סיבוב במתחם שתכנן סלו הרשמן בשכונת גילה

זה פרויקט שסנדי בטוח יאהב – אין כאן בטון אלא אבן ירושלמית כשרה למהדרין. אחרי שהלכתי לראות את המרכז המסחרי של גילה, חציתי את הכביש הרחב (שלושה נתיבים לכל כיוון) והגעתי ישר לשער המבצר שתכנן האדריכל סלו הרשמן בסוף שנות ה-70. מדובר במתחם מגורים המורכב מקבוצת מבני חצר סגורים, כשבכל אחד מהם שערים גדולים שבראשם קשת.

תהיתם פעם מי תכנן את סינמטק תל אביב, את בניין תיאטרון באר שבע, את שכונת רמת הדר בגבעת שמואל או את הארובה עם שני קובוקטהדרונים בקצה בית חולים הלל יפה בחדרה?? את כולם תכנן סלו הרשמן. בשנות ה-70 וה-80 הוא גם פיתח מודל של בניין ומתחם מגורים למשרד השיכון שנבנה במעלה אדומים (עליו כתבתי כאן), פסגת זאב, טירה ולוד. כאן, בגילה, הצליח הרשמן ליצור מתחם שלם רעיונית ותפקודית.

המתחם בגילה הוא ככל הנראה הפרויקט הכי ידוע של הרשמן. אולי בזכות השער והעיצוב הסימטרי הצליח הפרויקט להתפרסם ולהיזכר יותר מכל פרויקט אחר בשכונות שנבנו בשנות השבעים סביב ירושלים. המתחם שתכנן התפרסם בכל במה אפשרית: כתבי עת ישראלים ובינלאומיים וכן בספרים ישנים וחדשים. הוא נחשב לסמל של תקופה – שירת הברבור של הסגנון הברוטליסטי הישראלי. שנים ראיתי אותו רק בתמונות, עכשיו סופסוף בקרתי בו. לאחר הביקור גברה סקרנותי ולכן גם קפצתי לבקר את הרשמן במשרדו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_152903

שערי שמיים

.

(1) הביקור

מבין כל המבנים בשכונת גילה שרציתי לראות, המטרה המרכזית היתה לבקר במתחם הזה. הייתי זריז אז הספקתי לבקר גם במרכז המסחרי של יסקי-סיון, במתחם של כרמי וגם בקניון מלחה. את המכונית החניתי במרכז שתכנן יסקי, חציתי את הכביש הרחב ונעצרתי כמה מטרים לפני המדרגות העולות אל השער הגדול וצילמתי.

נזכרתי בפרויקטים האחרים של הרשמן ובעיקר במרכז הקולנוע בתל אביב: נראה שהרשמן חי בסרט ורוצה שגם המשתמשים בבניינים שלו ירגישו חוויה "גדולה מהחיים" – וכאן הוא הוא עשה את זה באמצעות שערי האבן הגדולים בכניסה.

המבנים שיצר מורכבים בעיצובם, ומגוונים יחסית במערך השבילים ומקומות השהייה. לא סתם כל שנה מצאתי בבצלאל סטודנט שבחר בשכונה הזו כמקרה מבחן לאיזו עבודה או ניתוח. הגינות המרכזיות בכל אחד מחלקי השכונה מוזנחות ועלובות. חלקן הפכו לטבע עירוני של ממש, כך שאם קצת עזרה אנושית היו יכולות להפוך לבעלות ערך לכשעצמו, הרחק מהרעיונות של אדריכל הנוף דן צור – שהיה אדריכל הנוף המקורי של המתחם (הרשמן שיתף פעולה עם משרד אדריכלי הנוף יהלום-צור בפרויקטים נוספים, כמו מתחם המגורים במעלה אדומים עליו כתבתי כאן, וכן בתכנית מתאר לאזור תעשיה לאור יהודה).

שנות ה-70 היו השלב האחרון בהתפתחות האדריכלות הישראלית, שלב בו אדריכלים עדיין ניסו דברים חדשים. 'דברים' הכוונה לא רק לחומרים ופרטי בניין חדשים, אלא גם לטיפולוגיות ומורפולוגיות חדשות. כאלה המנסות לשכלל את סביבת החיים ותפקודה. גם אם חלק גדול מהפרויקטים לא היו כל כך מוצלחים ולא עמדו במבחן הזמן, מדובר היה בתהליך התפתחות שנקטע בשנות השמונים הודות לכניסתם המסיבית של הקבלנים, שקיעתו של משרד השיכון, ועלייתם של אדריכלים גרועים, שהיום אלה האדריכלים שמובילים את השוק.

האדריכל דוד קרוינקר בספרו "אדריכלות בירושלים" (כתר 1991) מציין כי כאן ביצע הרשמן את אחת הפעולות שהשפיעו רבות על האדריכלות הישראלית: שימוש בקשתות כמרכיב סימבולי. הראשון שעשה שימוש בקשתות טרומיות בשכונת רמת אשכול שהוקמה בצפון העיר מיד אחרי 1967. הרשמן עשה שימוש במגוון קשתות בפרויקט בגילה, טוען קרוינקר, "ובכך האיץ את תהליך 'אינפלציית' הקשתות הטרומיות במקומות אחרים" (שם בעמוד 44). בהמשך, מתייחס קרוינקר לפרויקט של הרשמן בגילה וממסגר אותו בהגדרה של "עולם צורות בוטה וכוחני, המקרין עוצמה וגשמיות". הוא מתייחס למראה המצודתי של המתחם וסובר כי היא נובעת "מתחושת הכל-יכול ומאווירת האופוריה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים". עד כאן דברי קודשו.

שכונת גילה היא שירת הברבור של דור ותקופה. ממדינה צעירה, ישראל של סוף שנות השבעים כבר לא היתה כל כך תמימה. שכרון הכוח שהיה כאן עד 1973, וההדדיות התחלפו ב'אדם לאדם זאב'. המכונית לכל אזרח הפכה את הכבישים למרכיב המרכזי בערים, וסביבות המגורים הפכו יותר ויותר חד-גוניות. נסו היום לתכנן פרויקט שאינו מבוסס על תפיסות קבלניות, אלא כזה שמנסה לתת מקום מיוחד לקהילה ולאדם. בינתיים, נמשיך להיתקע עם מודיעין.

.

D210-114

חלק ממבנן 11 בתכנון סלו הרשמן, 1986 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

.

(2) האדריכל

סלו הרשמן נולד ברומניה ב-1935 וגדל לצד אביו במחנות ריכוז במהלך מלחמת העולם השניה. החוויה הזו השפיעה עליו באופן ברור גם על היצירה. בשיחה אתו לפני כמה שנים, הוא סיפר לי שבכל פרויקט הוא מנסה ליצור מקום של התכנסות, של אדם עם עצמו ובמקביל גם של קהילה, וזה לא משנה אם מדובר בשכונה, מתחם קטן או בניין – הרחבה המרכזית תהיה שם תמיד. 'החצרות הפנימיות המוגנות שתכננתי שוב ושוב, כמעט בכל פרויקט, קשורות לעברי בשואה" וכך גם נולד הרעיון לפרויקט הזה, שמתאפיין בחצר פנימית סגורה המוקפת בארקדה. כמובן, שבטקסטים רשמיים הרשמן טען שהרעיון בא בעקבות התבוננות ולימוד "החצרות" בעיר העתיקה או בשכונות כמו נחלאות ומאה שערים, אך כמו תמיד, העסק מלא רבדים.

יומיים אחרי הביקור בגילה, קפצתי לביתו של הרשמן לשאול אותו כמה שאלות על הפרויקט. הרשמן שמח על ההתעניינות וסיפר שבאותו שבוע קיבל לידיו את העותק הראשון של ספר המסכם את יצירתו ויצא בהוצאה לאור נחשבת באירופה. על הספר כתבתי באריכות כאן.

באדיבותו של סלו הרשמן, אני מפרסם כאן את הפרק העוסק במבנן 11 בשכונת גילה. בספר הטקסט מופיע באנגלית, אך לצורך הרשימה הזו אני מביא את הגרסה העברית שלא פורסמה. אני מודה לסלו הרשמן שאיפשר לפרסם את הטקסט וכן כמה מהתמונות והתרשימים המופיעים בספר.

.

סרטון קצר שצלמתי באתר:

.

. .

.

IMG_1785

חובב צבע אדום: סלו הרשמן וספרו החדש

.

(3) סלו הרשמן על מבנן 11 בשכונת גילה (מתוך: Salo Hershman's projects):

א. פרולוג

בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים הוחלט במשרד השיכון לאכלס תוך זמן קצר את אחד האזורים בירושלים שליד הר גילה, ולקרוא לכל האזור: רובע גילה. שר השיכון באותם ימים, איש נמרץ וכריזמטי, הטיל על אחד האדריכלים הבכירים להכין תכנית מתאר לרובע, ובה אלפי יחידות דיור שיחולקו למספר רב של "מבננים" (קטעים מרובע עירוני) – כל מבנן יכלול כ-300 יחידות דיור וכמובן את כל מבני הציבור והמוסדות הנדרשים.

.

Salo_Herschman_-_English_Book5

מבט מהאוויר על השכונה (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ב. בחירת צוות האדריכלים

כאשר תכנית המתאר גובשה והיתה בהליך הסופי של אישורה, פנה שוב השר לאדריכל הבכיר [אברהם יסקי, מ"י], וציווה עליו להמליץ על קבוצה של אדריכלים, שכל אחד מחבריה יתכנן ויעצב מבנן ברובע. ברור היה לאדריכל הבכיר שאופי הפתרון האורבני והדימוי התלת-ממדי העיצובי שיינתן לכל מבנן ייקבע בסיכומו של דבר את האופי האורבני של הרובע כולו. לכן הוא המליץ על אדריכלים מוכשרים וידועים, מהשורה הראשונה בתחום.

כאשר רשימת האדריכלים אושרה, הוא ביקש מכל אחד מחבריה לתת את מלוא יכולתו בתכנון המבננים השונים – מבחינה אורבנית ובעיקר מבחינה עיצובית – זאת באמצעות מתן ביטוי המתאים לתקופה ותוך התחשבות באלמנטים ובמאפיינים הייחודיים לירושלים.

בתחילת שנות ה-70 הייתי אדריכל צעיר – כבר די מוכר ונחשב מוכשר, אבל עדיין רחוק מלהיחשב אדריכל מהשורה הבכירה… איך זה קרה?? כיצד הכיר האדריכל הבכיר ביכולותיי בתחום האורבני ובעיצוב אדריכלי בכלל??? פשוט מאוד: האדריכל הבכיר היה לא אחר מאשר אותו אדריכל-צעיר-בכיר שליווה אותי בהוצאה לפועל של התכנית שזכיתי בה בתחרות בינוי הערים כשהייתי עוד סטודנט!!!

.

Salo_Herschman_-_English_Book4

הצגת מערך התנועה במתחם (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ג. הפרוגרמה והסקר

הפרוגרמה שמשרד השיכון הכתיב, דרשה בין היתר מתן דגש מיוחד בתכנון אחוז מסוים ממכלול דירות המבנן לאוכלוסיה ענייה ומרובת ילדים. עם קבלת הפרוגרמה החלטנו לערוך סקר בשני תחומים: היכרות אישית של האוכלוסייה הענייה ומרובת הילדים, והיכרות של הבנייה הירושלמית ההיסטורית ושל תפיסת החלל האורבני שלה.

בעת ביקורנו בבתים של משפחות אלה, הופתענו מסדרי העדיפויות שלהם בחיים ומהמנטליות המתלווה לכך. רבים מהם התגוררו בבניינים הרוסים כמעט או בצריפי עץ, אבל הדירות היו מצוידות להפליא: מקררים חדשניים, מכונות כביסה וייבוש יוקרתיות, תנורי אפייה ואפילו טלוויזיות צבעוניות שבאותה העת נחשבו מותרות. לרוב האוכלוסייה בימים הם היתה בקושי טלוויזיה שחור-לבן. כאשר שאלנו אותם how come? ומדוע לא השקיעו את כספם בקניית דירה סבירה למשפחה, קיבלנו כמעט תמיד תשובה זהה: "מה אני פראייר? המדינה חייבת לדאוג לדירה עבור משפחות מרובות ילדים, לא?… אני דואג רק למה שנחוץ בתוך דירה… צודק או לא?".

מהסיורים שערכתי בעיר הצטיירו בעיני שכונותיה יותר ויותר כמתחמים סגורים עם שערים כדלתות כניסה אליהם. העיר העתיקה, שכונות כמו מאה שערים ואחרות – מעין בינוי אורני העוטף את הגרים בו. בלטו לעיני כמובן קירות האבן והקשתות מעל לדלתות וחלונות, קשתות בעיצובים שונים וסביבן קישוטים ועיטורים אורנומנטליים.

.

Salo_Herschman_-_English_Book19

אקסונומטריה של אחד המבנים במתחם (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ד. המפגשים התקופתיים

מפגשים תקופתיים של קבוצת האדריכלים נערכו במשרדו של האדריכל הבכיר. במפגשים הציג כל אחד מאנשי הצוות את רעיונותיו ותפישותיו לגבי המבנן שהוא מתכנן, וכמובן את מהות עיצובו. מפגשים אלה והחלפת הדעות בין חברי הצוות היו החוויה המשפיעה ביותר על עיצוב נפשי כאדריכל!

.

‏‏עותק של Salo_Herschman_-_English_Book4

זיקות (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ה. מבנן מספר 11

זה היה המבנן שעלי הוטל לתכנן. דווקא מעניין, כי נולדתי ב-11 בחודש. האם זה סימן לטובה? ימים יגידו…! תכננתי את המבנן כביטוי אדריכלי של זמננו, תוך שימוש במאפיינים אורבניים ועיצוביים ממכלול דורות הבנייה של ירושלים. באותה התקופה הייתי תמים ורומנטיקן ללא תקנה, ואפילו נגררתי לכתוב "שיר" המבטא את שאיפותי לגבי המבנן, לגבי השכונה:

"חלמתי על בית בצורה של שכונה / שיש לה פנים וחוץ לחומה / מכל פינותיה פתחתי לה שערים / רציתי שאדם השב לביתו / יפתח תחילה את שער שכונתו / בלב השכונה ראיתי כיכר ירוקה / מעין חצר ובתים מסביבה / רציתי שהשערים יהיו כחלונות גדולים / דרכם נשקף נוף של עצי הזיתים / רציתי שאדם העובר בשכונה / ירגיש שעוברת עליו חוויה".

עם זאת, לא שכחתי את המשפחות העניות ומרובות הילדים: הקציתי עבורן דירות גדולות בקומת הקרקע, עם כניסה ישירה מהחצר הפנימית. מעין יחידת מגורים עצמאית, כך שהילדים הרבים יוכלו לצאת ישירות המדירה לשחק בחצר הפנימית, בלי שיעברו בחדר המדרגות המשותף ויפריעו לשאר הדיירים.

בניתי מודל גדול של מבנן אחד סביב חצר פנימית ושערים כאמור ב"שיר", והבאתי אותו לדיון בצוות. התגובות היו חיוביות, אבל מיד התעוררה השאלה אם אפשר יהיה להגשים מורכבות ועיצוב אדריכלי שכאלה במחיר הסטנדרט שקבע אז משרד השיכון. היו לי פרפרים בבטן: ייבנו את זה או שזה יישר "אדריכלות של נייר"? כבר אז הבנתי שאין הנאות באדריכלות בלי אי-ודאות ועצבים מתוחים. כנראה שזה שם המשחק במקצוע שלי.

.

Salo_Herschman_-_English_Book10

תכנית סביבת אחד משערי הכניסה למתחם (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ו. ביקורו של השר

עוד אנו נהנים מהיצירות של כל אחד מחברי הצוות ועורכים דיונים הראויים לשמש חומר לימוד בבתי הספר לאדריכלות, בא לבקר אותנו שר השיכון הנמרץ, מסתכל עלינו כעל חבורה של ילדי גן המשחקים להנאתם בצעצועים מבלי להבין את מהות העניין. והוא כועס, כועס מאוד!

השר הודיע לנו שבעוד חודשיים הוא יטוס במסוק מעל הרובע ואם לא יראה את יסודות הבניינים שברובע יצוקים – הוא יפטר את כל הצוות!

באשר לעיצובו של מבנן מספר 11 אמר השר ש"הילד" – זאת אומרת, אני – "שכח את עצמו במקצת"… אבל אני הרגשתי שבתוך-תוכו הוא ראה את הפוטנציאל להתגאות במשהו מיוחד שהוא יזם ועשה… מחשבה אופיינית לפוליטיקאי. לפיכך, החליט השר ואמר בסבר פנים כועס, שאם תכנון זה לא יעמוד במחירים הסטנדרטיים שנקבעו על ידי משרד השיכון, יהיה על ה"ילד" לתכנן מחדש את המבנן, על חשבונו ובפרק זמן קצר שיוקצב לכך. הוא יצא מהפגישה בטריקת דלת וברוח קרבית.

המנהל האדמיניסטרטיבי של פרויקט הרובע היה עתיר ניסיון ובעיקר מקורב לשלטון, כך שהכיר היטב את המנטאליות. עם זאת, הוא הבין שאי אפשר לעמוד בדרישות השר במסגרת הזמן שהוקצב. ואז הבזיק במוחו רעיון: הוא ישכור קבלן לביצוע יסודות ויטיל עליו לצקת "יסודות דמה" במבננים השונים. כשאר השר יחוג בעוד חודשיים מעל הרובע בהליקופטר, הוא יראה התחלות בנייה… רעיון מבריק, שאף הצליח!

.

Salo_Herschman_-_English_Book14

חתכים באזור המדרגות לאחד המבנים (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ז. מסירת התכניות למכרז קבלנים

הצלחנו להוריד את השר מהגב, אבל נדרשנו למסור את כל תכניות העבודה למכרז קבלנים תוך זמן קצר מאוד. להכנת תכניות עבודה סופיות (שאין לערוך בהן שינויים לאחר זכייתה קבלן) נדרש הרבה זמן, שלא היה בנמצא. בלית ברירה גייסתי את כל צוות המשרד לעבדנו בשתי משמרות מידי יום, כולל שבתות. כאשר סוף כל סוף נגמרה העבודה, וגם אנחנו נגמרנו, העברתי את החומר למשרדו של מנהל הפרויקט, שהוקם באתר הרובע. כדי לקבל מושג על היקף התכניות והמפרטים, די אם אציין כי נדרש טנדר גדול להעבירם לאתר. צוות המשרד נשם סוף-סוף לרווחה, אך נשאר בהמתנה דרוכה לשמוע אם הצלחנו לעמוד במחירים הסטנדרטיים שקבע משרד השיכון.

ארבעה חודשים חלפו מאז מסירת התכניות למנהלת הפרויקט, אבל הוא לא הוצא למכרז קבלנים. למה? – ככה, ולמרות מכבש הלחצים שהופעל עלינו כדי לגמור את התכניות בזמן. דבר ידוע הוא שזכותו של הקליינט לדרוש את קיצור זמן התכנון לפי שיקוליו. יש למישהו תלונה?

למרות הבנייה המואצת באותה העת, החל פתאום, ללא סיבה נראית לעין, שפל בבנייה. חברות של קבלנים חיפשו עבודות לבנייה בין השאר באמצעות הורדה משמעותית בעלויות.

וכך, למרות מורכבותו התכנונית והעיצובית של המבנן, הוא עמד בתקציב שקבע משרד השיכון, ויצא לבנייה. לזה קוראים מזל, לא? ואולי הכל בזכות… המספר 11… אולי?

.

Salo_Herschman_-_English_Book8

תכנית חצר ובינוי היקפי במתחם ולמטה חזית (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ח. הגמר והאיכלוס

לאחר עבודות בנייה שנמשכו כמה שנים, ובמהלכן אינספור עימותים עם קבלנים שניסו להימנע מביצוע חלק מהעיצובים בכדי להקטין את הוצאותיהם, הושלמה סוף-סוף הבנייה באמצע שנות ה-80 של המאה העשרים.

מבנן מספר 11 קיבל הד מקצועי בארץ ובעולם, שלא ציפיתי לו מראש, בין השאר בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים. התגובות העניקו לי ביטחון עצמי והסבו לי הרבה-הרבה נחת. קיבלתי סוף-סוף את מה שחשבתי שמגיע לי… נכון, לא?

.

Salo_Herschman_-_English_Book17

רכיבים מתועשים מותקנים באתר (מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

ט. אוי שכחתי

בוודאי תשאלו איך התאקלמו המשפחות העניות ומרובות הילדים בדירות הגדולות בקומת הקרקע, עם אפשרות יציאה לילדים ישירות לחצר הפנימית הגדולה בלי להשתמש בחדר המדרגות המשותף ובלי להפריע ליתר הדיירים?

לא ידוע לי, כי דירות אלה אוכלסו בסופו של דבר דווקא במשפחות בוגרות, מבוססות ומועטות ילדים… מופתעים? גם אני!

ואולי זה קרה משום שהמדינה דרשה מהדיירים להשתתף ברכישת הדירות, על ידי מכירת הטלוויזיה הצבעונית שברשותן? מפתיע אתכם?… גם אותי!

.

Salo_Herschman_-_English_Book9

צילום מעובד וחזית (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

Salo_Herschman_-_English_Book18

קטע מחזית הבניין (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

Salo_Herschman_-_English_Book13

השער בלילה (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

Salo_Herschman_-_English_Book15

זו לא העיר העתיקה אלא המתחם של סלו הרשמן בגילה (צילום: רן ארדה, מתוך הספר Salo Hershman's projects)

.

.

.

ואלה התמונות שצלמתי:

.

IMG_1117

כבישים עם שלושה נתיבים לכל כיוון מפרידים בין חלקי השכונה

.

IMG_0933

השער למבצר

.

IMG_0935

השער פתוח

.

IMG_0953

כניסה

.

IMG_0994

לוחית בכניסה מציינת את שם הקבלן ושנת הקמה

.

IMG_0958

מעקה

.

IMG_0956

מבט מתחת לקשת

.

IMG_1003

מייד אחרי שעוברים את שער הכניסה יש מרפסת המשקיפה על החצר הפנימית (והמוזנחת) של המתחם

.

IMG_0942

החצר הפנימית

.

IMG_0941

מבט אחורה חזרה אל השער

.

IMG_0944

מבעד לשער מציץ המרכז של גילה (עליו כתבתי ברשימה הקודמת)

.

IMG_0955

מבט למעלה

.

IMG_0943

בכל מתחם מספר כניסות כשחדרי המדרגות (אין מעלית) הם גוף חיצוני לבניין הבולט מקו החזית

.

IMG_0946

מעבר מקורה מקיף את החצר הפנימית בצמוד למבנים. משמאל כניסה לדירות קרקע ומימין כניסה לחדר מדרגות המקשר לקומות העליונות

.

IMG_0959

שלט בכניסה לחדר המדרגות

.

IMG_0963

תיבות הדואר

.

IMG_0951

לכל מבצר לפחות שני שערי כניסה. כאן זו הכניסה השנייה במתחם הראשון בקרתי בו

.

IMG_0979

בין מבני המבצר יש שטח ציבורי צחיח וריק שנראה כמו… כל שכונת שיכונים מוזנחת

.

IMG_0982

שער נוסף

.

IMG_0964

מעבר מקורה מקיף את החצר הפנימית

.

IMG_0962

כיסאות גלגלים ועגלות לא כל כך יסתדרו פה, המבנה מלווה את הטופוגרפיה הטבעית

.

IMG_0960

המעברים משמשים גם לייבוש כביסה

.

IMG_0961

פריט אספנים

.

IMG_0975

למרות החצר המרכזית הגדולה, מעדיפים לטפח עציצים בשביל ההיקפי

.

IMG_0968

מהשביל ההיקפי יוצא שביל החודר אל החצר הפנימית המתגלה בקצה

.

IMG_0972

את החצר הפנימית עיצבו אדריכלי הנוף דן צור וליפה יהלום

.

IMG_0973

אדריכלי הנוף ידעו שהחצרות לא יטופחו ולכן עיצבו אזורי שהייה מבונים שאינם דורשים טיפוח

.

IMG_0981

תכנון הנוף של יהלום-צור נעלם ונותרה רק הארכיטקטורה של הרשמן

.

IMG_0986

מקום לשבת

.

IMG_0980

חזית חיצונית של המתחם

.

IMG_0998

קטע מהחזית החיצונית הכוללת גם קשתות

.

IMG_1011

קטע מהחזית החיצונית הפונה לרחוב: שילוב של בטון, ברזל ואבן

.

IMG_1060

סלו הרשמן תכנן מתחם מגורים נוסף בגילה, שנמצא ממש מעברו השני של הכביש, צמוד למרכז גילה. אלא שכאן עשה האדריכל שימוש באלמנטים טרומיים של חברת אשטרום: קשתות בטון חשוף הבולטות היטב מעל הפתחים

.

IMG_1062

בגילה נותרו כיסים גדולים שלא פותחו, כמו זה שממנו צלמתי

.

גילוי: גילה גילה הצליחה להשתחל לפזמון השיר של משינה:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרשון  On 30/06/2014 at 18:26

    אכן כתבה רצינית אך מעט תוספות:
    מאז ומעולם קבלנים הובילו את הבניה ואדריכלים נגררו אחריהם. גם במודיעין תופעה זאת בולטת. עדיין,
    הפרויקט דומה מאוד לפרויקט בלוד באלמנטים הטרומיים ובמבננים, למעט ציפוי האבן, ואכן גם הוא הזמנה של משרד השיכון.
    לו קהאן ריקרדו בופיל לוי לא קיבלו זיכוי בגין הפרטים, לזכרוני
    חב' פרזות (חברה עירונית-ממשלתית לשיכון) שיכנה מדיירי בפרויקט והאוכלוסיה שדרה בו הינה, יחסית לשכ' גילה, במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר

  • Batia Donner  On 01/07/2014 at 15:04

    מיכאל, כל הכבוד על מידת ההתאפקות! ובאשר לאתמול בערב – היה בהחלט מעניין לראות את האיכויות הסגוליות של מה שצבי כינה בשם “בינוניות” (בעקבות אבא אלחנני, נדמה לי). זה נושא מרתק ששווה בעיני לפתח אותו. בתיה

  • amitaisandy  On 01/07/2014 at 21:53

    אני דווקא בכלל לא אוהב במיוחד אבן ירושלמית, סתם שיעשע אותי שהבעת סלידה ממבצרי אבן ירושלמית בעוד שמבצרי בטון אתה מעריץ. במקרה הזה משחקי המדרוג שוברים קצת את המאסה הבנויה ומפחיתים במקצת את תחושת המבצריות. מעבר לזה אני מחבב את הבנייה המחקה את סמטאות ירושלים העתיקה. יש בזה חשש מקיטש אבל במקרה הזה לא יותר מידי. החצר הפנימית דווקא נראית נהדר עם כל הדשא והעצים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: