סיבוב בקבר ערבי חדש ליד ספסופה

לפני כחודש הלכתי בשדות במרכז הגליל העליון,  בין צפת להר מרון שם נתקלתי במבנה קבר חדש שכולו בטון חשוף. על שביל העפר חלפו ללא הרף שיירות מטיילים ושאלתי את מי שנראה היה לי מדריך מי קבור כאן. הבחור שהתברר שגר ביישוב הכי קרוב לקבר, ענה שמדובר בקבר ערבי. מסביב למבנה היתה פריחה יפה, אך בפנים רצפת מבנה הקבר היתה מכוסה בגללי פרות והאוויר מלא זבובים.

האם שיגעון הקברים שתפס את הישראלים לפני עשרים שנה (וממשיך גם היום), תופס עכשיו גם את ערביי הגליל? האם הם תפסו את המשחק? נכון שהם כבר הקימו קברים בכל הארץ, אך זה היה לפני מאות שנים וגם אז מי שבעיקר הקים היה כנראה השלטון וזה פחות בא מלמטה. בכל מקרה, היות ועד 1948 שכן פה בסמוך הכפר צפצאף, יתכן מאד והקבר הזה בכלל שייך לאותו כפר שלא שרד ממנו כמעט כלום, לאחר שעל שרידיו הוקם המושב ספסופה. לאחרונה שינה את המושב ספסופה את שמו ל-אבן חושן. "זה חלק ממהלך מיתוגי שנועד למתג את המושב ככפר תיירותי" – הסביר לי אותו מדריך בהמשך הדברים. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140418_115520

קבר ופרח

.

מרחוק נראה מבנה הקבר אותנטי: יש חומה נמוכה ופתוחה לסביבה שנועדה להגדיר תחום, יש כיפה קטנה, יש מבנה קובייתי עם חלונות מקושתים וסביבה פסטורלית. כך נראים מרבית קברי הצדיקים בגליל, שעל כמה מהם כתבתי כאן. הם נראים כאילו נלקחו מסיפורי עלי בבא וארבעים השודדים. הכי רחוק מאדריכלות מודרנית. הם חביבים כי יש בהם רומנטיקה, רכות והם שונים מהבינוי לו אנו רגילים. במושבים שחציתי בדרך לכאן, כמו ספסופה, בר יוחאי ואור הגנוז יש בתים צמודי קרקע, גדולים עם חלונות בלגים, גגות רעפים בצבע אדום ודשא. להתקל פתאום במבנה הזה סקרן אותי.

הסקרנות הגדולה, גדלה כשהתקרבתי למבנה. האותנטיות שלו התגלתה כמזויפת: הגדר, הכיפה, המבנה – הכל בטון אפור וחשוף. לא אותנטי, לא רך ולא רומנטי. הברוטליזם פה קם לתחייה והוא אפור, קשה וחד מתמיד.

אך במחשבה שנייה, מה זו אותנטיות? האם יש דרישות ותנאים לצורניות של מבנה הקבר, או לחומריות שלה? אולי האותנטיות היא לא כאן ולא כאן, אלא בכלל בסיפור של המקום? ובכלל, למה צריך אותנטיות? שום דבר ממילא לא מקורי, לוקחים רעיונות טובים ממקור אחד ושני, נותנים להם פרשנות שיוצרת את החידוש בפעולה ובונים מבנה חדש, זה הרי התפקיד שלנו פה, לא?

חומוס באזור ספסופה אין וגם מקום טוב לאכול או לשתות לא היה, אז נאלצתי להישאר רעב.

.

IMG_4152

הקבר סמוך לשביל עפר

.

IMG_4160

בשדה

.

IMG_4088

עם כיפת בטון

.

IMG_4089

הכל בטון חשוף

.

במקרה אתמול קבלתי מאמר קצרצר שפרסם האדריכל סעדיה מנדל תחת הכותרת "מהי אותנטיות?". הוא מציין שם שהמושג Authenticity מופיע בכל אמנות השימור החל מ-1931. גם מנדל, כפי שעשיתי כאן, שואל מה משמעות המושג. תשובתו: זהות האמיתית של המבנה. לקראת סוף המאמר הוא כותב: "אין להעלות על הדעת יצירת אלמנטים שיהיו דומים למשהו עתיק. פעולה מעין זו מנוגדת בתכלית לכל אמנות השימור שהוזכרו לעיל. זה לא אותנטי! זו אינה האמת". אני מסתייג מהקביעות הנחרצות של מנדל, אבל הן רובד נוסף למחשבה.

.

IMG_4097

ברוטליזם

.

IMG_4091

חומה

.

IMG_4092

אפור

.

IMG_4095

כחול-אפור-שחור

.

IMG_4096

פתח

.

IMG_4093

מצבת הקבר ועליה שרידי צבע ירוק

.

IMG_4094

הרצפה מכוסה בגללי פרות

.

IMG_4149

הנוף הנשקף ממבנה הקבר

.

IMG_4150

כדיתה – יישוב ישראלי שאינו מוכר על ידי רשויות המדינה

.

IMG_20140418_114752

ממשיכים בשיירה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תם  On 19/05/2014 at 21:44

    כמה הערות ודיוקים:
    הכפר הערבי הקרוב ביותר הוא גוש חלב (ג'יש), כפר שחצי מתושביו מוסלמים ומחציתם נוצרים מרונים (חציים גורשו בסוף מלחמת השחרור לג'יש מהכפר בירעם).
    אכן – קברים "יהודיים עתיקים" צצים באזור כבר עשרים ומשהו שנים, בעבודתם הנאמנה של "צדיקים" ה"מוצאים" את המיקום בעזרת הנחיה מלמעלה.
    כיוון שבית המדרש של רשב"י נמצא קרוב, והיו לו עשרות אלפי תלמידים, וחלקם ישבו בגוש חלב (שבו שרידי בית כנסת יפיפה מהמאה השניה וגם מערות קבורה מהתקופה הביזנטית), הרי שבערך בכל נקודה באזור יכול להיות קבר צדיק המיוחס לתלמידי הרשב"י.
    מבני הקברים שנבנו באזור רבים מהם משתמשים בארכיטקטורה דומה (בקדיתא, בדלתון ועוד).
    בנוסף – אור הגנוז (להבדיל מבר יוחאי וספסופה) הוא קיבוץ. אם עולים לבית הכנסת הקדום של מירון, מעל לקבר הרשב"י. ניתן להשקיף ולראות את ההבדלים בתכנון הנופי בין בר יוחאי שהוא יישוב קהילתי, ספסופה שהוא מושב עובדים ואור הגנוז שהוא קיבוץ…

    וחשוב ביותר: מיכאל, בתור חומוסאי חובב, להגיד שליד ספסופה אין חומוס טוב כשבג'יש יש לא פחות מ-6 מסעדות, לפחות 3 מהן מגישות חומוס מעולה, זה פספוס רציני… (בתחום החומוס "בלדנא" ו"הר מירון", ובתחום המטבח המזרחי העילי מסעדת זחלאוי היושבת בתחנת הדלק אבל היא משהו אחר ברמתו…)

  • amitaisandy  On 20/05/2014 at 9:04

    אכן נשמע סביר יותר שזהו עוד ייהוד של קבר ערבי ישן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: