סיבוב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

קל להתלהב ממתחם מעונות הסטודנטים החדש: הוא נקי, מצטלם יפה ויש זוויות מבט נאות, אבל מה שחסר פה זה הרעיון הבסיסי של אקדמיה. חסר כאן הרעיון שמבדיל אקדמיה מבית חרושת לציונים, והופך אותה למנגנון שמקדם ומפתח את המקום שבו אנו חיים. במצב הנוכחי המעונות הם מתחם מגורים וזהו. המקום מעוצב באופן עדכני, אבל רק העיצוב עדכני, כי כל התוכן הוא הכי בסיסי ומיושן שיכול להיות. חזרו כאן לרעיונות של המודרניזם מתחילת המאה שעברה ושם נתקעו.

המתחם החדש בתכנון משרד האדריכלים קייזר-לקנר ממשיך את האופי של הקמפוס: סגור ומנותק מסביבתו. אין פה אמנם גדר, אבל זו רק אשליה. המסחר נמצא במפלס התחתון שפתוח לכולם, המעונות עצמם נמצאים במפלס העליון וכדי להיכנס אליהם יש גרם מדרגות אחד, עם מחסום ושומר. הייתי מצפה בתחילת המאה ה-21 לחבר בין האוניברסיטה ובין חברות וארגונים שונים, אבל אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להיות מנותקת מכל תעשייה או תעסוקה ומרוחקת מהמציאות. מבחינה תפקודית קבלנו כאן את המבנים והסביבה הכי צפויים וחבל. אולי זו הסיבה שפנו לאדריכלים שתכננו את אחד הנתחים הגדולים בעיר מודיעין – עוד עיר בארץ שאין בה שום דבר עירוני.

הדיון על המעונות ועל הקמפוס לא יכול להסתכם בעיסוק במקומות חנייה, מחירי שכירות או רעש לשכנים – ברור שההיבטים האלה קיימים אך אלה ההיבטים הכי פשטניים שיכול המקום הזה להניב. כבר כתבתי את זה בעקבות הסיבוב בבניין לימודי הסביבה שהושלם עכשיו, אלא שכאן במעונות היכולת לממש את החיבור והפיתוח יכול היה להתקיים באופן רחב יותר. חסרה פה העזה ויצירתיות – בעיקר מצד האוניברסיטה. ועל כך ברשימה זו.

.

החצר המרכזית של הפרויקט עם קומה מסחרית

.

(1) נתונים

המתחם נצפה היטב מכיוון נתיבי אילון (כביש 20) ונראה כי האדריכלים בחנו היטב את העמדת המבנים, כך שלא רק יתאימו לכל מיני דרישות של "השכנים", אלא גם יהפכו לסמל. ואכן, המתחם שצמח בדרום הקמפוס מושך את כל תשומת הלב מהנוסעים בכביש, אפילו יותר מבניין לימודי הסביבה שצמח במקביל לו.

מה יש כאן? 8 בניינים בני 7 עד 9 קומות. כשיושלם הפרויקט יגורו כאן כ-1,600 סטודנטים. יש דירות סטודיו לאדם בודד (1,000 יח'), דירות לשני שותפים (200 יח') ודירות למשפחות או כמה שותפים (100 יח').

כמה זה עולה? לפי אתר האוניברסיטה המחיר לדירת סטודיו ליחיד 2,164 ש"ח, דירת שני חדרים לשני שותפים 1,956 ש"ח, דירת סטודיו לזוג עם מרפסת 2,856 ש"ח, דירת שני חדרים לזוג עם מרפסת 3,334 ש"ח, דירת שני חדרים וחצי לזוג 3,334 ש"ח, דירת שני חדרים לזוג 3,234 ש"ח. המחיר לא כולל תשלום חשמל, מים וארנונה. יש כאן מכבסה מרכזית, משרדי הנהלה ומועדון סטודנטים. בקומת הרחוב יש גם שטחי מסחר ושורה בודדת של חניות לרכבים פרטיים.

.

(2) מתחם סטרילי

סיבוב במעונות גילה מקום מאד נקי, אפילו יותר מידי. זה לא רק בגלל שהמקום חדש, אלא ככה הוא מתוכנן: מתחם סטרילי בו הכל מרושת במצלמות זעירות וכל כניסה או יציאה מ/לבניין נרשמת במערכת. החיים תחת מעקב בלתי פוסק.

נכון, יש אולי יותר ביטחון לסטודנטיות שלא יאנסו אותן או לא יחטפו להן את התיק וכך גם רמת התחזוקה תשמר ברמה גבוהה ותמנע ונדליזם. אבל, יש לזה מחיר: אוניברסיטה לדעתי צריכה להיות מקום חופשי, גם לרעיונות וגם לפעולות. במצב הקיים שני ההיבטים האלה לא יכולים להתקיים פה. אין גדר אבל בתכלס המקום הזה הוא הכי מגודר שבעולם, יש כאן רק אשליה של פתיחות.

המעונות הוותיקים ברחוב איינשטיין, למשל, הם חלק בלתי נפרד משכונת רמת אביב, יש אפילו חזית לרחוב, גם אם היום עברה שינויים והיא מעט אטומה (ומעוצבת כמו גוש בטון אפור ומנוכר) היא עדיין חלק מהרחוב והסביבה. כדי להגיע למעונות הוותיקים הולכים ברחובות, אמנם של פרבר עירוני, אבל עדיין רחוב עם אנשים. המעונות החדשים נמצאים במקום מת, שאין בהם חיים אחרי שבע וחצי בערב. אפילו רחוב חיים לבנון בקטע הזה הוא לא רחוב אלא ציר תנועה שאינו נראה בטוח להולכי רגל. אולי המתחם החדש בטוח, אך לא מה הסביבה שלו. ככה זה במתחמים.

.

עדיין בונים

.

(3) העתיד

בעתיד המתחם יכול להתפתח לכל הכיוונים ולפרק קצת את החד-גוניות שמאפיינת אותו היום: מצפון – מגרשי חנייה שבטוח יבנו עליהם בעתיד מבנים נוספים לקמפוס. ממערב – בית הספר להנדסאים לשעבר, שגם הוא עלול לפנות את מקומו לבניין חדש שיענה על צרכי הקמפוס. מדרום – לא משנה, וממזרח – יש כמה מגרשים שעדיין מאוכלסים בדיירים האחרונים של הכפר שיח' מוניס וטרם נכנעו והתפנו, אבל סביר להניח שברגע שהם יקבלו את ההצעה המתאימה גם הם יתפנו כפי שהתפנו מכאן שאר מאות המשפחות שגרו בשיח' מוניס.

(4) העבר

עד 1948 שכן פה ממש הכפר הפלסטיני שיח' מוניס. לאחר שהמקום החליף ידיים ( – מונח סטרילי שמתאים לאוניברסיטת תל אביב), נכנסו לבתים משפחות ישראליות – חלקן מהגרות שזה מקרוב באו וחלקן באו לכאן לאחר שנאלצו לעזוב את בתיהן באזורים כמו מנשיה. בשנות השבעים צילמו כאן כמה מסרטי הבורקס המיתולוגיים ובראשם צ'רלי וחצי. בעשורים האחרונים החלה האוניברסיטה ללחוץ על השטח, לחץ שהביא לעזיבת תושבי הכפר ולהריסת הבתים. בניין אחד המכונה "הבית הירוק" עבר תהליך חידוש והפך למועדון הסגל, וכיום הוא פשוט אולם אירועים.

היות ושטח האוניברסיטה שוכן באזור עם עתיקות, נדרש הקבלן לבצע חפירת הצלה קודם שבנה את המעונות. לא נמצאו עתיקות אך נמצאו פגזים חלודים. לא היה זמן לבדוק מה מקורם (ערבים, בריטים, מחתרות, צה"ל, עבריינים), סגרו את כל האזור ופינו חלק מתושבי רמת אביב שנושקים לרחוב וביצעו פיצוץ מבוקר. לאחר מכן המשיכו במלאכת השטחת הקרקע. אין זכר לפגזים או לבתי שיח' מוניס. ככה יצרו משטח מעוקר ונקי מהיסטוריה ומקונפליקטים.

 (5) טענות

לאדריכלים אי אפשר לבוא בטענות. היות ושירותיהם נקנו מחברת "שיכון ובינוי" הידועה בכך שהיא מותירה את האדריכלים שעובדים איתה עם שכר מינימלי, הרי שכאן עשו האדריכלים מעל ומעבר והם ראויים לציון. גם לחברת "שיכון ובינוי" אין לבוא בטענות, כי המטרה שלהם היא להרוויח כמה שיותר ואין ציפייה למצוא שם ערכים או אחריות חברתית.

אבל למי כן יש לבוא בטענות? להנהלת האוניברסיטה שנעדרת כל יצירתיות ומפקירה את שטחה ליזמים או אדריכלים (במקרה הזה כאמור, שחררתי את האדריכלים מהטענות) ולא מנסה ליצור מקומות העונים על הצורך הבסיסי ביותר של אקדמיה – מקום בו ממציאים רעיונות ובמקביל מחוברים היטב לקרקע. המתחם החדש הוא פשטני והמרחבים המשותפים בו הם רק מקומות מעבר ולא שהייה. בית קפה של ארומה הוא לא מקום מפגש מעורר השראה, כך שמוקמת המסחר לא תבוא הישועה. המתחם מנותק מהעיר והסביבה כך שהנתק של מגדל השן ממשיך גם פה. עדיף שילכו ללמוד על הפרויקטים המיוחדים לסטודנטים של "מכללת תל אביב" ביפו, רעיונות שדווקא הגו אותם סטודנטים פה – באוניברסיטת תל אביב. ככה זה במנגנונים גדולים, יד ימין לא יודעת מיד שמאל, ודווקא היד החלשה שולטת.

.

בכניסה לבית התפוצות

.

קודם שהגענו למעונות ביקרנו בבית התפוצות:

.

אולם המבואה בבית התפוצות: תכנון מודולורי שבולט היטב בתקרה ובחזית

.

שאול בוחן את מעקה הבטון והעץ

.

שאול בוחן את התקרה

.

בדרך גם ירדנו לתעלות התת-קרקעיות של האוניברסיטה כי פשוט יותר קריר ונעים שם:

.

"קיצור דרך" המעברים התת-קרקעיים של האוניברסיטה

.

למטה

.

למטה

.

למטה

.

כשיצאנו חזרה לקרקע נתקלנו במודעה הזו:

.

זה מצאתי כשחזרנו למעלה

.

כשהגענו למתחם המעונות, רגע לפני שקפצנו פנימה, נתקלנו בשטח מגודר – עדיין גרה פה משפחה משיח מוניס:

.

אחד מהשרידים האחרונים לכפר שיח' מוניס. עדיין גרים פה אנשים שמסרבים להתפנות

.

מתוך הצמחיה הפראית שנותרה משיח מוניס צומח הפרויקט החדש

.

הכניסה למתחם המעונות

.

(6) האדריכלים:

בראש משרד האדריכלים קייזר-לקנר עומדים בני הזוג מירי ודני קייזר ואילן לקנר. אין למשרד אתר ואני לא מכיר כל כך את העבודות שמתוכננות שם.

קצת ממה שהצלחתי למצוא: המשרד תכנן בין השאר את בניין אמפא ברחוב המסגר – שם ממוקמות מערכות מגזין לאשה, פנאי פלוס וגם Xnet. המשרד תכנן גם את בית מאני של בנק לאומי ברחוב יהודה לוי, חידש את מתחם מעונות הסטודנטים הוותיק של אוניברסיטת תל אביב ברחוב איינשטיין ומעורב בתכנון מספר מגדלים בתל אביב.

.

קומת הקרקע היא קומה מסחרית הפתוחה לציבור קומת הביניים היא חלק ממפלס הפתוח רק לדיירי המעונות

.

חצר מרכזית במפלס הרחוב: בקרוב החנויות יפתחו

.

הכניסה לדיירי מתחם המעונות מאוישת בשומר ובמערכת בקרה

.

מעונות ברושים ללא ברושים

.

מבט מקומת הרחוב המסחרית על בנייני המעונות

.

חזית מסחרית

.

בקרוב לא יהיו צריכים ללכת רחוק לקניות

.

מבט מהחצר המרכזית

.

אם מבקשים יפה אז השומר נותן להכנס גם לסתם מבקרים סקרנים

.

לכל בניין אות (אבל לא בעברית)

.

ברקע מציצים מגדלי מתחם הבורסה ברמת גן

.

כמחצית מהשטח עדיין אתר בנייה

.

אהבה

.

מבט על כניסה לאחד הבניינים: ברקע רואים את מה שהיה פעם קצה שיח מוניס שנהרס לטובת מלון רמת אביב שנהרס לטובת מתחם "סביוני רמת אביב"

.

שילוט (בעברית ובאנגלית)

.

קטע מחזית

.

מבט על הכניסה למעונות

.

בבנייה: לשם פנינו מועדות

.

אחד מהבניינים המאוכלסים: בקומת הביניים יש מכבסה משותפת גדולה ומשרדי הנהלה

.

פינה

.

מבט מלמטה

.

בקרה

.

שליטה

.

שאול מתלהב מפרופיל

.

בבנייה

 

.

לשם הולכים

.

בבנייה

.

חדר במעונות שבבנייה

.

בקרוב יותקנו כאן המעליות

.

מבט על הבניינים המאוכלסים

.

ברקע השכונות המערביות של תל אביב והים

.

מימין אודיטוריום סמולרש

.

מהגג: עדיין בונים. בסיום העבודות יגורו כאן 1,600 דיירים

.

בדרך להוסיף עוד קומה

.

מבט לצפון – קמפוס האוניברסיטה: במרכז רואים את השדרה שחוצה את הקמפוס מצפון בבניין רפואה לדרום במעונות

.

מבט מזרחה: פארק הירקון ובאופק פתח תקוה, גבעת שמואל ובני ברק

.

תחנת רכבת האוניברסיטה

.

מבט למערב: תחנת הכוח רדינג

.

רק כשיצאנו אז שמנו לב שהחזית הדרומית אטומה, כנראה מטעמי ביטחון

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות בקמפוס (16) אודיוטוריום סמולרש

(17) סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות (18) סיבוב מול הריסות חזיתות בנייני מדעי החיים

(19) סיבוב בבית הספר פורטר ללימודי סביבה

.