורי. הגג האדום הוא גג חדש שעוצב על פי התכנון המקורי

.

Copy of בניה חדר האוכל הישן בהקמתו 1942

1947: בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי): מרכיב אסתטי מייחד את הבניין ופורץ מקו החזית ומסוכך על גינת נוי שהוקמה לאחר שהבנייה הושלמה

.

IMG_5912

2014

.

IMG_5910

את הטיח יצרו הבנאים מאותו חומר ממנו יצרו את האבן המלאכותית לחיפוי החזית

.

IMG_5911

האולם נעול אז צלמתי מבחוץ: הכתובת עדיין על הקיר

.

IMG_5914

בחזית המערבית מרפסת הפונה למדשאה המרכזית

.

IMG_5915

המרפסת 01

.

IMG_5916

המרפסת 02

.

IMG_5917

המרפסת 03

.

IMG_5934

המרפסת 04

.

ח'א בבניה מצפון מערב

חדר האוכל הישן בבנייה, 1946 לערך (מקור: גדעון גלעדי)

.

IMG_5930

חדר האוכל הישן מכיוון הכניסה לבניין חדר האוכל החדש

.

IMG_5933

חדר האוכל החדש במבט מהמדשאה המרכזית (מימין קצה בניין חדר האוכל הישן)

.

IMG_5918

חדר האוכל החדש

.

IMG_5922

החזית

.

IMG_5931

הכניסה הראשית לחדר האוכל

.

IMG_5925

תיבות הדואר

.

IMG_5927

לוח המודעות 01

.

IMG_5928

לוח המודעות 02

.

IMG_5929

לוח המודעות 03

.

IMG_5923

אולם האכילה

.

IMG_5924

ברזיות

.

IMG_5926

הריצוף

.

IMG_5920

בית האבן מ-1922 בתכנון אדריכלים צרפתיים – עובדי הברון רוטשילד

.

IMG_5921

בית נוסף

.

כדאי להמשיך ולבקר בבית הקברות של כפר גלעדי:

.

IMG_5902

האריה שואג בבית הקברות של כפר גלעדי. מתחתיו טמונה בין השאר גופתו של יוסף טרומפלדור

.

IMG_5901

טוב

.

IMG_5896

חברי תל חי

.

IMG_5895

יוצר פסל האריה – אברהם מלניקוב

.

IMG_20131018_080709

מאחור

.

IMG_20131018_080846

למטה

.

IMG_20131018_080929

לשמיים

.

.

(3) חדר האוכל בקיבוץ מצובה

הגעתי למצובה ישר למרכז הקיבוץ, שם ניצב בניין חדר האוכל הגדול. הבניין הוא דו-קומתי: למטה נראה שפועלים בו משרדים אבל למעלה, איפה שחדר האוכל עצמו הוא נטוש ופרוץ. מישהו פרק את הדלתות ואוסף מרשים של עלים יבשים מכסה על רצפת המבואה לבניין. אולם חדר האוכל ריק ולוחות גבס מכסים על הפתח הרחב שקישר למטבח.

כשחזרתי הביתה התקשרתי לברוך – שאחראי על הארכיון. רציתי כמו במקרים אחרים לנסות לברר מי תכנן את הבניין. הוא לא ידע ולא הצליח לגלות. בקשתי תמונות אבל הוא לא הסכים לשלוח. ניסיתי לברר במקורות שלי וגם הם לא ידעו. אם אצליח לגלות בעתיד – אעדכן את הרשימה. בינתיים יש תמונות:

.

IMG_3708

חזית ראשית

.

"התמונות ממצובה צובטות לי את הלב", כתב לי חבר ותיק באחד הקיבוצים בצפון, "זו אחת הסיבות שצריך לעשות כל מה שאפשר להמשיך להחזיק את חדר האוכל חי. חדר אוכל נטוש בלב קיבוץ (תמיד הוא בלב הקיבוץ) הוא כמו מראה נורא שגורם דמורליזציה. לפעמים עדיף להרוס".

.

IMG_3681

כניסה עליונה לאולם חדר האוכל. הדלתות נעקרו והבניין פרוץ

.

IMG_3683

רחבת הכניסה

.

IMG_3682

שטיפה חיצונית בכניסה

.

IMG_3707

מבואת כניסה 01

.

IMG_3684

מבואת כניסה 02

.

IMG_3689

מדרגות מובילות לקומה התחתונה

.

IMG_3706

המדרגות

.

IMG_3704

ציבורי

.

IMG_3686

שטיפת ידיים

.

IMG_3687

מראה כללי של חדר האוכל 01

.

סרטון קצר שצלמתי בחדר אוכל:

.

.

IMG_3693

מראה כללי של חדר האוכל 02

.

IMG_3696

מראה כללי של חדר האוכל 03

.

IMG_3695

במה

.

IMG_3690

ברזיות למים וסודה

.

IMG_3699

ציורים מ-1987

.

IMG_3700

ציור

.

IMG_3701

קיר אמנות

.

IMG_3702

צלחת

.

IMG_3694

נוף מחלון חדר האוכל

.

IMG_3713

מבנה ישן ששימש למפעל אריגים

.

IMG_3710

שלט הסבר

.

IMG_3712

מתחנה לתחנה

.

.

..

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם וכדאי לבקר בהם:

.

כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 09/09/2014 at 22:45

    הסדרה שלך עושה לא טוב. בתור מעריץ של התנועה הקיבוצית, קשה לי לראות את חדרי האוכל במצבם הנוכחי.

  • Amir in Tel Aviv  On 10/09/2014 at 1:57

    חדר האוכל של ברעם מקסים ביותר. פשוט, נוח, הגיוני, צנוע.

  • itamsh  On 10/09/2014 at 12:01

    כל הכבוד על הפוסטים האלה, מיכאל. חשוב ומעניין.

  • איזי  On 10/09/2014 at 12:16

    מודה על העבודה הרבה התוצאה המרתקת של כתבותייך .

    את ההערות הפוליטיות המוגנבות פה ושם הייתי מסיר וחוץ מזה "יותר מבסדר" מעולה.

    איזי

  • גדעון גלעדי  On 11/09/2014 at 7:58

    מיכאל, כל הכבוד. חדרי אוכל בקבוצים הם לא "סטנדרט" שמופיע באופן זהה בכל מקום. אין שני קבוצים דומים. כל קבוץ והסיפור המיוחד שלו. אבל אין דבר עצוב יותר מלראות בית ומוסד מרכזי כזה נטוש, מתפורר, עם קורי עכביש ומוזנח במרכז הישוב. זו תחושה קשה שיש להימנע ממנה ככל האפשר. קבוץ שמבטל את חדר האוכל, וזה לגיטימי, חייב מהר למצוא שימוש חלופי ראוי, מכובד ואחראי. בית פרוץ לכל – זה פשוט אסון ודמורליזציה. לפעמים זה מראה על המצב האמיתי של הישוב – וחבל. הצלחת להעביר חלק מהתחושות המיוחדות של כפר גלעדי באשר לשלושת חדרי האוכל שלנו וזה מתקשר כמובן לסיפור ארצי, התיישבותיף חלוצי, בטחוני, חינוכי וערכי ישר כח.
    באשר לנו, תוך כשנה יוקם מרכז קהילתי במחדר האוכל השני, והכל תוך שמירה על ערכי התכנון המקורי של קוצ'ינסקי, התקרה המיוחדת, הטיח והציפוי מבחוץ, והמראה החיצוני כולו עם הדשא והטופוגרפיה. גדעון גלעדי

  • גל  On 05/04/2015 at 23:31

    היי מיכאל, מתי תעשה כתבה כזו על קיבוץ שמרת ? 🙂

  • יצחק  On 17/06/2015 at 18:38

    באוקטובר 1972 בעקבות רצח הספורטאים במינכן, נערך מבצע משוריין בדרום לבנון לכל רוחב הגיזרה עד לליטני. בשעות הערב המאוחרות נשלחנו מעומק השטח לברעם, 2 זחל"מים של פלס"ר גולני בתוספת טנק ע"מ לפגוש ולהוביל פנימה שיירת אספקה. הגענו לברעם בחצות. החנינו באזור חדר האוכל. לא נראתה נפש חיה. פה אחד הוחלט על פשיטה על המטבח. להפתעתנו הכל היה פתוח לרווחה. יתר על כן במטבח מצאנו פיילה מלאה בשניצלים, לחם פרסנו במכונה וגם קפה היה בנמצא. אין זאת שמישהם בברעם חשבו על האפשרות. המתנו כשעתיים על המדשאה המוזכרת בכתבה עד לבואה של השיירה וזאת ההזדמנות להודות לאנשי ברעם על "ארוח קיבוצי של פעם".

    • דרור  On 18/06/2015 at 21:10

      ואחרי זה מתפלאים שלא מכניסים זרים לקיבוצים… מקווה שהשניצל היה טוב לפחות.

      • יצחק  On 19/06/2015 at 12:15

        אם כבר שאלת אז כן השניצל היה בסדר גמור אבל השניצל ממש לא היה העניין בדברים שנכתבו. עניין של הבנת הנקרא כנראה. דרך אגב 70% מלוחמי הפלס"ר היו בני קיבוצים.

  • אלה  On 03/12/2016 at 20:27

    הכתבות שלך מעניינות ומעשירות, ולהוסיף מימד נוסף – ששיך לפולקולור המקומי – יענקלה זהר מברעם אולי סיפר לך על הספר שכתבה עליזה זהר רעייתו – הגשם דום והיהלום, שמתאר (מזכרון ילדות) איך כל הילדים התפללו שהגשם יתעכב כדי שיספיקו לצקת בזמן את הבטון על גג חדר האוכל…. יהיה נחמד לחזור אליו ולצטט…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: