סיבוב בשכונת פואבלו אספניול במערב ראשון לציון

מחפשים את דיסנילנד הישראלי? תמצאו אותו בשכונה במערב ראשון לציון, לא רחוק מהסופרלנד. שכונת פואבלו אספניול הוקמה בתחילת שנות השמונים כיוזמה של קבלנים שבקשו למשוך את המשפחה הישראלית לשטח החולות שהלך והתפתח ממערב לראשון, קרוב לים.

האדריכלים שתכננו את הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929. המתחם בברצלונה שנקרא Pueblo Espanol, נועד לייצג את הבינוי הספרדי המקורי באזורים שונים במדינה באמצעות 117 מבנים. המתחם שמתפקד כמוזיאון אדריכלות, נשען על מסחר ובילוי בלבד. בתכלס, מדובר במסחטת כספים משומנת היטב שנועדה לחלוב את כספי התיירים הרבים הפוקדים את ברצלונה. 50 שנה אחרי הספרדים, בחרו הישראלים לאמץ את הסגנון לשכונת מגורים (השם הרשמי של השכונה הוא נוה חוף). תוכננו כאן 513 יחידות דיור, מרכז מסחרי ומבני ציבור. שטח השכונה: 81 דונם.

אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131020_124548

חזית של אחד מבתי פואבלו אספניול

.

(1) ביקור בשכונה

אחרי שבקרנו בהיכל הספורט בחולון המשכנו לפואבלו אספניול שבמערב ראשון לציון. זה אזור שפקדתי לראשונה לפני כמה חודשים כשהגעתי לבית הספר לכבאות והצלה שנמצא ממש מעברו השני של הכביש. בזמנו, חשבתי שמדובר רק בשניים או בשלושה מבנים, אך בביקור הנוכחי התברר שמדובר בשכונה שלימה ובה עשרות רבות של מבנים עם מאות יחידות דיור וגם מבני ציבור, מסחר ושטחים פתוחים.

מבחינת הפרוגרמה מדובר בשכונה רגילה: בתים של 6 ו-7 קומות, בתים של 4 קומות, צמודי קרקע של דו-משפחתיים, בית ספר, מתנ"ס, גני ילדים, גינות משחק, חנייה ברחוב, חנייה במגרשי חנייה עיליים ותת-קרקעיים. תכנית מאורגנת ומסודרת באופן ברור. אליהם הצטרפו עם השנים מזגנים, פחי מיחזור, חניות אופניים מאולתרות, שלטים ושלל תמרורים והוראות כיצד להתנהג במרחב הציבורי. השכונה שאוכלסה בתחילת שנות ה-80 כמעט במכה אחת במשפחות צעירות, הזדקנה ביחד ולכן המצב החברתי בהתאם.

מידות השכונה מעולות: השכונה לא מתפרסת על שטח גדול מידי, אלא בגודל שמאפשר תנועת הולכי רגל קלה ונוחה לכל חלק בשכונה. משבצת קרקע של כ-500 מטר על כ-200 מטר.

מהפרסומות שליוו את שיווק השכונה בתחילת שנות ה-80, ושחלק מהן מוצגות כאן ברשימה, אפשר לחוש את השינוי שחל בחברה הישראלית. קריסתה של מדינת הרווחה העבירה את היהודים על דעתם. כבר לא הסתפקו בדירת שיכון צנועה שהעמידה המדינה לרשות הזוגות והמשפחות הצעירות, הישראלים רצו לגור "כמו בחו"ל". את היזמים הפרטיים שתפסו את מקומה של המדינה ומשרד השיכון, לא העסיק פתרון הדיור אלא צבירת הון וראשון לציון היתה הזירה המרכזית בה הם פעלו באותן שנים. חברות בנייה כמו גינדי, פאן-לון וזכריה דרוקר היו גם הם כמו קלרין שבנתה את פואבלו אספניול, לקבלנים מובילים באותה זירה והם כולם גמרו לא טוב (ב-1986 אברהם גינדי שפך על עצמו בושם או בנזין בברכה שבדירת הגג שלו בראשון לציון, והצית עצמו לאחר שנקלע לקשיים). אגב, מדו"חות חברת קלרין עלה כי לא פחות מ-8% מהוצאות החברה הושקעו בפרסומות. היום יש יותר פרסומות והן הרבה יותר יקרות וכולנו משלמים עליהן.

ביקורת לסיכום: השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו רבות בתכנון, השקעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזיתות. אני מודה שהעדפתי את השכונות בהן השקיעו האדריכלים בטיפול האקלימי והנופי של השכונה, וביצירת מקומות מפגש מגוונים לתושבים – כמו השכונה לדוגמה בדימונה ובבאר שבע, רמת אביב הישנה בתל אביב, השכונות בערד, הרובע היהודי בירושלים – שכונות מודרניות שנבנו כמו שכונת הפואבלו אספניול במכה אחת, אך ההשקעה התכנונית בהן לא הסתכמה בטיפול החזותי בלבד.

.

ad04

פרסומת 01

.

(2) תולדות התכנון המתארי של השכונה:

לפני שאכנס לסיפור תולדות השכונה, אציג כאן את תולדות התכניות המתאריות שנערכו במתחם ושעל בסיסן תוכננו המבנים עצמם:

1967: את התכנית המקורית לשכונה ביצע באמצע שנות ה-60 האדריכל נחום זולוטוב, אך הוא הסתפק בתכנון המתארי ולא את ערך את התכנון המפורט שבוצע עשור מאוחר יותר.

1972: הוכנה תכנית חדשה לאזור על ידי האדריכלים א"פ רובינסון ויעקב שלגי. התכנית הגדירה את הפריסה אליה יצקו יותר מאוחר האדריכלים את התוצר הסופי עשור מאוחר יותר. התכנית הגדירה 691 יחידות דיור.

1982: תכנית שלישית אותה ערכו אדריכלי הפרויקט בפועל – אריה שילה ונורברטו קהן, צמצמה את כמות יחידות הדיור ל-513 וצמצמה גובה של חלק מהמבנים מ-15 ל-4 קומות בלבד. התכנית הזו גם נכנסה לפירוט, והציגה את העיצוב בשטח ברוח הבנייה הספרדית. התכנית גם התייחסה למפגעי רעש מטוסים שנוצרו בגלל נתיב טיסה שעובר מעל השכונה בדרכו מ/אל נתב"ג.

1996: נערכה תכנית נוספת, אותה ערכה האדריכלית ענת פוטש שהתירה שינויים שונים בשכונה: הרחבת מבנים קיימים, ביטול גשר הולכי רגל מעל לכביש סואן, שינוי שטח מבנה ציבור למבנה מסחרי, תוספת פרגולות וחדרים על הגג – ובקיצור כל מה שיתיר את הפיכת השכונה לבלאגן אחד גדול.

.

Picture3

1982: תכנית השכונה לפי אריה שילה ונורברטו קהן – מימין מבנים בני 7 קומות (אדום), במרכז גינה מרכזית (ירוק) ומבנים בני 4 קומות (צהוב). משמאל מבנים צמודי קרקע (כחול) – לחצו להגדלה

.

(3) תולדות השכונה:

הקרקע במערב ראשון לציון היא אחת מעתודות הקרקע הגדולות והכמעט בלתי נגמרות שיש לעיר שככל הנראה תהיה העיר הגדולה בישראל במחצית הבאה של המאה העשרים. בינתיים הצבא והשפד"ן שומרים על חלק גדול מהשטח, אך לאט-לאט גם הם נסוגים מהאזור לטובת המשך פיתוח ראשון לכיוון הים.

בשנות ה-60 החלו יזמים פרטיים להכשיר תכניות לקרקעות מערב העיר, אך רק בסוף שנות ה-70 החלו התכניות להתממש. האחים זאב והרצל חכמוב, בעלי חברת "פרספוליס" קידמו תכנית לאחד מהגושים שהיה בבעלותם ולבסוף העניקו לחברת "קלרין" את האפשרות להקים על הגוש שכונה חדשה.

"קלרין" שמשמעותה בספרדית – חצוצרה, הוקמה על ידי ריקרדו מה-טוב שעלה עם משפחתו מהעיר מאר דל פלטה שבארגנטינה בתחילת שנות ה-60. באותה עת, היו טענות שעליית המשפחה לישראל לא נבעה ממניעים ציוניים, אלא מהסתבכות כלכלית של ריקרדו. בארץ השתלב כשכיר בעסקי הבנייה, ולאחר תקופה בה עבד גם כמתווך דירות, הקים את חברת הבנייה קלרין, כשלניהול החברה הצטרפו אליו ארבעת בניו – נסטור, הוגו, קלאודיו ועמירם. החברה שגשגה במהירות אודות ללכידות ההנהלה שהורכבה מבני המשפחה, וכן הודות ל-150 עובדי החברה שפעלו ביעילות ובתחכום.

קלרין בנתה פרויקטים גם בערים אחרות בארץ, כמו תל אביב, טבריה, רחובות, אשדוד, חדרה, אילת ונתניה. לפרויקט פואבלו אספניול בחרו ב-1979 בצמד האדריכלים אריה שילה ונורברטו קהן, שיתכננו פרויקט גרנדיוזי במיוחד וידמה כפר ים-תיכוני בספרד. בתיה הראשונים של השכונה הוקמו תוך זמן קצר בחלקה המזרחי, וככל שהביקוש עלה, כך המשיכו הבתים לצמוח לכיוון מערב. בחלק המזרחי הוקמו הבניינים הגבוהים בני 7 קומות עם חניונים עיליים, בהמשך הוקמו בתים בני 4 קומות עם חניונים תת-קרקעיים, גינות ומוסדות ציבור, ולבסוף הוקמו בתים צמודי קרקע. כך נבנתה השכונה במשך חמש שנים ואוכלסה בשלבים.

המשברים שפקדו את הכלכלה הישראלית באמצע שנות ה-80 (או סתם בצע כסף והשקעות כושלות) הביא בדצמבר 1995 להפסקה פתאומית בפעילות החברה. דירות נמכרו ביום שישי וביום ראשון כבר נעלמו בעלי החברה מהשטח וירדו עם משפחותיהם למחתרת.

בתחילת 1986 התרחשה קריסתה הסופית של חברת קלרין ורוכשים רבים ששילמו את מיטב כספם לחברה, נותרו ללא דירה. אותם רוכשים התאגדו וערכו סדרה של הפגנות שזכו להד תקשורתי אוהד. בסך הכל נפגעו מקריסתה כ-600 משפחות. גם קבלני משנה שעבדו באתרי החברה, נותרו עם חובות כבדים ו'באפקט דומינו' נפגע נתח גדול בשוק הבנייה. לקלרין מונה כונס נכסים. הפרויקטים בסוף הושלמו, אך הרוכשים נאלצו לשלם תוספת מכספם להשלמתם. קלרין נעלמה אך פואבלו אספניול נשארה על המפה. על המגרשים האחרונים בשכונה כבר הוקמו, לאחר הקריסה, בתים שלא בעיצוב שהכתיבו האדריכלים.

.

סרטון קצר שצלמתי וערכתי:

.

.

(4) שיחה עם נורברטו קהן – אדריכל השכונה:

את "פואבלו אספניול" תכננו במשותף האדריכלים נורברטו קהן (כיום בן 70) ואריה שילה (68) שסיימו את לימודי האדריכלות יחד בטכניון ב-1968. לעומת שילה שתכנן עשרות פרויקטים כאדריכל מן השורה, הפך נורברטו לצייר פרספקטיבות בשירות אדריכלים אחרים – תחום בו הוא עוסק עד היום. חוץ מפואבלו אספניול תכנן עוד כמה פרויקטים קטנים. שוחחתי על הפרויקט רק עם קהן, תובנות גדולות לא מצאתי. ניסיתי גם את שילה, אך הוא סרב לדבר על הפרויקט.

מ"י: כיצד קבלתם את העבודה?

נ"ק: חברת קלרין פשוט הזמינה את הפרויקט. הכרתי את חברת קלרין כי הבעלים שלה באו מאותה עיר בדרום אמריקה כמוני, מהעיר מאר דל פלטה [קהן עלה לישראל ב-1963, מ"י].

מ"י: איך הגעתם לתכנן בהשראת הבנייה הספרדית שבפואבלו אספניול שבברצלונה?

נ"ק: הם [היזמים, מ"י] היו קשורים לספרד. אתה יודע כמה שנים עברו מאז ומי זוכר… איך בדיוק זה קרה – אני לא זוכר. אני כן זוכר שנסעתי לשם [לפואבלו אספניול בברצלונה, מ"י], אבל זה לא היה בקשר לעבודה הזו, כך שהכרתי את הפרויקט. למדתי את הסגנון וחשבנו על אלמנטים אופייניים שיכולים ליצור שפה שחוזרת על עצמה לאורך החזיתות.

מ"י: היה אדריכל נוף?

נ"ק: לא היה. יד אחת צריכה ללכת לכל אורך העיצוב ואני לא כל כך מאמין בחלוקה של אדריכל ואדריכל נוף, בעיקר בפרויקט כל כך מסוגנן. גם את בית הספר אנחנו תכננו, אך הבניין תוחזק בצורה עלובה ולבסוף הרסו אותו ובנו בית ספר חדש שלא אנחנו תכננו. כך היה גם עם בניינים בחלק המערבי של השכונה שפשוט לא בנו בזמנו, ולאחר מכן באו אנשים ובנו בעצמם שלא על פי התכנית שטווינו.

מ"י: ביקרת שם לאחרונה?

נ"ק: לא ממש. הייתי שם לפני כמה שנים.

מ"י: ומה אתה חושב היום על הפרויקט, 35 שנה לאחר שתכננת אותו?

נ"ק: אני תמיד אהבתי אותו. כפרויקט עיצובי, ללא מה שהשנים עשו לו, היינו שלימים אתו בזמן התכנון וגם לאחר מכן. אני חושב שהתחזוקה והתוספות מכערות אותו. התחזוקה היא לא כמו בספרד, שם תמיד תוכל למצוא את הזקנה שלוקחת מקל ומברשת ויוצאת לסייד את הבית בלבן, אך כאן הכל בלאגן.

מ"י: האם חברת קלרין שילמה לכם שכר, או שגם אצלכם הותירה חוב?

נ"ק: אנחנו את השכר שלנו קבלנו.

.

ad03

פרסומת 02: "נכון, הבנייה בסגנון זה יקרה יותר. אבל חשבנו שמגיע לתושבי פואבלו אספניול…"

.

 

 

.

ad01

פרסומת 03: קטע מכרזת פרסומת המציגה לצד תכנית הדירה גם את עיצוב הפתחים בהתאם למיקום בדירה

.

 

.

ad02

פרסומת 04: (קטע)

.

ad002

פרסומת 05 (קטע)

.

ad0002

פרסומת 06 (קטע)

.

IMG_3071

שאול מנסה להסביר

.

IMG_3089

דגלי המדינה וראשון לציון מתנפנפים ברחוב הראשי בשכונה

.

IMG_3093

מרבית בתי השכונה צבועים לבן, יש כמה מחופים באבן פסיפס לבנה, אך שני אלה צבועים בחום בהיר

.

IMG_3085

חזית בניין

.

IMG_3111

חזית בניין

.

IMG_3115

קטע מחזית

.

IMG_3116

חלונות 81

.

IMG_3117

חלונות

.

IMG_3118

חזית

.

IMG_3109

חלון

.

IMG_3120

למכירה

.

IMG_3110

פינת הבניין

.

IMG_3076

קטע מחזית

.

IMG_3070

המזגנים תלויים ברוח עיצוב החזיתות – בחוסר סדר וארגון

.

IMG_3080

לפי ציורי השחפים אפשר להבין שקרובים כאן לים או לחירייה

.

IMG_3081

ציור השחף (לא מקורי) מעטר את פתח הכניסה לבניין

.

IMG_3074

קטע מחזית

.

IMG_3068

כניסה לבניין

.

IMG_3075

כאן אמורים לשבת ולשוחח

.

IMG_3072

בבניינים בני 6 קומות יש פיתוח נוף ברוח העיצוב הכולל: פינת עישון

.

IMG_3069

השטח שמקיף את הבתים הוא סבך של פתחים ושטח שאינו מנוצל (בחלקו רק לחניית קטנועים ואופניים)

.

IMG_3073

כניסה לבניין: החיפוי דמוי לבנים הוא לא מקורי

.

IMG_3094

חזיתות

.

IMG_3095

קטע מחזית

.

IMG_3096

בחלק מהפתחים כבר החליפו את תריסי העץ בתריסי פלסטיק לבנים רגילים

.

IMG_3079

חלון + מזגן

.

IMG_3082

חלון

.

IMG_3090

קטע מגג

.

IMG_3100

מבט מכניסה לבניין

.

IMG_3102

תיבות דואר

.

IMG_3103

חזית

.

IMG_3105

טיח מתקלף, תריסים שבורים, מזגן, פתח אטום

.

IMG_3121

חזית נטולת מזגנים

.

IMG_3122

כניסה לבניין: מדרגות

.

IMG_3123

כניסה לבניין: רמפה

.

IMG_3124

הפינה הדרום-מזרחית של השכונה היא המוזנחת והחלשה ביותר

.

IMG_3125

כאן חסמו את הכניסה באמצעות עציצים

.

IMG_3126

חניון+בניין

.

IMG_3127

המתנ"ס: לא חלק מהתכנון המקורי

.

IMG_3129

עיר לכל המשפחה – חלק מלוח המודעות

.

IMG_3130

בית הספר המקורי נהרס אך כמה חלקים ממנו נותרו שלמים, כמו גן הילדים למשל

.

IMG_3131

הגן המרכזי של השכונה: דשא וכמה מתקנים רגילים

.

IMG_3134

מאחורי הבתים מציץ אחד ממגדלי המגורים החדשים שהוקמו לאחרונה באזור

.

IMG_3136

בדרום השכונה בתים בני 4 קומות

.

IMG_3139

בחלק הדרומי של השכונה יש שתי שורות בתים בני 4 קונות כשבין השורות פתחי אוורור לחניוני רכבים

.

IMG_3140

מבט על החניון המקורה שתופס שטח גם ברחוב שבין הבתים

.

IMG_3148

מבט מתוך החניון המקורה

.

IMG_3157

כניסה לחניון המקורה: משני צידי הכניסה עציצים

.

IMG_3152

בין הבתים מציץ מגדל מגורים חדש (אכתוב עליו רשימה נפרדת בהמשך)

.

IMG_3158

השטח המערבי של השכונה מורכב מצמודי קרקע מטופחים אך כל המרחב הציבורי בהם הוא למעשה כביש

.

IMG_3161

צמודי הקרקע הם דו-משפחתיים

.

IMG_3162

כניסה לבית צמוד קרקע

.

IMG_3166

חלון בצמודי הקרקע

.

IMG_3167

שלט רחוב חדש באזור של צמודי הקרקע

.

IMG_3168

דו-משפחתיים בחלק המערבי של השכונה

.

IMG_3238

בדרך חזרה למכונית: מגרשי חניה ובניינים בני שש קומות

.

IMG_3232

האדריכלים לא חשבו אולי על מסתורי מזגנים ולכן אין פלא שזו התוצאה

.

IMG_3243

כניסה לבניין

.

IMG_3237

מבנה קטן בכניסה לגינה הציבורית משמש סוכנות תיווך

.

IMG_3234

במרכז השכונה בניין המשלב מסחר ומגורים

.

IMG_3241

המרכז קטן מידי ומוקף בשטחי חניה שמרחיקים אותו מאופיים של שטחי מסחר בערים עתיקות

.

IMG_3236

קולונדה בחזית הבניין המסחרי (המשלב מגורים בקומות העליונות)

.

IMG_3175

גם ריצוף הכבישים נעשה במחשבה תחילה ומדמה ריצוף בערים עתיקות

.

IMG_3063

להתראות

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • iaarchive  On 24/04/2014 at 10:01

    מעולה

  • itamsh  On 24/04/2014 at 10:09

    כמה כיעור המדינה הזו הצליחה לייצר בשישים ומשהו שנה, זה לא להאמין.. :-/

  • מישהו  On 24/04/2014 at 11:41

    עדיין יותר טוב מהרבה שכונות דפוקות שמייצרים היום.

  • שביט  On 24/04/2014 at 12:25

    אולי זה לא הטעם שלי (היו לי חברים שגרו שם) אבל שימו לב איזו איכות בניה לפחות במעטפת החיצונית! שכונה כל כך קרובה לים: חלפו שנים והמבנים לא מתפוררים. בניגוד לזבל שבונים היום עם חיפויים שמתעופפים תוך כמה שנים, וכל מיני מבנים שלא מחזיקים מעמד תוך שני עשורים וזקוקים לשיפוץ שברובו מבוצע באופן חובבני.

  • א  On 24/04/2014 at 12:51

    לשכונה קוראים נווה חוף ולא נווה ים…

  • Baruch Gonen  On 24/04/2014 at 14:29

    פחות גרוע ממה שחשבתי.
    אכן יש צורך בשיפוץ יסודי. ואכן הקומפלקס הזה "זר" ל SO CALLED תרבות שלנו, אבל לא כזה גרוע כמו שניתן היה לצפות. אם היו חוקים שגם נאקפים אז כל הקומפלקס הזה יכול היה להיות אנקדוטה חביבה. לפני הרבה שנים בדרכי לחוף ראשון שהיה עדיין פראי ובחלקו הצפוני היה ניתן להשתזף ולרחוץ בעירום, הייתי מביט בבניינים האלה (שהיו חדשים, חדשים) ולא ידעתי להחליט אם הם יפים או מכוערים. לא יכולתי לגבש לעצמי דעה. עכשיו, נוכח כל מה ש"צומח" מסביבנו אני חושב – לא נורא. אבל התחזוקה, התחזוקה.

  • רוני  On 24/04/2014 at 21:05

    תודה על סקירה מרתקת.
    אני ילידת ראשון, וזוכרת את הפרויקט הזה כשנבנה. תמיד חיבבתי אותו, למרות שהוא נוגד כל עיקרון עיצובי שאני מאמינה בו. אבל נראה שמעבר לביקורת על הזרות, הקישוטיות וההצטעצעות, מדובר בשכונה עם תכנון חללים מצויין, ששרדה היטב ועדיין נראית סביר, אפילו מצוין אם לוקחים בחשבון את גילה ואת המרחק מהים.היא נראית מקום נעים למדי לחיות בו, ובארץ זה ממש לא דבר ברור מאליו.

  • רוני ה.  On 25/04/2014 at 14:36

    גם בעיניי זה לא רע. המזגנים כמובן מקלקלים מאוד את החזיתות וגם הייתי מצפה משכונה כזאת אילו היתה בארץ אירופית שבכל המרפסות יהיו עציצים ופרחים. זה היה יכול לשפר מאוד את המראה.

  • ברק  On 26/04/2014 at 23:38

    נורברטו אכן מצייר פרספקטיבות מדהימות, אבל נראה לי שמספר ההזמנות שלו בוודאי ירד אחרי שסקטצ'אפ הוסיפו בגירסא לפני כמה שנים סגנון ממש דומה לציורי הפרספקטיבות שלו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: