סיבוב בשרידים האחרונים של איסדוד

כשנוסעים על כביש 4 וחולפים על פני העיר אשדוד, יש כמה מבנים ישנים שניצבים לצד הדרך. אפשר לפספס אותם אם לא שמים לב, אפשר לזרוק מבט ואפשר גם לשאול מה פשר אותם מבנים. אני הגדלתי לעשות וגם עצרתי לבדוק. מדובר בשרידי העיר אסדוד שהיתה כאן עד שהצבא פינה סופית את תושביה והשטיח את הקרקע. כמה ממבני הציבור של איסדוד נותרו עדיין בשטח.

איסדוד היא אצלי נקודת ציון. עד לפני עשר שנים לא הייתי מייחס לאותן חורבות מחשבה או מעניק להן יחס. סיור קצר שהשתתפתי בו, גילה לי את הרובד שנעלם מעיניי. ועל כך ברשימה זו.

.

10171677_829858620377055_7720154752624404735_n

בקבר

.

באתר שנקרא "הגדה השמאלית" היתה מודעה שמתארגן סיור לאיסדוד – עיר פלסטינית שהיתה סמוכה לשטח עליו הוקמה אחרי הקמת המדינה העיר אשדוד. למרות שידעתי שאין כזה יישוב היום, הייתי בטוח שאני הולך לראות בתים וסמטאות כמו ביפו העתיקה. עוד היה מצוין במודעה שאת הסיור מארגנת "עמותת זוכרות". לסיור סחבתי איתי את שאול.

כשהאוטובוס יצא ממסוף ארלוזורוב ביום שישי אחד בשעה תשע כשהוא כמעט מלא, התאכזבתי לגלות שהמשמעות של "זוכרות" לא אומרת שמדובר בארגון של בנות. האוטובוס ביצע עצירה קצרה ברמלה, שם הצטרף לקבוצה ערבי זקן, קראו לו עבדאללה זקות. ברגע שהאוטובוס יצא מרמלה קיבל לידיו הזקן את המיקרופון ולא הפסיק להצביע החוצה, ולציין שמות של יישובים שהיו ואינם. מתברר שהזקן היה יליד איסדוד ששימש שם גם כמורה בבית הספר.

האוטובוס המשיך לנסוע על כביש מספר 4, נסיעה שכולם מכירים. בשלב מסוים כביש 4 מבצע התעקלות חסרת הגיון. בסך הכל הוא עוקף שטח ריק שכלוא כעת בין הכביש ובין אשדוד. הסיבה להתעקלות היא שכביש 4 ממשיך את תוי הדרך הקדומה והעיקול נובע מהימצאותה בעבר של העיר איסדוד. העיר נעלמה אך העיקול בכביש נותר. ירדנו מהאוטובוס סמוך למבנה שנראה היה לי עד אז סתמי: מבנה בטון חד קומתי המפנה לכיוון הכביש מרפסת מקורה, שתקרתה נתמכת בשני עמודים. רק כשמתקרבים לעמודים מגלים שאלה לא סתם עמודי בטון, אלא הם מעוטרים. שניים מאנשי הקבוצה שלפו שבלונה וספריי וריססו על חזית הבניין "איסדוד" בעברית ובערבית. בינתיים חולקה למשתתפים חוברת מיוחדת שהופקה במיוחד לאירוע. בחוברת הופיע סיפורה של איסדוד וגם עדויות אנשים שגרו כאן והיו הם גרים במקומות אחרים. ב-1948 גרו באיסדוד כ-5,500 תושבים ב-1,300 בתים היום זה שטח חקלאי. באשדוד הסמוכה מתגוררים היום קרוב לרבע מליון תושבים.

.

10177323_747870951911376_3918594501265639173_n

הפקודה של יצחק רבין שחיסלה את איסדוד (מקור: התחברות-תראבוט, http://www.info.tarabut, על בסיס תעודה מגנזך המדינה)

.

לסיור חוץ מעקורים פנימיים הוזמן גם המשורר סמי שלום שטרית, שהוציא באותה עת את ספרו "שירים באשדודית" (שהפך כעת גם להצגה עם שירים). הקבוצה המשיכה אל אחד משני בתי הספר שנותרו על תילם. שם מתחת לעץ הגדול קרא שלום שטרית משיריו. אני בחרתי ללכת עם שאול ולבקר במבנה הקבר עם הכיפה, שעמד כמה מאות מטרים משם. על שיח צבר שצמח בצמוד הבשילו פירות וכמו אידיוט שלחתי ידיים. את הצעקות שלי שמעו עד הקבוצה שהיתה שקועה בשירים, והקריאה הופסקה לרגע. בשלב מסוים קמה הקבוצה ממקומה ופנתה לתלות שלטים צהובים עליהם נכתב "בית ספר לבנים" ו"בית ספר לבנות". סייעתי עם שאול לתלות על אחד משני שלטי בתי הספר.

אחר כך הלכנו למסגד. מבנה גדול, אולי מהתקופה הממלוכית, ששוכן בראש הגבעה. תקרתו חסרה וכל שטחו הפך לערימה של אבנים. אם ינקו פה אני משער שתתגלה הרצפה ואולי גם כמה חפצים. סביב המסגד שיחים גבוהים, אך שבילים צרים מובילים אליו מכל כיוון. בשלב מסוים פתחתי את החוברת שקבלתי ומצאתי בה את תכנית היישוב אסדוד, שערכו הבריטים ב-1948. את המסגד זיהיתי מייד: משבצת מושחרת עם חצר גדולה, בלב הבינוי הצפוף שכיום לא נותר ממנו נדבך אחד שלם. כשבחנתי שוב את המפה ושוב את הגבעה, גיליתי שהשבילים בהם אנחנו הולכים, יושבים על אותו תוי עליהם ישבו סמטאות איסדוד. מהבתים לא נותר זכר, אך מהרחובות כן.

כל בתי איסדוד נהרסו למעט מבנה הקבר – בדרום, שני בתי הספר – במערב, המסגד – בצפון ובית הקפה – במזרח בצמוד לכביש 40. השטח כולו מגודר ולאחר שנחרש ונכבש על ידי אחד הקיבוצים או המושבים באזור, הפך לשטח חקלאי.

כעת, יותר מעשור לאחר אותו סיור בחרתי לחזור ולבקר באיסדוד.

.

5

מפת התמצאות: איסדוד / אשדוד

.

סרטון קצר שצלמתי באיסדוד:

.

.

20140504074349925_0001

מפת אסדוד שערכה רשות המדידות המנדטורית ב-1948: המסגד במרכז המפה

 

.

D281-048

איסדוד לאחר שהצבא המצרי נסוג ממנה, 1948 (מקור: לע"מ)

.

D281-049

רחוב באיסדוד, 1948 (לע"מ)

.

D281-047

חצר בחזית בית, 1948 (לע"מ)

.

(1) בית הקפה:

.

IMG_3360

צמוד לכביש 4 בית נטוש ואטום – זה היה ביתה קפה של הכפר שישב על הדרך הראשית

.

IMG_3357

את מקום הכתובת "זוכרות את איסדוד" תפסה הכתובת "פושעי אוסלו לדין"

.

IMG_3362

בחזית האחורית – מדרגות שמובילות לגג

.

IMG_3352

פעם שתו כאן קפה והתווכחו או צחקו: המרפסת היום מלאה אשפה והפתחים אטומים

.

IMG_3353

עמוד במרפסת

.

IMG_3356

עכשיו יש כאן גם אמנות קיר עכשווית

.

(2) מבנה הקבר:

.

IMG_3384

הדרך אל מבנה הקבר

.

IMG_3383

מבנה הקבר מורכב משני חדרים שנבנו בשתי תקופות זמן שונות

.

IMG_3366

המבנה המערבי

.

IMG_3364

למרגלות החזית המערבית חפרו שודדי קברים לפני שנה במטרה לאתר כסף או זהב. הם לא מצאו כלום וגם נתפסו על ידי הרשויות, אך הם עשו נזק למבנה שעלול לקרוס בקרוב אם החפירה שחפרו צמוד לחזית הבניין לא תכוסה

.

עוד על החפירה שביצעה כנופיית העבריינים ניתן לקרוא כאן

.

IMG_3365

הבור הענק שחפרו העבריינים

.

IMG_3373

פנים החדר המערבי – גם כאן הם חפרו ויצרו תלולית עפר ולמרגלותיה בור ברצפת החדר

.

IMG_3372

כתובות בערבית מעטרות את המחראב המסמן את כיוון התפילה של המוסלמים

.

IMG_3370

זוג חלונות פונים למערב

.

IMG_3367

חלק מחפירה העבריינים בתוך המבנה

.

IMG_3371

מבט החוצה: עד 1948 הכל היה כאן מבנים צפופים

.

IMG_3382

הכניסה לחדר המזרחי בו גם יש מצבת קבורה

.

IMG_3381

מבט החוצה

.

IMG_3375

מצבת הקבר מנותצת והרוסה וגם כאן יש מחראב הפונה לכיוון דרום

.

IMG_3380

נראה שמישהו גר כאן פעם ודאג לאטום חלק מהפתחים והסדקים

.

(3) בתי הספר:

.

IMG_3415

בית הספר מסתתר מתחת לעץ. לידו יש כוורות דבורים

.

IMG_3385

בחזית אחד משני בתי הספר יש ברכת מים קטנה עם מדרגות

.

IMG_3388

הברכה מלאה אשפה וברקע בניין בית הספר

.

IMG_3389

כתות בית הספר מאורגנות סביב חצר כשבין הכיתות ובין החצר יש מעבר מפולש. כיום חסרה התקרה והתלמידים

.

IMG_3391

כיתה עם נישות לארונות ספרים ומחברות

.

IMG_3393

הבנייה היא בלבני כורכר מקומיות

.

IMG_3394

פתח המקשר בין חדרים בבית הספר

.

IMG_3395

המעבר החוצץ בין הכיתות לחצר 01

.

IMG_3396

המעבר החוצץ בין הכיתות לחצר 02

.

IMG_3397

כתה

.

IMG_3402

כתה. לפי הכתובות על הקיר הבניין שימש גם את צה"ל בשלב מסוים. גם כאן חפרו העבריינים

.

IMG_3403

ריצוף

.

IMG_3405

במרכז החצר ש עץ

.

IMG_3408

מתחת לעץ קרא בזמנו סמי שלום שטרית משיריו

.

IMG_3410

מול מבנה בית הספר יש מבנה קטן ובודד

.

IMG_3411

המבנה לא שלם ויש בו חור

.

IMG_3413

בית ספר נוסף. לפי עדויות המבנה היה בשלבי בנייה כשפרצה המלחמה ולכן מעולם לא הושלם

.

(4) המסגד:

.

IMG_3422

הפעם רק השקפתי עליו

.

רשימה על כפרים בסביבת נתב"ג

רשימה על כפרים בסביבת פתח תקוה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • dudi  On 04/05/2014 at 21:41

    בדיוק דן ערב כתב השבוע טור על המקום
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2310251

  • שביט  On 05/05/2014 at 8:31

    ועכשיו דמיינו ברשכם את נכדיהם וניניהם של זקני איסדוד עושים מסע רגלי באתר עם דגלי לאום , פלסטין למדשל, וחבורההשל לאומנים יהודים קיצוי=נים סטייל מופרעי הגבעות רודפים אחריהם בצעקות "לגרש את הפלסטינים" ותזכרו יפה יפה איך נראים מסעות נערי התיכוןה ישראלים למחנות הריכוז וההשמדה בפולין. לא נשמע די דומה בעצם?
    רק שטוב למות בעד ארצנו ובדרך להרוג ולהגלות כמה מאות אלפים "על הדרך" נשמע תמיד יותר טוב כי "אנחנון עם מדוכא ונרדף"

    • שמעלץ  On 06/05/2014 at 21:34

      אתה באמת חושב שזה דומה?

      בכלל, כדאי לא למות. אבל אם כבר, אז טוב למות בעד ארצנו, אבל יותר עדיף שהאויב ימות בעד ארצנו… ואם זה לא היה הם, זה היה אנחנו. משוואה מאד פשוטה. הם חוזרים עליה כל הזמן. לפעמים באופן רקטי למדי, כדי להזכיר לתושבי אשדוד למה טוב שתושבי איסדוד כבר לא יושבים על אדמתם,

      אנחנו באמת עם מדוכא ונרדף, ע"ע מחנות הריכוז שהזכרת. ששונים באופן מהותי למדי מכפר שיושביו פונו למרחק של כמה עשרות קילומטרים בודדים. סביר להניח שברגל. לא בעשן.

  • nachum  On 05/05/2014 at 9:49

    זה היה ביתה קפה של הכפר //לאיסדוד – עיר פלסטינית// ב-1948 גרו באיסדוד כ-5,500 תושבים ב-1,300 בתים. three facts. but even you didnt decided what realy was there till 1948.

  • יוריק  On 05/05/2014 at 10:22

    צר לי שאינני מסכים להתרפקות הזיכרון על התושבים שגרו כאן בעבר. כן, אני יודע שהיו כאן אנשים ואני יודע שהם לא רצו אותנו והיתה מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה וטרם תמו המלחמות. כשיהיה שלום, אני מקווה שיוסדרו גם ענייני הנדל"ן. בינתיים, זה רע.

    • אסתר  On 05/05/2014 at 11:52

      יוריק, מה שמפריע לי בסיפור הוא ההסתרה וההדחקה. הייתה מלחמה, טוב שניצחנו (סליחה מכל אלה שמצטערים על כך), ואין צורך להסתיר או למוטט את השרידים הפלסטיניים. המנצחים צריכים להתברך גם בגדלות רוח, לא?

      • שמעלץ  On 08/05/2014 at 1:10

        יש ויש גדולו רוח:
        לא רחוק משם, בגשר עד הלום יש אנדרטה לחללי הצבא המצרי במלחמת השחרור.

        ואמנם, עקרונית אתה צודק. אך המלחמה מול הצבא המצרי נסתיימה, והגיע שעתה של גדלות הרוח. אך מול הפלסטינאים היא עודנה נמשכת. וכל עוד היא נמשכת, לא הגיעה השעה לדון בזכרון וגדלות רוח.

  • אסתר  On 05/05/2014 at 11:48

    מעניין. סיפור דומה (וגם שרידים) קיים גם באשקלון, שבשטחה היו עיר (מג'דל) וכמה כפרים שמוזכרים בפקודה של י. רבין.

  • amitaisandy  On 05/05/2014 at 13:22

    אולי זה כי אני שמאלני, אבל אני מאוד אוהב את הפוסטים שלך על הסיורים בכפרים ההרוסים. עובר שם כל שבוע בדרך לספיר בשדרות וכל פעם מבטיח לעצמי שאעצור לסייר שם. אגב, גם איזור התעשיה החצי נטוש של אשקלון נראה מרתק.

  • מאיר ברק  On 05/05/2014 at 13:56

    ביקרתי באיסדוד בעבר. אהבתי גם את הפוסט שבבלוג "בשדות פלשת" של משה הרפז
    http://mharpaz.wordpress.com/2010/10/10/%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA-3-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93/

  • Baruch Gonen  On 05/05/2014 at 14:36

    גדלות רוח , עלק
    אם היו מנצחים? אוההוו ? איפה היית אתה מר מיכאל אברמסון ?
    אולי תעשה סיורים לשכונות היהודיות לשעבר בקהיר , או בגדד ועוד ועוד. אולי בכלל תתנצר ותגיש את הלחי השניה?
    חביבי, בעולם הקשה הזה, ובמיוחד ב"שכונה" הזו שנתקענו בה , זה המצב. . לא שמעתי מעולם שיש בצד השני אנשים עם דעות כמו שלך בהפוך שנישארו בחיים אחרי שהביעו אותן. .
    אני עוד לא מבין מדוע לא הביאו לשם בולדוזרים ולא חרשו האדמה כמו שעשו להרבה כפרים ערביים נטושים ב 1968.
    על פיסת הארץ הקטנה הזו שיש לנו צריך לשמור מכול משמר כדי שאנשים כמוך יוכלו לדבר . אני מתכוון ברצינות. אבל לא צריך להתרפס ובטח לא להסתכן שמישהו מיושבי הכפר הזה יבוא לשם עם כל צלמי הטלוויזיה בעולם וירצה לקבל את ביתו בחזרה. קודם שיחזירו לנו את הבתים בארצות ערב ובמזרח אירופה. לאנשים כמוך אימא שלי החכמה באדם קראה "טיפש" במילעיל .

    למרות כל זאת אני בהחלט בעד חלוקת הארץ לשתיים ובעד יציאה מרוב השטחים שנכבשו ב 67. אם צריך, אז לעשות תיקוני גבול. להיפרד מהם. לא לראותם ולא לשומעם. למעניננו .
    אבל אתה כמו שאימי אמרה במילעיל "טיפש"

    מה צריך לקרות כדי שיפקחו עייניך ?
    נ.ב. בזמנו הצעתי לך ללוות אותך לסיור בקבוץ עין השופט המופלא. NEVER NEVER

    • מיכאל יעקובסון  On 06/05/2014 at 7:31

      ברוך, אולי לא הבנת אבל כאן זה בלוג = יומן רשת אישי שלי ואני יכול לכתוב כאן מה שבא לי ואם לא נוח לך גלוש לאתרים אחרים. כמובן שאשמח אם תמשיך לקרוא את הבלוג ותמשיך להגיב, אבל גם תפתח לדעות אחרות ואל תתקבע לעמדה שעליה התחנכת. המציאות יותר מורכבת מתפיסות של שחור ולבן.

      העמדה שאתה מציג בתגובתך היא עמדה שכיחה בשיח הציוני ישראלי שתמיד צודק וקשה להתווכח אתו. אתה מביא לתגובתך את אמא שלך שנשמע מדברך שהיא מיהרה לשפוט אנשים ולחרוץ דעה ברורה במילה אחת. אין פלא שיצאת אדם שמעליב כל מי שאינו מיישר קו עם דעותיו או מסכן את "בהירות מחשבתו".
      להתנצר? נראה לי שאתה פה זה שהכי קרוב להתנצר. מי שמוכן לתת פה את הלחי השנייה זה דווקא אתה, שמוכן בניגוד לדעת אמא שלך שהיתה החכמה באדם, לחלק לשתיים ולמסור לשכנינו את ארץ ישראל שהובטחה לאברהם יצחק ויעקב (או שגם התורה לתפיסתך ולתפיסתה של אמא שלך החכמה באדם הוא ספר טיפשי?). הבעיה המרכזית שלך היא חוסר השכלה וחוסר הבנה.
      בנוגע לשכונות של יהודי ארצות ערב: אשמח גם לבקר שם, רק שאותם יהודים היגרו לישראל בעקבות פעולה של גופים ציוניים שערערה את בסיס קיומן והעמידה את תושביהן בסכנה שאילצה אותם להגר, ובטח לא בעקבות טיהור אתני. לכן, אין מה להשוות. חוץ מזה הבלוג עוסק בסביבה שבה אני חי ולא מחוצה לה.

  • iaarchive  On 06/05/2014 at 12:34

    תודה על הרשימה. לא מבין למה על כל דבר צריך להתווכח (ולענות מיכאל, למה אתה בכלל מתבזה בלענות?) – אפשר פשוט להתבונן ולשתוק. להתבונן במה שחונכנו לא להתבונן עליו ולא לדעת אותו, מבלי להביע עמדה ומבלי לקחת צד, רק לראות בעיניים, בלי לדבר או לכתוב או להתלהם

  • שמעלץ  On 06/05/2014 at 21:47

    לפני כמה זמן רציתי לעשות סיור באדמות כפר דרום. כפר שהוקם בשנת 1946 ונהרס ע"י הצבא המצרי.

    וכו'. אני מאמין שההמשך ברור.

  • אפי א.  On 06/05/2014 at 22:05

    ראשית , תודה על הקישור ,

    שנית, הבאת צד נוסף למקומות בהם ביקרתי מספר פעמים ועשית זאת על הצד הטוב ביותר.
    מה שכן , בביקור עבר ציינו בפניי שהמבנה שאותו ציינת כבית הספר, ציין בפניי אדם כי מדובר בתחנת רכבת בסגנון חאן מהתקופה העות'מנית. זאת משום שחלף במקום קו הרכבת דרומה.

    המבנה הסמוך עם הריצוף הוסבר לי , כי זה היה מדובר בכיתת לימוד לבנות בלבד.

    תודה על מאמר מעניין.

    • אפי א.  On 06/05/2014 at 22:08

      כמו כן לגבי המסגד שקרס, ביקרתי שם לפני מספר שנים עוד כשניתן היה להכנס לתוך התוואי הפנימי , בטרם קרסו יתר הקירות פנימה , היו שם לא מעט אבני בניה מעוטרות יפייפיות שסביר להניח שכבר אינן שם עוד.

      לגבי הבור שחפרו מחוץ למבנה קבר השיח (אבו אל קאבאל) , לא ברור מדוע טרם כיסו אותו אך לגבי הבור הפנימי בתוך האולם הסמוך , מדובר בחפירה שבוצעה בסביבות 2010 , אותה תיעדתי בנפרד והעברתי פניה לרשויות המתאימות, כנראה שלא עם זה דבר לצערי.

    • מיכאל יעקובסון  On 06/05/2014 at 22:13

      אפי שלום, היות ואתה עוקב בבלוג שלך בין השאר אחרי שודדי עתיקות, אני מציע לך לבצע גם מעקב בנושא טיפול הרשויות, כמו לדוגמה במבנה הקבר באיסדוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: