ביום ששי עברתי עם שאול למרגלות בנייני מדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וראינו כיצד הורסים את מערכת ההצללה שהיתה המאפיין העיקרי שלהם. כתבתי עליהם באריכות כאן. שני אנשים עמדו ועברו מתריס בטון לתריס בטון, ניתקו אותם מהחזית. התריסים צנחו למטה, תוך שהם פוגעים בקיר ולבסוף נוחתים על הצמחייה והורסים גם אותה. צמד ההורסים עבדו לבד והופתענו לגלות שאף אחד לא מפקח על מלאכת ההרס.
מה הרסו? בחזית המבנים שהוקמו ב-1973 ומייצגים את הברוטליזם הישראלי (שימוש בחומרים חשופים, לרוב בטון) הוקמה מערכת הצללה בצורת תריסים, שנוצקו מבטון והיו קבועים בחזיתות המזרחיות והמערביות בכדי להגן מפני קרני שמש ישירות. התריסים עמדו בזוית לבניין, כך שכל תריס עמד בזוית שונה בהתאם לכיוון השמש. הבניינים עוצבו באופן סולידי ורק התריסים הם אלה שהפכו אותם מסתם בניינים לכאלה בעלי נוכחות בשדרה הראשית שחוצה את הקמפוס. התריסים נוצקו באיכות גבוהה ובמהלך השנים גם נצבעו כדי להגן עליהם מפני התפוררות. מדובר כאן בבניין ירוק, שבלי הרבה מאמץ ובעלויות נמוכות הפכו אותו לבניין שמתייחס לאקלים המקומי.
אלה אינם סתם בניינים, אלא שניים שעליהם אחראים היו האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף ישראל שטיין, שתכננו בין השאר את בניין גילמן ואת קריית הספורט באוניברסיטה. חוץ מהם ויטקובר תכנן את תכנית האב הראשונה של הקמפוס. ויטקובר ושטיין התמחו במערכות הצללה לבניינים שבנו, ונכתבו על כך כבר מספר מאמרים. שני בנייני הפקולטה שהושטחו כעת הופיעו בכתבי עת רבים ובכל ספר שעסק באדריכלות ישראלית. בנוסף, בתכנון הבניינים השתתף משרד המהנדסים הטוב בישראל – מילר-שנבל-צחר (שעדיין פעיל) והבניין היה נראה מתוחזק היטב.
אז למה הם נהרסו? על כך ברשימה זו.
.
הריסות
.
זה כבר הפך לתופעה שמשטיחים כאן בניינים. זה חלק מהתרבות המקומית. בפי המהרסים יש כמובן את התירוץ של התחדשות וסכנת נפשות. ראינו את זה בבניין עיריית תל אביב (אדריכל מנחם כהן) – שרק עכשיו החזירה העירייה את החזית לקדמותה, ראינו את זה בבניין מנורה רחוב אלנבי (אדריכלים יסקי-אלכסנדרוני), שעליו פרסם צבי אלחייני את המאמר ברוטליזם תחת התקפה: למה אנחנו הורסים את הבטון החשוף. באוניברסיטת תל אביב הייתי מצפה לדיון בנושא, אבל שם כנראה עסוקים בדברים אחרים. האם בשנה הבאה נראה כיצד מנסרים את חזית בניין רפואה שתכננו אריה ואלדר שרון?
היתה כאן הזדמנות לבית הספר לאדריכלות באוניברסיטה לערוך לדיון על המבנים באוניברסיטת תל אביב, שאת חלקם הגדול תכננו בכירי האדריכלות הישראלית, ומדובר בבניינים טובים. אך כאמור לא התקיים שום דבר, וזאת למרות שראש בית הספר חנך לפני שבועיים ארכיון חדש לאדריכלות במוזיאון תל אביב. בקרוב, יצטרפו לראשונה בקמפוס שני בניינים לרשימת השימור העירונית: בניין מקסיקו בתכנון דן איתן ויצחק ישר ובניין וולפסון בתכנון האדריכלים לואי קאהן, יוסף מושלי ואילן אלדר. לפני כשנה כשהנהלת האוניברסיטה צבעה את בניין וולפסון בצבע לא מתאים, הגיע נציג עירייה ודרש להפסיק את העבודה. עכשיו לכאן אף אחד לא הגיע.
.
התקשרתי לאדריכל הראשי של אוניברסיטת תל אביב – האדריכל יורם אלדן ושאלתי אותו לפשר ההרס:
מ"י: למה הרסו?
יורם אלדר: "התחילו ליפול חלקים והם פשוט התפוררו. הברזל בפנים חלוד והיתה כבר סכנת נפשות. ברגע שנפלה חתיכה והיה מזל שאף אחד לא נפגע, אז אמרתי שקודם כל מבחינת בטיחות, אם יש סכנה צריך להוריד".
מ"י: יש תכנית לשחזר את התריסים?
י"א: "הכוונה היא להחזיר את המצב לקדמותו. איך נעשה את זה אנחנו עדיין לא יודעים. נקווה שיהיה תקציב ונחזיר את המצב לקדמותו".
.
מראה כללי של שני בנייני הפקולטה למדעי החיים בתכנון האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין
.
כך זה נראה לפני ההריסה
.
אפילו שאול לא נותר אדיש וכתב כמה משפטים:
פתחנו את הבוקר בחומוס ופיתות בגן קרטר. אחר כך נכנסנו לשדרה הראשית של הקמפוס. מיכאל הסביר שכל המבנים תוכננו על ידי מיטב האדריכלים. השדרה הייתה חסומה, ומיד הבחנו בביצוע עבודות שיפוץ בחזית אחד המבנים. לא שיפוץ אלא הרס ברוטלי של החזית. המבנה בן 7 קומות כולל סידור אסימטרי של חלונות צרים ומהם נפתחו תריסים שניצבו בזויות שונות. התריסים הם מן לוחות בטון מחורר המעטרים את החזית ונותנים תחושה של דפי ספר הנפתחים כלפי השדרה. המונח המקצועי הוא בריסולה המיועד לתת הצללה לחזית מערבית ומזרחית.
החזית היא הפנים של המבנה והמייצג של הייעוד והשימוש שנעשה בו. דווקא מהאקדמיה שצריכה להוביל את הטוב והרצון לשיפור אורח החיים, עצוב לראות שבצעד ברוטלי השחיתו את חזית המבנים ופגמו בשדרה. האם ההרס הוא שלב ראשון בחידוש פני החזית אינני יודע וגם לא נתלה שום שלט שמסביר על אופי הפעולה.
לדעתי צריך לפעול בשני מישורים:
1. בדיקה במישור האתי – האם נעשה דיון לפני ביצוע הפעולה. האם בחנו היטב את מצב החזיתות הקיימות והאם הן פוגעות בשימוש של המבנה ובסביבה.
2. במישור החוקי – שינוי חזית מצריך היתר בניה והריסה – האם בוצע ומה הנימוקים.
המבנים הברוטליסטים משקפים תקופה, אפשר לבקר אותם, לא לחבב, אך אם הושקע מאמץ חשיבתי ועיצובי, לדעתי צריך לכבדם ולשמור עליהם.
.
סרטון קצר שצלמתי וערכתי בעת ההרס:
.
.
באמצע ההריסה
.
עסוקים בהריסה
.
חלק נהרס וחלק עוד מעט
.
הכניסה לבניין כמו אחרי הפגזה
.
ההריסות צנחו מוגבה רב, הרסו את הגינון וגם פגעו בבניין עצמו
.
הריסות
.
אפר ואבק
.
כאן כבר הרסו הכל
.
.
– לקריאה נוספת –
מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:
(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,
(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,
(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,
(8) בית הספר למינהל עסקים, (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה
(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן
(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון
(14) בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים
(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות בקמפוס (16) אודיוטוריום סמולרש
(17) סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות
. . .
חלון אחורי 
תגובות
חארות, חיות אדם
מזעזע וחסר תרבות. אולי יהפכו את הבניינים לבנייני הייטק כמו שעשו באופן מזעזע לבניין עיריית ת"א. נהיה כולנו הייטק וסאלאמת.
מייאש כאן
חברים לא בטחון ולא נעליים!!! שלא יספרו תירוצים – הבריסולים היו במצב מצוין. לזרוע הרס כך אפילו הסקדים לא הצליחו.