סיבוב בגלעד לשלמה בן יוסף בראש פינה בעיצוב יצחק דנציגר

תתארו לכם שהיו מקימים לברוך גולדשטיין חוץ ממצבת קבר גדולה (שאת זה אכן ביצעו), היו מקימים גם אנדרטה שעיצב פסל חתן פרס ישראל, השירות הבולאי היה מנפיק בול עם תמונתו, משרד הביטחון היה מקדיש לו עמוד באתר הזיכרון שלו, את המערה שהסתתר אחרי הטווח היו הופכים לאתר עלייה לרגל ובכל הערים המרכזיות היו קוראים רחוב על שמו. נשמע מוזר? שלמה בן יוסף השליך רימון נפץ לתוך אוטובוס נוסעים וברח מהמקום. הוא התחבא במערה סמוכה, אך הבריטים תפסו אותו. למרות שהרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע, נגזר דינו למיתה והם תלו אותו בכלא עכו. פעם הבאה שתשמעו על מחבל שזרק רימון על רכב או התפוצץ באוטובוס, תזכרו את האנדרטה, המערה, הבול, הרחוב.

האנדרטה שיצר יצחק דנציגר (שהיה בין השאר מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בטכניון) ניצבת מאז 1959 בסמוך למקום בו השליך בן יוסף את הרימון על האוטובוס. האנדרטה נראית היטב מהכביש המתפתל בין ראש פינה לצפת. היא מעוצבת בצורת עמוד שחטף כמה מכות אך מסרב לקרוס ונותר זקוף. באופק נוצצים האורות הרחוקים של טבריה, לשם אני אגיע בכוחותיי האחרונים. ועל כך ברשימה זו.

.

עמוד ושמש

.

את הגישה לאנדרטה מאד קל לפספס. היות ויש עיקול בדיוק באזור בו היא ממוקמת, כנראה התקשו לקבל אישור ליציאה מוסדרת מהכביש הבין-עירוני. אין שילוט וקצת מסוכן להגיע אליה, אבל שווה. לדעתי.

יחסית לעבודות האחרות של דנציגר, שהירבה במהלך חייו לעבוד עם אדריכלים ויצר "מקומות", האתר הזה חורג משאר עבודותיו כי הוא לא ניסה כאן אפילו ליצור מקום. יש עמוד וזהו. מדנציגר שיצר את עקלתון בפארק הירקון, את שיקום מחצבת נשר ואת הגן בוילה בת-שבע דה-רוטשילד.

בספר "כל מקום – נוף ישראלי עם אנדרטה" שיצרו יחד דרורה דומיני ופראנס לבה נדב (הוצאת חרגול 2002) הן מציגות את האנדרטה המכופפת כשלידה בולט עץ האיקליפטוס המכופף גם הוא. מהתמונה שהם מציגות בספר בולטת העובדה שלא מדובר בסתם עמוד, אלא באובליסק והוא צולע. האובליסק הזה עומד בניגוד לאובליסקים אחרים שהופיעו באנדרטאות ישראליות שם מוצג האובליסק כשהוא זקוף ואיתן: בצומת חולדה, בצומת כברי, בקרית ענבים, בראשון לציון ב'יד ושן' ויש עוד. מה מייצג האובליסק? חייל? אמא שכולה? זיכרון? חיבור בין ארץ לשמיים? או שמא הוא פשוט בא לציין ולהדגיש את המקום?

כמו עוד רבות מהאנדרטאות שהציגו דומיני ולבה-נדב בספר, גם את האנדרטה הזו הם צילמו בזמנו כשהיא מוזנחת וצמחייה מכסה על מרפסת התצפית (אגב, בזכות דרורה יש לי זוג נמרודים פוחלצים על הקיר). ואכן האנדרטה נשכחה והוזנחה במהלך השנים. ב-2013 מימנו המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמועצה לשימור אתרים של עמרי שלמון את שיפוץ האתר. בשיחה עם אורי בן ציוני, מנהל מחוז הצפון במועצה לשימור אתרים, שהופקד על עבודת החידוש, הוא בכלל לא ידע שמדובר באנדרטה שיצר יצחק דנציגר – מבכירי האמנים בישראל והוא סיפר שעיקר ההשקעה היתה דווקא במרפסת תצפית נוספת שנמצאת במפלס הנמוך של הכביש (בה בכלל לא בקרתי).

.

צלמתי כאן גם סרטון קצר שנגמר בנוף:

.

.

בן יוסף לא היה לבד כשזרק את הרימון, היו אתו עוד שניים. הם גם התחבאו עם בן יוסף במערה אחרי האירוע ונתפסו, אך עונשם היה מאסר והם נותרו בחיים. בטקס חנוכת האנדרטה ב-1959, הם חזרו לאתר והיו אלה שהסירו את הלוט מהפסל. לאחר מכן הודלק נר זיכרון ומנחם בגין נשא דברי הספד. ח"י שנים לאחר מכן הוא הפך לראש ממשלה.

.

על הכביש המתפתל בין ראש פינה לצפת ניצבת האנדרטה מימין (כביש 8900)

 

.

הנוף, רגע לפני האנדרטה

.

שלט הסבר על בן יוסף, אך אף מילה על היצירה ויוצרה

.

בשביל מה הדגלים? להלל זריקת רימוני נפץ על אוטובוסים?

.

על במה מחופה באבן פראית יש תצפית למרגלות העמוד הצולע

.

הלכתי כי האור סינוור את כל חושי

.

המזבח

.

בחלק האחורי של מרפסת התצפית יש ספסל מבונה ועליו מוטל צל האנדרטה

.

האנדרטה מורכבת מעמוד בעל שלוש צלעות כשעל כל צלע טקסט

.

לשלמה בן יוסף

.

יוסף

.

מנורה

.

למה תמיד חייבים למות או לכבוש?

.

עוד לא אבדה תקותנו

.

שתיים משלוש הצלעות

.

מקום לנר זיכרון

.

דגל למדינה, דגל בית"ר ודגל לעמרי שלמון

.

זהו

.

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

קברי צדיקים בגליל

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

נבי מוסא

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)